ספר דרשות בכתב יד מאת רבי אהרן פיורדא, בכתב יד המחבר. [פיורדא, היא פירט שעל יד נירנברג], שנות ה 80 של המאה ה 18.
מפרט: [קלז] דף, נייר. 16×19 ס"מ. אוטגרף. בדף הפרוזץ חותמת "אהרן פיורדא", וחתימות בעלים רבות ובהם הרב יוסף הכהן שוורץ [1875-1944. עורך "וילקט יוסף" מגרוייסוורדיין] הכותב: "זה הפנקס בחד"ת חיבר הרב מו"ה אהרן בה"ר רפאל ז"ל הדיין מק"ק פיורדא".
מאפיינים מיוחדים: כתב היד פותח בכותרת "התנצלות" ומתחתיו פיוט עם אקרוסטיכון "אהרן פיורדא". אח"כ מובאות [70] דרשות על התורה והמועדים, על סוגיות הש"ס, לסיום מסכת, למילה ולנישואין. בסוף כתב היד הוסיף המחבר מפתח לדרשות שהובאו בו. בדף קטז [ב] מובא הספד שכתב רבי אהרן על רבי צבי הירש יאנוב [רבי צבי חריף] ראש ישיבה ואב"ד פיורדא, שנפטר בי"א בכסלו תקמ"ו [1785]. למיטב ידיעתנו חיבור זה טרם נדפס.
רקע: רבי אהרן ב"ר רפאל מפיורדא (-תק"ס 1800), דיין בפיורדא. נמנה על בית דינו של רבי משולם זלמן כהן, בעל "בגדי כהונה", יחד עם שאר דייני הקהילה, רבי יוסף הלוי פרנקל-גוסדורף, רבי אשר עלזאס ורבי יעקב ב"ר זליג מרצבך, אשר תמכו בהוצאת ספרי הדקדוק של רבי משה הכים הכהן הוייכהיימר, שהיה דיין ומרביץ תורה בפיורדא. תקופתו היתה תקופת הפריחה של פיורדא ומאות רבות של תלמידים למדו בישיבתה הגדולה והמפורסמת. אודות רבי צבי הירש יאנוב ראה בספר הישיבה הרמה בפיורדא, חלק ב, עמ' 263-303. וראה שם בהערה 212 את רשימת ההספדים שנאמרו ונכתבו עליו.
מצב: מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמים, חלק קטן מהכתב דהוי.
ספר דרשות בכתב יד לסיומי מסכתות ולסיום ששה סדרי משנה, שנאמרו בעיר שאוולאן במחוז קובנה בין השנים תרי"ב-תרמ"ג. [1852-1883].
מפרט: 280 עמ', מתוכם כ160 עמ' כתובים. 21X15 ס"מ.
רקע: הכותב הוא כנראה רבי שמואל אב"ד שאוולאן, ידיד נעוריו של הגאון רבי ישראל סלנטר, תלמידו קרוב להגאון בעל קרן אורה, בספר חמדת שאול סי' י"ט נדפסה שאלה ממנו, ובהערת נכד המחבר שם נרשם "הוא הרה"ג מו"ה שמואל זצ"ל שהיה אח"כ אבד"ק שאוולאן, ומאז למד בקארלין והסתופף בצל הגאון המובהק מו"ה יצחק זצ"ל, הגאבד"ק קארלין בעהמח"ס קרן אורה, והיה נכבד בביתו עד למאד כאשר סח לי אחר מנכדיו של הגאון בעל קרן אורה ומשם הריץ שאלותיו וספקותיו לאא"ז הגאון מו"ה שאול זצללה"ה". במכתב הגאון רבי ישראל סלנטר להרד"ם מייזליש אב"ד קראקא משנת תרכ"ו (נדפס במוריה ניסן תשנ"ט) הוא כותב "…בעד ידידי מנוער, גברא רבא, כבוד הרב הג' כו' כמהר"ש הרב דק' סאוולאן, להיות לפה לפני הדרת גאונו, אולי יש ביד כת"ר להשתתף בצער ת"ח מובהק הלזה ולהיות למשען לו". וכן כתב המהר"ל דיסקין במכתב המלצה הנדפס גם שם "…ולמלאת דברי ידידינו הרב הגאון מוהרי"ס נ"י, כי נכמרו נחומי יחד על הרב המאוה"ג המוכ"ז שי' האב"ד דק' שאוולאן, הלא זה הגבר ראה עני ששה שנים מעלילות שקרים כידוע, והנה טרם יצא לאור משפטו (אשר אך זה מקרוב יצאו נקיים בחמלת ד'). העלילות והשקרים שמציין המהרי"ל דיסקין הם עלילת הדם הידועה שהייתה בשאוולאן שהחלה בשנת תרכ"א והסתיימה רק לאחר כמעט שש שנים, ראה על כך זכרון יעקב ליפשיץ (ח"ב עמ' 12) ייתכן שמשום כך אין דרשות משנים אלו בכתב היד!!!
מאפיינים ייחודיים: בכל דרוש צויין בראשו באיזה אירוע נאמר וכן תאריך. דרשות ארוכות לסיומי מסכתות בודדות, סדרים, ואף לסיום ששה סדרי משנה. תאריכי הדרשות הם מהשנים: תרי"ב-תרי"ט, תרכ"ה, תרכ"ט, תרל"א, תרל"ז, תרל"ח, תרמ"ג. בעיון קל ניתן לעמוד על כך, שהרב המחבר היה אדם גדול בעל שיעור קומה, בקי נפלא בהלכה ודרוש, ובספרי אחרונים, לשונו עט סופר, כתיבתו מליצית וקולחת, ודברי מוסריו נאמרים בחן וענוה. את מוסריו מבליע בנעימה תוך שזירת רעיונות המתאימים לתקופתו, ודברי חיזוק ומוסר לעבודת ה' ולמוד התורה לבני קהילתו.
מצב: טוב מאוד. כתמי זמן. כריכת עור חדשה ומפוארת.
חיבור על ספר תהלים, מאת רבי יהודה ליב מברונשוויג. כתב יד אשכנזי. המאה ה 18. [ואולי 1805]. לא נדפס.
מפרט: 108 דף. 21X17 ס"מ. נייר עבה, כתוב משני צידי הדף.
תוכן: חיבור גדול ושלם על כל ספר תהלים. בקולופון [דף 105ב]: יהודה ליב בברונשוויג. ברונשוויג – בראונשוויג [BRUNSWICK-BRAUNSCHWEIG] עיר מזרחית להנובר, צפון גרמניה.
מאפיינים ייחודיים: כתב יד מסודר וקריא, ללא מחיקות. בתחילת כל מזמור כותרת עם מספר הפרק ותחילתו, ובין כל מזמור נטוי קו, עם הוספות מעטות בשולי העמודים, שמראה על כוונת המחבר להעלות את החיבור על מכבש הדפוס. בראשיתו הקדמה ארוכה מהמחבר בה כותב גם על דרך הקבלה בפירושים שונים לפסוקים הקשורים בנשמות ישראל ובנשמת משה רבינו שהיו בו מנשמות של ששים רבוא. בקולופון כותב המחבר שהוא מתפלל להביא את הפירוש לדפוס. לבסוף, החיבור לא נדפס, ולא מצאנו פרטים נוספים אודות המחבר. כתב היד היה באוסף מונטיפיורי MS 36 עם חותמת הספריה ברמסגייט, הוא הופיע בקטלוג של כתבי היד בספרית מונטיפיורי של סות'ביס בשנת 2004.
מצב: מצב טוב מאד. מעט כתמי זמן. כרוך בכריכה פשוטה מקורית.
* דרשות לפרשות בראשית-האזינו, דרשה השייכת לפרשת ויצא, דרשה למילה, דרשה לפרשת זכור, בשם של"ה, לחג הסוכות, בעניני מתן תורה, ענייני דחתונה.
מפרט: קח עמ', נייר. 10×17 ס"מ.
מאפיינים יחודיים: כתב היד היה בספרייתו של האדמו"ר רבי נחום דב פרידמן מסדיגורא, ראה: רשימת כתבי-יד (נומר 99) של בית עקד הספרים של הרב … ר' נחום דוב פריעדמאן ז"ל מסאדאגורא, מס' 1100. לפי מיטב ידיעתינו הכתב יד לא נדפס.
תוכן: בפתיחת כתב היד נכתב, "בעזרת ה' אתחיל ביום ב' י"ב אייר כ"ז למב"י [למניין בני ישראל] להעתיק [ד]רשות מפנקס לפני הב'ח כ' מאיר בעהר לע"ע [לעת עתה] פה עיר פעלסברג. הצעיר והקטן דיסקינד סגל לע"ע שם. תקפ"א לפ"ק". ובסיומו מובא, "נגמר ביום המוכפל בכי טוב י"ב בסיון שנת תקפ"א לפ"ק. הק' דיסקינד אלס אב שרייבר פא'ן".
* דרשה ביידיש בעניין טענת קרח על טלית שכולה תכלת, ולאחריה "לפ' הנ"ל מגאון אחד", "מאמר הגאון אב"ד מהורר דוד אויפינהיים", "מגאון אחד", "מהגאון מהו' העשיל", ו"שייך לסוכות מגאון אחד".
מפרט: [6] דף, נייר. 10×17 ס"מ.
מצב: טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן ומעט מריחות דיו. כריכת חצי עור ישנה בלויה.
כתב יד רבי אברהם בן הגר"א ובו ביאור "לך ה' הממלכה כו' כל צבא השמים משתחוים", ול"את שם האל המלך הגדול הגבור והנורא קדוש הוא".
מפרט: [1] דף, נייר. 19×30 ס"מ. 23 שורות בכתי"ק של בן הגר"א. מעבר לדף ליקט בנו הערות רבי אברהם בן הגר"א לשולחן ערוך (אורח חיים, שי"ד-שי"ט). הטקסט כולו קריא.
מאפיינים יחודיים: כתב יד נדיר, ובו שינויים מהנדפס בפירושו לסידור.
תוכן: עיקר כתב היד מבאר אופני המלכת ה': הגדולה – זה מעשה בראשית, הגבורה – זו יציאת מצרים, והתפארת – זו חמה ולבנה שעמדו לו ליהושע, והנצח – זו מפלתה של רומי, וההוד – זו מלחמת נחלי ארנון, כי כל בשמים ובארץ – זו מלחמת סיסרא, לך ה' הממלכה – זו מלחמת עמלק, והמתנשא לכל ראש – זו מלחמת גוג ומגוג. בתוך הביאור כתב: "ויתכן ע"ד [על דרך] שפרשנו שנו"ה [שנצח והוד] הם דרכי דנבואה שמשליכים נפשם מנגד בעבור ה', ולכן משלם ה' מדה כנגד מדה במפלת אויבים, רק ההבדל ביניהם הוד יאמר על דבר שנעשה כבר ונראה הודו כמו מלחמת ארנון, ונצח הוא דבר שיהיה לעתיד במפלת רומי ויהי' מפלתם לנצח ולעולמי עולמים".
רקע: רבי אברהם מווילנה בן הגר"א (1750-1808 בערך) תלמיד חכם גדול בתורת הנגלה והנסתר, מתלמידי אביו הגאון ומהדיר מדרשים. מגיל צעיר הצטיין בכישרונותיו ובלימודיו. עבודתו העצמאית החשובה היא בתחום ספרות המדרשים, וכתביו הביאו תועלת רבה לחוקרי ספרות המדרשים. חיבר ספרים רבים ורק חלקם נדפסו. סייע לאביו בהנהגות ציבוריות, בהנהלת הקלויז בווילנה, בעריכת מכתביו וכתביו, ובביאור ובהוצאה לאור חלק מספריו. כן למד חכמת הרפואה, ושימש גבאי בבית "בקור חולים" בקהילה וטיפל בחולים. באחרית ימיו היה פרנס הקהילה בווילנה.
מצב: בינוני-טוב. הדף עבר שיקום אומנותי, ללא פגיעה בטקסט. נתון בתוך כריכה מפוארת עם נייר פרגמנט.
תפילה לשוחט וסיכום הלכות שחיטה ובדיקה, בכתב יד מצוייר, מרבי עקיבא ב"ר זעליג, מק"ק באנאוויטש, [תקצ"ה 1835].
מפרט: [1] דף גדול, נייר. 44×56 ס"מ. כתב היד נכתב באותיות סת"ם בצבעי שחור ואדום. בתוספות האיורים ישנם צבעים נוספים.
מאפיינים מיוחדים: לפנינו כתב יד יחודי הנותן כלים מעשיים ומועילים לשוחט ובודק: סיכום של הלכות בדיקה וטריפה, תפילה לפני מלאכת השחיטה, אפשרות לחזרה ולשינון על ההלכות, מקורן וטעמם, תוך שימוש בעזרים חזותיים מצוירים וצבעוניים. כתב היד נחתם במילים: "אני הצעיר (עקיבא ב"ר זעליג?) מק"ק באנאוויטץ עשיתי את הריאה הנוכח בעיר מצער במצור ובמצוק [בשנ]ת כה הגיע מזה טובה להשוחטים לפ"ק [=תקצ"ה, 1835]". לפנינו עדות מרהיבה לכך שלמרות שהיתה זו "עת צרה ליעקב", גם בתנאים הקשים הללו יש מי שהמשיך, במסירות נפש, להגות בהלכות וליצור כלים לשינון ההלכות וטעמיהם. היות וישנם שינויים בהלכות המובאות כאן מהנוסח בשולחן ערוך, נראה כי אין מדובר בהעתקה בלבד אלא בהלכות ותפילות שהיו אצורות בזכרונו של הכותב.
תוכן: כתב היד פותח בתפלה לשוחט לפני השחיטה: "אנא השם יוצר הכל, תפארתך על השמים ועל הארץ כבודך, תנצל נפשי היום מן השעות הרעות, ותגער בשטן לבל ישטינני, ואל יעכב ש[ום חט]א ועוון את המצוה עשה זאת שצונו הקב"ה לשחוט ולתקן את שרשי' במקום עליון בכל פרטי' וכונותי', ולתקן כל תרי"ג מצות התלויות במצות עשה זאת… לעורר אהבת דודים. אמן סלה". אחר כך מובאים הלכות שחיטה תחת הכותרת: "אמר ר"י א"ש [רב יהודה אמר שמואל] כל טבח שאין גמר הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו, שנא' וצא השדה וצודה לי צידה, ה' יתירה לומר שהשחט יהי' בקי בה' דברים משפה ולחוץ, ואילו הן הלכות שהי'… דרסה… חלדה… גרמה… עיקור… כל החמישה הן הלכות הן הלכה למשה מסי' [מסיני]". כל אחד מהלכות אלו מבואר בפני עצמו בתוך מעגל, ומתחתיו מבואר טעם האיסור. הלכות אלו הובאו (בנוסח שונה) בשולחן ערוך יורה דעה כ"ג-כ"ד. בשורת המעגלים, בצידי הדף, מובא מימין הטעם ששוחטים מן הצוואר דווקא, ומשמאל דיני שמוטה. לאחר מכן מופיעה הכותרת: "וכ[י]צד בדיקתו, תוקף אגודל על שיפוי כובע, ואז הסימני' בולטין ל[פניו] ויכול לראות אם נשחט עכ"פ רוב ויבדק אחר שמוטה אם חזרו הסימנין למקומם אחר השחיטה, אז השחיטה נעשה כראוי, וא"ל [ואם לאו] ודאי קודם השחיטה נשמטה ונטרפה, ונ"מ [ונפקא מינא] לענין חלב ובצים שלהם שמותרין". הלכה דומה (בנוסח שונה) הובא ברמ"א יו"ד כה,א. מתחת לכותרת בשני צדי הדף מובאים "הלכות תרתי לריעות'[א]" ובו 14 סימנים בעניין בדיקת הריאה ודיניהם. כן מובא מתחת לכותרת עניין מצות כיסוי הדם – המבואר בשו"ע יו"ד סימן כ"ח. וכן מובא שרטוט של קנה, ריאות, חצר הכבד ומרה, כשמסביבם ובתוכם משולבות הלכות טריפה: מקור האיסור, דיני מראות כשרות וטריפות, פרטי טריפה באונות, בריאות ובחצר הכבד, דיני מציאת בועה וסיכה, מורסה ועוד. הלכות אלו מובאות בשו"ע יו"ד סימן כ"ט ואילך. בתחתית הדף מובאים רמזים מהתורה על מראות טריפות וכשרות – והדגמת המראות בצבע, וכללים בבדיקה פנימית של מראה הריאה. בשורה התחתונה מוזכר הכותב ומקומו.
מצב: בינוני. הדף עבר שיקום וחיזוק אמנותי היות ונשמר מקופל במשך זמן רב. כתמי זמן. קרעים קלים עם חסרון טקסט בעיקר בפינה ימנית תחתונה.
מאמר תורני בגרמנית כתוב בעצם כתב יד קדשו של מנהיג יהדות אשכנז הגאון רבי שמשון רפאל הירש אב"ד פרנקפורט.
מפרט: [4] עמ'. 29X22 ס"מ. נייר דק בצבע ירקרק. גרמנית. אוטגראף, עם הוספות בשוליים. בין השורות מופיע מס' פעמים משפט או ביטוי בלשון הקודש.
רקע: הגאון רבי שמשון רפאל הירש – מדמויות ההוד של רבני אשכנז, וממעצבי דרכה, עמד בראש המערכה נגד משכילי גרמניה, ונלחם בהם בעוז וגבורה, אחד הכלים שעמדו בראש המערכה שלו היה הקולמוס אותו לא הניח מידו ובכוחו פעל רבות ונצורות להשיב לב אבות על בנים.
מצב: טוב מאוד. נתון בתוך כריכת עור מהודרת.
חידושים על מסכתות שבת וברכות מאת רבי יעקב גינצבורג. פראג, תקע"ד. 1814. עם הקדשה עצמית, הערות בכתב יד, וחתימת הגאון רבי איסרל ליסא מפראג.
מפרט: [1], מא, סה, [1] דף. 34 ס"מ. מהדורה ראשונה.
מאפיינים ייחודיים: בשער הספר רישום בעלות: "המחברת הזאת אשר בעיני בעלי מדע חן נושאת מאת הרב המחבר שלוחה למנה אלי איסרל ליסא". בגליונות הספר כחמש עשרה הגהות רובן ארוכות בכתב ידו.
רקע: הגאון רבי איסרל ליסא אב"ד קלודי שבאזור פראג, מהאריות שבחבורת פראג בדור תלמידי הנודע ביהודה, חריף ובקי, ידיד ורע לגאוני פראג בעל תשובה מאהבה, רבי בצלאל רגנשבורג, רבי שמואל סג"ל לנדא, רבי שמואל לייב קוידר בעל עולת שמואל, משא ומתן עמו ותשובות אליו נדפסו בכל הספרים הנזכרים, תשובות רבות אליו מהמהר"ש סג"ל לנדא נדפסו בשו"ת נודע ביהודה תנינא, הוא ערך והוציא לאור את הספרים סדר משנה לרבי וואלף בוסקוביץ, ויעלת חן למהרא"ל צינץ, והיה עמו בידידות עזה (עיין שמן רוקח דף עא,א)
מצב: טוב מאוד. כתמי זמן.
שלחן ערוך חושן משפט עם מאירת עינים (סמ"ע). קראקא, תל"ב [1672]. עם עשרות הגהות למדניות' בכתב יד רבני אשכנזי מתקופת ההדפסה.
מפרט: שך, יד דף, 30.5 ס"מ.
מאפיינים ייחודיים: לאורך כל דפי הספר מאות הגהות בכתב יד אשכנזי. ההגהות נכתבו על ידי מספר כותבים,. חלק מההגהות הרבות הן הגהות למדניות שנכתבו על ידי גאון עצום בעל שיעור קומה. בדבריו הוא מקשה על דברי הסמ"ע, ואף כותב "ותימה לי על הסמ"ע", "וצריך עיון", "אין זו קושיא", וכן מקשה סתירה בדברי הרמ"א. כמו כן יש הגהות שהנם ציונים לדברי הש"ך במקום שהוא חולק על הסמ"ע [הש"ך נדפס לראשונה רק כעשר שנים לפני הדפסת הספר שלפנינו].
ספר נדיר. במפעל הביבליוגרפי נרשם על פי עותק חסר, ובספריה הלאומית נרשם שנדפס בשנת ת"ל על פי עותק חסר שער.
תוכן: בדף השער ובדפים ראשונים חתימות רבות של רבנים אשכנזיים: יהודה ליב בן הרב הגדול מנחם מענדל. (קראכמל.?) נאם הצעיר באלפי בנימין וואלף בלא"ר הרב המאור הגדול… אב"ד ור"מ דק"ק חעלם חתן הרב הגדול יהודה … אב"ד ור"מ דק"ק קרושניק (?) כנראה רבי בנימין וואלף רבה של הראדלי (קארדלא) מחבר ענף עץ אבות על פרקי אבות (אופיבך, תע"ט). שרגא פייביש (?) מלייפניק. …מתושבי העלשוי. זה הסמ"ע שייך להתורני הר"ר גדלי'. …אויערבאך. במהלך הדורות עבר העותק שלפנינו בין גדולי הרבנים שעסקו בהלכות חושן משפט.
מצב: בינוני. קרעים, כתמים. כריכה מפורקת.
ספר פסקים נחמדים. כרך שלם בן 164 דף, בכתב יד בו נאספו תשובות מגדולי חכמי שאלוניקי, קושטא, מצרים, ירושלים, צפת ועוד במאה ה 17, חלקם כתובים בעצם כתב יד קדשם של הרבנים המשיבים או חתימתם. מופיעות תשובות שלא נדפסו מעולם.
בכתב היד כארבעים תשובות, מתוכם כעשרים תשובות חתומות. זהות כותבי התשובות הלא חתומות – בהם אוטוגראפים, לא נחקר ונבדק ביסודיות – קרוב לוודאי שבדיקה מעמיקה תעלה את זהותם של רבנים חשובים. בסימן האחרון בספר מופיע קונטרס ארוך ומקיף בדיני 'סבלונות' מאת חכם לא מזוהה, שניכר שהיה ת"ח עצום וגדול מאוד בתורה.
להלן רשימת גדולי ישראל אשר תשובות מהם נמצאים בכתב היד ומעט פרטים אודותם בקצרה:
רבינו חיים יוסף דוד אזולאי (תפ"ד-תקס"ו) איש אלוקים קדוש, גבורתו מי ימלל, נודע בכל תפוצות ישראל בספריו הקדושים ובחיבוריו המאירים. תשובות בכתב היד: חידושים על הרמב"ם הלכות מכירה (בדפים 136,א-136,ב) כנראה חלק מחיבורו על הרמב"ם – פס יד"א. [ראה: בניהו, ספר החיד"א עמ' פה הע' 37 שכתב שההערות בכתב היד שלפננו הם מכתב יד החיד"א].
רבי אברהם בן חנניה [שמ"ה-תכ"ד 1585-1664] מגדולי חכמי דורו, מחכמי ירושלים, צפת וחברון, נולד בתורכיה שמ"ה בערך, תלמיד מהר"ם קלעי בשאלוניקי, ותלמידו המובהק של המהרי"ט בקושטא, עלה ארצה ויצא בשליחות לטובת יושבי צפת ובדרך הילוכו לא הניח קולמוסו וכתב פסקים ותשובות. בעת היותו בבילוגראדו מסר בידי רבי שמחה הכהן קונטרס 'שמות גיטין' מאת רבו המהרי"ט אשר שימש לו לבסיס של ספרו 'ספר שמות' – ראה להלן. תשובת רבי אברהם חנניה אליו שבכתב היד סי' ח נשלחה אליו בעת שהיה בבילוגראדו. חתנו היה הרב הקדוש רבי משה הלוי נזיר אביו רבי יוסף הלוי בעל שו"ת 'מטה יוסף'. נפטר בירושלים בשנת תכ"ד בערך. מחיבוריו: 'בית אברהם' על אבן העזר ומעט שו"ת וחידושים (ירושלים תשמ"ד) ראה שם תולדותיו בהרחבה. תשובות בכתב היד: שמונה תשובות נמצאים בקובץ (סי' א-ו, ז, יא) חלקם בכתב ידו. חלקם בחתימתו עם הוספות ותיקונים בעצם כתי"ק. תשובות ז, יא לא נדפסו ב'בית אברהם' הנזכר.
רבי שמחה הכהן אב"ד בלגראד נודע על שם ספרו 'ספר שמות' (ויניציאה תי"ז) מספרי היסוד של שמות גיטין, תלמיד רבי יהודה לירמא וחמיו של רבי יוסף אלמושנינו בעל שו"ת 'עדות ביהוסף', מעט מתשובותיו נדפסו בספרי חכמי דורו. מוצאו משפחתו היה מהונגריה ואף התקבל לרבה של אופן אבל המינוי לא יצא לפועל עיין: י, כהן חכמי הונגריה עמ' 188-190). תשובות בכתב היד: סי' ז.
רבי יצחק די בוטון מחכמי צפת וחתום עמם על תקנה משנת שצ"ח בשו"ת 'מטה יוסף' סי 'יא, תשובות ממנו נדפסו בשו"ת 'משפטי צדק' למהר"ש גרמיזאן [היו שני חכמים בשם זה והיו שחשבום לאחד ראה במבוא לשו"ת רבי יהוסף מליריאה עמ' כב). תשובות בכתב היד: סי' ט.
רבי ברוך ברזילי מגדלי חכמי צפת בדורו, רבו של רבי משה גלאנטי – הרב המג"ן, השיב תשובות רבות בהלכה המפוזרים בספרי חכמים דורו [שו"ת 'בעי חיי' לבעל כנסת הגדולה, שו"ת 'פני משה', שו"ת 'שער יהושע', שו"ת רבי יהוסף מליריאה, שו"ת 'באר מים חיים' למהר"ש ויטאל, 'חוט המשולש', (דיוואן) 'מגן גבורים' ועוד. רבי חיים אבועלפיה מזכיר חידושים משמו בספריו 'עץ החיים' ו'ישרש יעקב', יצא כשד"ר צפת יחד עם רבי יהונתן גאלנטי אבי הרב המג"ן. תשובות בכתב היד: סי י, לב, לה. רבו בכתב ידו.
רבי אברהם מוטאל מגדולי חכמי שאלוניקי , רב מובהק וחסיד גדול וראש ישיבה מק"ק לישבונה ישן, ופסקן גדול. כתב פסקים רבים ודרושים רבים ושיטות רבות על כמה מסכתות. ועוד חבר ספר אחד כולל כל דיני נזירות, וקראו ספר 'תורת נזיר' [נדפס בשאלוניקי תקפ"א]. ועוד חבר קונטריס על ענין שמות אנשים ונשים שנוגע לכתיבת הגט. [ונקרא 'מגן אברהם'] והאריך ימים כמו תשעים שנה ויותר ונפטר בשנת התי"ח ליצירה לבית עולמו הצדק. והוא הרביץ תורה הרבה בישראל והעמיד תלמידים רבים, ומגדולי תלמידיו היה הרב ר' אהרן לפפא (קורא הדורות ושם הגדולים בערכו). תשובות בכתב היד: סי' יב.
רבי מרדכי קלעי מגדולי מרביצי התורה בשאלוניקי בדורו אשר נהרו אליו תלמידים מכל קצוי ארץ, חבירו של בעל 'לחם משנה' וחלק מחידושיו נבלעו בספר 'לחם משנה', תשובות רבות ממנו נדפסו בספרי חכמי דורו: שו"ת 'מקור ברוך' לאחיו, שו"ת מהרי"ט, מהרח"ש ועוד.( (קורא הדורות ושם הגדולים בערכו). תשובות בכתב היד: סי' יג.
רבי אברהם מונסון מגדולי חכמי מצרים, תלמידו של רבי בצלאל אשכנזי בעל 'שיטה מקובצת', היה גם מקובל גדול, תשובותיו נדפסו בשו"ת מהריט"ץ, מהרש"ך ומהרי"ט, נפטר בקושטא (שם הגדולים בערכו]. תשובות בכתב היד: סי' טו.
רבי יוסף גוזלאן לא מצאנו זכרו במקום אחר, שמו חתום בסמוך לסיום התשובה [ייתכן אולי שהיא תשובת רבי אברם בן חנניא]. תשובות בכתב היד: סי' טו (ב).
רבי אברהם אמיגו 'שר וגדול בישראל סיני ועוקר הרים' (לשון המני"ח בשו"ת שתי הלחם סי מב) 'גדול דורינו' (בעל גט פשוט בספרו עזרת נשים עמ' עמ' 61) 'עוקר הרים בתלמוד וחסיד' (קורא הדורות) 'והיה חשוב מאוד בעני רבני קושטא והיו שולחים לו כתבים וכותבים לו בכבוד גדול' (שם הגדולים) פסקיו וחידושיו הובאו בספר 'פרי חדש' ובספרי רבי חיים אבועלפיה. חלק מחידושיו נדפסו בשם חידושי מהר"א אמיגו ע"י מכון אהבת שלום. תשובות בכתב היד: סי' טז. הערות בשוליים בעמוד 78 וכן סיום התשובה בכתב יד קדשו וחתימתו.
164 דף. דיו על נייר. 14X21 ס"מ, בראש כתב היד שער שנעשה בתקופה מאוחרת יותר וכן מפתח ענינים לתשובות שבספר, תחילת המפתחות בשער וההמשך בדף ב. מצב בינוני. בחלק מהדפים נקבי עש וכתמי מים, מעט מריחות דיו. הכתב קריא בכל התשובות. כריכה פשוטה.
כרך גדול, כ 133 דף בכתב יד הכולל שלושים תשובות בעצם כתב יד קדשו של הגאון העצום, ראש וראשון לחכמי ירושלים בדורו דור דעה, הגאון הנודע רבי אליעזר נחום בעל ספר 'חזון נחום' על המשניות. המאה ה 17. בעשרה הדפים הראשונים חידושים על מסכת מקוואות (דפים א-ג) ועל מסכת בבא מציעא (דפים ד-י). 'חזון נחום' על סדר נזיקין אינו ידוע כלל. בדפים קצא- קצח, קונטרס על קדוש במקום סעודה בטור או"ח סי' רע"ג – כנראה שריד מחיבורו על הטור.
כתב היד זהה לכתב ידו הידוע מחיבוריו שנשתמרו בכתובים, בששה מקומות גם נמצאת חתימת ידו בשלהי התשובות [בדפים: סב,ב קא,ב קז, ב, קיא,ב קיג,א ובעמ' האחרון].
עדויות לכך שרבי אליעזר נחום חיבר ספר שאלות ותשובות, אנו מוצאים בהסכמת חכמי ירושלים בדורו לספר 'חזון נחום' (קושטא תק"ח) וכך הם כותבים '… בר מן דין ספר פסקים וכתבים בשאלות ותשובות לתת לכל שואל די מחסורו' גם החיד"א בשם הגדולים מזכיר בין חיבוריו פירוש על הכילתא, ספרי, רמב"ם, ספר העטור, דרושים ושאלות ותשובות [וראה עוד: בניהו, במבואו לפי' המכילתא עמ' לט[ והנה עתה התגלה ספר תשובותיו.
כאמור בכתב היד ישנם שלושים תשובות בנושאים שונים ומגוונים, רוב המכריע של התשובות שלמות, אך ישנם כאלה שהסוף חסר וחבל על דאבדין.
הגאון רבי אליעזר נחום נולד ככל הנראה באדריאנופול שבתורכיה בשנת ת"כ בערך, רבו המובהק היה המקובל רבי יעקב שטרימר, שימש כרבה של אינדריני שנים רבות ותקופה מסוימת התגורר בקושטא והרביץ בה תורה לתלמידים. בהיותו בן שבעים שנה עלה לירושלים, וכשנתיים אח"כ קיבלוהו חכמי ירושלים לרבם ועטרוהו בכתר ה'ראשון לציון', משרה זו נשא ברמה עשר שנים, עד עלותו לגנזי מרומים בחדש חשון תק"ה. אוצר גדול של חיבורים הניח אחריו מוהרא"נ מהם נדפסו 'חזון נחום' על קדשים טהרות וזרעים, ופירושו על הספרי והמכילתא. מגדולי תלמידיו רבי בנימין קאזיס בעל 'מגלת ספר', רבי רפאל יעקב אברהם גירון בעל ספר 'מקרא סופרים' ו'תקון סופרים', רבי שלמה שלם אב"ד אמשטרדם, רבי אברהם בכ"ר אביגדור בעל 'זכור לאברהם' בנו חורגו רבי אברהם קארו [ראה: מסגרת] והחיד"א הכותב עליו בספרו שם הגדולים 'ולעת זקנתו עלה לעיה"ק ירושלים ויהי לראש כעשר שנים ועיני ראו תוקף גדולת תורתו ושקידתו ורוב ענותנותו, ועד סוף ימיו ממש היה כותב פסקים ומפלפל בישיבה והגיע לגבורות'.
בין תשובות מהר"א נחום נמצאת תשובה ארוכה מאת הגאון המופלא רבי אברהם קארו. אולי בכתב ידו וחתימתו בעניני מורדת שלא רוצה לקבל גט. רבי אברהם היה בנו של רבי רפאל קארו שהיה נכדו של רבי שלמה קארו בנו של מרן הבית יוסף, הוא היה תלמיד חביב לרבי אליעזר נחום ובמות אשתו של רבי אליעזר נשא את אמו של רבי אברהם וכן נעשה לו לבן חורג, רבי אליעזר התייחס אליו כבן ורגיל לכנותו בתארי חיבה וכבוד, החיד"א בשם הגדולים כותב שהיה שקדן בתורה, פלפלא חריפא והן בעון מת בקצרות ימים ושנים, קונטרסים מתורתו נדפסו בתוך ספרי רבי אליעזר נחום. התשובה נדפסה על פי כתב יד אחר בקובץ בית אהרן וישראל קובץ מו.
תגלית. הסכמת בעל 'משנה למלך' על תשובת בעל 'מחנה אפרים'.
בתוך כתב היד העתיק מהר"א נחום תשובה מאת הגאון רבי אפרים נבון בעל 'מחנה אפרים', כנראה שהתשובה הזדמנה לידו בכתב יד בהיותו בקושטא (ראה: תולדותיו בסמוך) עוד טרם הדפסת הספר 'מחנה אפרים' (כלומר לפני שנת תצ"ח) ולרוב חשיבותה העתיקה לעצמו. תשובה חשובה זו בענין בעל ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה, אם מותר לו לישא אחרת על אף שנשבע לה שלא ישא אחרת, נדפסה לימים בספר מחנה אפרים (הלכות שבועות סי' ב'). להפתעתנו גילינו שבסוף התשובה שבכתב היד, מתנה מהר"א נבון את פסקו בהסכמת '… יושב על על המשפט, גדול שבדורינו עטרת תפארת לראשינו… ועל פיו יקום דבר' – דברי בעל 'מחנה אפרים' מכוונים לבעל משנה למלך שהיה רבה של קוטשא ובעל מח"א נמנה על חכמי בית דינו. ואכן בעל 'משנה למלך' הסכים על תשובתו וכתב 'ראה ראיתי את אשר נגזר עליה מאת א'[חד] המיוחד שבעדה ומי כמוהו מורה אליו תשמעון, יאודה רוזאניס. בהמשך הסכים גם על התשובה גם רבי חיים אלגאזי (הסכמתו מחזקה שש שורות). הסכמות אלו של גדולי קושטא נשמטו כאמור מספר 'מחנה אפרים'.
[133] דף. דיו על נייר. 16X22 ס"מ בקירוב [גודל הדפים משתנה, שכן חלק מכתב היד מורכב מקונטרסים קונטרסים שנכתבו בזמנים שונים]. מצב בינוני. נקבי עש. כתמי זמן. בדף קיא,ב הערה בכתב יד שונה. כריכת חצי עור.
דרשה ארוכה בכתב יד קדשו של רבינו יוסף חיים מבגדד, שדרש ביארצייט של אביו בז' אלול תרל"ה [1875].
[25] דף. דיו על נייר. הכיתוב משתרע על פני 48 עמ'. 10×13 ס"מ. כתיבה ספרדית אופיינית עם מחיקות ותיקונים. כ 22-18 שורות בכל עמוד.
הדרשה לפי מיטב ידיעתינו לא נדפסה לא בספר 'שני אליהו' שהדפיס בחיי חיותו בסוף בן איש חיל ח"א, וגם לא בספר 'שני אליהו' שבסוף בן איש חיל ח"ד.
עיקר הדרשה מדברת על ש"י עולמות המגיע כשכר לצדיקים.
חכם אליהו בן חכם משה חיים אבי רבנו יוסף חיים נפטר ז' באלול התרי"ט. ירש את הרבנות מאביו חכם משה חיים. היה חסיד גדול ורב מופלא בנסתר ובנגלה. חיבר כמה חבורים נפלאים. מדרש אליהו בתורת הנסתר וכו'. וקצת מהם מזכיר בנו בחבוריו. הוא היה ממונה על הקופה של הצדקה, ובחייו בקשו ממנו דו"ח על הקופה ולא רצה למסור. והתחילו כמה אנשים לרנן אחריו ח"ו. לבסוף אחרי מותו נתגלה הסוד, כי היה מחלק הרבה מכספו ולא רצה שיודע הדבר בחייו.
רבי יוסף חיים מבגדד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, שכבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט נקבי עש ומריחות דיו. כריכת חצי עור מקורית?
שאלה ותשובה בעניין מריבה בין שתי קהילות מאת הרב חיים משה אמאריליו משאלוניקי. אוטוגרף חתום. המאה ה 18.
הרב חיים משה אמאריליו נולד בסלוניקי בשנת תנ"ו (1696) לרב הכולל שלמה אמריליו, רבה של סלוניקי. למד אצל אביו ואצל הרב יצחק דוד, בעל שו"ת בית דוד. בגיל 18 החל לכתוב תשובות בהלכה. ביו השנים תק"א-תק"ד כיהן כרב הכולל וכונה ע"י רבי שם טוב חכם צבי מסאריבו – נכדו של החכם צבי כ"הרב המובהק". היה 'חסידא ופרישא' והשכים להתפלל תפילת ותיקין עד יום מותו. התנהג על פי ספר 'חמדת ימים' שהוא מזכירו בתשובותיו והיה עניו ומעביר על מידותיו. שאלות רבות נשלחו אליו ממדינות חבל הבלקן ואף מארץ ישראל. בערך בשנת תק"א (1741) מילא את מקום אביו ברבנות סלוניקי. נפטר בשנת 1748. חיבר ספרים רבים בניהם ספר שו"ת 'דבר משה', 'יד משה', 'הלכה למשה'.
ראה אודותיו אוצר הרבנים 6491; ארזי הלבנון עמ' 687.
22 עמ'. דיו על נייר. 22X17 ס"מ. כתיבה מזרחית צפופה ומסודרת. בסופו חתימתו של המחבר: "איש צעיר משה אמאירלייו".
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמים וסמני עש. כריכת עור חדשה מפוארת.
ספר שבט מוסר מאת אליהו בן אברהם שלמה הכהן. כנראה העתק מדפוס. המאה ה 18.
כ 400 עמ'. דיו על נייר. 15X20.5 ס"מ. כתיבה ספרדית. חסר מעט מאמצע פרק נב. בראשו מפתחות הפרקים בכתיבה שונה.
מצב בינוני-טוב. נקבי עש וקרעים בארבעה דפים בתחילה ובסוף. כתמי זמן. כריכה חדשה.
פנקס חידושים בכתב יד. כתיבה מזרחית, המאה ה 19.
160 עמ' כתובים. דיו על נייר. 10X16 ס"מ. כתיבה מזרחית צפופה. כנראה לא נדפס. דפים מעטים חסרים וקרועים.
חידושים על פרשיות השבוע, ספר תהלים ומדף 46 על משניות. בדף 2ב: "ש'[נת] [ת]קפ?". בדף 18א: "ועיין מ"ש אני עני בלקוטי תהלים". בדף 33א מזכיר את "הרב חיד"א ז"ל" [נפטר בשנת 1806]. בדף 57א: "ובכלל זה הארכתי בכללים שלי". מזכיר פעמים אחדות "הרב מהר"ר ראובן דוד נ"ע" (57א ועוד הרבה) ואולי הוא הרב ראובן דוד נאווי מבגדאד שנפטר בשנת 1821.
מצב בינוני-טוב, כתמי זמן, ללא כריכה.
"ספר שארית יוסף" בנושא עבור השנים, מדעים ואסטרונומיה מאת יוסף בן שם טוב בן ישועה חי. עם פירוש דניאל הכהן. המאה ה 19.
בדף לז-לט: "כללים כדי להוציא תקופת רב אדא מתקופת שמואל". קולופון (לד ע"א): "של הצעיר דלא מן חברייא מנחם חורי ס"ט כתב אותו החכם מורי ורבי הר' רבי ראובן הכהן נרו יאיר… ". הבעלים היה בנו של ר' רחמים חורי, והוא כתב חידושים למסכתות בשם "שערי ניחומים" שנדפסו בסוף ספרו של אביו "כסא רחמים" ובו מזכיר את רבו ראובן הכהן.
52 עמ'. דיו על נייר. 11X15 ס"מ. כתיבה תוניסאית. הכותרות באותיות גדולות.
מצב בינוני-טוב. מעט נקבי עש. כתמי זמן. כריכה חדשה.
לקט דרושים וחידושים על התורה. כולל גם פיוטים. מזרחי, המאה ה 19-18.
חתימות בעלים: "משה קוראל", יעקב קוראל" (13ב ובבטן הכריכה ועוד). בדף 48ב רשימה מאת "משה קוראל" ובה "באתי לעיר מצרים [קהיר] … פעה"ק ירוש' ת"ו, הצעיר עבד ה' משה קוראל ס"ט". יתכן שאפשר לזהות את יעקב קוראל [אביו של משה?] עם הרב יעקב קוראל, הראשון לציון בתחילת המאה הי"ט. בדף 26א ובמקומות אחרים רשימת שמות אנשים.
כ 100 עמ' כתובים. דיו על נייר. 10X14 ס"מ. כתיבה מזרחית. [2] דפים חסרים ו[2] דפים קרועים וחסרים חלקית.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן, כריכת עור ישנה.
קובץ חיבורים שונים. בראשו שער מעוטר משנת "ברכת" (=תרכ"ב, 1862) ובו נמחק שמו של הכותב ובמקומו נכתב שמו של מי שכתב את רובו של הפנקס, "יצחק רחמים אלשיך".
קרוב ל 100 עמ' נייר. 14X19 ס"מ. כתיבה מערבית בכתיבות שונות.
לקונטרס של רבי יצחק רחמים אלשיך חשיבות גדולה. בין השאר 127 מכתמים – שירים קצרים (דף א ע"א-יא ע"ב), "העתקה מס' תלמוד לשון עברי בהיותי בזאנטי [Xante] בחודש רחמים מש' התרל"ג" (יב ע"א), פתגמים מהתלמוד בסדר א"ב עד אות אי (יח ע"א-יט ע"א), מליצות ועניינים שונים (יט-25), דרשות, בין השאר "לחג הסוכות ש' התרס"ח פה עי"ת מארישילליא יע"א [[Marseille (25ב-29ב). בדפים 31א-42א: "קול רחים" מאת הרב חיים יוסף מאמאן על "אודות הריחים הסילאנדרי אשר אנו רגילים לטחון בהם מזה כמה שנים חיטי דפסחא", ובו תשובות של רבני אלג'יר, כנראה העתקה מדפוס אבן של חיבור זה שיצא לאור באלג'יר בשנת תרע"ב, שירים על הצהרת בלפור בשנת תרע"ט (43א-44א). דפים 44ב-53א; 60ב-70א ריקים. מדף 53ב-60א בכתיבה שונה: פיוטים לתקיעת שופר. בדפים 70ב-71ב: "רשימה על המצבות" בכתיבתו של יצחק רחמים אלשיך. בדף 75ב: חשבונות של הוצאות מאת הנ"ל.
מצב בינוני-טוב, כריכה אחורית פגומה, שדרה מנותקת חלקית, כתמים.
בשער המעוטר, נוסח שהועתק מדפוס שאלוניקי תק"א: "ספר זובח תודה מהחכם השלם יוסף בן מורינו אברהם מולכו זלה"ה. על הלכות בדיקת הריאה כמנהג ק"ק שאלוניקי יע"א. בשנת התק"א ליצירה פה ק"ק שאלוניקי". [מרדכי אבוהב ?], המאה ה 19.
לא דף, נייר. 11.5X18 ס"מ. כתיבה מזרחית. עיטורים עדינים בצבעים בדיו בשער, ובדפים ב ע"ב ולא ע"א . בדפים יא-טז הדף נפגם בשל חומציות הדיו. כריכת עור חדשה.
מצב בינוני-טוב. כתמים, ישנם מספר דפים בהם הדיו מרוח או פוגם בדף. כריכת עור חדשה מפוארת.
פירוש הרמב"ן על ספר שמות, המאה ה 14.
לפנינו מקטעים של פירוש הרמב"ן על התורה, מספר שמות פרקים כד-כה.
[2] דף. דיו על נייר. 20X26 ס"מ בקירוב. כתיבה ספרדית משני צידי הדף.
מצב גרוע, קרעים, כתמים וחסרים.
פסקי הלכות מתוך ספר איסור והיתר לרבינו שמואל. כתב יד, משיטא פרובנציונלי. [מצרים המאה ה 15].
כתב היד כולל פסקים קצרים בהלכות יורה דעה. הפסקים הם שרידים מספר קדום בלתי ידוע, כדרך ספרי הפסקים אין בו מקורות ולא שמות חכמים שקדמו לו.
בספר ארחות חיים לרבי אהרן הכהן מלוניל שנתחבר סביב שנת ה' נ"ה [סימן מא] כתוב: 'והרב שמואל ז"ל כתב ומנהג חסידים הראשונים להתיר תבשיל של ירק….' והנה, כל ההלכה הזו מופיעה בדפים שלפנינו, בדיוק באותה הלשון. ב'אוצר הספרים' לבן יעקב מוזכר ספר 'איסור והיתר לרבינו שמואל בחמישים שערים', אולם הספר לא ידוע כיום [מצורף חומר בעניין].
כתב היד שלפנינו נמצא בתוך כרך כתב יד העוסק בדיני ממונות, שנכתב במצרים בשנת ה' רכ"א [1451]. לתוך הכרך השתרבבו שלשה דפים אלו, אך הם אינם שייכים כלל לאותו כרך. אולם כתב היד הוא זהה לכתיבה שלפנינו, וכנראה המעתיק עסק בו זמנית בכתיבת שני חיבורים, ומשמסרם לכריכה נשתרבבו הדפים שלפנינו לתוך הספר.
3 דפים כתובים משני צדדי הדף. 16X20.5 ס"מ. 24 שורות בעמוד.
מצב טוב. מעט כתמי זמן.
פנקס פרוטוקולים של קהלות איזמיר וטיריא (Tire) בתורכיה במחצית השניה של המאה ה 19.
כולל בין השאר רישום הערכות של אישים, ביניהם רבנים ואישי ציבור ידועים, רשימות הכנסות והוצאות, מעשי בית דין, סדר נתינת ארבעה גטין, ענייני עזבונות, שטרות מוכת עץ ועוד. פרוטוקולים -שטרי עזבונות ושומות העזבונות. תעודות רבות מאיזמיר חתומים על ידי "אבא משה הכהן" והוא כנראה אבא משה בן דניאל הכהן נהר שהביא לדפוס ספר "קרית ספר" מאת מנחם המאירי באיזמיר (תרכ"ג). לק מהפרוטוקולים חתומים – חיים אינא[?], שטר הודאה מישראל חאדיד.
33 דף, דיו על נייר.4X13 ס"מ. כתיבה מזרחית.
מצב בינוני-טוב, בלאי וקרעים בשולי חלק מהדפים, כתמי זמן. ללא כריכה.
פנקס ובו ערכים לפי סדר א"ב על ענייני הלכה ועוד. כולל ערכים על תנאים ואמוראים ושאלות ותשובות אחדות, וכן כללים בש"ס ודרכי הגמרא, מסודרים במערכות על סדר אלף בית. כנראה לא נדפס.
82 דף, נייר. 12X35 ס"מ. כנראה 2 כותבים שונים בכתיבה מזרחית. דיו ועיפרון.
מצב טוב, בחלק מהדפים בלאי בקצות הדף וכתמים. ללא כריכה.
פנקס עב כרס המכיל הכנסות והוצאות של שלום קדוש בעיר פאס. סוף מאה ה 19.
בעמ' 5 מוזכר יצחק אביחצירא. הבעלים שלום קדוש חתם את שמו בדף 1א ("חתמתי שמי"). בדף 9א הוא רשם את שמות בניו שנולדו לו בשנים תרמ"ח-תרנ"ט. במקומות אחדים חתימת "דוד הרוש",כנראה שותפו לעסקים (דפים 61, 66 ועוד). בדפים 119ב-120א, בכתיבה אחרת "פנקס עזבון הר' שלם קדוש … בשנת 662 [=תרס"ב=1902] והיא כנראה שנת פטירתו. בין הדפים נמצא מעטפה המיועדת ל"שלום קדוש … פאס".
מפרט: 191 דפים. נייר. פאס (מרוקו). 13X18 ס"מ. כתיבה מערבית רהוטה. רובו בערבית-מרוקאית. מרבית הערכים מהשנים 650-661 [תר"ן-תרס"א). בין דפי הפנקס קבלות ופתקים רבים.
מצב בינוני. נקבי עש. כריכת עור פגומה, מקורית עם סגר מרצועות עור.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
