* יד סופר. בודפשט, תש"ט [1949]. מאת רבי משה סופר מערלוי בנו של רבי שמעון סופר בעל ההתעוררות תשובה בן הכתב סופר. בהוצאת בנו רבי יוחנן סופר – האדמו"ר מערלוי. הספר ניתן כמתנה לאדמו"ר רבי אברהם איגר מלובלין. האדמו"ר מערלוי מזכיר את עצמו בשם אמו [!] לתפילה. בדף שלפני השער חותמת בעלות של האדמו"ר מלובלין. רבי יוחנן סופר מערלוי [תרפ"ב-תשע"ו], נין ונכד ה'חתם סופר', שרד את השואה, שבה נספו סבו ואביו, הי"ד. העמיד ישיבה לבחורים שרידי המחנות בבודפשט. חזר לעירו ערלוי, שם יסד מחדש את הישיבה בעיר. בהמשך עלה לארץ והקים את החסידות ואת ישיבת 'אוהל שמעון' – ערלוי, בשכונת קטמון בירושלים. רבי אברהם איגר מלובלין [תרע"ד–תשס"ג], בן אחר בן לגאון רבי עקיבא איגר. עלה לארץ ישראל. החל לכהן כאדמו"ר בשנת תש"ה. התגורר בבני ברק ושם הקים את בית מדרש. [16], קכג עמ'. 29 ס"מ.
* מנחת ירושלים. ירושלים, תרפ"ג [1923]. מאת רבי פינחס אפשטיין, ראב"ד העדה החרדית בירושלים. בדף שלפני השער הקדשת המחבר לגר"י אייזנבאך. מספר הגהות בכתב-יד המחבר, תחת אחת ההגהות חותם המחבר את עצמו בתואר "המחבר".
רבי פנחס אפשטיין [נפטר בי"ז בטבת תש"ל], ראב"ד העדה החרדית בירושלים. כיהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית, בתקופתם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים. בשנת תש"ח נבחר להיות ראב"ד העדה החרדית לאחר שהרב זליג ראובן בנגיס עבר לשמש הגאב"ד. חיבוריו: אוריין תליתאי; קונטרס בדיני דיבור ומחשבה בהקרבת קרבנות; מנחה חרבה ועוד.
[4], קפ עמ’. 26 ס"מ.
מצב כללי טוב.