קול קורא לעזרה בעקבות שריפה בארבע קהילות יהודיות בליטא ובבלרוס. בחתימת יד רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא, שהוסיף גם כמה משפטים בכתב ידו. קובנא [1890 בערך]. כרוז בעל חשיבות היסטורית.
[1] דף נייר. 22X24 ס"מ. הכרוז נכתב על ידי סופר ורבי יצחק אלחנן הוסיף מס' שורות בכתב ידו.
קול קורא נרגש להצלת יהודי העיירות: דאקשיץ [דוקשיצה], דוויד הורדוק, שווערזנע ואוטיאן [אוטנה]. בקריאה מפורט כמה מאות בתים יהודים נשרפו בכל עיירה. ובאמצע הכרוז הוסיף רבי יצחק אלחנן בכתב ידו "ובתי מדרשות ובתי הציבור". בהמשך הכרוז הארוך מתוארת צרת היהודים, ורבי יצחק אלחנן מסיים: כעתירת הכותב בשברון רוח….. והוסיף בכתב ידו: וד' ינחמנו בנחמת ציון וירושלים בב"א, ידידם דו"ש ומברכם … וחתם את שמו. לאחר החתימה הוסיף בכתב ידו: בזו הרגע הגיעני זעקת שבר.
הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר ([תקע"ז, 1817, תרנ"ו – 1896] היה רבה הראשי של קובנה והנהיג את יהדות ליטא. גדולתו הייתה בעיקר כמשיב וכפוסק הלכה. כתביו מאופיינים בבקיאותו המרשימה, סברתו הישרה, יכולת הניתוח שלו וכשרונו הסדרני. במרוצת השנים הפך לגדול המשיבים והפוסקים בכל תפוצות ישראל. נודע במיוחד בעסק התרת העגונות, הידוע כמסובך וקשה, ואת העיסוק בו ראה כמצווה גדולה.
מעט כתמי זמן וסימני קיפול. מצב טוב-טוב מאד.