קערת לחש הנושאת 17 שורות של השבעות בארמית יהודית בבלית. קערות מסוג זה היו הקמיע הנפוץ ביותר בפרס הססנית בין המאות החמישית והשביעית לסה"נ (התקופה הביזנטית – בתקופה זאת נעשה שימוש נפוץ בסמלים יהודיים ונוצריים), כשהן היו מונחות במהופך מתחת למפתן הבית, בכדי ששדים ורוחות רעות ייתפסו מתחת לקערה. שם ה'לקוחה' שהזמינה את קערת הלחש שלפנינו נקראה מירדוך בת הורמיזדוך. בנוסף לשמות של מלאכים ורוחות רעות מופיע הביטוי 'קדוש' שבע פעמים (קדוש, קדוש, קדוש, קדוש, קדוש, קדוש, קדוש), בהשראת הפסוק מספר ישעיה 'קדוש קדוש קדוש'. קוטר הקערה 15.5 ס"מ. הקערה לא ניתנת לייצוא מחוץ לגבולות הארץ.