ספר תורה שנכתב בספרד לפני 'גירוש יהודי ספרד' בשנים 1500-1400 לספירה.
ידועים עד היום בעולם, מספר ספרי תורה בודדים שנכתבו בספרד, בשנים שלפני הגירוש. גירוש יהודי ספרד היה בשנת 1492.
אחד מהספרים הוא "ספר התורה של רבינו ניסים". ספר תורה זה נכתב לפני שנת 1336. ספר תורה זה זוהה ע"י המחלקה לכתבי יד שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ע"י המומחה מר שלמה צוקר. מופיע בקטלוג התערוכה "ספרים מספרד" שיצא לאור ע"י בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי בירושלים 1992. פריט מס' 4 עמ' 24 וכמו כן צולם ע"ג כריכת הקטלוג. תואר גם ע"י הנ"ל בקטלוג הספריה הלאומית "אוצרות גנוזים, מאוספי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תערוכה לרגל מלאות 75 שנים לאוניברסיטה העברית". ירושלים תש"ס (2000) פריט מס' 1 עמ' 12.
ספר תורה נוסף נשתמר באי רודוס וניצל בשואה. נמצא גם הוא כיום בבית הספרים הנ"ל בירושלים. ספר תורה זה מתואר גם הוא ע"י מר שלמה צוקר בקטלוג הספריה הלאומית "אוצרות גנוזים, מאוספי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תערוכה לרגל מלאות 75 שנים לאוניברסיטה העברית". ירושלים תש"ס (2000) פריט מס' 2 עמ' 15.
ספר תורה אחר נמכר בבית המכירות CHRISTIES בניו יורק בשנת 1999. לא ידוע מה עלה בגורלו.
ספרים אלו נבדקו ואובחנו על ידי מומחה לכתבי יד בעל שם עולמי, מר שלמה צוקר.
גם הספר שלפנינו הוצג ונבחן על ידו לפני עשר שנים. בחוות דעתו מציין מר צוקר כי ספר התורה שלפנינו נכתב בספרד בתקופה הנ"ל. דומה גם בצורת היריעות וגם בצורת האותיות לספרי התורה מספרד שזוהו על ידו עד היום. מאז נתגלו ספרים בודדים נוספים מהתקופה, בינהם ספר תורה בבולוניה, איטליה.
ספר תורה על גוויל חום, בכתב ומסורת של ארץ ספרד; גובה היריעות בין 55-58 ס"מ.
ספר התורה מורכב מיריעות קדומות והשלמות מזמנים מאוחרים, שהחליפו יריעות שבלו.
קבוצות היריעות הקדומות, הן שתים:
א. שמות ל"ז, כ"ו (זהב טהר את גגו ואת קירותיו סביב…) עד במדבר כ"ט, כ"ו (וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר ומנחתם).
ב. במדבר ל"ב, כ"ז (צבא לפני ה' למלחמה כאשר אדני דבר…) עד דברים כ"ז, ט"ו (ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת).
הכתב ספרדי מובהק. ח קדומה, שיש לה חוטר ולא חטוטרת; פ לעתים בסיסה רחב וראשה צר, כפי שנהגו הסופרים הספרדים המקוריים.
הספר מאופיין בכתיבה יחודית שלא מופיעה בספרים אחרים:
צורת הנו"ן ההפוכה שבראש ובסוף פרשת "ויהי בנסע הארן" (במ' י', לה-לו), שכאן לא זו בלבד שהיא פונה משמאל לימין, אלא שכאן היא גם הפוכה על ראשה: בסיסה הרחב למעלה וראשה למטה! מר צוקר כותב: "לא ראיתי צורה כמו זו בשום ספר".
אותיות המסיימות את השורה ואותם בדרך כלל מרחיב הסופר, כאן הסופר עשה חוד ברוחב גגן, כעין החטוטרת בגגות חי"תין שבספרי תורה מאוחרים. כך עשה כאן הסופר להרבה אותיות ר, ם ועוד.
גגות מחודדים כאלה, מטעמי עיטור גרידה מופיעים גם בספר התורה שהוצע למכירה ב 'CHRISTIES' ניו יורק. שם הסופר עשה גגות מחודדים כאלה לחי"תין שבשלוש עשרה מידות (שמ' לד, ז) וזאת לא מטעם פירוש רבנו תם למה שאמרו "דחטרי לגגיה דחי"ת" (במנחות כט, ע"ב), וכמובן, לא מאותו טעם שהתחילו לעשות חי"ין כאלה במאה ה-17 (שעשו כן על דרך הסוד של קבלת האר"י, על פי ס' מצת שמורים לר' נתן שפירא ירושלמי!) אלא לשם עיטור גרידא, בגלל חגיגיות הפרשה.
ספר התורה שלם אולם מפאת גילו המופלג הספר נפגם ונפסל לקריאה. במספר יריעות נפגעה ונמרחה הדיו, כנראה על ידי רטיבות. הטקסט דהה במספר מקומות וכן טושטש או נמחק. התפרים שבין היריעות נפרמו חלקית במספר מקומות. הספר נתון בתוך ארון עץ חדש שנבנה במיוחד בשבילו.
מצורפת חוות דעת של מר שלמה צוקר
מחלקת כתבי היד
בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים
(בפרישה)
מתאריך ג' כסלו תשס"ה, 16.11.04.