ספר 'שער יוסף', חידושים על מסכת הוריות ושו"ת. ספרו הראשון של רבינו חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א] שבא בדפוס. חיבור שחיבר בנערותו והוא בן שבע עשרה שנה. עם הסכמות רבות שמשבחות ומפארות את המחבר הצעיר. מהדורה ראשונה. ליוורנו, תקי"ז 1756. בדף השער מופיעה הקדשה נדירה ביותר [6 שורות] בעצם כתב יד קדשו של צדיק הדורות רבינו החיד"א זיע"א, שכל עם ישראל לכל פלגיו ועדותיו קראו אחריו מקודש מקודש וז"ל קדשו: "מנחה היא שלוחה.. הקטן המחבר למעלת הגביר המשכיל .. אליעזר ספורנו נר"ו הולך ואור עד נכון" (הברכה על פי משלי פרק ד). בספר מופיעות גם חתימותיו הידועות והגהותיו של חכם מסעוד צרמון אב"ד וואהרן שבאלג'יר ובעל ה'גור אריה', הנודע בכינויו "המצי"ץ" [הצעיר מסעוד צרמון ישמרהו צורו] והוא אף חותם כך את שמו בשולי הגהותיו שלפנינו. (ראה אודותיו: מלכי ישורון, עמ' 103-105). כמו כן זוהו הגהות נוספות בכתב ספרדי מובהק מאותה תקופה מכותב נוסף בלתי ידוע, החותם בשולי כמה מההגהות: "הב"ן". רבינו חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי [החִידָ"א; ה'תפ"ד – ה'תקס"ו], מקובל אלוקי, פוסק הלכה ושד"ר. צדיק ייחודי, מגדולי הדורות שקמו בעם ישראל, ושכל עם ישראל לכל פלגיו ועדותיו, אשכנזים כספרדים, ומתנגדים כחסידים כולם כאחד קראו אחריו: מקודש מקודש! למד תורה מפי האור החיים הקדוש ואף מפי הרש"ש אולם רבו המובהק היה רבי יונה נבון (מחבר "נחפה בכסף") שהיה רבו המובהק. רבו זה הרגילו לכתוב תשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו. עיסוקו של החיד"א בקבלה הקיף תחומים רבים: קבלה מעשית, חכמת הצירוף, גורל החול וכתיבת קמעות. אבל הוא מזהיר על דעת אבי זקנו החסד לאברהם, שהיא "מסוכנת מאד". שימוש רחב נהג החיד"א בשאלת חלום, הנעשית ע"י תפילה שכלולים בה שמות מלאכים ושרפים, בצירופי שמות הקודש והשבעות. בתיאור מסעו בערי איטליה בשלהי החורף של שנת תקל"ז, רשם חיד"א בדף אחד 69 סגולות וקמיעות, ושנים מהם בענין שאלת חלום. בספר נר מצוה לרבי יהודה סיד (שאלוניקי תק"ע, דף קפו, א) נכתב אודותיו: "וכשם שאמרו על רבינו משה, ממשה עד משה לא קם כמשה, כעת יאמר כמו כן, מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף, פירוש ממרן הקדוש מהר"ר יוסף קארו, עד גאון עוזינו מהר"ר יוסף אזולאי לא קם כיוסף". קך; מ דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. תעלות עש. כתמי זמן. קרע משוקם בשולי השער והדף שאחריו. כריכת חצי עור חדשה ומהודרת.