כרך גדול, כ 133 דף בכתב יד הכולל שלושים תשובות בעצם כתב יד קדשו של הגאון העצום, ראש וראשון לחכמי ירושלים בדורו דור דעה, הגאון הנודע רבי אליעזר נחום בעל ספר 'חזון נחום' על המשניות. המאה ה 17. בעשרה הדפים הראשונים חידושים על מסכת מקוואות (דפים א-ג) ועל מסכת בבא מציעא (דפים ד-י). 'חזון נחום' על סדר נזיקין אינו ידוע כלל. בדפים קצא- קצח, קונטרס על קדוש במקום סעודה בטור או"ח סי' רע"ג – כנראה שריד מחיבורו על הטור.
כתב היד זהה לכתב ידו הידוע מחיבוריו שנשתמרו בכתובים, בששה מקומות גם נמצאת חתימת ידו בשלהי התשובות [בדפים: סב,ב קא,ב קז, ב, קיא,ב קיג,א ובעמ' האחרון].
עדויות לכך שרבי אליעזר נחום חיבר ספר שאלות ותשובות, אנו מוצאים בהסכמת חכמי ירושלים בדורו לספר 'חזון נחום' (קושטא תק"ח) וכך הם כותבים '… בר מן דין ספר פסקים וכתבים בשאלות ותשובות לתת לכל שואל די מחסורו' גם החיד"א בשם הגדולים מזכיר בין חיבוריו פירוש על הכילתא, ספרי, רמב"ם, ספר העטור, דרושים ושאלות ותשובות [וראה עוד: בניהו, במבואו לפי' המכילתא עמ' לט[ והנה עתה התגלה ספר תשובותיו.
כאמור בכתב היד ישנם שלושים תשובות בנושאים שונים ומגוונים, רוב המכריע של התשובות שלמות, אך ישנם כאלה שהסוף חסר וחבל על דאבדין.
הגאון רבי אליעזר נחום נולד ככל הנראה באדריאנופול שבתורכיה בשנת ת"כ בערך, רבו המובהק היה המקובל רבי יעקב שטרימר, שימש כרבה של אינדריני שנים רבות ותקופה מסוימת התגורר בקושטא והרביץ בה תורה לתלמידים. בהיותו בן שבעים שנה עלה לירושלים, וכשנתיים אח"כ קיבלוהו חכמי ירושלים לרבם ועטרוהו בכתר ה'ראשון לציון', משרה זו נשא ברמה עשר שנים, עד עלותו לגנזי מרומים בחדש חשון תק"ה. אוצר גדול של חיבורים הניח אחריו מוהרא"נ מהם נדפסו 'חזון נחום' על קדשים טהרות וזרעים, ופירושו על הספרי והמכילתא. מגדולי תלמידיו רבי בנימין קאזיס בעל 'מגלת ספר', רבי רפאל יעקב אברהם גירון בעל ספר 'מקרא סופרים' ו'תקון סופרים', רבי שלמה שלם אב"ד אמשטרדם, רבי אברהם בכ"ר אביגדור בעל 'זכור לאברהם' בנו חורגו רבי אברהם קארו [ראה: מסגרת] והחיד"א הכותב עליו בספרו שם הגדולים 'ולעת זקנתו עלה לעיה"ק ירושלים ויהי לראש כעשר שנים ועיני ראו תוקף גדולת תורתו ושקידתו ורוב ענותנותו, ועד סוף ימיו ממש היה כותב פסקים ומפלפל בישיבה והגיע לגבורות'.
בין תשובות מהר"א נחום נמצאת תשובה ארוכה מאת הגאון המופלא רבי אברהם קארו. אולי בכתב ידו וחתימתו בעניני מורדת שלא רוצה לקבל גט. רבי אברהם היה בנו של רבי רפאל קארו שהיה נכדו של רבי שלמה קארו בנו של מרן הבית יוסף, הוא היה תלמיד חביב לרבי אליעזר נחום ובמות אשתו של רבי אליעזר נשא את אמו של רבי אברהם וכן נעשה לו לבן חורג, רבי אליעזר התייחס אליו כבן ורגיל לכנותו בתארי חיבה וכבוד, החיד"א בשם הגדולים כותב שהיה שקדן בתורה, פלפלא חריפא והן בעון מת בקצרות ימים ושנים, קונטרסים מתורתו נדפסו בתוך ספרי רבי אליעזר נחום. התשובה נדפסה על פי כתב יד אחר בקובץ בית אהרן וישראל קובץ מו.
תגלית. הסכמת בעל 'משנה למלך' על תשובת בעל 'מחנה אפרים'.
בתוך כתב היד העתיק מהר"א נחום תשובה מאת הגאון רבי אפרים נבון בעל 'מחנה אפרים', כנראה שהתשובה הזדמנה לידו בכתב יד בהיותו בקושטא (ראה: תולדותיו בסמוך) עוד טרם הדפסת הספר 'מחנה אפרים' (כלומר לפני שנת תצ"ח) ולרוב חשיבותה העתיקה לעצמו. תשובה חשובה זו בענין בעל ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה, אם מותר לו לישא אחרת על אף שנשבע לה שלא ישא אחרת, נדפסה לימים בספר מחנה אפרים (הלכות שבועות סי' ב'). להפתעתנו גילינו שבסוף התשובה שבכתב היד, מתנה מהר"א נבון את פסקו בהסכמת '… יושב על על המשפט, גדול שבדורינו עטרת תפארת לראשינו… ועל פיו יקום דבר' – דברי בעל 'מחנה אפרים' מכוונים לבעל משנה למלך שהיה רבה של קוטשא ובעל מח"א נמנה על חכמי בית דינו. ואכן בעל 'משנה למלך' הסכים על תשובתו וכתב 'ראה ראיתי את אשר נגזר עליה מאת א'[חד] המיוחד שבעדה ומי כמוהו מורה אליו תשמעון, יאודה רוזאניס. בהמשך הסכים גם על התשובה גם רבי חיים אלגאזי (הסכמתו מחזקה שש שורות). הסכמות אלו של גדולי קושטא נשמטו כאמור מספר 'מחנה אפרים'.
[133] דף. דיו על נייר. 16X22 ס"מ בקירוב [גודל הדפים משתנה, שכן חלק מכתב היד מורכב מקונטרסים קונטרסים שנכתבו בזמנים שונים]. מצב בינוני. נקבי עש. כתמי זמן. בדף קיא,ב הערה בכתב יד שונה. כריכת חצי עור.