תשובה הלכתית ארוכה אודות פולמוס בדבר פינוי קברים וקבורת אפר השרפים, בכתב יד האדמו"ר רבי מנחם מנדל חיים לנדא מטשכנוב. נאואודואר [נובידבור]. תרס"ד [1904].
לב עמ', 21X13 ס"מ. הכל בכתב ידו ועם שתי חתימותיו.
בשנת תרס"ד רצו לפנות קברים יהודים באלטונא, כדי לסלול כביש. רבני אשכנז נחלקו בדבר. לעניין נוספה גם מחלוקת הלכתית אם לקבור את אפר הגוויות של אנשים שציוו לשרוף את גופתם. הרבנים שנחלקו בדבר הם רבי מאיר לרנר, רבה הראשי של אלטונא, והרב חנוך ארנטרוי, שהיה רב במינכן. הוויכוח ההלכתי הפך לפולמוס ציבורי, ורבנים מארצות שונות הביעו בו את דעתם. נכתבו בזה מספר קונטרסים של השגות הדדיות [מצורף חומר]. את התשובה הארוכה שלפנינו שלח האדמו"ר לרבי מאיר לרנר מאלטונא. בעמוד כד יש סיום של התשובה, חתימת הכותב, ואחר כך נכתב: המשך יבוא אי"ה. אחרי זה נכתבו עוד 8 עמודים, ובסוף באה חתימת הכותב. למיטב ידיעתנו לא נדפסה התשובה שלפנינו באף אחד מהקונטרסים והמאמרים שנדפסו בפרשה זו.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל חיים לנדא [תרכ"ב-תרצ"ה 1935-1861] היה בנו של האדמו"ר רבי יעקב מיעזוב, שהיה בנו של הגאון הקדוש רבי אברהם מטשכנוב. האדמו"ר התחנך על ברכי סבו הדגול, ובשבע שנות חייו האחרונות של הסבא הוא למד עמו בקביעות עד רגע פטירתו. הוא הוציא את הספר אהבת חסד עם דברי תורה מסבו, ובהקדמה הוא כותב על לימודם המשותף. לימים הוציא האדמו"ר גם את הספר ויעש אברהם, ובו מנהגים וסדר התפלה של סבו. רבי מנחם מנדל חיים היה רב בכמה קהילות ובשנת תרנ"ח עבר לכהן כרבה של נובידבור שליד וראשא, לצד זה היו לו חסידים רבים בקהילות שונות. לאחר מכן כיהן כרבה של זווריצה על שמה נודע. ראה אודותיו באריכות: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ג, קס-קסה.