הגדה לא מסורתית בהוצאת ועדת החגים של הקיבוץ הארצי – התייחסות ערה וחדה לכל מאורעות התקופה: שואה, עלייה, נוטרים, האויב הערבי, עולי תימן ועוד.
לצד טקסטים מקוריים העוסקים ביציאת מצרים מופיע טקסט המבטא את ההפתעה הגמורה שהביאו עמם מאורעות השואה בהתייחס ליישובה מחדש של ארץ ישראל שנים קודם: 'נעל חלוצים לפני המחנה לפרוץ שערים נעולים… עד הגענו לאדמת מכורה ונתקע בה יתד לכונן עפרותיה ולשים קץ לחשכת הגלות.. .', לעומת זאת: 'גברה המצוקה ועלה נחשול הזדון – והוא איום שבעתים…בפזורי ישראל היתה להשמידם מעם כאשר לא היתה מדורי דורות ותהי שוב שה ישראל פזורה על פני שדות קטל, תועה בין גבולות, מושפלת בגיטאות, רמוסה במגף עריצים'. לאחר מכן מופיע טקסט מרגש בחרוזים הפותח במלים 'בבכות ילדינו בצל גרדומים' המתייחס לילדים שנספו בשואה: 'את חמת העולם לא שמענו כי אתה בחרתנו מכל העמים.. מנורבגים, מצ'כים, מבריטים, ובצעוד ילדנו אלי גרדומים, ילדים יהודים, ילדים חכמים, הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים- הם קוראים רק לאם אל תביטי! … שאתה בחרתנו מכל הילדים לההרג מול כסא כבודך ואתה את דמינו אוסף… כי אין לנו אוסף מלבדך… ', מופיע טקסט 'יזכור' לחללי השואה 'אשר הוצאו להורג בראש כל חוצות על לא עול בכפם, כי מזרע היהודים המה, אשר הוטבעו בגלים זידונים בדרכי נדודיהם ובליבם חזון העליה למולדת'.
לאחר מכן מופיעים כמה טקסטים המתייחסים לאיום הקיומי מצד האויב הערבי בארץ ישראל ולתגובת היישוב היהודי: 'ליל סדר חמישי הוא לנו בו אנחנו מסובים עת מבחוץ תשכל חרב מלחמה. ואם כפשע קל נסוגה הפעם האימה מסף ביתנו, אך רבה עוד המזימה מבפנים כי מתנכל צר למפעלינו ועלילות זדון יבקש להכתים שמנו בעולם ולהכות מן העורף ברמות כבושנו. לא תקום המזימה!… לאחינו החיילים והנוטרים ואנשי המגן אשר אתנו פה… שלוחה ברכתנו… וברוכים יהיו אחינו העולים אודים מעטים הנצלים מן התופת ו אחינו שבות תימן מי יתן ובעקבותם יבואו רבבות'…
32 עמ'. שער מעטפת מאויר. כתמים בכריכה ובחלק מהדפים. מצב טוב.