מכתב עמוס בברכות לשנה טובה, בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, אל הרב יוסף שמאטקין. אוטווצק, כ"ג אלול תרצ"ו [1936].
שש שורות שלמות עמוסות בברכות לו ולכל בני ביתו. הרבי מברך במכתב "לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה ברו"ג [-ברוחניות וגשמיות]", והרבי שב וחוזר על ברכתו בתוספת מרובה על העיקר: "הנני מברך אותו ואת בני ביתו יחיו, בתוך כללות אנ"ש ובתוככי אחינו בני ישראל… בכתיבה וחתימה טובה על שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. הדו"ש ומברכו, יוסף יצחק".
מכתב נדיר יחסית שנשלח מעיירת הנופש המפורסמת אוטווצק שבפולין, בה היו נוהגים לנפוש גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות באירופה שלפני החורבן. באוטווצק שהה הרבי באותה עת בעצת רופאיו, בעקבות מצבו הבריאותי.
האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש – הריי"צ [תר"ם-תש"י], האדמו"ר השישי בשושלת חב"ד, מייסד ישיבות תומכי תמימים יחד עם אביו האדמו"ר הרש"ב. בשנת תר"פ הוכתר כממלא מקום אביו באדמורו"ת חב"ד. בעקבות פעילותו להפצת היהדות נאסר מספר פעמים ע"י השלטון הקומוניסטי, אך הוא לא נרתע והמשיך בכך במסירות נפש. בשנת ת"ש היגר לברוקלין והקים בה את מרכז חב"ד העולמי.
מן העניין לציין כי בזמן ביקור הרבי הריי"צ בכותל המערבי עלה ר' יוסף שמוטקין – מקבל המכתב שלפנינו – כשליח ציבור לתפילת מנחה, ומאוחר יותר כתב הרבי הריי"צ ביומנו על התפילה שהייתה ב"התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור".
[1] דף נייר, 24 ס"מ. נייר מכתבים רשמי מודפס במכונת כתיבה בחתימת יד קדשו של הריי"צ
מצב טוב. סימני קיפול. מעט קמטים. כתמי זמן.