ספר עולת תמיד, ביאור על שולחן ערוך אורח חיים, עם פנים השלחן ערוך. שני חלקים: עולת תמיד ועולת שבת. מאת רבי שמואל ב"ר יוסף מקראקא. אמשטרדם, תמ"א 1681]. מהחיבורים הידועים על שלחן ערוך אורח חיים. עם צאתו לאור נחשב לספר ההלכה החשוב והנפוץ והוא מצוטט רבות בפי הבאים אחריו. גם המגן אברהם מביא הרבה מהספר אך המגן אברהם מצטט אותו תכופות גם באופן ביקורתי, כפי שכתב הרב חיים נתן דמביצר בספרו 'כלילת יופי' (חלק א עמ' סא-סב): "ואף כי בתחילת צאתו לאור הדפוס נתקבל לרצון ספר 'עולת תמיד', ובעיני כל היה חביב וחמיד …אכן כאשר נדפס הספר הנפלא 'מגן אברהם', אשר באו בו גם כן הרבה השגות עליו והורה עליו באצבע הרבה פעמים 'דלא כעולת תמיד', מני אז ביטל התמיד ולא נדפס עוד פעם שנית מני אז ועד עתה, והספר 'מגן אברהם' נתקבל במקומו באהבה ונקבעה הלכה כמותו בכל תפוצות ישראל עד היום הזה". הספר מעוטר בהסכמות ועד ארבע ארצות, רבי יעקב שאשפורטאש, רבי דוד מלידא רב קהילת האשכנזים באמשטרדם, רבי יצחק אבוהב רב קהילת הפורטוגזים, ועוד. בשער, חתימת בעלים עתיקה, קשה לפיענוח. בדף הפורזץ חותמת בעלות בעברית ובאנגלית: "יהודה דוד בערינשטיין". בשולי השער חותמת בעלות נוספת "ספריה של מרגליות, לבוב". בעלי הספר הרב יהודה דוד ברנשטיין [תרכ"ג-תרצ"א], רב וראש ישיבה, ממייסדי ישיבת רבינו יצחק אלחנן. למד בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, והתפרסם בכינוי "העילוי מסאפיזישוק". הוריו עברו לגור בקניגסברג והוא הצטרף אליהם בשנת 1878, אך לפי המלצת המלבי"ם חזר והמשיך ללמוד בישיבות ליטא. הרב ברנשטיין היה שותף להקמת ישיבת עץ חיים וישיבת רבינו יצחק אלחנן. הוא כיהן כנשיאה הראשון של הישיבה בשלוש שנותיה הראשונות. את חידושיו התורניים פרסם בכתבי העת התורניים האמריקאים, בני תקופתו. בקונטרס שהוציא בשנת 1910, התריע על בעיית הטלטול בשבת בעיר ניו יורק ובאי מנהטן, בשל הגשרים המחברים אותה לסביבותיה; הקונטרס נועד בעיקרו למתוח ביקורת על העירוב שסודר אז לראשונה בניו יורק בידי הרב יהושע סיגל מחבר שו"ת "אוזני יהושע". סביב בעיה זו התרכז פולמוס הלכתי גדול בשנים הבאות בעלי הספר הרב ראובן מרגליות [תר"ן-תשל"א], רב, חוקר, ספרן ומחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים. מייסד ספריית הרמב"ם, חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית. נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה. את השכלתו התורנית רכש מאביו משה, והרבה ללמוד באופן עצמאי מספרים. הוסמך לרבנות בגיל צעיר על ידי גדולי הרבנים, כרבי מאיר אריק מבוצ'אץ', אך למרות זאת לא קיבל עליו משרה רבנית ועסק במסחר ספרים. היה מפעיליה של תנועת המזרחי, במסגרתה שימש בתפקידים שונים. בטבת תרצ"ה (1934) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. בספריית הרמב"ם שהקים ישנם כתבי יד ואינקונבולות רבים, היא התפרסמה לאחרונה שלא בטובתה בעקבות גניבת ספרים נדירים משם על ידי גנבי יודאיקה. [2], רס (צ"ל ס); י, [6], סה-קיד; נ דף, 31 ס"מ. מצב טוב. כתמי זמן. חיזוקים לדף השער. כריכה מנותקת חלקית.