לפנינו אוסף מיוחד במינו שנאסף על ידי בעליו בעמל רב במשך שנים. האוסף מכיל קרוב למאה ספרים עם הגהות חתימות והקדשות מגדולי ישראל מכל פזורות הגולה הונגריה, גלציה, רוסיה, פולין, ליטא.
רוב ההגהות אינם מזוהים אבל לפי תוכנם ניכר שיצאו מידי היושבים ראשונה במלכות. ההגהות והחתימות וההקדשות הם מהשנים ת' תק' ו תר'. האוסף הגיע סמוך ונראה לסגירת הקטלוג ונבדק בשטחיות. נציין ספר אחד בלבד, גמרא דיהנרפורט המלאה בכ 300 הגהות אשר סגנונם דומה מאוד להגהות רעק"א.
מצב הספרים משתנה.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
טור יורה דעה עם בית יוסף. ונציה, שכ" ד [1564]. מהדורה שניה של ה'בית יוסף' שנדפסה בחיי המחבר. מאות הגהות בכתב יד אשכנזי, מכמה כותבים מראשוני האחרונים שמפיהם אנו חיים. עותק חסר.
אוטוגרף הגאון רבי אהרן שמואל קוידינובר – המהרש" ק, מראשוני האחרונים, בעל התפארת שמואל על הרא" ש והמהרש" א, הנדפס בכל מהדורות הש" ס, אביו של ה'קו הישר' וחברו של בעל ה'שפתי כהן' (הש" ך). לאורך גליונות הספר מופיעים שבעים ושבע [77] הגהות בעצם כתב יד קדשו של המהרש" ק. [27] מההגהות שלפנינו לא נדפסו כלל בספרו תפארת שמואל. בנוסף, פעמים שהוא הוסיף בכתב ידו כמה תיבות להבנת דברי הטור, וגם הן לא נדפסו. מבין חמישים ההגהות שכן נדפסו, ישנן כאלו המופיעות לעתים בשינוי לשון. וניתן ללמוד מהן רבות על דרך לימודו של המהרש" ק איך כתב אותן בתחילה ואיך הייתה גרסתו הסופית והמתוקנת.
הגהות מכותב נוסף, קדום יותר, אף הוא מראשוני האחרונים (שנות הש') – הגהות למדניות וחשובות שחלקן נדפסו אח" כ בפירושי 'דרישה' ו'פרישה' על הטור (מאת הסמ" ע), ומכאן שהכותב היה תלמידו של רבי יהושע פלק הכהן בעל הסמ" ע. בהגהות הוא מצטט גם את הגהות המהרש" ל על הטור (המהרש" ל היה רבו של הסמ" ע). ככל הנראה ההגהות נכתבו במהלך השיעורים שהשמיע הסמ" ע בישיבתו, ומכאן חשיבותן דווקא של ההגהות שאינן מופיעות בדרישה ופרישה. מספר הגהות נוספות מכותב שלישי, מאוחר יותר, משנות הת'.
רבי אהרן שמואל קוֹידַנוֹבֶר – מהרש" ק [שפ" ד -תל" ו], מגדולי דורו ומראשוני האחרונים. כיהן ברבנות וכראש ישיבה בקהילות החשובות ביותר במזרח אירופה ובאשכנז. (בעיר מיקולוב (ניקלשבורג) ולאחר מכן בגלוגאו ובפיורדא. כן שימש ברבנות בערים ווילנא, בריסק, פרנקפורט דמיין, ולבסוף בקרקוב). התפארת שמואל היה תלמידו של הגאון המפורסם רבי העשיל מקראקא בעל 'חנוכת התורה'. וכן שימש כדיין בבית הדין הנודע של בעל 'חלקת מחוקק', יחד עם ידידו בעל ה'שפתי כהן' – הש" ך, ועם רבי אפרים הכהן מחבר בעל 'שער אפרים'. בזמן גזירות ת" ח ת" ט, רצחו הקוזקים את שתי בנותיו, והוא עצמו נפצע קשות וגם איבד את רוב כתביו. בנו היחיד שנותר, הוא רבי צבי הירש קאיידנובר, מחבר הספר 'קב הישר'.
החיד" א כתב על התפארת שמואל: " הגדיל תושיה בהגהותיו וחידושיו האמיתיים, בדרך קצרה וכשרה" . היעב" ץ העיד שהוא ידע את כל ארבעת הטורים והבית יוסף בעל פה. חיבוריו הם: תפארת שמואל; ברכת הזבח על סדר קדשים; ברכת שמואל; ושו" ת אמונת שמואל.
מצורף אישור מומחה לזיהוי כתב היד, וחומר אודות ההגהות והכותבים.
בעותק שלפנינו: כ-[379] דף, בין הדפים א-שצח. (חסרים: דף השער, [30] דפי ההקדמות, ו-[18] דף מגוף הספר, דפים: כט, לא-לד, לו, לט-מא, מד-מז, נ-נב, עט, קסג, קסז). (במקור: [31], שצח דף). 33 ס" מ.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. שיקום אמנותי לשולי מספר דפים. כריכת חצי עור חדשה.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
ספר תורת חטאת לרבינו הרמ"א עם ביאור מנחת יעקב. זאלקווא, [תרי" ט] 1859. העותק של הגאון הנודע האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, בעל ה'אבני נזר', עם חתימתו, חותמתו והגהות בלתי ידועות, בעצם כתב-יד קדשו. פריט נדיר ויחיד במינו.
בשער הספר [סמוך למלה 'חטאת'] מופיעה חותמתו של בעל האבני נזר: 'אברהם בארנשטיין' בעברית ובלועזית. בדף א הוא רשם בכתב יד קדשו את שמו, בצורה מיוחדת, כפי שידוע שנהג לרשום: האות א המסמנת את מספר הדף, משמשת כאות הראשונה לשמו אברהם, ואחריה הוא הוסיף את שאר אותיות שמו, האות ם נמחקה.
בגיליונות הספר מופיעות שתי הגהות בעצם כתב יד קדשו: הגהה למדנית ארוכה בדף כז, 2 – הגהה בת 13 שורות בכתב ידו. למיטב ידיעתנו הגהה זו לא נדפסה; הגהה קצרה נוספת בדף מ, 2.
רבי אברהם בורנשטיין [תקצ" ט-תר" ע], האדמו" ר הראשון מסוכטשוב. נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בדורות האחרונים. מגדולי גאוני וצדיקי דורו. בפתח ספרו הוא מספר כי כילד " לימדני אבי מורי ורבי זצ" ל את דרכי הפלפול, וכד הוינא בן עשר, חידושים חידשתי" . לאחר ניסיון שידוך מפורסם עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו אגלי טל הוא מעיד: " נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדמו" ר זצ" ל מקוצק, מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא, גם בעניין סדר הלימוד וחידושים" . האבני נזר שימש כאדמו" ר לאלפי חסידים, לצד היותו פוסק נודע בארבעה חלקי השלחן ערוך. הוא כיהן גם כראש ישיבה שבה הנחיל לתלמידיו את שיטתו הלמדנית המיוחדת. רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים. למרות היותו אדמו" ר חסידי, ספריו הם מספרי היסוד גם בעולם הישיבות הליטאי.
מצו" ב אישור מומחה לזיהוי ודאי של כתב היד.
[1], סב; לג; [8] דף, שלשה שערים. 29 ס" מ; מצב בינוני. כתם שמן בתחתית העמודים. כריכת עור חדשה ומפוארת.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
שאלות ותשובות אבני נזר, חלק אורח חיים, מאת האדמו" ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, חתנו של הרה" ק רבי מנחם מענדל מקוצק. מהדורה ראשונה. פיעטרקוב, תרע" ב 1912.
בין דפי הספר כ-[7] הגהות למדניות ארוכות, ועוד מספר תיקונים, בכתב יד קדשו של הגאון הפולני הנודע רבי אריה צבי פרומר הידוע בכינויו 'הקוז'יגלובער רב' – 'הקוז'יגלובי'. תלמידו של בעל האבני נזר, וראש ישיבת יח"ל לאחר פטירת המהר" ם שפירא. אחת ההגהות חתומה.
הרב אריה צבי פרומר [תרמ"ד – תש"ג], 'הקוז'יגלובער רב', כפי ששמו נלחש בהערצה על ידי דורות של חסידים עד עצם היום הזה. הוא היה מדמויות המופת של פולין שלפני השואה, גאון מופלא בנגלה ובנסתר. בבחרותו למד אצל רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב בעל האבני נזר. לאחר פטירת רבו מונה לעמוד בראש הישיבה בסוכטשוב. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בוורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב. בעקבות פטירתו הפתאומית של הרב יהודה מאיר שפירא מייסד ישיבת חכמי לובלין, נתמנה לראש הישיבה, ובחורי הישיבה דבקו בו עד כלות, כמעט כאדמו" ר. הוא כיהן בתפקידו זה עד לפיזורה בידי הנאצים בתרצ" ט. הוא יזם את לימוד המשנה יומית כהמשך ללימוד הדף יומי, שאותו יזם קודמו בתפקיד רבי מאיר שפירא. ספריו: שיח השדה, וסדרת הספרים ארץ צבי.
6, קנט דף. 33 ס" מ. מצב טוב. חותמות ישיבת חכמי לובלין. כתמי זמן. דף 4 מדפי ההקדמה, חסר. כריכה חדשה חיסרון בדף הפורזץ החדש.
אור חדש, חלק ג. חידושים על מסכת קידושין, מאת רבי אלעזר קאליר. ווין, תקנ"ט [1799]. מהדורה ראשונה. בגליון הספר כעשרים הגהות בעצם כתב יד קדשו של רבי דוד דייטש רבה של 'עיר חדש', שהיה גם ידידו של המחבר, כמה מההגהות קצוצות מעט בקצוות, אך ניתנות לקריאה.
בדף הפורזץ הקדשה מעניינת: משלוח מנות לפורים שנת תרמ"א, מאת רבי מנחם מענדל דייטש, כנראה מצאצאי המחבר, ששלח לבחור אברהם אויסשפיץ. רבי אברהם [יצחק] אויסשפיץ, היה ראש קהילת דעעש וחיבר את הספר אשל אברהם [דעעש, תר"ץ], הגאון מפורסם רבי שמואל ענגיל אמר עליו שהוא " הגאון מה'בעלי-בתים'" .
רבי דוד דייטש [תקט"ז-תקצ"א], מגדולי גאוני הונגריה, בעל 'אהל דוד'. היה תלמידו המובהק של רבי יחזקאל סג"ל לנדא בעל ה'נודע ביהודה', ובספר נודע ביהודה ישנן עשרות תשובות שנכתבו אליו. רבי דוד דייטש היה ידידו הקרוב של רבי משה סופר, בעל ה'חת" ם סופר'.
על הערכתו הרבה של החתם סופר אליו ניתן ללמוד מאחד המכתבים בו כתב החתם סופר לרבי דוד דייטש: " ובטוח אני באהבתו עזה כי ישים עינו עלי לטובה להזכירני בתפילתו" . בספרו אהל דוד שנדפס לאחר פטירתו כתב החתם סופר בהקדמה: " אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם … אשרינו אם זכינו לשיחותו ולאורו … וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדינו מכל רע, ולברך את בית ישראל מברכת ה'" .
ובעל הישמח משה כתב בהסכמתו: " הליכות עולם לו יוצא מפי קדוש וטהור, טיהר גברא קדישא, הרב הגאון הצדיק האמיתי המפורסם … ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" . רבי דוד כיהן כרב ביעמניץ, פראונקירכן, סרדעהלי ולבסוף בנובומסטא – 'עיר חדש' על שמה נודע.
מחבר הספר רבי אלעזר קאליר [תצ"ח-תקס"ב], התגורר בפראג בתקופה שבה גם רבי דוד דייטש התגורר בפראג. בספר שלפנינו [בדף קמט, ב] מביא המחבר מחידושי רבי דוד דייטש תוך שהוא מקדים וכותב:
" חד מאוהבי אמיתי … ה" ה המאה" ג החריף אמיתי ובחדרי תורה בקי, קדושתו מרחם ימלט אי נקי, כמוהר" ר דוד דייטש אב"ד דק"ק פ" ק [=פרוין קירכען- פראונקירכן]" .
מצורף אישור מומחה לזיהוי כתב יד. קנב דף, 35 ס" מ.
מצב טוב. מעט נקבי עש. חיזוקים בנייר דבק. כריכה פשוטה בלויה.
שושנת העמקים, כללים בש"ס ובהלכה מאת רבי יוסף תאומים בעל ה'פרי מגדים'. לעמברג, תקצ"ז 1837. עותק מיוחס עם הגהות ורישומים מעניינים ביותר.
העותק שלפנינו היה שייך לגאון רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ ממאד, בעל ה'קול אריה', שהורישו לנכדו אהובו הגאון רבי שלמה זלמן אהרנרייך רבה של שאמלוי, ובעל ה'לחם שלמה'. בדפי הפורזץ מופיעות חתימות ידם של שני הגאונים. בדף כז, 2 הגהה למדנית ארוכה בכתב-ידו של הלחם שלמה. ובדף הפורזץ האחורי מופיע רישום ארוך, מתוארך, אף הוא בכתב יד קדשו של הלחם שלמה ובחתימתו, אודות גדולתו של סבו הקול אריה, וז"ל: "הרב הגאון המפורסם בכל… החריף… בקי בש"ס ופוסקים סיני ועוקר הרים מאיר לארץ ולדרים מפה"ד [-מופת הדור] פאר הזמן מאור הגולה קדוש עליון החסיד שבכהונה צדיק יסוד עולם כקש"ת מרן… יהודא הכהן האב"ד… והגליל".
הגאון רבי אברהם יהודה הכהן שוורץ [תקפ"ד-תרמ"ד], אב"ד ברגסאס ומאד שבהונגריה, נודע ונקרא על שם ספרו 'בעל הקול אריה'. הוא היה מגדולי גאוני וצדיקי הונגריה. הוא נמנה בין אחרוני תלמידי החתם סופר ולמד אצלו עד לפטירתו, החתם סופר העריכו וחיבבו עד מאד כערכו. ואף מסופר סיפור פלאי, שבהיותו נער כבן י"ד שנה, הכיר בו החתם סופר ששורש נשמתן הוא גבוה, וכשסיפר מעשה קבלי אודות רבו, רבי נתן אדלר. פנה אליו החתם סופר ואמר לו: אברהם ליב, הסכת ושמע מעשה זה, הוא יבוא לך לשימוש באחרית הימים. ואכן רבי אברהם התפרסם ברבות השנים – מלבד גדלותו האדירה בתורה – גם כמקובל ובעל מופת די בכך אם נצטט את המסופר בספר 'תולדות הקול אריה' (אות י"ד, קליינוורדיין ת"ש): כי בני עיירתו, עיירה קטנה שלא היה בה רופא שיניים, היו נוהגים כדבר שבשגרה, שמי שהיה לו כאב שיניים חזק, בא לרב העיר שהניח את אצבעו על השן הכואבת והכאב היה פוסק בו ברגע! גדולי התורה והחסידות העריצוהו. הגאון רבי שמעון סופר מקראקא מעיד עליו: "צדיק תמים, הגאון המובהק החריף ובקי בחדרי תורה בנגלה ובנסתר תלמיד חביב מתלמידי אאמ"ו, מאור הגולה". בעל ה'דברי חיים' מצאנז התבטא עליו: כי הוא ת"ח אמיתי. הוא גם למד קבלה בחברותא, בסתר, עם הגה"ק בעל ה'ייטב לב'. בין תלמידיו נמנים גדולי הונגריה.
הגאון רבי שלמה זלמן אהרנרייך [תרכ"ג–תש"ד], אב"ד שימלוי שבמחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה. נודע ונקרא על שם ספרו 'לחם שלמה'. שמלבדו הוא חיבר עוד כארבעים חיבורים! רבי שלמה זלמן, נולד בברגסאס וגדל על ברכי זקנו רבי אברהם יהודה שורץ בעל 'קול אריה' שכיהן כרב העיר. הלחם שלמה נודע כאחד הרבנים והפוסקים החשובים בדורו. וכסבו גם הוא נחשב בדור שלאחר מכן כאחד מגדולי גאוני וצדיקי הונגריה. הלחם שלמה נמנה בין חסידי ותלמידי בעל "קדושת יום טוב" מסיגט, ובנו רבי יואל טיטלבוים מסאטמר, הוא נרצח עם קהילתו באושוויץ, בשלהי מלחמת העולם השנייה.
נ דף. 22 ס"מ; מצב טוב. כתמי זמן. רישומי בעלים. כריכה פשוטה.
שני כרכים של תלמוד ירושלמי, סדר מועד. בדפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא. זיטומיר, תר"כ-תרכ"ג [1862-1860]. הגהות רבות בכתב יד מאת שלושה מגדולי ליטא, חלקן חתומות.
לאורך גליונות הספרים למעלה מעשרים הגהות למדניות, ארוכות וחשובות מאת שלושה מגדולי ליטא, כולם בני משפחה אחת שכיהנו כרבנים בקהילות שונות: הגאון המקובל רבי משה ב"ר אליעזר יפה אב"ד שקודוויל; בנו הגאון רבי יוסף בן ציון פרידמן אב"ד פיקעלין, ותלמיד הגרי"ס; חמיו, הגאון רבי חיים נתנזון אב"ד פיקעלין ואב"ד זידיק.
באחת מהגהותיו של הגאון רבי יוסף בן ציון פרידמן (מסכת סוכה, פרק ב', הלכה ז'), הוא מביא פירוש ששמע מרבו רבי ישראל מסלנט: "שמעתי מפה קדוש אדמו"ר הגאון מוהרי"ס [-רבי ישראל מסלנט] זצוקלה"ה לפרש…". הגאון רבי חיים נתנזון חתם את שמו בשולי כמה מההגהות שכתב.
רבי חיים נתנזון [תקצ"ח-תרס"ד], מגדולי הלומדים ב'קיבוץ הפרושים' בעיר איישישוק, ביחד עם החפץ חיים. החל משנת תרל"ט כיהן כרב בעיר מולדתו פיקעלין (פיקלי) עד שהעביר את כס הרבנות לגיסו הגאון רבי יעקב ווילענצ'יק מחבר "דלתי תשובה". בשנת תרנ"ו החל לכהן כרב בעיר ז'ידיק. מחבר הספרים: 'שפתי חן' ו'דברי חן'.
רבי יוסף בן ציון פרידמן [תרי"ז-תרפ"ט], גאון מופלג מתלמידי רבי ישראל מסלנט. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבות בסלבודקה וב'קלויז' בקובנא. לאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של פיקעלין (פיקלי).
רבי משה יפה, אב"ד שקודוויל בין השנים תרי"ט-תרמ"ט, היה צדיק ומקובל מפורסם.
שני כרכים. כרך ראשון: [2], נב, לד; נה; סא דף. כרך שני: ב-לא; יז, יז-כג; כ; כא; ב-כג; ה, ז-לב; כ; יז דף. חסרים לט דף של מסכת יומא, ודף השער הנפרד של מסכת עירובין. 38 ס"מ. חתימות ורישומי בעלות.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. קרעים זעירים בדף השער בחלק הראשון עם פגיעה בשתי תיבות. חיזוקים בנייר דבק. כריכות ישנות, נאות.
ספר המקנה, והוא חלק שני מספר הפלאה, חידושים על מסכת והלכות קידושין, מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ רבה של פרנקפורט. לבוב, תקע"ח [1818]. חתימת יד קדשו והגהות של רבי יהודה אסאד.
בשער הספר חתימת יד רבי יהודה אסאד, ובדפי הספר כ 15 הגהות בכתב יד קדשו של רבי יהודה אסאד, רובם הגהות למדניות ארוכות.
רבי יהודה אסאד – מהרי"א אסאד, היה רבה של סרדהלי (סערדהאלי) ומגדולי רבני הונגריה. נולד בשנת תקנ"ז בעיירה אסאד הסמוכה לבודפסט. למד בישיבה אצל רבי מרדכי בנעט, ובתוך תקופה קצרה נתמנה על ידו למסור שיעורים. כשהחתם סופר פגש אותו, התפעל ממנו מאד, ואף פעל שיתקבל כרב בסרדלהי. הוא הקים בה ישיבה שמנתה כ-150 בחורים. היה מחשובי הרבנים והמנהגים הרוחניים של יהדות הונגריה, ונודע גם במאבקו ברפורמים. נפטר בשנת תרכ"ו, וחיבר שו"ת יהודה יעלה, חידושי מהרי"א ועוד.
[1], ב, [1], ג-קכד; מח דף, 37 ס"מ.
מהדורה שניה ונדירה. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מספריית בר אילן.
מצב טוב-טוב מאוד, כריכה מפורקת.
שלישיית כרכי משנה ברורה (חלק מסט), חלקים א', ב' ו-ה'. בדף המגן של חלק א' וג' נכתב בעט: "מוגה".
בעל ה"חפץ חיים" היה מקפיד לבדוק משגיאות דפוס כל ספר שהוציא למכירה, מחשש גזל והונאה. כל ספר לאחר שנבדק זכה לרישום "מוגה" באחד מהדפים הראשונים. רבים מרישומים אלו נעלמו במשך השנים, עקב כריכה מחודשת של הספרים או מחיקת הכיתוב.
[3] כרכים. רישום בעלות בעמוד השער של חלק ה', הגהה בפורזץ של החלק הראשון והשלישי; מצב בינוני. פגעי עש. דפים מנותקים.
רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי, מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס. בחיבורו הוא מביא סיכום על דרך הפשט של הסוגיות עם נטייה לדברי הרמב"ם, סיכום של דעות הפוסקים בדורות לפניו ומביא את מסקנות הסוגיא בהלכה. רבי יוסף ישראל דייטש (תר"ה-תרפ"ז), בעל 'בן גרני', תלמיד ה'כתב סופר', כיהן כאב"ד סענדרא, משנת תרל"ח מילא את מקום אביו ברבנות באלאשא-יארמוט. בנו של רבי אהרן דוד דייטש, בעל 'גורן דוד', תלמיד מובהק לרבו ה'חתם סופר', אב"ד שעבעש, ומשנת תרי"א כיהן 27 שנים ברבנות באלאשא-יארמוט [ראה על אודותיו, החתם סופר ותלמידיו עמ' מט-נב].
6, קב דף. 33 ס"מ.
מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה ובלויה.
בית הבחירה, חידושי רבנו מנחם המאירי למסכתות נדרים, סוטה ונזיר. בשער חתימת בעלות של חכם ניסים אשכנזי מאיזמיר.
עם חדושים על מסכת שבועות לבעל הנמוקי יוסף, הובא לבית הדפוס על ידי שד"ר ירושלים הראשון לציון הגאון הרב מרדכי הלוי, בצירוף הקדמה ממנו. בשולי הספר רשיונות והקדמות באיטלקית.
רבי ניסים אברהם אשכנזי [נפטר תר"כ, 1860], כיהן כדיין בבית הדין באיזמיר לצד רבי חיים פלאג'י. למד תורה מפי אביו רבי רפאל אשכנזי [אוצר הרבנים 17781], ומחכמי איזמיר, שבזמנו. ביתו היה בית ועד לחכמים ובית פתוח לגמילות חסדים לכל אנשי העיר. חיבר ספרות ענפה רחבה, שחלקה יצא לאור בימיו, וחלקה הוצאה לאור על ידי בני אחיו. מבין ספריו: 'נחמד למראה' – פרוש על הירושלמי, 'מעשה אברהם' – שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, 'דרש אברהם' – דרשות ופירושים לתורה, 'נאה דורש' – דרשות שונות, 'נאה להודות' – פירוש תהילים. (ראה גם: ארזי הלבנון עמ' 1718-9).
[8], קט [צ"ל קכט], [2] דף. 31 ס"מ; מצב טוב. כתמי זמן. קרעים ללא פגיעה בשער, ובדפים האחרונים. כריכה בלויה.
חמודי דניאל, על הלכות מליחה בשר בחלב ותערובות. מאת רבי דניאל בן יעקב, מורה הוראה בהוראדנא קרוב לארבעים שנה.
בדף שלפני השער הקדשה (באידיש) מאת המהדיר הרב חיים יהודה סג"ל רבה של מאקווא לרבי אברהם פילעפ מבוטשאן. חותמות בעלות של רבי משה רייך אב"ד מדיץ (חתנו של הרב אברהם פילעפ), ושל בנו הרב צבי הירש, אב"ד מדיץ כממלא מקום אביו ואחר כך בירושלים (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תרא).
רבי חיים יהודה דייטש [תרל"ו-תרצ"ח], נולד בכפר קליץ שבו גרו שני יהודים בלבד. היה תלמיד מובהק של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבשם" בקלינורדין ואח"כ עבר עמו לחוסט. נודע כגאון וחסיד, והיה דיין במאקווא משך 35 שנה. הסתופף אצל האדמו"ר רבי יחזקאל משינאווא ואצל המהרי"ד מבעלזא. חיבר כמה ספרים נוספים ובהם הגדה של פסח קול יהודה. בניו כיהנו כרבנים חשובים בארץ ישראל.
[16], קפד עמ’. 22 ס"מ. מצב טוב. כריכה פשוטה.
ספר הברית, "והוא השלם מפני שהמחבר הוסיף בו עוד 350 הוספות יתר על הראשון". מאת רבי פנחס אליהו הורביץ. שני חלקים כרוכים יחד. הגהות רבות בכתב יד.
הספר בלול מכל חכמה, עניני מוסר וקבלה, רקיעים, גלגלים, יסודות, כדור הארץ, דומם וצמחים, בעלי חיים, האדם וחושיו ידיעותיו וכוחות רוח הקודש, דרך האמונה, הישארות הנפש, החכמות הנזכרות בספרי חכמי האומות. לפנינו אחת המהדורות המוקדמות של הספר.
[2], קצא, קא, קא-קד דף. 21 ס"מ. רישומי בעלות וחותמות; מצב בינוני. כתמי. זמן. נקבי עש. פגם בפינת השער ללא פגיעת טקסט. כריכה בלויה.
ספר גדלות האדם, מכיל אחד עשר מאמרים שונים בתורת המוסר כגון מלחמת היצר, אהבת הבריות, גדלות האדם ועוד.
"יכיל מאמר ר’ יעקב עמדין ז"ל וביאורים בעניני גדלות האדם על פי דרך המוסר … מאשר חנני ה’ … אלחנן יוסף ב"ר שמואל נ"י הערצמן תלמיד הישיבה הק’ דמיר".
מעיזבונו של ר' גדליה אייזמן, "זקן המשגיחים", משגיח בישיבת קול תורה.
[2], V, לא עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב. כריכת מעטפת מחוזקת בנייר דבק.
מאורי אש, חיבור על התורה ומגילות, מאת המהר"ם א"ש – רבי מאיר אייזנשטט. מהדורה ראשונה. העותק של הרב שניאור זלמן פרדקין אב"ד לובלין בעל ה'תורת חסד' .
בדף הפורזץ ובדף המגן האחורי רישומי בעלות רבים: "זה הספר שייך להרב הגאון הגדול… שניאור זלמן לאדיער אב"ד לובלין והגליל… שנת תרל"ד".
הרב שניאור זלמן פרדקין-לאדיער מלובלין [תק"צ-תרס"ב, 1830-1902], מכונה גם 'הגאון מלובלין' ו'התורת חסד' על שם ספרו. תלמיד מובהק של בעל הצמח צדק מליובאוויטש. בשנת תרט"ו (1855) נבחר לכהן כרב העיר פולוצק בבלארוס, בשנת תרכ"ח (1868) נבחר לכהן כרבה של העיר לובלין, ומאז נודע בכינוי 'הגאון מלובלין'. היה ידוע כאחד מגדולי דורו. עם פטירת רבו, בעל הצמח צדק, פעל רבות למען המשכה של תנועת חב"ד על ידי בנו הרב שמואל שניאורסון. עלה לירושלים בקיץ תרנ"ב (1892) וייסד בה את בית הדין של כוללות החסידים, בנפרד מבית הדין של עדת הפרושים בראשות הרב שמואל סלנט. התגורר בחצר ראנד. בתחילה לא קיבל עליו את עול הרבנות, אך לבסוף שימש גם כרב הקהילה החסידית בירושלים לזמן קצר. על מצבתו נכתב "רבן של כל ישראל".
[3], צ דף. 32 ס"מ. חתימות ורישומים רבים בדף הפורזץ; מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. חסר שער. העמוד הראשון משוקם עם פגיעת טקסט. כריכה ישנה ומנותקת.
מקרי דרדקי, על חומשים בראשית ושמות, שני חלקים בשערים נפרדים. מהדורה ראשונה. לעמבערג וקאלאמאעא, תרמ"ח-תר"ן 1888-1890 בהתאמה. בתחילת החומשים חותמות בעלות בעברית ובהונגרית של בן המחבר רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין ושל חתן המחבר האדמו"ר רבי "אשר אנשיל חתן הגה"ק אבדק"ק קאלאמיא יע"א" .
רבי הלל ליכטנשטיין [תקע"ה-תרנ"א], מתלמידי החת"ם סופר, אב"ד מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה. גדול קנאי הונגריה בימיו. נולד לאביו רבי ברוך בנדיקט.רבי חיים מצאנז בעל הדברי חיים אמר עליו: כל המהרהר אחריו כאילו מהרהר אחר השכינה.
רבי אשר אנשיל ליכטנשטיין מקולומיא [תרכ"ד-תרצ"ז], בן אחיו וחתנו של רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיא. לאחר נישואיו כיהן בה כדיין. במלחמת העולם הראשונה עבר לקלויזנבורג וכיהן שם כאדמו"ר ונתפרסם כאדמו"ר מקלומיא ("קאלאמייער רבי"). בנו רבי אביגדור אלטר הלל ליכנטשטיין ממלא מקומו בקלויזנבורג. חתנו רבי פנחס הכהן שטיינר רב בבית המדרש של חמיו בקלויזנבורג., בנו רבי חיים יעקב עלה לירושלים בשנת תרפ"ב. חסידיו ראו בו "בעל מופת" (טרנסילבניה עמ' 580. החת"ס ותלמידיו עמ' קכא).
[9], קמב; [10], קלב דף. 21 ס"מ; מצב בינוני-טוב. נייר שברירי. כתמי זמן. עמוד השער משוקם עם חיסרון בשולים הלבנים, ללא פגיעת טקסט. דפים אחרונים חסרים/משוקמים. כריכה חדשה.
משניות, סדרי: נשים-נזיקין. שער נפרד לסדר נזיקין. בעמוד הראשון חתימת "הצעיר חים מודעי ס"ט" וכן כ-4 הגהות בכתב-ידו.
הרב חיים מודעי [ת"פ-תקנ"ד 1720-1794], ראש חכמי צפת, ורב העיר איזמיר. דיין, פוסק, שד"ר ומשורר. תלמידו של הרב חיים אבולעפיה. עלה לארץ ישראל בגיל תשע, וישב בעיר צפת 25 שנה, שם נחשב לראש החכמים. בשנת 1755 חזר לאיסטנבול ושימש כדיין. לאחר רעידת האדמה בצפת בשנת 1760, נסע כשד"ר לאירופה כדי לאסוף כספים לטובת תושבי צפת, שנותרו מחוסרי גג. בין השאר ביקר בעיר פראג, שם נפגש עם הרב יחזקאל לנדא בעל השו"ת 'נודע ביהודה', אשר מזכיר אותו בתשובותיו. כן היה ידיד קרוב של הרב חיד"א. משנת 1776, נקרא לכהן ברבנות העיר איזמיר, שם כיהן כ-17 שנה. לעת זקנותו, בשנת 1793 חזר לצפת, ובה נפטר כעבור שנה. את תשובותיו פרסם בספר השו"ת 'חיים לעולם', ותשובותיו התפרסמו בספרי חכמי דורו. היה בקי בגאומטריה ובדקדוק, ופרסם הגהות לסידור התפילה, רבים מכתביו נשארו בכתב יד.
קנט; [1], קצו דף. 20 ס"מ; מצב בינוני. כתמי זמן. נקבי עש. שער סדר נשים חסר. דפים א-יב וכריכה קדמית חסרים.
בשערי שני הספרים חתימת "הצעיר אחי"ם ס"ט" – רבי אברהם חי מוספיא.
* משנה תורה לרמב"ם, חלק רביעי – ספר קדושה. וויען, תקצ"ט 1838. [1], קו דף. 41 ס"מ; מצב טוב.
* חמדת ימים, חלק שני. ויניציאה, תקכ"ג [1763]. קכח, [1] דף. 25 ס"מ; מצב בינוני. דפים א-טז חסרים. בסוף הספר כיתובים באיטלקית.
הגאון רבי אברהם חי מוסאפיא (אוצר הרבנים 1056), מחכמי טורקיה וירושלים. בן רבי חיים יצחק אב"ד אישפלאטרו בעל ה"חיים והחסד". ידועות בשמו שתי הנהגות חשובות שהתקבלו בכל תפוצות ישראל: האחת 'מסיבת בת מצווה', והשניה אמירת תפילת 'נשמת כל חי', כסגולה.
הרב יצחק נסים (נועם ח"ז עמ' ד) הביא תשובת ר"א מוסאפיא מכת"י וז"ל "מי שעושה סעודה ביום שבתו נכנסת בחיוב מצות דהינו בת יב שנה ויום אחד, נ"ל דהוי סעודת מצווה כמו בן יג ויום הוא, דמ"ש וזהו מנהג נכון, וכן עושים ימי שמחה בערי צרפת ושאר עיירות לבן וכן לבת, ונפק"מ שאם קראו אותו לסעודה שחייב ללכת"; בפירושו תהלה לדויד על תהלים (ליוורנו תרכ"ז) דף קעו ע"ב, סי' יט כתב: "סגולה להנצל מן הצרה. יקבל עליו, דאחר אשר ינצל מן הצרה אשר נמצא בה לומר 'נשמת כל חי' בתודה וקול זמרה, בשפה ברורה ובנעימה קדושה, בפני עשרה אנשים. ובזה נצולו רבים, והוא בדוק ומנוסה. כך כתב בספר קמח סלת משם רבינו יהודה החסיד זצוק"ל".
* גנת אגוז, עוסק בגימטראות וצירופי שמות קבליים. זולקווא, תקל"ג [1771]. כ-6 הגהות קבליות, חלקן ארוכות, בכתיבה ספרדית מתקופת ההדפסה. צה, [1] דף.
* שער אורה, מספרי היסוד הקבליים המהווה שער כניסה ללימוד הקבלה. האר"י הקדוש התבטא על הספר שלפנינו: כי הוא המפתח לכל תורת הסוד. רבי חיים מוולוז'ין פסק: שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה. [2], פג דף.
חתימות וחותמות: "חיים יעקב הכהן ב"ר יהודא דוב ז"ל מיאס פה עה"ק צפת תובב"א", וכן של "מרדכי נח קאהן מטבריא".
רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין , מתושבי צפת וירושלים, שד"ר ותלמיד חכם. בין השנים תרכ"ו-תרמ"ז נסע שלש פעמים כשד"ר עבור כולל החסידים בצפת, בנסיעותיו הרחיק נדוד עד צנעא שבתימן ועד קוצ'ין שבהודו. כששהה בקוצ'ין וראה שאף יהודים דתיים נוסעים ברכבת בשבת חיבר את ספרו "אמרי שבת" (כלכתא, תרל"ד) על האיסור שבדבר. חיבר גם את הספר "תורת אמך" (כלכתא, תרמ"ו) – תוכחות מוסר ליהודי הודו על מנהגים לא ראויים שרווחו במחוזותיהם, וכן קונטרס "משבית מלחמות" (נדפס בסוף ספרו אמרי שבת מהדורת קראקא תרמ"ט) על יהדותם של היהודים השחורים בקוצ'ין.
רבי יוסף גיקטילא [ח'-ס"ה], מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13. נולד בקסטיליה והיה תלמידו של רבי אברהם אבולעפיה, שאמר עליו בספרו 'אוצר עדן הגנוז': "והוא בלא ספק הצליח הצלחה מופלאה במה שלמד לפני, והוסיף מכוחו ומדעתו וה' היה עמו". והרחיב והפיץ את תורת רבו ברבים. בהיותו כבן 24 חיבר את ספרו גנת אגוז. ספרו שער אורה פותח בתשובה לשאלה מהם שמותיו של אלוה-ים, התלמיד השואל רצה לעשות שימוש מגי בשמות, רבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי.
20 ס"מ; מצב טוב. כתמי זמן. כריכה פשוטה.
בעמודי השער של שני הספרים חתימות בעלות רבניות, בכתיבה מזרחית. החתימות לא נחקרו.
* ספר תהלים עם פירוש משפט צדק. מאת רבי משה מזאלשין. וינה, [תרכ"ג] 1863. ט, [1], קסב דף. 19 ס"מ. 3 דפים אחרונים פגומים וחסרים.
* תהלים עם פירוש השל"ה ופירוש משפט צדק. ועם קיצור ספר חרדים. ווילנא, תרנ"ו [1896]. 262, [18] עמ'. 21 ס"מ.
מצב כללי בינוני-טוב.
* קהלת יעקב, מכיל שלושה חיבורים העוסקים בכללי הש"ס והפוסקים, מסודרים על פי סדר א"ב. מאת רבי ישראל יעקב אלגאזי. שאלוניקי, תקמ"ו [1786]. הביא לדפוס בנו רבי יום טוב – מהרי"ט אלגאזי. לאורך דפי הספר כ-15 הערות למדניות ארוכות ביותר, בכתיבה מזרחית מתקופת ההדפסה. חתימת בעלות רבנית, אף היא בכתיבה מזרחית. ריב דף, 29 ס"מ.
* ספר כריתות, מאת רבינו שמשון מקינון. עם ספר תחלת חכמה, מאת רבי יעקב חאגיז. וירונה, ת"ז [1647]. חיבור יסודי אודות כללי התלמוד, מאת הקדמון רבינו שמשון מקינון, עם הוספות רבות מאת רבי יעקב חאגיז, מגדולי חכמי ירושלים במאה ה-17. חתימות ושתי הערות בכתיבה מזרחית מתקופת ההדפסה. ד; עט, [2], פ-קי, קיג-קכד, קכד-קכז, קכט-קלו, קמה-קנא, [1], קנד-קסא; [8], יז-סד, סו-עג; קלה, [1]; ד [צ"ל:טז] עמ’, 14 ס"מ.
מצב כללי טוב.
* יד סופר. בודפשט, תש"ט [1949]. מאת רבי משה סופר מערלוי בנו של רבי שמעון סופר בעל ההתעוררות תשובה בן הכתב סופר. בהוצאת בנו רבי יוחנן סופר – האדמו"ר מערלוי. הספר ניתן כמתנה לאדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין. האדמו"ר מערלוי מזכיר את עצמו בשם אמו [!] לתפילה. בדף שלפני השער חותמת בעלות של האדמו"ר מלובלין. רבי יוחנן סופר מערלוי [תרפ"ב-תשע"ו], נין ונכד ה'חתם סופר', שרד את השואה, שבה נספו סבו ואביו, הי"ד. העמיד ישיבה לבחורים שרידי המחנות בבודפשט. חזר לעירו ערלוי, שם יסד מחדש את הישיבה בעיר. בהמשך עלה לארץ והקים את החסידות ואת ישיבת 'אוהל שמעון' – ערלוי, בשכונת קטמון בירושלים. רבי אברהם איגר מלובלין [תרע"ד–תשס"ג], בן אחר בן לגאון רבי עקיבא איגר. עלה לארץ ישראל. החל לכהן כאדמו"ר בשנת תש"ה. התגורר בבני ברק ושם הקים את בית מדרש. [16], קכג עמ'. 29 ס"מ.
* מנחת ירושלים. ירושלים, תרפ"ג [1923]. מאת רבי פינחס אפשטיין, ראב"ד העדה החרדית בירושלים. בדף שלפני השער הקדשת המחבר לגר"י אייזנבאך. מספר הגהות בכתב-יד המחבר, תחת אחת ההגהות חותם המחבר את עצמו בתואר "המחבר".
רבי פנחס אפשטיין [נפטר בי"ז בטבת תש"ל], ראב"ד העדה החרדית בירושלים. כיהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית, בתקופתם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים. בשנת תש"ח נבחר להיות ראב"ד העדה החרדית לאחר שהרב זליג ראובן בנגיס עבר לשמש הגאב"ד. חיבוריו: אוריין תליתאי; קונטרס בדיני דיבור ומחשבה בהקרבת קרבנות; מנחה חרבה ועוד.
[4], קפ עמ’. 26 ס"מ.
מצב כללי טוב.
ספר חרדים, מוסר. מאת רבי אליעזר אזקרי. חותמת בעלות של רבי שמחה הלוי סולובייצ'יק אב"ד מוהליב. הגהות רבות וארוכות.
הגאון רבי שמחה הלוי סולובייצ'יק [תרל"ט-תש"ב 1879-1941], רבה של מוהילוב. בן זקוניו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק בעל 'בית הלוי'. במקביל לרבנותו במוהילוב מסר שיעורים בישיבה בשקלוב בראשותו של הרב פסח פרוסקין. בשנת תרפ"ד היגר לארצות הברית וכיהן כרב קהילת 'תפארת ישראל – אנשי בריסק' של יוצאי בריסק בברוקלין, ניו יורק. הוא כיהן גם בראשות אגודת הרבנים. בשנת ה'תשע"ח יצא לאור הספר שמחה לארצך – צילום חידושיו בכתב ידו. בניו: רבי יוסף דב כיהן כאב"ד ספרינג ואלי שבניו יורק והרב יצחק סולובייצ'יק, ראש ישיבה בירושלים.
קכ"ד דף. 19 ס"מ; מצב טוב. כתמי זמן. מעט קמטים.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
