* מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי. כולו [כ-5 שורות] בכתב יד קדשו ובחתימתו של רבי חיים עוזר גרודזינסקי. המכתב ממוען אל "ידידים נכבדים", רבי חיים עוזר מתנצל שלא היה יכול לבקרם, מכיוון שלרגל "אינפלוענציע [-שפעת] קשה הנני כלוא במעוני זה כעשרה ימים אשר לא אצא החוצה". ומברכם בברכת "צאתכם ובואכם לשלום". ווילנא, תרצ"ד [1934]. * מכתב בעל ניחוח היסטורי, בכתב יד סופר, על גבי נייר מכתבים רשמי, בתוספת של [6] מילים בכתב-יד קדשו, ובחתימתו של רבי חיים עוזר גרודזינסקי. אל הגאון רבי ברוך קונשטט ראש ישיבת קול תורה. ווילנא, תרצ"ט [1939]. במכתב מוזכרים כמה מגדולי הדור כגון מורנו רבי יעקב רוזנהיים. המכתב נכתב חודשים ספורים לפני פרוץ השואה שהכחידה את יהדות אירופה, עננים שחורים כבר הקדירו מעל ליטא, רבי חיים עוזר מציין זאת במכתבו "כמדומה שאין השעה – שעת חירום רצויה לזה. במשך הזמן, כאשר תשקוט הארץ, אשתדל מצדי". הוא לא זכה לכך, כשנה לאחר מכן, בעיצומה של המלחמה הוא נפטר, לווייתו הייתה מן האחרונות בווילנא. * מכתב הלכתי חשוב, על גבי נייר מכתבים רשמי. [כ-9 שורות] בכתב יד קדשו ובחתימתו של רבי חיים עוזר גרודזינסקי, אף הוא ממוען אל רבי ברוך קונשטט. בעניין היתר עגונה. רבי חיים עוזר מפנה זמן יקר מעיסוקיו כמנהיג הדור, ומחפש היתרים הלכתיים-יצירתיים בכדי להתיר אשה אלמונית מכבלי עגינותה. וילנא, תר"ץ [1930]. רבי חיים עוזר גרודזינסקי [תרכ"ג-ת"ש, 1863-1940], ממנהיגי התורה בליטא, רבה של ווילנא (למרות שלא כיהן כרבה הרשמי, כיוון שלאחר פטירת הגר"א, מפני כבודו לא מינו יותר רב רשמי בווילנא). נשיא מועצת גדולי התורה ומחבר הספר שו"ת אחיעזר. נחשב למנהיג היהדות החרדית הליטאית בתקופה בה חיו גדולי עולם כגון החפץ חיים והגר"ח מבריסק, החפץ חיים אף נהג לכנותו "נשיא כלל ישראל". גדלים ומצבים שונים. מצב כללי בינוני-טוב.