תשובה הלכתית חריפה והיסטורית מאת הגאון רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, ] רבה של הקהילה היהודית בקולומבוס שבאוהיו. כתב ידו וחתימתו. אור ליום ה' כ"ב אדר א'. (ככל הנראה שנת תשי"ד, מעט יותר משנה לפני פטירתו).
השאלה כללה מספר חלקים, ביניהם השאלות האם מותר לברך נכרית שנשאת לישראל לפני ספר התורה, והאם מותר ליתן שם עברי לילדה שנולדה לאב יהודי ואימה נכרית. שאלות אקטואליות לפי הרמה הרוחנית ששררה בארה"ב, ובמידת-מה, הנן אקטואליות אף לימינו אנו.
על השאלות הנ"ל משיב רבי יקותיאל בחריפות ובבהירות – במענה לשאלה הברכה לנכרית הוא כותב "…אבל נכרית שנשאת לישראל בוודאי עלינו לקנסו ולבזיהו [!] ברבים, למען הנשארים יראו כי העולם אינו הפקר . ומי שנשא נכרית מרחיקים אותו מכלל יהודים כשרים, ועושים פדות ומחיצה בינו לבין שאר יהודים כשרים".
ועל שאלת נתינת שם-יהודי לבת שאביה יהודי הוא משיב " בוודאי חלילה לעשות כזאת בישראל , שהרי בזה כבודו מראה שהיא ילדה ישראלית, וחוכא ואלולא ליתן שם ישראל לילדה נכרית…".
ולבסוף כותב לו, "ואם לו ישמעני, ובעת יראה כי א"א לו בשום אופן להניע אותם ממחשבתם, ויש חשש ממחלוקת ושנאה, לא ילך בביהמ"ד להתפלל " ומייעץ לו "ויכריז ע"ע [-על עצמו] כי הוא חולה, ובזה ינצל מדבת רבים, ולא יצא תקלה גדולה מתחת ידו".
[1] דף נייר, בלנק מכתבים רשמי. 24×15 ס"מ. לאחר חתימת המכתב נופו מספר שורות ביידיש, בכתב יד שונה.
מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן קלים.