מכתב ארוך וחשוב, כולו בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון המופלא רבי יוסף זוסמאנאוויץ אב"ד וילקומיר [חתנו של ראש ישיבת סלבודקא הרמ"מ עפשטיין]. המכתב נשלח אל הגאון רבי אליעזר סילבר אב"ד סינסינטי בארה"ב. וילקומיר, [תרצ"ז 1937 בערך]. מכתבים מאיתו הינם נדירים באופן מיוחד, ולמיטב בדיקתנו לא נראו מעולם במכירות.
בראש המכתב מודה רבי יוסף על קבלת סכום כסף עבור ספרו "ת"מ" – תרועת מלך (נדפס בעיר קיידאן בשנת תרצ"ז), וכן על קבלת סכום כסף עבור הקמת מצבה ליהודי אחד.
גוף המכתב מכיל הערות למדניות, אשר נכתבו כתגובה להערותיו של הנמען על החיבור 'תרועת מלך'. רבי יוסף כותב בענוותנותו כי "מאד נהנתי אשר אחד מגאוני הזמן כה"ג נ"י עבר על הספר מהחל ועד כלה".
הגאון רבי יוסף זוסמנוביץ [תרנ"ה-תש"א], שימש כרבה של סלובודקה ולאחר מכן כרבה של וילקומיר, על מקומו של רבי אריה ליב רובין חמיו של רבי יוסף שלמה כהנמן. בצעירותו למד בישיבת סלובודקה, בהגיעו לפרקו נשא לאישה את מרת לאה בתו של רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון.
לאחר שרבי משה מרדכי עפשטיין העביר חלק מישיבת סללבודקא לעיר האבות חברון, פרצה מחלוקת עזה בין תלמידי ישיבת סלבודקא מי יעמוד בראשות הישיבה. היו שצידדו ברבי יוסף זוסמנוביץ חתנו של רבי משה מרדכי והיו שצידדו ברבי אייזיק שר חתנו של ה'סבא' בסופה של המחלוקת, התמנה הרב שר כראש הישיבה.
לאחר פטירת הגאון רבי מאיר שפירא מייסד ישיבת חכמי לובלין, הוצע לרב זוסמנוביץ לשמש כראש ישיבת חכמי לובלין, למרות הרקע ממנו בא שהיה שונה בתכלית מאופיה החסידי של הישיבה. הוא הגיע ללובלין לתקופת ניסיון והעביר שיעורים בישיבה במשך שבועות מספר, בהיותו בלובלין לבש לבוש חסידי כדי להתאים את עצמו לנוף האנושי, אך לאחר שלא הסתגל לסגנון החסידי של הישיבה, חזר לסלובודקה.
כאשר נפטר רבה של וילקומיר, הרב אריה לייב רובין, נבחר הגאון רבי יוסף זוסמנוביץ לכהן כרבה של וילקומיר. הוא נספה בשואה יחד עם בני קהילת וילקומיר. ספריו: משפט ירושת משרה, בדיני ירושת משרה ורבנות, (קובנה תרפ"ה), חלקו של יוסף (קיידאן, תרפ"ו), זרע חיים, נדפס יחד עם הספר "זרע יצחק" של רבי חיים יצחק שילמן מיאנובה, (קיידאן תרצ"ד), ותרועת מלך, (קיידאן, תרצ"ז) אודותיו נסוב המכתב שלפנינו.
הרב מרדכי גיפטר שביקר אצלו בווילקומיר לפני המלחמה, מספר כי ראה אצלו מחברות חידושי תורה על כל מסכתות הש"ס, מלבד חיבוריו המוכרים על מסכת ראש השנה והלכות מאכלות אסורות. ספרים אלו אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה.
[1] דף נייר, 29.5X23 ס"מ. בלנק רשמי. כולו בכתב ידו הייחודי של רבי יוסף.
מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים זעירים בשוליים, נקבים זעירים בסימני הקיפול.