מכתב תורני-היסטורי ארוך [4 עמ' גדולים] וחשוב. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי אברהם צבי פרלמוטר מגדולי מנהיגי יהדות פולין. נשלח אל רבי מנחם נתן אוירעבאך מירושלים בעל 'ארח נאמן'. ארשא. תרס"ו [1906].
חלקו הראשון וההיסטורי של המכתב עוסק בענייני השעה. אותה שנה ה'תרס"ו הביאה בכנפיה כאוס ואי שקט בפולין. באותם ימים פרצה בפולין תופעת הריבליציה של ה'בונדיסטים' ודומיהם והגיעו הדברים לידי כך ש'בת קמה באמה וכלה על חמותה', ואפילו בבתי החסידים החשובים ביותר היו כאלו מיוצאי חלציהם שסטו מן הדרך הישרה רח"ל. בעניין זה כותב ראב"ד ווארשא במכתבו שלפנינו: "ורבים אומרים כי רובם מהגבירים נסעו חו"ל מפחד ובלהות והשערוריות אשר בעו"ה רבו כמו רבו , ה' ב"ה ירחם ויאמר די לתלאות עמו ב"י… ולע"ע פה המהומה רבה בעו"ה וכבר נתקיים בנו כי שחה לעפר נפשנו ודבקה לארץ בטננו וכבר הגיע מועד כי הוא ית' ויתע' יקום לעזרתה לנו למען חסדו".
המשך המכתב – החלק הביבליוגרפי – עוסק בספרו של הגר"א פרלמוטר דמשק אליעזר שאך יצא לאור (פיוטרקוב, תרס"ה) ובהערותיו של רבי מנחם נתן אויערבאך על הספר. הגר"א פרלמוטר משתמש בביטויי ענווה רבים שהרב אויערבאך "לקח לו מועד לעיין בחיבורי הדל ומה גם לסקלו מאבן" והוא נפעם מעומק חידושיו של הרב אויערבאך: "עמדתי משתומם על החידוש הנפלא הזה ואמרתי אין זה כי אם סוד ה' ברוך הוא ליריאיו". אולם הגר"א אינו נסוג מעמדותיו והוא כותב "ובטוחני כי אחר העיון יודה על האמת כי צדקו כל דברי בעזהי"ת" !
לאחר מכן, לאורך שלושה עמ' גדולים [למעלה מ-1,000 מילה] מפלפל הגר"א פרלמוטר בדברי תורה, הכוללים הערות, חידושים והוספות על ספרו דמשק אליעזר, שככל הנראה לא נדפסו מעולם. בעיקר בסי' ל"ז שם עוסק המחבר בדברי זקנו של הנמען, הגאון בעל אמרי בינה.
הגאון רבי אברהם צבי פרלמוטר [תר"ג-תר"צ], מגדולי מנהיגי יהדות פולין ומרבניה הבולטים של פולין הקונגרסאית. כיהן כרבה של ראדום, ומשנת תרס"ב מילא את מקומו של רבי שלמה זלמן ליפשיץ כראש רבני ורשה. הוא נחשב בפועל כראב"ד ווארשא והיה הרב היחיד שהורשה לדרוש בבתי הכנסת המרכזיים בימי חג ומועד. היה ממקימי אגודת ישראל ונבחר מטעמה לסיים הפולני. היה מבאי החצרות של אדמו”רי פולין, למרות שהיה צאצא למשפחת “מתנגדים”. התקרב במיוחד לחצרו של “בעל התהילים” (רבי יחיאל מאיר ליפשיץ), האדמו”ר מגוסטינין, ממנו אף נטל רשות להשתלם בשפות זרות, שיועילו לו בעבודתו הציבורית. בשנת תרס"ה (1905) הדפיס את ספר השו"ת שלו "דמשק אליעזר" שאודותיו נסוב המכתב שלפנינו, אליו צורף קובץ בענייני אגדה בשם "ארץ צבי". הרב פרלמוטר היה גבה קומה ובעל הדרת פנים נפלאה, כולו אומר כבוד וגדולה [ניתן לראותו בתחילת הסרטון שהתפרסם בשנים האחרונות עם ה'חפץ חיים' בכנסיה הגדולה]. נטמן בבית הקברות בווארשא לצד הגאון בעל 'חמדת שלמה'. [ראה: הרב ר' אברהם צבי פערעלמוטער – זיין לעבן און שאפן; אישים וקהלות של צינוביץ].
[2] דפי נייר, 28 ס"מ. הכוללים [4] עמ' כתובים.
מצב טוב. סימני קיפול. קרעים בקיפולים.
"זה חלקי מכל עמלי בימי חיי הבלי תחת השמש”
מכתב ביבליוגרפי חשוב, בכתב יד קדשו של הגאון רבי משה בצלאל לוריא אב"ד סייני, מגדולי הגאונים והמחברים בדורו, הנודע בכינויו 'הרב מסייני'. המכתב עוסק בהדפסת ספריו וכמובן עמוס בחידושי תורתו הגאוניים. סובלאק, תרע"א [1911].
מפאת חשיבותו הביבליוגרפית של המכתב שלפנינו הוא זכה לפרסום בכמה מקומות [ראה אש"ד הנחלים, בני ברק, תשנ"ב, עמ' קמו ואילך; וראה ויקיפדיה בערכו]. המכתב מציג מצב כמעט אבסורדי. שהרי ספריו של 'הרב מסייני' על מסכתות הש"ס, נחשבו בישיבות ליטא כבר בדורו לספרים למדניים ביותר, והמוכרים שבהם כמו "נהור שרגא" על מסכת יבמות ו"כובע ישועה" על מסכת בבא קמא, נלמדים בישיבות עד ימינו אנו, ומודפסים בתוך "קובצי מפרשים" למסכתות הישיבתיות. ורק מחמת חיסרון ממון נמנע הרב מסייני מלהדפיסם!
[מצב דומה התרחש אצל גדולי ישראל נוספים, שלימים הפכו ספריהם לנכסי צאן ברזל, אולם בדורם כמעט ולא עלה בידם להדפיסם מחמת חיסרון כיס].
וכה כותב רב מסייני בתוך דבריו: "כי מוכן אצלי לדפוס שלשה ספרים, היינו על מסכת כריתות ועל מסכת שבועות ועל ספר הפרנס וכוספי מאד להדפיסם, אך ירא אנכי להוציא מעותי המעטים על זה, כי יש לי בן ושתי בנות שהגיעו לפרקן ולהם משפט הקדימה, ולו מצאתי מי שידפיסם על חשבונו, מסרתי לו להדפיסם, ואז הייתי לוקח ממנו במחיר איזו מאות עקזמפלארין, כי לא אוכל לסבב על הערים למכור, הן מפני הכבוד הן מפאת הזקנה. ואחכה לה' ית[ברך] אולי יחנני להוציאם לאור הדפוס, יען שעמלתי עליהם הרבה וזה חלקי מכל עמלי בימי חיי הבלי תחת השמש”.
"הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל" (זוהר, פרשת נשא קל"ד), למרבה המזל, כאבו של 'הרב מסייני' כפי שהוא מתבטא במכתב, לא היה לריק ותפילותיו התקבלו ועם ישראל אכן זכה בשלושת הספרים עליהם כותב 'הרב מסייני' במכתבו שהוא כה נכסף להדפיסם. הספר הראשון אותו מזכיר הרב מסייני "היינו על מסכת כריתות" יצא לאור שנתיים לאחר תאריך המכתב שלפנינו ונקרא בשם "כתר ישועה" (על מסכת כריתות, פיעטרקוב תרע"ג), וגם הספר השני אותו מזכיר הרב מסייני "ועל מסכת שבועות" גם הוא יצא בסופו של דבר לאור, אמנם שנים רבות לאחר פטירתו, ונקרא בשם "מלאכת בצלאל" (על מסכת שבועות, ורשא תרצ"ח) ואפילו הספר השלישי "על ספר הפרנס" [לתלמידו של מהר"מ מרוטנבורג], ראה אור בחלקו בשנים האחרונות בתוך קובץ 'מוריה' (ניסן תשס"ד), ונתקיים בו באותו צדיק "רצון יראיו יעשה".
'הרב מסייני' הגאון רבי משה בצלאל לוריא [תקצ"ה-תרע"ה], מגדולי גאוני דורו ומגדולי המחברים בדורו. שמו נודע לשם ותהילה במשך עשרות שנים בעולם התורה ובהיכלי הישיבות כאחד מגדולי התורה וזאת בזכות ספריו הנפלאים הנודעים שעשו דרכם לתוככי עולם התורה והישיבות. ספריו היו לנכסי צאן ברזל וכבשו את ליבם של כל לומדי התורה בעיון, בעיקר בזכות הבקיאות הנפלאה באוצר תורתם של רבותינו הראשונים המכונסת בספריו ובשל עומק העיון והחריפות בבירור תורתם בדרך החודרת למעמקי הסוגיות בצורה נפלאה ובהירה.
ראשית דרכו הייתה בישיבת וולאז'ין, שם נחשב לאחד מבני טיפוחיו ומקורביו של הנצי"ב. הוא אף היה בין תלמידי הישיבה שהופיעו מצדו של הנצי"ב מוולוז'ין בפני בית הדין המיוחד שפישר בין הצדדים במחלוקת שניטשה בישיבה ("הנצי"ב מוולוז'ין" עמ' 365). לאחר נישואיו המשיך ללמוד בוולוז'ין ונסמך לרבנות מרבני הישיבה, ומהרב יצחק אלחנן ספקטור.
מקומות רבנותו: כבר בהיותו אברך צעיר בן 24, בשנת תרי"ט, החל לשמש ברבנות בווילאן. באותה עת החל לכתוב את ספריו הלמדניים. בשנת תרכ"ז החל לכהן כרבה של שאקי. בשנת תרל"ה עבר לסייני אשר גאוני עולם כיהנו בה, במקומו של ראש הברזל רבי יהושע העשיל אליאשזון מינובה שנסתלק שנה קודם לכן, בסייני כיהן במשך שלושים ושתים שנים ועל שמה נקרא 'הרב מסייני' (כך הוא מכונה בספרי מחברי דורו ובקבצים התורניים). בשנת תרס"ז עזב הגאון רבי דוד טעביל קצנלנבוגן את רבנות סובאלק לטובת רבנות סנקט פטרבורג, ותחתיו התמנה רבי משה בצלאל, שכיהן ברבנות זו עד פטירתו ב-תרע"ד.
ותגזור אומר ויקם: מעשה באחד מעשירי העיר סובאלק, מן הרחוקים מאורחא דמהימנותא, אשר תכפוהו פורענויות, בתו מתה לפתע בימי עלומיה ובנו חלה ובא עד שערי מות. בא לו אצל רבי משה בצלאל רב העיר בלב שבור ושח לו את אשר ארעהו. ברכו רבי משה בצלאל והבטיחו כי בנו יוסיף ויחיה. לא נחה דעתו של אותו עשיר ולא הרפה עד שהוסיף רבי משה בצלאל להבטיחו כי בנו יחזור לבריאות איתנה ואף יאריך ימים! הברכה נתקיימה במילואה, עד מהרה הבריא הבן וגדל לתפארת ואף היה מן המעטים שניצולו לאחר שנות דור מן האשמדאי הנאצי. אותו עשיר נעשה בעל תשובה גמור ירא שמים בתכלית ונודע כבעל צדקה מופלג (רבותינו שבגולה, חלק ב', עמ' 354).
ספריו: התפרסם במיוחד ברחבי העולם הרבני והיהודי, בעיקר בזכות פרסום ספריו הלמדניים על מסכתות הש"ס ובהם 'נהור שרגא' על יבמות, 'נפש חיה' על ב"מ, 'כובע ישועה' על ב"ק, 'עמק סוכות' על סוכה, 'מעשה חושב' על מסכת ערכין, ואחרים. המוכרים שבהם כמו 'נהור שרגא' על מסכת יבמות ו'כובע ישועה' על מסכת בבא קמא, נלמדים בישיבות גם במאה ה-21, ומודפסים בתוך "קובצי מפרשים" למסכתות הישיבתיות, מסדרי נשים ונזיקין. בהספדים לאחר פטירתו, צוטטו דברי המדרש לפיהם כתב משה שלושה עשר ספרי תורה, כך גם המנוח, הרב משה לוריא, כתב שלושה עשר חיבורים. אולם רק עשרה מהם הדפיס מעצמו בחייו.
[1] דף נייר כתוב משני צידיו. 17X21 ס"מ. בשולי הצד השני 5 שורות בכתב יד שונה על חידושי התורה שבמכתב, אולי בכתב יד הנמען ר' מנחם מנדל ברמזאן.
מצב טוב מאוד.
מכתב ביבליוגרפי בעל תוכן מעניין, בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי ישעיה פאללאק אבד"ק וואדקערט. נשלח אל רבי דוד שמחה בונים סופר מירושלים, נכד הילקוט אליעזר. וואדקערט, תרצ"ו [1936].
המכתב נשלח מהונגריה לארץ ישראל והוא עוסק במשלוח ספריו של הרב פאללאק למכירה בארץ ישראל. מפעים לראות במכתב את מידת זהירותו של רבי ישעיה בדיני ממונות. במכתבו כותב הרב פאללאק אל הנמען כי הוא שלח אליו לפני שבוע תכריך עם עשרים ספרים, אולם הוא לא צירף לספרים שום מכתב ואת המכתב הוא שולח אליו עכשיו בנפרד. הרב פאללאק כותב במכתב שלפנינו את הסיבה מדוע הוא לא צירף את המכתב לספרים ששלח: "כי לא ידעתי אם יש רשות לזה, ופה על הבי-דואר אינם בקיאים בדינים מה שנוגע למרחקים" [הסיפור מזכיר את הסיפור עם ה'חפץ חיים', שפעם הוא שלח מכתב באמצעות שליח שממילא נסע לאותו מקום ובכדי שלא להפסיד את חברת הדואר קנה החפץ חיים בול וקרע אותו].
הגאון המפורסם רבי ישעיה פאללאק אבד"ק וואדקערט [תרל"א-תש"א], מצאצאי הרה"ק רבי אורי פייבל מדובענקא בעל ספר אור החכמה, וחתן הגאון רבי יהודה גרינפעלד אב"ד סעמיהאלי – אבי המהרש"ג.
תלמידם של השבט סופר, של בעל ילקוט סופר, ורבי ישעיה זילברשטיין בעל מעשי למלך'. הוא היה מן העילויים המפורסמים בישיבת רבותיו, שמעו הטוב הגיע עד להגאון המפורסם בדורו מוה"ר יהודה גרינפעלד זצ"ל, אב"ד סעמיהאל, שנשא ונתן עמו ומצאו מלא וגדוש בשערי תורה, ונתן לו את בתו הרבנית הצ' הכבודה מרת פערל רבקה ע"ה לאשה.
עמד בחילופי שו"ת עם גדולי דורו, ובפרט עם הגאון בעל שו"ת יד יצחק זצ"ל אב"ד טאלטשאווא, ועם גיסו הגאון בעל שו"ת מהרש"ג זצ"ל אב"ד סעמיהאלי. הי' מסתופף בצל צדיקי דורו והי' משובתי שבת אצל הגה"ק מהרי"ד מבעלזא זצ"ל, והגה"ק בעל קדושת יו"ט מסיגעט זצ"ל.
הוא הוציא לאור את ספר מהר"ם שיק עה"ת; וספר שם אפרים על תנ"ך לרא"ז מרגליות, עם הגהות וביאורים שלו "יד ושם"; וגם ספח חיבור בשם "אות ישע", חידושים וביאורים שלו בפרש"י עה"ת [ראה צילום]. כמו כן נשארו ממנו ב' חיבורים גדולים בכת"י, בשם "ספר זבחי תודה", חלק א' חידושים על פרשיות התורה, ודרשות התעוררות למועדים, וחלק ב' חידושים ופלפולים על סוגיות הש"ס והשו"ע. (ראה החתם סופר ותלמידיו עמ' תקפ"ח).
[1] גלויית דואר מבוילת וחתומה, 15 ס"מ
מצב טוב מאוד.
מכתב נאה בכתב יד קדשו של הגאון רבי משה לנגנויער רבה של מישלניץ שבגליציה. נשלח אל ש"ב הרמ"ל לנדוי. מישלניץ, ג' מקץ [ללא תאריך]. לא ידוע על מכתבים נוספים מאתו.
הגאון רבי משה לנגנעאור (לנגנויר) כיהן כרבה של מישלניץ, שליד קראקא, בתקופה של בין שתי מלחמות העולם. הוא היה בנו של רבי יעקב ישראל אב"ד קאמרנא, וחתנו של רבי יוסף שמואל פרלמן אב"ד מישלניץ, ומילא את מקומו. נהרג בשואה.
בשו"ת אמרי דוד לרבי דוד הורוויץ מסטניסלב (בילגורייא, תרצ"ד) יש תשובה אליו (תשובה נג) ושם: ידידי אהובי הרב המאור הגדול החריף המופלג בתו"י כש"ת …" [
ראה אודותיו: וונדר גליציה ג 575-576].
[1] גלוית דואר, מבוילת וחתומה. 9X14 ס"מ. בכתב יד קדשו, בחתימתו ובחותמתו.
מצב טוב-טוב מאוד.
שטר שליח הולכה בחתימת יד קדשם של הגאון רבי מאיר הכהן ווארשוויאק אב"ד לוטימירסק – מחשובי רבני פולין, ובית דינו. לוטימירסק, תרנ"ט [1899].
שטר מינוי שליח להולכה, אותו ממנה הבעל להוליך גט לאשתו. השטר נכתב ונעשה בשנת תרנ"ט בבית דינו של הגאון רבי מאיר הכהן ווארשוויאק אב"ד לוטימירסק, עם חתימתו וחתימת דייני בית דינו הגאונים: רבי מנחם מנדל כהן, רבי חיים ב"ר מרדכי מרקיל.
הגאון רבי מאיר הכהן ווארשוויאק אב"ד לוטימירסק [תרל"ב-תש"א], בעל ספר אמרי כהן – ג' חלקים (וארשא תרצ"ב-תרצ"ה). מחשובי רבני פולין וחבר מועצת גדולי התורה.
נשא לאישה את נכדת הגאון רבי דוד דוב מייזליש אב"ד לאסק והוציא לאור חלק מספריו. ערך את 'קובץ הדרושים' שהוציאה אגודת ישראל בפולין. בנו, הרב פנחס אליהו היה חתן הרב יעקב מאיר בידרמן ושימש כמזכיר ‘מועצת גדולי התורה’ בפולין.
היה מקורבם של אדמור"י ורבני פולין, האדמו"ר בעל אמרי אמת והאדמו"רים מסוקולוב, מראדזין ומסלונים, שביקרו בביתו לעתים קרובות.
במלחמת העולם הראשונה עבר לווארשא ובביתו נערכו התייעצויות בעניני ההנהגה בהשתתפות צירי הסיים רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי אהרן לוין מריישא.
[1] דף נייר, 25X22 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים זעירים בשולי הקיפולים, ללא פגיעה או חיסרון.
מסמך רבני-חסידי חשוב ונדיר, בכתב יד קדשו, בחתימתו וחותמו של הגאון החסיד רבי משה יהודה ליב לנדא [הראשון] אב"ד קורניץ. אביהם של שושלת רבני בני-ברק – גדולי הרבנים החסידיים בשני הדורות האחרונים. קורעניץ, תרע"ג [1913].
מסמך נדיר ל'אישור נישואין' בו כותב הרב לנדא אב"ד קורניץ כי יהודי מתושבי עירו בשם ר' חיים צימערמאן העיד בפניו שבתו שרה לאה התחתנה בעיר קורניץ עם ה' יעקב קארלין ואח"כ נסעו יחדיו לאמריקה.
שנים לאחר כתיבת 'אישור הנישואין' [הראשון הידוע] והנדיר שלפנינו, ניפקה שושלת הרבנים למשפחת לנדא – בנו הגאון החסיד רבי יעקב לנדא ונכדו הגאון החסיד רבי משה יהודה ליב לנדא [ויבדלחט"א נינו רבי יצחק אייזיק] רבני העיר בני ברק – אלפים ואולי עשרות אלפים של אישורי נישואין מטעם משרד רב העיר בני ברק.
הגאון החסיד רבי משה יהודה ליב לנדא אב"ד קורניץ [תרי"ג? – תרע"ג], ראש שושלת משפחת לנדא הנודעת – רבני העיר בני-ברק. מחשובי הרבנים החסידיים בדורו. חוטר מגזע היחס בעל נודע ביהודה החכם צבי השל"ה הק' והמהרש"א ולמעלה בקודש. הסתופף בצילם של האדמו"רים מבני ה"צמח צדק". בשנותיו האחרונות התקשר אל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש שהעריכו מאד והתחשב בפסקיו.
כבר בימי עלומיו נתפרסם כעילוי, ובגיל עשרים ושלוש נסמך על ידי גדולי הדור. הגאון מדינאבורג (דווינסק) כותב: "הגם אשר מעודי אני מרחיק את עצמי לתת סמיכות נעניתי לאיש ראוי כזה לסמוך עליו". בהיותו בן עשרים וחמש כתב אליו הגאון רבי ירוחם ליב ממינסק הידוע בשם 'הגדול ממינסק': "שאלת חכם חצי תשובה ושאלת חכם כמותו היא תשובה שלימה" (נדפס בספרו אור גדול).
רבנותו בעיר קורניץ באה כהמשך לרבנות חותנו הגאון החסיד רבי מרדכי זיסקינד לנדא זצ"ל, שנמנה על חשובי חסידי הצמח צדק שכל שומעיו חרדו לשמו ולזכרו. רבינו ישב על כסא חותנו ועד מהרה יצא שמו לתהלה בכל הארץ כגאון נפלא ובעל הוראה מובהק.
על פי עדות בנו רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק: "כל הש"ס עם תוספות והרא"ש היה שגור על פיו, מלבד בקיאותו הנפלאה בכל חלקי שלחן ערוך ובספרי שאלות ותשובות". (קובץ פעמי יעקב – סז, בני ברק תשס"ח).
[1] דף נייר, 13X21 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. סימני קיפול. כתמי זמן.
מכתב 'התרת עגון' בכתב יד קדשו ובחתימתו של ה'וויז'ניצע דיין' הגאון החסיד רבי דוד צבי שנייבאלג, ראש ישיבתו של ה'דמשק אליעזר' בויז'ניץ. המכתב נשלח אל רבי גרשון דומ"ץ שאטץ. וויז'ניץ, תר"צ [1930].
תוכן המכתב: בעניין בעל [ששמו נקוב במכתב] שנאבד ממנו האישור שנתן גט לאשתו כדת וכדין. והרב שנייבאלג מבקש מדומ"ץ שאטץ שמא יש תחת ידו העתק של הגט או של אישור הנתינה, בכדי שהבעל יוכל לשאת אישה חדשה.
הגאון החסיד רבי דוד צבי שנייבאלג [תרנ"ד-תשכ"ח], דיין וראש ישיבה בויז'ניץ בין שתי מלחמות העולם ורב קהילת מחזיקי הדת במנצ'סטר לאחר השואה. נולד בקולומייאה ולמד בישיבה בקוסוב, שימש כמורה הוראה בגרוסווארדיין ולאחמ"כ עבר לויז'ניץ ושימש בה כדיין ומורה הוראה.
בשנת תרפ"ג הקים מחדש האדמו"ר רבי אליעזר מויז'ניץ בעל 'דמשק אליעזר', את הישיבה ומינה את הרב שנייבאלג לעמוד בראשה. הייתה זו הישיבה הגדולה ביותר בבוקובינה ולמדו בה בשיאה כ-150 תלמידים שהגיעו ממקומות שונים ברומניה.
בימי השואה הקים בגיטו יחד עם האדמו"ר רבי ברוך הגר בעל 'אמרי ברוך', בית דין לעניני עגונות. יחד עם יהודים נוספים נשלח לטרנסניסטריה (ליד מולדובה).
לאחר המלחמה שימש כרב קהילת מחזיקי הדת במנצ'סטר ובסוף ימיו עלה לישראל והתגורר בבני ברק. האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שליט"א, הוא חתן בנו רבי ישעיהו שנייבאלג רבה של בני ראם וראש בד"ץ מחזיקי הדת.
תורתו בספר: צמח לדוד. פסקים והוראות ממנו הובאו בספרו של בנו רבי שרגא פייבוש שנייבאלג רב חסידי ויז'ניץ בלונדון, בשו"ת שרגא המאיר.
[1] גלויית דואר, 14.5 ס"מ.
מצב טוב.
תשובה הלכתית נאה וארוכה מאוד [למעלה מ-1,000 מילה], כולה בכתב יד קדשו ובחתימתו של גאון הגאונים רבי יצחק אהרן הלוי איטינגא, בנו של גאון גליציה רבי מרדכי זאב הלוי איטינגא בעל 'מפרשי הים'. לבוב, תרמ"ח [1888].
המכתב נשלח אל הגאון רבי יצחק מאיר דאווידזון אב"ד ליעווא, והוא עוסק בעניין כשרות מקוואות, בגאונותו המפורסמת של המהרי"א הטוחן הרי הרים זה בזה בהלכות טהרות החמורות. המהרי"א כותב את המכתב בסוף ימיו, ועדיין כתב ידו נאה מאוד, זעיר ומדויק. רק מעט רעד ניכר בכתב היד וכפי שהוא כותב בעצמו בסוף המכתב "ולגודל חולשת כוחי וידי מרתתן אני מוכרח לקצר".
התשובה נדפסה כלשונה בספרו שו"ת מהרי"א הלוי ח"א (לבוב תרנ"ג) סי' כ"א, מלבד השורה האחרונה לאחר החתימה שלא נדפסה שם, בה מבקש המהרי"א מהנמען אם יוכל לשלוח אליו בחזרה העתק מהתשובה (לצורך הדפסת ספר השו"ת שלו).
הגאון האדיר רבי יצחק אהרן איטינגא [תקפ"ז-תרנ"א], מגדולי גאוני גליציה וממנהיגי היהדות החרדית. בנו של הגאון רבי מרדכי זאב הלוי איטינגא בעל "מפרשי הים" ו"מגן גבורים". רבי יצחק אהרן היה תלמידו המובהק של אביו גאון גליציה, ונחשב אף הוא כאחד מגדולי גאוני הדור ומכל קצוי ארץ הפנו אליו שאלות הלכתיות.
רבנותו: רוב ימיו היה דר בלבוב והיה מגדולי חכמיה. למרות שקיבל הצעות רבנות מערים גדולות לא הסכים לעזוב את עירו, מלבד תקופה קצרה בה כיהן ברבנות העיר פשמישל. לאחר פטירת רצ"ה אורנשטיין בניסן תרמ"ח, נתמנה רי"א איטינגא לכהן כאב"ד לבוב, אך גם קודם לכן היו דבריו נשמעים בכל קהילות גליציה והאזור.
קשריו לחסידות: רבי יצחק אהרן איטינגא היה מגדולי הפוסקים בדורו, ומגדולי הפוסקים החסידיים שבכל הדורות. הוא שימש נשיא ארץ ישראל בגליציה והוא חתום על תקנות ארץ ישראל ביחד עם ה'צמח צדיק' מוויז'ניץ. היה חסידו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, ומקורבו של הדברי חיים מצאנז.
ספריו: חלק קטן מהתשובות שהשיב נדפסו בחייו בספר מאמר מרדכי לאביו, וכן בספרי גדולי דורו, כבספר "שואל ומשיב", "דברי חיים". אולם עיקר תשובותיו נדפסו בשני כרכי 'שו"ת מהר"א הלוי', שיצאו אחרי פטירתו.
[3] עמ', 22 ס"מ.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. סימני קיפול. שני קרעים זעירים בשולים, ללא פגיעה או חיסרון.
מכתב ארוך ומעניין מאת הגאון רבי שלמה אברהם רזעכטע בעל ביכורי יוסף אל הגאון רבי יוסף זכריה שטרן.
מכתב ארוך המתפרס על שלשה עמודים גדולים בכתב יד הגאון רבי שלמה אברהם רזעכטע אב"ד אוזארקאוו אל הגאון רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל ובעל זכר יהוסף.
המכתב עוסק בענין הדפסת ספר תשובותיו, עריכה ושינויים בקונטרס פרי עץ הדר לפי עצת הגאון משאוויל עם רשימת התשובות מהגאון משאוויל אשר עומדים לראות אור בתשובותיו ביכורי שלמה. חציו השני של המכתב היא רשימה מפורטת עם תוכן של התשובות של הגאון משאוויל שיודפסו בספרו. וכן חידושי תורה בענין הערת הגאון הנצי"ב נוואלוז'ין
הגאון רבי שלמה אברהם רזעכטע [תר"ג-תרפ"ח], נודע בכינויו 'הגאון מאוזורקוב' [מאזארקאוו]. מגאוני פולין. נשא ונתן רבות בהלכה עם גדולי דורו. ביניהם: רבי יצחק אלחנן מקובנא, רבי יהושע מקוטנא, ה'שדי חמד', האדמו"ר רבי אברהם מסוכטשוב, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור, האדר"ת, אך מכולם הרבה לשאת ולתת עם הגאון הפלאי רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוול.
דף מקופל, 3 עמודים כתובים. גודל: 22X28 ס"מ.
מצב טוב. מעט שברי נייר ללא חסרון בטקסט.
מכתב נדיר, נאה וחשוב, המתפרש על פני [2] דף. נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון האדיר רבי ירוחם פישל אריק אב"ד אוז'ריאן, אחיו של הגאון הנודע רבי מאיר אריק [שהעיד עליו שהוא עולה עליו בגאונותו!]. אוז'יראן, תרפ"א [1921]. למיטב ידיעתנו מכתבים מאיתו לא הוצגו מעולם במכירות פומביות.
המכתב נשלח אל הגאון רבי משולם ראט אב"ד חראסטקוב, בעל שו"ת קול מבשר. והוא עוסק בחתן ששמו ושם חמיו מופיעים במכתב, שמערים קשיים ודוחה שוב ושוב את תאריך החתונה. הגאון רבי פישל אריק מבקש מאב"ד חראסטקוב שייכנס לעובי הקורה, ייפגש עם החתן וירד לסוף דעתו האם הוא מבקש אֲמַתְלוֹת לביטול השידוך.
הגאון המופלא רבי פישל אריק אב"ד אוז'יראן [ "רבי פישל אזיראנער"; תרי"ח בעך-תרפ"ח], נודע כאחד הגאונים המופלאים בגאליציה בדורו ויצאו לו מוניטין בכל העולם היהודי, גם מעבר לגבולות גליציה ופולין. כל הש"ס בבלי וגדולי הראשונים היו שגורים על לשונו. גם הוא כאחיו הגאון רבי מאיר, היה תלמידו המובהק של הגאון בעל 'כוכב מיעקב' מהרמילוב וכחסיד הסתופף בצל צדיקי בית רוז'ין הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב והרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין.
במלחמת העולם הראשונה נמלט לאוז'ריאן,
שימש ברבנות העיר, והרביץ תורה לתלמידים. באחרית ימיו התוגרר בווינה. הוא סבל ממחלת עינים, וחשכו מאור עיניו. בעקבות מחלתו נסע למעראן אשר באיטליה, שם היה בית חולים למחלה זו, ואכן העלו שם מזור למחלתו, אבל כשהתכונן לחזור לווינה, בפתע יצאה נשמתו בטהרה. ע"פ פקדות רבו רב ישראל מטשורטקוב, נקבר בבית הקברות היהודי במעראן.
נתפרסם כגאון אדיר אשר מקרא, משנה, גמרא, ספרא, ספרי, תוספתא, וכל הפוסקים ראשונים ואחרונים היו שגורים על פיו, ממש כמונח בקופסא [מתוך דברי הספד שנשא עליו הגאון רבי משה קאהלענבערג זצ"ל אבד"ק מיץ]. אחיו הגה"ק רבי מאיר אריק אבד"ק טארנא העיד עליו שהוא ארון ספרים ושהוא עולה עליו בחריפותו. בגליציה היו נוהגים לומר ש"אין בים הרבה דגים כמותו" [פישל ביידיש = דג].
אף שהי גאון הגאונים, עכ"ז לא כתב את החידושים שלו, ויש ממנו רק מיעוט דמיעוט בכתובים. בספר צמח דוד סקאליא יש ממנו שתי תשובות קצרות בענין ס"ת שנמצא פסול באמצע הקריאה, ובענין להתיר נדר.
[1] גיליון נייר, מחולק ל-[2] דפים כתובים. 10X17 ס"מ כל דף.
מצב טוב. כתמי זמן. קרע ללא חסרון.
"ויעל כשואה על אהלי יעקב"
מכתב שואה נדיר וחשוב, בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון
רבי אלטר דוד יוסף ברוך הורברג הי"ד ראב"ד קיעלץ והגליל. קיעלץ, תרצ"ט [1939]. למיטב בדיקתנו, מכתבים מאיתו לא הוצגו מעולם במכירות פומביות.
המכתב שלפנינו נשלח עם פרוץ השואה, כשלושה חודשים לפני פלישת הנאצים לפולין. במכתבו מפרט ראב"ד קיעלץ את המצב הנורא השורר באירופה: " .. רדיפות תלאות אנחות ומצוקות, זרם של צרות שמתגברות בכל שעה ושעה… רוח משחית… הבויקאט [החרם] אשר נעור ירכתי אשכנז ויעל כשואה על אהלי יעקב.. צוררי עמנו מתכוננים בכל כלי נשקם להכות לרסיסים כל בית ישראל".
המכתב ממוען אל ראשי מוסדות עזרת תורה. ראב"ד קיעלץ מתמקד בו ב'גזרת השחיטה' שהשפיעה מאוד על מצבם של הרבנים שפרנסתם הייתה תלויה בזה. ראב"ד קיעלץ אינו מבקש במכתב מאומה עבור עצמו. במכתבו הוא מבקש מראשי העזרת תורה להקציב קצבה חודשית בסך 10 דולר, עבור הגאון רבי טוביה סילמאן אב"ד חמעלניק הסמוכה לעירו, שפרנסתו התמוטטה בעקבות המצב.
ראוי לציין כי השימוש במונח 'שואה' לתיאור השמדת יהדות אירופה, החל לראשונה בשנות ה'ת"ש. השימוש של ראב"ד קיעלץ במכתבו שלפנינו במונח 'שואה' כבר בשלב הזה של המלחמה, הינו המוקדם ביותר בו נתקלנו עד כה.
הגה"ק רבי אלטר דוד יוסף ברוך הורבורג הי"ד אב"ד קיעלץ והגליל
– בן הצדיק רבי יצחק בצלאל אב"ד בוסק. גאון עצום. מרביץ תורה וגדול מאוד בתורה וחסידות. בדרשותיו השפיע רבות על יהודי קילץ. היה בקי גדול בחושן משפט וסוחרים רבים נעזרו בו ליישב סכסוכים. תלמידיו מספרים שהיה בקי בספר קצות החושן בעל פה מילה במילה. היה ממקורבי האדמו"ר הרה"ק רבי חיים שמואל מחנצ'ין וישב בדרך קבע סמוך אליו בעת עריכת השולחנות. נספה בשואה (ראה: בלבת אש עמ' רס הע' 168).
[1] דף נייר. 21X27 ס"מ. בלאנק רשמי. כתוב משני צידיו.
מצב טוב. סימני קיפול. קרע קל, מחוזק בנייר דבק.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
