שני מכתבים בשם האדמו"ר הריי"צ, בשניהם חתימות המזכיר רבי יחזקאל פייגין. תרצ"ט [1939].
המכתב האחד מוען לרבי חנוך הענדיל הבלין נשלח מאטוואצק בתמוז תרצ"ט בענין הועידה השנתית של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה בו מבקשו האדמו"ר לשלוח טלגרמה בברכת מזל טוב ושלום אחים בסגנון המפורט במכתב (באנגלית) שתרגומה בשוליו: 'מזל טוב אחים לועידתכם השנתית התחזקו ופועל ידכם ירצה השם, חסידי חב"ד בארה"ק'. בשולי המכתב חתימת המזכיר.
המכתב השני מוען אף הוא לרבי חנוך הענדיל הבלין נשלח מריגא בשבט תרצ"ט אודות דמי שכירות של חצרו אשר היתה בחברון, ומבקשו כי יכתוב חוזה בו מפורט שהמשכירים חייבים יהיו להחזיר את החצר כפי אשר קיבלוה ללא שינויים. בשולי המכתב חתימת ידו של המזכיר.
בחב"ד מקובל כי מכתבים מסוג זה (בד"כ על נייר רשמי של הרבי הריי"צ) חתם הרבי בכתב ידו את שמו של המזכיר.
שני המכתבים על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"צ. 24×15 ס"מ. סימני קיפול מצב טוב.
רבי יוסף יצחק שניאורסון ה אדמו"ר הריי"צ [תר"ם-תש"י 1880-1950] האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"פ (1920) ועד לפטירתו. לאחר חתונתו בשנת תרנ"ז [1897] מינה אותו אביו למנהל בפועל של ישיבת חב"ד "תומכי תמימים" שנוסדה באותה שנה. זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נפטר אביו והוא התמנה למנהיגה של חסידות חב"ד ליובאוויטש. בעקבות רדיפות הקומוניסטים את היהדות, הוא הקים בברית המועצות רשת חשאית של "תלמודי תורה" וישיבות. האדמו"ר הריי"צ הרבה לעסוק בפעילות יהודית של סיפוק צורכי דת וחינוך יהודי, דבר שהיה אסור על פי חוק בברית המועצות. בשנת ת"ש [1940] הגיע הריי"צ באניה משטוקהולם לניו יורק, לאחר תקופה קצרה רכש את בנין 770 המפורסם שם התגורר בשנותיו האחרונות, לימים הפך המקום למרכזה העולמי של חסידות חב"ד.