חמשה וימפלים [אבנט] לספר תורה אשר נעשו מחיתול של תינוק בברית מילה כמנהג יהודי אשכנז. לאורך הוימפלים מופיעים שמות התינוקות הנימולים התאריך והברכה ["דוד בן משה הלוי מק"ק הארכורג נולד כמט יום א' כ' מרחשון תרמ"ו לפ"ק השם יגדלהו לתורה ולחפה ולמעשים טובים אמן", "יעקב בן שמואל צבי הכהן נולד יום שבת קודש ה' שבט תרכ"ח ה' יגדלהו כו'","שמעון בן צבי כיגאר כרלך ביום ה' י"ח שבט תרכ"ז ה' יגדלהו כו'","אליאקום בן ד' במט, י"ח סיון תרכ"ו לפ"ק השם יגדלהו כו'"]. כולם עשויים בד פשתן. איורים שונים בין האותיות: איור ספר תורה עם הכיתוב תורת משה אמת, בימת בית כנסת, חופה, נרות שבת,נטלה לכהנים ועוד. סה"כ חמשה ווימפלים שנעשו מחמש חיתולי ברית שונים עם כיתובים מיוחדים עבור כל תינוק. אלול תרכ"ט [1869], שבט תרכ"ז [1867], טבת תרכ"ח [1868], סיון תרכ"ו [1866]. מר חשון תרמ"ו [1886]. על פי המנהג בעת ביקורו הראשון של הילד בבית הכנסת בגיל שנה או שלוש שנים, נערך טקס קצר שבו ניתן החיתול כמתנה לבית הכנסת. בחגיגת בר המצווה בגיל שלוש עשרה, עם עלייתו לתורה, נתכבד הילד בקריאת התורה מתוך ספר התורה שנקשר בחיתולו. המנהג הוזכר לראשונה בספר מנהגי המהרי"ל בשנת 1545 והיה מקובל למעשה בגרמניה, אזורי בוהמיה ומורביה, שוויץ ודנמרק, עד המאה הי"ט. לעיון נוסף ראה: אוסף שטיגליץ יצירות מופת באמנות יהודית מאת חיה בנז'מן, הוצאת מוזאון ישראל. עמ' 203. אורך ממוצע: 340 ס"מ. רוחב ממוצע: 20 ס"מ. כתמי ברית, וכתמי זמן. מצב בינוני-טוב.