תשובה מנומקת בעניין אשת איש שהודתה שזינתה עם רופא, אם צריך להודיע לבעלה. נכתבה ביום ג' ל"ג בעומר תקע"א [1811]. התשובה שלפנינו לא הודפסה בספרו – שו"ת משיב כהלכה.
התשובה נכתבה לבקשת "אלוף נעוריי ה"ה הרב הגדול מו' שמואל זנוויל נ"י לחוות דעתי הקלושה בעניין אשר אירע בקהילתו". תשובה מעין זו נדפסה ב'בית אפרים' אבן העזר סימן קכ"ז.
המחבר, הגאון הקדוש רבי אברהם זאב וואלף פרענקל, (תק"מ-תר"ט 1780-1849) נולד לאביו, רבי בנימין פאשאווער, שהרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ התבטא עליו פעם שאין לו כל כך הרבה שערות בראשו כמו המצוות שיש לרבי בנימין. עוד משחר ילדותו הוכר רבי זאב כעילוי ומתמיד גדול. למד בתחילה בקלויז אצל רבי מנחם מנדל מלינסק, ואח"כ עבר ללמוד בזאמוטש אצל רבי מרדכי ראבין. נלקח לחתן על ידי הרה"ק רבי אברהם משה מפעשווארסק, ובהשתדלותו נבחר חתנו הצעיר לכהן פאר כרב ואב"ד בעיר. שימש בתפקיד זה עד לפטירת אשתו הצעירה. לאחמ"כ נישא בזיווג שני לבת ר' דוד הלוי נתנזון, ששימש כרב החייטים בברודי ועבר להיות סמוך על שולחן חותנו בברודי. שימש בעיר כדיין לצד רבי אפרים זלמן מרגליות, בעל ה'בית אפרים', שהתשובה שלפנינו מופנית אליו. מאוחר יותר עבר לרישא, שם פעל קרוב לשלושים שנה, ועליה נקרא שמו, ריישר. לא הסכים לקבל עליו את עול הרבנות שם. ברישא נשא בזיווג שלישי את בת ר' יעקב קאטלבורג חתן הרה"ק ר' שמעלקא מניקלשבורג. זכה לעשירות רבה ונחשב לגביר אדיר. התפרסם מאד בפזרנותו לכל דבר שבצדקה, והיה "משגיח על כל תינוק ותינוק שיש לו לחם לאכול ובגד ללבוש". רבים פנו אליו בשאלות מכל קצווי ארץ ובהם ה'שואל ומשיב' וה'דברי חיים'. כשישב ברישא היה ריב גדול אודות הרבנות בעיר רופשיץ, פנו אל רבי זאב להכרעה והוא כתב תשובה שהותירה רושם אדיר. הרבה להסתופף בצל גדולי החסידות של זמנו, בנעוריו שיחר את פני החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימינוב, ובבגרותו חסה בצל השר שלום מבעלז, רבי צבי הירש מרימינוב ורבי אשר ישעיה מרופשיץ. נכדו כתב עליו "ומי שלא ראה שפלותו ושברון לבבו אחרי שובו מהצדיקים הקדושים הללו נ"ע, לא ראה שפל ברך מימיו". מצאצאיו האדמו"רים משנדישוב ורופשיץ, ראה אודותיו: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות א, עו.
[7] עמודים, דיו על נייר, 24.5X19.5 ס"מ, כ 160 שורות כתובות בכתב יד קודשו ובחתימתו, כתב ברור וקריא. מצב טוב. כתמי זמן, מעט שיקומי שוליים אמנותיים. מצורף אישור מומחה לזיהוי כתב היד.