מכתב מחכמי חברון לקהל מודינא לגבות מקופות פדיון שבויים להצלת נפשם, לאור מצבם הכספי והצרות העוברות עליהם.
מפרט: [1] דף נייר כפול, 36×24 ס"מ.
מאפיינים ייחודים: המכתב מהווה מסמך הסטורי המעיד על מצב הקהילה במאה ה-18: "מתוקף המלחמות… בעיר הזאת זה שלש שנים, ונעשית שתי כתות, אלה מפה ואלה מפה, ואנחנו היושבים ביניהם, ארם מקדם ופלישתים מאחור, ובכל יום מעותדים למיתה משונה, כי פתילות של אבר חולפות ובאות ממקום למקום, ורובם יפלו בחצר קדשינו… מלבד כי קשתי כתות מאיימים עלינו לשלול ולבז את חצר קדשינו ולשרוף כמה ס"ת". הכותבים מתארים גם את המועקה הכלכלית הכבדה שלהם, בשל חובות הנושאים ריבית אכזרית, שאין בכוחם לשלם. על המכתב חתומים, רבי אברהם בן ארחא. רבי דוד מלמד ורבי ישראל הכהן שהיו השליחים הראשונים מחברון, רבי חיים יוסף אלישר בן רבי אברהם, רבי יוסף קשטיל ובי ישראל זאבי . מוזכרים באגרת רבי אברהם גדליא ז"ל ורבי יום טוב קריספי ז"ל, כשדרים לשעבר באיטליה.
רקע: הרב דוד מלמד נולד בירושלים, נמנה על רבניה וחכמיה והיה חתנו של רבי אברהם ישראל זאבי. לאחר מכן עבר לחברון ויצא לשליחות עם רבי ישראל כהן. בשנת תקכ"ב נתמנה כראש רבני חברון. תשובה ממנו נדפסה בספר "מים חיים" לאסור הרחיצה במקוואות מים חמים בשבת.
מצב: טוב מאוד. סימני קיפול, בלאי בקצה הדף ללא פגיעה בכתב, כתמי זמן.