"…לא תמצאנה בשום ספר כי אם קבלתיה מפי חכם קדמון זקן בקי בחכמה הזאת והיה יודע בה הרבה… ולא יחטיא וניסיתיו כמה פעמים ומצאתי דבריו אמיתיים ולכן כתבתים…" (מתוך הקדמת רבי משה מזרחי לכתב היד שלפנינו)
תכריך חיבורי קבלה מעשית: רפואות, גורלות וחיזוי עתידות, בעברית וערבית יהודית. בכתב יד קדשו של המקובל האלוהי רבי משה מזרחי, מעורכי כתבי האר"י, שעל פיו נדפס נוסח ספר הזהר הנמצא בידינו עד היום (ראה להלן). במרבית ההעתקות של רבי משה מזרחי אין מופיע שמו והזיהוי נעשה בדרך כלל על פי השוואה לשני כתבי יד בהם חתם את שמו בקולופון. בכתב היד שלפנינו מופיע פעמיים (!) שמו המלא, בכתב יד קדשו, בראש ובסוף ההקדמה שבתחילת כתב היד.
כתב היד מורכב מכמה חלקים:
* הספר העיקרי – ספר גורלות לחיזוי העתידות ולדעת נסתרות (עמ' 95-128). בראש כתב היד הקדמה ארוכה אף היא בכתב יד קדשו של רבי משה מזרחי הפותחת במילים: "אמר המאסף הצעיר משה מזרחי… היא החכמה הקדומה השלימה… אשר בלעדיה לא יקנה אדם שלימות בעוה"ז ובעוה"ב… הפוך בה והפוך בה דכולא בה… לא תמצאנה בשום ספר כי אם קבלתיה מפי חכם קדמון זקן בקי בחכמה הזאת והיה יודע בה הרבה שאפילו השמות של בני אדם היה מוציא והיה יודע… ולא יחטיא וניסיתיו כמה פעמים ומצאתי דבריו אמיתיים ולכן כתבתים ומהאל אשאל עזר וסיוע… לתור ולהבין בחכמה הזאת כמו שהנחני להעתיק חכמת האמת של הרב זלה"ה… הצעיר משה מזרחי והיתה התחלתי להעתיקם יום ר"ח אייר בשנת השפ"ח ליצירה פה דמשק".
* ספר גורלות נוסף. לא שלם (עמ' 129-142). כתיבה שונה, ייתכן שנכתב בידי סופר אחר.
* ספר גורל החול (עמ' 143-168). ערבית יהודית.
* 'תשובת השאלות' (עמ' 169-192).
* קבוצת ספרי רפואות וטבע הסמים (עמ' 193-256). ערבית יהודית.
חוקר הקבלה הרב יוסף אביב"י בספרו 'קבלת האר"י' (עמ' 574-582 ; 1120-1129), במאמר ארוך ומקיף אודות רבי משה מזרחי, כותב כי נמצאו ששה עשר כתבי יד בקבלת האר"י שיצאו מתחת ידיו של ר"מ מזרחי, רובם ללא ציון שמו. וכן הגהות שלו על ספר הזהר והתיקונים. להלן תקציר מתוך המאמר:
המקובל רבי משה מזרחי, היה מחשובי המקובלים בדור שלאחר האר"י הקדוש. למעשה החל רבי משה מזרחי במלאכתו עוד בחיי רבי חיים וויטאל (מהרח"ו עצמו מכתירו באחד מספריו בתואר "הסופר", זאת בעקבות היבול הגדול של חיבורים ערוכים שהשאיר אחריו). אך בעיקר לאחר פטירת מהרח"ו, אז החל בנו, מהר"ש וויטאל, למסור שיעורים מתוך ספר 'עץ חיים' שהיה גנוז בביתו של מהרח"ו ולא הראהו לאיש. את הדברים העלו על הכתב שני מקובלים שישבו אז בדמשק: רבי משה מזרחי ורבי יעקב צמח. נציין כי ציטוטי ר"מ מזרחי הם הציטוטים הראשונים מספר עץ חיים שכתב מהרח"ו, הם נכתבו בשנת שפ"ה, עוד לפני בואו של ר"י צמח לדמשק (ראה: כת"י המבורג, לוי 84, ס' 26241).
כאמור, העתקות של חיבורים בקבלת האר"י בכתיבת ידו של ר"מ מזרחי נמצאות במוזיאונים ובספריות נחשבות (פירוט כתבי היד בספר 'קבלת האר"י' שם). ר"מ מזרחי שהיה דר בשכנות למהרח"ו ומהרש"ו, קיבל מהם לעריכה את כתבי האר"י, ואף חלק מכתבי האר"י שערכו גורי האר"י, ערך הוא מחדש בתוספת מרובה. אחד מכתבי האר"י המפורסמים שערך ר"מ מזרחי הוא ספר ההקדמות, המפורסם בשמו 'שער ההקדמות' (כת"י ירושלים, אברהמס 18, ס' 3884), וכמו בכתב היד שלפנינו, גם שם מופיע פעמיים שמו של ר"מ מזרחי. בדף המגן של אותו כת"י נכתבה הערה ביוגרפית חשובה אודות ר"מ מזרחי: "זה הספר שער ההקדמות… הוא כתב יד הרב כמהר"מ מזרחי זלה"ה סופר מהרח"ו… וכתבו בדמשק… וגמרו בשנת התכ"ד… ומהרח"ו זצוק"ל נלב"ע בדמשק שנת הש"פ… נמצא שנכתב מ"ד שנה אחר פטירת הרב מהרח"ו זלה"ה. והרב מהר"מ מזרחי ז"ל האריך ימים וצריך להקבילו עם כתבי הרב מהרש"ו ז"ל בן מהרח"ו". (כתב יד נוסף של ספר ההקדמות בכתיבת ידו של ר"מ מזרחי: כת"י ששון, 174, ס' 9438).
המקובל רבי משה מזרחי הוא זה שקבע את נוסח ספר הזהר המקובל עד היום בתפוצות ישראל! בספר הזהר קיימים חילופי גירסאות רבים בין הדפוסים הקדומים למהדורת קושטא תצ"ו, שהיא המהדורה שנשתרשה בקרב כלל ישראל. במהדורת קושטא נוספו מילים המתאימות את נוסח ספר הזהר לפירושי האר"י. כיצד הגיעו דברי האר"י אל ספר הזהר שנדפס בקושטא תצ"ו? מי אחראי לנוסחו של זהר זה? תשובה לשאלה זו נמצא בהקדמת המדפיס למהדורת קושטא: "אמר המדפיס יונה בכמה"ר יעקב זלה"ה… וכה ענני ה' ואינה לידי האי ספר הזוהר… אשר הובא מארם צובה, מוגה אות באות… מזוהר מהרח"ו זלה"ה… והמה בכתובים על פי הרב המקובל האלהי משה מזרחי זלה"ה". בסוף הכרך השני של ספר הזהר הנדפס בקושטא מופיעים דברי ר"מ מזרחי עצמו: "עד כאן עזרני ה' להגיה זה הספר אות באות מלה במלה מספר הרב הגדול כמהר"ר חיים וויטאל כפי מה שתיקן וקיבל מרבו הרב רבינו יצחק לורייא אשכנזי זלה"ה… פה דמשק… הצעיר משה מזרחי". הנוסח המתוקן של מהדורת קושטא תצ"ו עורר פולמוס בקרב המקובלים, האם בסמכותו של מישהו, גדול ככל שיהיה, לתקן את נוסח ספר הזהר. ראש המתנגדים היה רבי שלום בוזגלו בעל ה'מקדש מלך' הכותב דברים חריפים: "מאריה דאברהם מי הוא זה שיוכל לבחור ויסמוך על דעתו, והסברא בזה סכנה עצומה…". אך על דבריו הקשים של ה'מקדש מלך' חלק החיד"א בהחלטיות, והוא שב והדפיס את ספר הזהר בליוורנו על פי הגהותיו של ר"מ מזרחי וכה כותב החיד"א: "אנוכי היודע ועד כמה יגיעות… בי"ג נפה… כבר עשוהו ראשונה במלכות קושטא" ועוד כותב החיד"א בשבח מהדורת קושטא: "יופי נקי מכל דופי… ואולם… הרב ר"ש בוזאגלו זלה"ה שדי ביה נרגא… אשר חשב שמגיה דפוס קושט' שינה מדעתו… כי אני בעניי ידעתי מאן ניהו המגיה… ולהא מילתא שבחו רבנן כי שיח וכי שיג לו מומחה ופקיע…" בסיכומו של דבר, על פי נוסח ספר הזהר הזה (קושטא תצ"ו) נדפס ספר הזהר בווילנא, ואחריו נדפסו גם המהדורות הבאות של ספרי הזהר, וזהו הנוסח הנפוץ בידינו עד עצם היום הזה. (כתב יד ובו הגהותיו והערותיו של ר"מ מזרחי על 'תיקוני-הזהר', ידוע ככת"י ניו יורק, בהמ"ל מיק' 1741, ס' 10839).
ספרי גורלות היוו מאז ומעולם ענף חשוב בקבלה המעשית, לצורך ידיעת נסתרות וחיזוי עתידות. "והוא סוד גדול בדוק ומנוסה לחכמי ישראל ויגיד לכל שואל מבוקשו". יש האומרים כי בגורל זה נעזרו אנשי הכנסת הגדולה, שגנזו אותו מהדורות הבאים, ורק לאחר ביטול גזירות יוון מישראל גילוהו ליחידי סגולה. לאורך השנים נכתבו העתקות רבות בכתב יד, וגם בדפוס, של ספרי גורלות למיניהם. אך מכיוון שנדרש דיוק בלחשים ובזמני עריכת הגורלות, לפי הוראות מפורטות, ומעתיקי הספרים לא היו בקיאים דיים, לכן הגורלות לא הניבו את התוצאות הנדרשות, ועקב כך פחת השימוש במקצוע זה של הקבלה המעשית. לפנינו מקבץ ספרי גורלות הכוללים הוראות מפורטות, כתובים בכתב יד קדשו של המקובל האלוהי רבי משה מזרחי, מגדולי מעתיקי השמועה בדורם של האר"י הקדוש ומהרח"ו, הידוע בדיוקו הרב, עד כי על פיו שינו כאמור את נוסח ספר הזהר.
כ [160] עמ'. 13X19 ס"מ. כתיבה מזרחית. טבלאות וסימונים קבליים. החומר לא נבדק דיו כראוי לחשיבותו.
מצב טוב. כתמי זמן ושימוש. חיזוקים. בחלק מהדפים קרעים עם פגיעת טקסט קלה. ייתכן וחסרים דפים. כריכת חצי עור ונייר שיש חדשה.
