* כלילת חתנים, בענייני אירוסין ונישואין. קהיר, תר"ע [1910]. טז דף.
* ספר האגודה – בשם אגודת הרבנים הכללי. קהיר, תרע"ג [1913]. [2], ג, [1] עמ'.
* כנסת הגדולה, חלק שני. "מהאגודת הרבנים החרדים לחיזוק הדת". [אלכסנדריה], תרס"ד [1904]. סח דף.
* 2 X כנסת ישראל, חוקים ותקנות של אגודת כנסת ישראל במצרים. קהיר, תרע"ג [1913]. ד דף. חותמת האגודה.
* 2 X תקנות הסתדרות כנסת ישראל. קהיר, תרע"ג [1913]. 8 עמ'.
* 2 X מנשר מאת הסתדרות כנסת ישראל. קהיר. חותמת דיו.
רבי אהרן מנדל הכהן בהר"ן [תרכ"ו-תרפ"ז], יליד טבריה, גאון ומחבר ספרים. בשנת תרנ"ד (1894) התמנה לרבה האשכנזי של קהיר ושימש ברבנות כשלושים שנה. ידוע במיוחד בפעילותו הענפה והמסועפת לחידוש ה'סמיכה' (חלק מהפריטים שלפנינו עוסקים בעניין זה). במסגרת זו ארגן את 'אסיפת קראקא' בשנת תרס"ג (1903), הקים את 'אגודת הרבנים', ולאחר מלחמת העולם הראשונה הקים את אגודת 'כנסת ישראל' ופעל להקמת בית דין מרכזי [כעין סנהדרין] בירושלים. דרש לכונן מועצה בשם "כנסת הגדולה", וייסד אגודת רבנים שמנתה למעלה מ-500 חברים בכל תפוצות ישראל. כתוצאה מיוזמה זו אף התכנס קונגרס עולמי של חכמים בקרקוב בשנת תרס"ג (1903). "לטכס עצה להרמת דגל התורה ולבקש אופן נאות ורצוי לגדור הפרצות ולבנות הנדחות".
מצבים משתנים. מצב כללי טוב.