צמד שטרות ייחודיים ונדירים, מאת קהילת בוקרשט, בחתימת טובי העיר ובראשם חתימת יד קדשו (פעמיים) של אב"ד בוקרשט הגאון רבי יצחק אייזיק שור בעל ה'מאורי אור' ושאר ספרים. בוקרשט, תרל"ה–תר"מ [1880-1875].
* הסכם שנערך בין נדיבה שתרמה ספר תורה ומעיל לבית הכנסת הגדול בבוקרשט, בתנאי שראשי הקהילה לאחר מאה ועשרים שנה, ישכרו איש שיאמר קדיש עבורה בכל שנה ביום היארצייט וכן לומר את תפילת 'אל מלא רחמים' בעת הזכרת נשמות ביו"ט, ואין לכל יוצ"ח לערער ע"ז ולרשת את הס"ת בבוא הימים. וע"ז באה הנדיבה על החתום וכן האב"ד רבי יצחק אייזיק שור בקולמסו וחותמו ומוסיף בכתי"ק שבפניו חתמה הנדיבה. בהמשך נוסף עוד תנאי, שאף הביהכנ"ס לא יוכל למכור את הס"ת לאף אחד בעולם, וע"ז שבה הנדיבה וחתמה בפני הרב והרב הוסיף לחתום שוב על הנ"ל.
* מעבר לדף מופיע שטר נוסף, שבשעתו היה נפוץ וכיום הוא בטל מן העולם. אודות מכירת מקום ב'בית הכנסת הגדולה'. בראש השטר מופיע העתק ממה שנכתב ונחתם בשעתו בשנת תר"ט, שאלמנת רבי יצחק ב"ר יעקב בלעכער מכרה את מקום בעלה בבית הכנסת לה"ה מרדכי יהודה לייב ב"ר אברהם גוטמאן וכן את מקומה לזוגת הנ"ל בכסף מלא, והנ"ל "אין לו רשות למכור המקום .. לשום אדם בעולם… רק בשעת דוחקו יהיה רשות למכור, אך שיהיה מרוצה משני שכניו ימין ושמאל וע"י ידיעת הגבאים שיהיה בזמנם..".
כהמשך להסכם הנ"ל מופיע הסכם נוסף שנעשה בשנת תר"מ, בפקודת הגבאים לכתוב לו שטר חדש עפ"י תוקף השטר הישן אות באות כדי לאשר ולקיים המכירה הנ"ל.. והבוררים מעידים על השטר כי אמת הדבר ועתה קמו המקומות הנ"ל לו וליורשיו אחרין לצמיתות .. ואין לערער..". וע"ז באה"ח הגבאים: מאיר זאב פיינס – גבאי ראשון מרדכי העכט – גבאי שני יוסף קליין שלמה עליווינבאד אברהם צבי לייכטער מענדיל אייזין. וחותמת ביהכנ"ס הגדולה.
רכישת מקום ישיבה בבית כנסת בדורות עברו הייתה עיסקה ממונית חשובה ביותר. בעלות על מקום ישיבה בבית הכנסת, ובעיקר המיקום, ב'מזרח' או ב'מערב', היוו סמל למעמדו החברתי של בעליו. מקום הישיבה היה נחשב לרכושו הבלעדי של הקונה והוא היה מוריש אותו לזרעו אחריו. בספרי השו"ת מהתקופה מופיעות שאלות רבות הקשורות לנכס מסוג זה. למשל: במקרה שהאב היה מחשובי הקהל ורכש לעצמו מקום ב'מזרח' כראוי למעמדו, ובנו הינו 'פריץ' האם גם אז זכותו עומדת לו לשבת ב'מזרח'? מעניין לציין כי בדורות עברו מקום הישיבה בבית הכנסת כונה 'עיר' [-ביידיש: 'א שטאט']. לדוגמא, אם היו אומרים "פלוני רכש 'עיר' " הכוונה הייתה שהוא רכש מקום ישיבה בבית כנסת.
רבי יצחק אייזיק שור אב"ד בוקרעשט [תקצ"ו-תרנ"ד], מגדולי ההלכה בדורו, שאלות הלכתיות רבות הגיעו אליו מרבנים מפורסמים בני דורו ואף מבוגרים יותר, מרומניה ומחוצה לה ובהם המלבי"ם.
בשנת תרי"ב חתן הרב לוי יצחק פרנקל אב"ד קהילת בוקרשט. על פי החוקר הרב מאיר וונדר, בשנת תרכ"ט הזמין אותו חותנו לסייע לו ברבנות בוקרשט שם נקרא 'הרב הצעיר' בשנת תרל"ג בערך התמנה הרב יצחק אייזיק שור לאב"ד במקום חותנו וכיהו במשרה זו כעשרים וחמש שנה עד פטירתו.
הרב יצחק אייזיק שור התכתב עם רבנים רבים מערי רומניה, גליציה, פולין, בולגריה, ארץ ישראל ואף מאלגיר. התכתבות זאת מוזכרת בשו"ת שלו ובשו"ת של רבנים אחרים פסיקתו מושפעת רבות גם מפסיקת סבו הרב אהרן משה טויבש. נושא מרכזי בפסיקתו הוא הגיטין.
ספריו של הרב יצחק אייזיק שור (ראה צילום) הם ברובם בתחום הפסיקה ההלכתית והחידושים לשולחן ערוך, ביניהם ניתן לציין את: תולדות אדם (יאסי תרל"ג), תפארת אדם – והוא קיצור שולחן ערוך אורח חיים (למברג תרל"ה), חוקות הדיינים והוא שולחן ערוך חושן משפט, מי באר ובו שו"ת על שולחן ערוך יורה דעה (למברג תרנ"א) ועוד. [ראה: אנציקלופדיה לחכמי רומניה ח"ב עמ' 735].
[2] עמ'. 22.5X35.5 ס"מ. שני השטרות כתובים משני צדי אותו הדף. הסכם הס"ת – כנראה כולו בכתי"ק רבי יצחק אייזיק שור.
מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בשולים, ללא פגיעה בטקסט.