ספר תבונה, כתב עת תורני חשוב ביותר – קבוצת חידושי תורה מחכמי וגדולי ישראל, בעריכת רבי ישראל ליפקין מסלאנט מיסד תנועת המוסר. ממל – קניגסברג, תרכ"א – תרכ"ב [1861-1862]. סט שלם של כל גיליונות 'תבונה' שקובצו יחדיו לכדי ספר כרוך.
בדף הפורזץ ובשער מספר חתימות בע לות בכתב יד קדשו של מרא דארעא דישראל הגאון רבי שמואל סלאנט, וכן חותמות בעלות רבות שלו לאורך דפי הספר. בדף ל"ז הגהה בכתב יד. כמו כן מופיעה בדף הפורזץ הקדשה עצמית מעניינת של הגרי"מ טיקוצינסקי ראש ישיבת עץ חיים, בה הוא מספר כי קיבל את הספר במתנה מחותנו זקנו רבי שמואל סלאנט אך היות ורבי שמואל סלאנט לא היה נותן במתנה ספרים שהוא עצמו קיבל, לכן הוא רק "השאיל" לו את הספר.
כתב העת 'תבונה' שלפנינו נחשב לכתב העת התורני הראשון במזרח אירופה! לצד דבריהם של גדולי ישראל שנשלחו למערכת, נדפסו בקבצים דברי תורה רבים מרבי ישראל סלנט'ר בעצמו. כתב העת הופיע במשך שלשה חודשים בלבד מסוף שנת תרכ"א ועד תחילת תרכ"ב. במשך שלשה חודשים אלו הספיק רבי ישראל סלנט'ר להוציא לאור 12 חוברות ואז נפסקה ההדפסה. בספר שלפנינו אוחדו כל החוברות שנדפסו, בספירת דפים נמשכת, וללא שערי המעטפת.
המחבר רבי ישראל ליפקין מסלאנט [או סַלַנְטֶר; תק"ע-תרמ"ג], מייסד תנועת המוסר. לאחר נישואיו פגש את רבי יוסף זונדל מסלאנט (חמיו של רבי שמואל סלאנט), פגישה שהשאירה עליו רושם עז ומאז ראהו כרבו המובהק והחל נוהג בדרכיו. בשנת 1857 עבר לקניגסברג שבפרוסיה. משם הוא החל להפיץ את כתב העת "תבונה" שלפנינו. ציטוט מפורסם מרבי ישראל סלנטר: כשהלך פעם ברחובות החשוכים של עירו, וראה אור דולק בבית הסנדלר. כששאל אותו, מדוע הוא עדיין מתקן נעליים בשעה כל כך מאוחרת ענה הסנדלר: "כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן". רבי ישראל מיהר לספר לתלמידיו את שחווה. "מבינים אתם!" אמר לתלמידיו, "כל עוד הנר דולק – אפשר לתקן". משפט זה הפך למוטו שלו.
הגאון רבי שמואל סלאנט [תקע"ו-תרס"ט], רבה הנערץ של ירושלים במשך כשבעים שנה, ומנהיג כל קהילות האשכנזים בארץ ישראל. הוא התפרסם כגאון ועילוי כבר מילדותו. בהיותו נער בגיל בר מצוה קיבל מכתב מרבו הגאון רבי אבלי פאסוואלער ראב"ד ווילנא בשאלה מסובכת של סידור גט, באותו המכתב ניכר כי כבר מאז סמך רבו על הוראותיו כהוראת רב מופלג בתורה. בצעירותו למד רבי שמואל בחברותא עם הגאון רבי ישראל מסלנט [אבי תנועת המוסר]. בשנת תר"א הוזמן לארץ ישראל לכהן פאר ברבנות ירושלים ובהנהגת עדת הפרושים, והקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, וכן ייסד בה בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. רבי שמואל סלאנט נודע כפוסק מובהק ובעל זיכרון גאוני וגם נודע בפקחותו הרבה.
קד עמ', 22 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד: כתמי זמן. כריכה מקורית.