"מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם" או "מוֹרִיד הַגָּשֶׁם" סדור ויעתר יצחק, "סדר תפלה מכל השנה עם פרשת הקרבנות, עם ברכות הנהנין וסדר הגדה של פסח, עם ביאורים ועם הגהות חדשות עם ישנות" בסוף הסידור (דפים קמט-קסב), עמק ברכה, חנוך לנער על פי דרכו, סדר ברכות. בעריכת יצחק סאטאנוב. ברלין, תקמ"ה [1785]. חסר שער והקדמה. סידור נדיר במיוחד. לפנינו הסידור הראשון שנערך ע"י יצחק סטאנוב, עם ההגהות הדקדוקיות שלו בנוסח התפלה. בין ההגהות החשובות, שכאמור ראו אור לראשונה במהדורה חשובה זו, היא: אמירת "מוריד הַגָּשֶׁם", בקמץ תחת האות ג' ולו כפי שהיה מקובל עד אז לומר "מוריד הַגֶּשֶׁם" בסגול. בשולי העמוד מסביר סטאנוב את הסיבה שהביאה אותו לשנות את הנוסח המקובל מדורי דורות, על-פי הפסוק בזכריה (יד, יז) "ולא עליכם יהיה הַגָּשֶׁם" המנוקד אף הוא בקמץ. ואכן מאז הדפסת הסידור שלפנינו שונתה אט אט המסורת עד שהנוסח הרווח הפך להיות כפי שקובע סטאנוב בסידור שלפנינו: "מוריד הַגָּשֶׁם" בקמץ. בשנים האחרונות התעורר שוב פולמוס בעניין ויש הטוענים שצריך לחזור לנוסח הקדמון "מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם". (ראה עוד: "הַגֶּשֶׁם או הַגָּשֶׁם" מאמרו המחכים של הביבליוגרף והסופר הרב יוסף ויכלדר, מגזין 'המבשר' תורני, חשון תשע"ד). יצחק סטאנוב (סאטנוב), מדקדק, מראשי תנועת ההשכלה, מנהל בית הדפוס של המשכילים "חינוך נערים" חיבר ספרים שונים מהם שנודעו כמזוייפים. ביקורת גדולה היתה על חלק מהתיקונים וההגהות הדקדוקיות שלו, ובמיוחד שחלק בקלות על הנוסח הדקדוקי המקובל בכלל ישראל. ב-קסב דף, 16 ס"מ. לפנינו נוסח הסידור בשלמותו, חסר שער והקדמה. חתימת בעלים "הק' יחיאל מיכל…". מצב טוב. כתמי זמן. כריכת עור עתיקה, נאה ומוטבעת.