ספר מאמר קדישין, על שלחן ערוך חושן משפט, מאת רבי קים קדיש בן מוה"ר רבי קים קדיש. פראג, תקכ"ד [1764]. מהדורה יחידה.
העותק האישי של אור העולם מרן רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. בעמוד השער מתנוססת חתימת יד קדשו המצוירת: "הצעיר חיים יוסף דוד אזולאי ס"ט".
ספר מאמר קדישין, הינו ספר הלכתי קדום ונדיר, המצוטט כמקור חשוב בספרות ההלכתית. בשער: "קבעתי מסמורת והעמדתי בקיצור נמרץ פסקי הלכות מסמ"ע והש"ך וט"ז וכנסת הגדולה וצ"צ ועבודת הגרשוני ושב יעקב ופנים מאירות ושבות יעקב ואבן השהם ובית יעקב ותשובת ר"י הלוי אחיו של הט"ז ושאר תשובות, וגם אנכי הוספתי בנופך משלי…". בעמוד האחרון נדפסועשרים וארבע תקנות מפנקס ארבע ארצות דמדינת פולין. הספר מעוטר בהסכמות גדולי הדור: רבי יהונתן אייבשיץ, רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה, רבי יצחק הלוי הורוויץ אב"ד בראד, ועוד. ספר נדיר שלא הודפס שוב.
המחבר רבי קים קדיש, היה תלמידו של רב י יהונתן אייבשיץ. הוא נולד לאחר פטירת אביו, ונקרא על שם אביו שאף הוא נקרא "קים קדיש". ישנה דעה שגם אביו נולד לאחר פטירת אביו ולכן נקרא בשם 'קדיש'.
מרן הרה"ק ר' חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א – החיד"א [תפ"ד-תקס"ו], מגדולי הדורות הייחודיים שקמו בעם ישראל, שכל עם ישראל על כל פלגיו ועדותיו קרא אחריו: מקודש מקודש ושמו מוזכר בהערצה וסילודין עד עצם היום הזה. כל מקצועות התורה התאחדו בחיד"א למעין שלמות נדירה. הוא היה רב ופוסק, מקובל אלוקי, גאון מופלג, בעל זכרון פנומלי, מחבר עשרות ספרים בלשון צח, שד"ר מפורסם בכל אירופה.
נולד לאביו הרה"ק רבי יצחק זרחיה אזולאי זיע"א (נכדו של המקובל האלוקי רבי אברהם אזולאי זיע"א בעל "חסד לאברהם") ולאמו הצדקנית מרת שרה בת המקובל הרב יוסף מביאלא מגזע הסמ"ע. מנערותו יצק החיד"א מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, והוא מוזכר כתלמידו של קודש הקדשים רבינו חיים בן עטר – ה"אור החיים" הקדוש.
בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון ומסעו נמשך קרוב לחמש שנים, בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. במסע שליחות זו החל אור תורתו להפציע, ורבים וגדולים תהו על קנקנו והכירו בגדלותו, הופעתו הטביעה חותם ניכר בכל מקום הגעתו. כעשרים שנה לאחר מכן בשנת תקל"ג יצא שוב החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. גם שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה החליט לעקור דירתו ולהשתקע בליוורנו שבאיטליה, והדפיס שם את רוב ספריו.
החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות, כתב למעלה מ-80 חיבורים, בכל מקצועות התורה, אשר מכל אחד מספריו נשקפת גאונותו ובקיאותו האדירה. ידוע במיוחד חיבורו " ברכי יוסף", ההולך וסובב על חלקי השולחן ערוך ואשר השפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה עד עצם היום הזה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים. החיד"א התפרסם גם כחוקר והיסטוריון, בזכות ספרו הביבליוגרפי "שם הגדולים" ,
החיד"א נפטר ונטמן בליוורנו, אך מכורח המציאות העלוהו לארץ ישראל להר המנוחות. הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצוק"ל סיפר על נסים גלויים שהתרחשו במהלך הבאת עצמותיו הקדושות ארצה.
"שם באיטליא יש צדיק גדול אחד אשר
ע"י חיבוריו מבטל כל ספרי מינות ומי
יתן והיה לבבם של ישראל לשקוד על
ספרי החיד"א ואז לא יוכלו להזיזם
מאמונתם" (ה'נועם אלימלך' מליזענסק)
[2], א, ג-קנו דף . בדף הפורזץ מופיעים רישומי מספרים בלתי מפוענחים.
מצב טוב. כתמי זמן. חורי עש, בעיקר בשול הפנימי הלבן. כריכה וכמה דפים מנותקים חלקית.
כרך המכיל את צמד ספרי הש"ך: נקודות הכסף – השגות על הט"ז; תקפו כהן – חיבור יסודי בדיני ספקיות בממונות, כללי 'קים לי' ודיני תיקו. שני הספרים הובאו לדפוס על ידי בן המחבר – רבי משה כ"ץ, בתוספת הערות. פרנקפורט דאודר, [תל"ז 1677]. מהדורות ראשונות ונדירות. העותקים האישיים של הגאון והמקובל האלוקי רבי חיים צאנזר, ראש חכמי הקלויז בבראדי, ושל בנו הגה"ק רבי שמואל אהרן ממאציוב, שהותירו עליו את חתימת יד קדשם והגהות בכתב יד קדשם, חלקן לא נדפסו מעולם.
בראש הכרך, בשער ספר נקודות הכסף מתנוססת חתימת איש אלוקים קדוש: "הק' חיים בהרב מו"ה מנחם נחום נ"י" – היא חתימת יד-קדשו של הגה"ק רבי חיים צאנזר. זוהי חתימה משנות צעירותו, בה מוזכר עדיין אביו בברכת החיים (ע"פ לוח א"י, אביו רבי מנחם נחום נפטר בשנת תק"ט). בתקופות מאוחרות יותר היה נוהג לחתום "הק' חיים מצאנז".
בשער ספר תקפו כהן מופיעה חתימת יד קדשו של בנו, הגה"ק רבי שמואל אהרן אב"ד מאציוב (גיסו של רבי משה מברדיטשוב חמיו של רבי ישראל מרוז'ין): "הק' שמואל בהרב הגאון מוהר"ר".
לאורך שני הספרים מופיעות למעלה ממאה הגהות חשובות, לפחות חלקן בעצם כתב יד קדשו של רבי חיים צאנזר. חלק קטן מההגהות פורסמו לפני כשלושים שנה בקבצים התורניים 'צפונות' ו'זכור לאברהם' וכה כותב שם הרב בצלאל ויכלדר: "בגנזי הרב יצחק בן ציון וואלף שליט"א נמצא דפו"ר של ספר 'נקודות הכסף' לבעל הש"ך ובנו רבי משה – כרוך עם ספר 'תקפו כהן', שנדפסו שניהם בפפד"א בשנת תל"ז. בשער נקודות הכסף מתנוססת חתימת 'הק' חיים בהרב מוה' מנחם נחום ז"ל' בשער הספר השני (תקפו כהן) נמצאת חתימתו 'הק' שמואל כהרב הגאון מהר"'ר'. בספר נקודות הכסף נמצאות הגהות רבות, מבדיקת והשוואת כת"י נראה שרק חמש הערות כתבם רבי חיים צאנזר. (הערות אלו פורסמו בצפונות יד טבת תשנב עמ' כג), שאר הערות כתבם כנראה רבי שמואל בנו. תודתנו נתונה להנ"ל על רשות הפרסום" עכ"ל. להלן פירוט ההגהות שלפנינו:
בספר נקודות הכסף מופיעות שמונה הגהות בכתב יד זעיר ופניני. בקובץ 'צפונות' (תשנ"ב, חלק י"ד, עמ' כג-כד), שכתב היד היה למראה עיניהם של העורכים, זיהו חמש הגהות לפחות, שלדעתם נכתבו בידי הגר"ח . ההגהות שזוהו על ידם מופיעות בדף [ב/2] – שתי הגהות קצרות; דף ג/1 – הגהה ארוכה ותיקון; דף יט/2 – הגהה קצרה. חמש הגהות אלו מכילות מעל ל-[100] תיבות.
בספר נקודות הכסף מופיעות כ-[25] הגהות נוספות בכתב יד (מלבד חמשת ההגהות שנדפסו ב'צפונות'). הגהות אלו נדפסו בקובץ 'זכור לאברהם' (תשנ"ג עמ' קעז-קפד) תחת זיהוי משוער של כתיבת הגה"ק רבי שמואל אהרן ממאציוב, ולאחר מכן הוכנסו למהדורות הטור החשובות של מכון ירושלים ("מהדורת פרידמן").
בספר תקפו כהן מופיעות כ-[75] הגהות. חלקן ככל הנראה בכתב ידו של הגה"ק רבי שמואל אהרן ממאציוב. למיטב בדיקתנו ההגהות שבספר תקפו כהן לא נדפסו מעולם!
כה מרגש להחזיק בידיים ספר בו הגה אחד מגדולי האדירים שקמו בעם ישראל, בעל מופת נורא ופוקד עקרות, אשר אור שבעת הימים הבעש"ט העריצו והעריכו עד למאוד, עד שהתבטא אודותיו כי הוא ניצוץ מנשמת רבי יוחנן בן זכאי! ואף שלח את תלמידיו להתברך אצלו, ועל פי המסורת נולדו מברכתו האחים הקדושים הרבי ר' שמעלקי מניקלשבורג ורבי פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה. מן העניין לציין שאחת מהגהותיו שלפנינו עוסקת אף היא בנושא זה בעניין סוטה שנמצאה כשרה (ובזכות כך היא זוכה כידוע להריון, גם אם היתה עקרה), כותב רבי חיים צאנזר בעצם כתי"ק: "כדי שתנקה ע"י זה ותשתרי לבעלה ע"י כך".
איש האלוקים רבי חיים צאנזר [ת"פ-תקמ"ג], גאון, מקובל אלוקי ובעל מופת. עמד בראש הקלויז הנודע בברודי, עוד משנת תק"ה, בתקופה בה למדו ב"קלויז" רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט) וה"נודע ביהודה". עסק הרבה בלימוד תורת הקבלה, ובתפילות עם כוונות וייחודים, והרבה בסיגופים ותעניות. את כתבי האר"י למד בחברותא עם ידידו בעל ה"נודע ביהודה". התכתבות הלכתית ביניהם נדפסה בשו"ת "נודע ביהודה", בביטויי חיבה והערצה הדדיים.
למרות התנגדותו לחסידות, הוא נחשב בעיני אבות החסידות לדמות פלאית וייחודית של אדם קדוש ובעל מופת, ובהיסטוריוגרפיה החסידית מופיעות אודותיו התבטאויות שלא נשמעו כמותם, מפיהם של אור שבעת הימים הבעש"ט זיע"א, וגדולי תלמידיו. הבעש"ט שהעריצו מאד, קיבל באהבה את התנגדותו, והרבה לדבר במעלתו. שאמר שהוא מתכוון לשם שמים. בספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת רובינשטיין, עמ' 304) מובא כי הבעש"ט אמר עליו שהוא ניצוץ מנשמתו של התנא רבן יוחנן בן זכאי ובית מדרשו מכוון כנגד שער התפילה בשמים. הבעש"ט גם אמר עליו שהוא שקרן באמרו "אשמנו בגדנו" בעוד שלא חטא מימיו. המגיד ממעזריטש אמר, שרבי חיים צאנזר אף היה דומה בצורתו לרבן יוחנן בן זכאי.
מסורת חסידית מספרת שרבי חיים שלח את רבי משה אוסטרר, בעל "ערוגת הבושם", מגדולי הקלויז בברודי, לתהות על קנקנו של הבעש"ט. כשנפרד רבי משה מהבעש"ט, ביקש ממנו הבעש"ט, שבבואו לרבי חיים, שיספר לו את כל הדברים התמוהים שראה אצלו, כדי שימלא רבי חיים את פיו שחוק, היות ורבי חיים מעולם לא מילא פיו שחוק, כי הוא משורש נשמתו של רבן יוחנן בן זכאי, שאמר שאסור לאדם למלא פיו שחוק בעולם הזה, "ומי שיעשה לו נחת רוח שישחוק, יקנה לו עולם הבא" (שמן הטוב, פיוטרקוב תרס"ה). במקור אחר מסופר כי הבעש"ט שלח אליו את תלמידיו הקדושים שיספרו לו מעשיות ומופתים ממנו כדי שישחק, ואמר: "שכל הפמליא של מעלה שמחין כשהוא שמח וטוב לב" (גדולת רבינו ישראל בעל שם טוב, שאמלויא תש"א).
הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות יעקב יוסף", מביא בספריו הקדושים בכמה מקומות מדברי תורתו של רבי חיים צאנזר. ראה למשל בספרו "כתונת פסים" (פרשת תזריע) הכותב: "וכן שמעתי בשם מחותני הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר". רבי צבי, בנו של רבי חיים צאנזר היה חתנו של ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם המשותפת התייתמה מאמה בינקותה ונתגדלה בבית זקנה ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם זו נישאה לימים להאדמו"ר רבי אברהם דוב בער אויערבך אב"ד חמלניק, שהיה מגדולי החסידות בדורו, והסתופף בצעירותו בצילו של הבעש"ט.
ספריו: הגהות על השולחן ערוך, הועתקו מכתב ידו על ידי רבי אפרים זלמן מרגליות, והודפסו מכתב ידו בז'יטומיר בשנת תרכ"א; ספר "נאדר בקודש" פירוש על מסכת אבות, כתב היד נמצא בין כתביו של רבי אפרים זלמן מרגליות, נדפס בלבוב תרכ"ב. תשובה הלכתית ממנו נדפסה בשו"ת נודע ביהודה (יורה דעה מהדורה קמא, סימן מ"ד). על פי האגדה, כתבי ידו נותרו לאחר פטירתו בעליית הגג של בית הכנסת בברודי, אך מפני יראת הכבוד לא נגעו בהם וכך הם אבדו.
פרשה בפני עצמה היא מופתיו העצומים של רבי חיים צאנזר, בפרט במישור של פקידת עקרות. האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש בעל "דרכי תשובה" בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים) כתב כי הבעש"ט שלח אליו את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, לבקש ברכה מר' חיים להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים רבי פנחס בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג. (תפארת בנים, בארדיוב תרפ"א, דף קלו/2).
נקדות הכסף: ט"ו, י"ז-מה, מז-פג דף. חסר דף [יו] ו-[2] דפים בסוף הספר.
תקפו כהן: [1], ה-ז, ט-נא, נג, סב-סז, ע-צ דף. חסרים [12] דפים: ח, נב, נד-סא, סח-סט. 19 ס"מ.
במספר מקומות מופיעה חתימה מאוחרת: "יעקב…". חותמת מטושטשת בשער, לא מזוהה.
מצב כללי בינוני. כתמים וסימני שימוש. בלאי וקרעים בשולי הדפים, חלקם עם פגיעה קלה בהגהות ספורות וחסרונות טקסט. מספר הגהות דהויות. כריכת עור חדשה מפוארת.
שלושה ספרי רבן ומאורן של ישראל, רבי ישראל מאיר הכהן בעל החפץ חיים: ספר חפץ חיים, שעל שמו נקרא המחבר לדורות עולם; ספר שמירת הלשון; ספר אהבת חסד. כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. כרך המחבר הקדוש, שהותיר עליו הגהה ארוכה, חשובה ובלתי ידועה [בת 23 מילים!] בכתב יד קדשו. את ההגהה ביקש החפץ חיים ככל הנראה להדפיס בשער המהדורה החדשה של הספר, אך מחשבתו לא יצאה אל הפועל.
כידוע, מרן החפץ הדפיס את ספריו במהדורות רבות. לפנינו העותק אותו שמר החפץ חיים לעצמו, וממנו תכנן להדפיס מהדורה חדשה של הספר. בשער ספר אהבת חסד, רשם החפץ חיים הגהה ארוכה וחשובה בכתב יד קדשו, אודות ספרו הסגולי שם עולם. את ההגהה רשם החפץ חיים עבור המדפיס, על מנת להוסיפה בשער המהדורה החדשה של הספר. נוסח ההגהה בעצם כתב יד קדשו של הכהן הגדול: "בהוצאה חדשה זו צירפתי בסופו ספרי הקטן [קטן הוא בכמות ורב הוא באיכות] שם עולם, מפני שער השני שבו ששייך כולו למדת החסד".
מנוסח ההגהה ניתן להבין שהחפץ חיים חפץ להדפיס את ספרו שם עולם ביחד עם ספרו אהבת חסד, בגלל הקשר והשייכות שביניהם, כפי שהוא מסביר בהגהה. כמו כן ביקש החפץ חיים שבמהדורה החדשה תופיע בשער אהבת חסד ההגהה שלפנינו, המספרת על השייכות והקשר שבין שני הספרים.
ראוי לציין שמחשבתו הקדושה של החפץ חיים לא יצאה אל הפועל. כנראה שנטרפה השעה באותן שנים הרות גורל והחפץ חיים לא הספיק להדפיס מהדורה חדשה של אהבת חסד, רק אחרי כעשרים שנה, בסוף ימיו של החפץ חיים, יצאה לאור מהדורה נוספת של אהבת חסד, אולם בנפרד, ללא ה'שם עולם' וללא הגהה שלפנינו אודות ספרו שם עולם, אותה ביקש החפץ חיים להדפיס בשער ספרו אהבת חסד.
מלבד ערכם הסגולי הרב של הספרים הקדושים שלפנינו, כעותקי המחבר הקדוש, שעבר עליהם והגיה אותם בידיו הקדושות והותיר עליהם ברכה – עשרים ושלוש תיבות בעצם כתב יד קדשו המסוגל לכל מיני ישועות. לא יסולא בפז גם ערכו הביבליוגרפי של הכרך שלפנינו, בו מופיעה הגהת המחבר על נוסח השער, הגהה שאינה ידועה ולא נדפסה מעולם.
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין [תקצ"ח-תרצ"ג], הנקרא בסילודין בעל ה'חפץ חיים', מחבר הספרים: 'משנה ברורה', 'שמירת הלשון' ועוד עשרות ספרים שהפכו לספרי היסוד שבארון הספרים היהודי ואשר כל בית ישראל נשען על פסקיו כאחד מן הראשונים. כבר בימי חייו קראו אחריו כל עם ישראל מקודש מקודש, והוא נודע כבעל רוח הקודש גלויה, אשר דבר מפיו לא שב ריקם. השתתף בכנסיה הגדולה בווינה-תרפ"ג ונבחר לנשיא העולמי של מועצת גדולי התורה.
ספרו שם עולם, נשוא ההגהה שלפנינו, אותו חיבר החפץ חיים בעיקר עבור חשוכי בנים, כמופיע בהקדמתו לספר: "והנה ראיתי בימי חלדי כמה פעמים אנשים שלא זכו לבנים והולכים שחוח לנפשם ועצבים כל ימי חייהם, באמרם: מה לי מחיי הלוא אנכי כעץ יבש ומהר אגווע ואכרת מן הארץ וימחה שמי מארץ החיים… אתן לו 'שם עולם' אשר לא יכרת ויהיה לו יד ושם בבית ה' ובחומותיו… הרבה יותר מאלו היו לו בנים ורק בזו העצה צריך להתדבק כל ימי חלדו".
נו דף, 23 ס"מ. [23] מילים בעצם כתב יד קדשו של החפץ חיים. נרשם בעיפרון. מספר סימוני הגהה נוספים בעיפרון.
מצב טוב מאד. כריכה חדשה.
מצורף אישור מומחה על אותנטיות כתב היד
"הגאון מהר"ם זצ"ל היה גדול שבתלמידי
אבא מאור
הגולה
הגה"ק זצ"ל,
מובחר
שבבחירי תלמידיו בתורה,
בצדקות ובמדות" (דרשות הכתב סופר עמ' קצז)
ספר באר שבע, חידושים ושו"ת. חיבור יסודי וקדום, (מקובל שספר זה [בסימן י"ח] הינו המקור ההלכתי לשיטה האוסרת את השימוש בפאה נכרית לכיסוי ראש האישה). מאת רבי יששכר בער איילנבורג. עם הסכמת המהר"ל מפראג, והסכמת רבי נפתלי הכהן כ"ץ בעל הסמיכת-חכמים שניתנה למהדורה זו. מהדורה שניה. פרנקפורט דמיין, תס"ט [1709].
העותק האישי והמקודש של גדול תלמידי החת"ס וממלא מקומו בהנהגת יהדות הונגריה, הגה"ק רבי מאיר אייזנשטטר הנודע בכינויו 'המהר"ם א"ש'. בדף השער מתנוססות חתימות יד קדשו (פעמיים): "חנני ה' הק' מאיר א"ש", ובין דפי הספר מופיעות שלוש הגהות ארוכות בכתב יד קדשו, ככל הנראה רק אחת מהן נדפסה בספריו. חתימת המהר"ם א"ש אינה מצויה כלל, נדיר עוד יותר למצוא ספרים עם הגהות בכתב ידו.
ההגהות הן:
בחלק החידושים:
מסכת הוריות, פרק שלישי, דף יא ע"ב (דף יד/1 בדפי הספר): הגהה ארוכה בת [3] שורות [35 מילים].
מסכת סוטה, פרק שביעי, דף מא ע"א (דף מו/1 בדפי בדפי הספר): הגהה ארוכה קצוצה מעט, בת [18] שורות [כ-33 מילים].
בחלק השו"ת:
סימן י"ב (דף עא/1 בדפי הספר): הגהה בת [2] שורות [כ-14 מילים]. השורה השנייה קצוצה.
לפנינו כאמור העותק האישי של מנהיג יהדות הונגריה – המהר"ם א"ש, בו הגה רבות ומתוכו חיבר את ספריו הקדושים ובראשם שו"ת אמרי א"ש, שהיה לאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה.
פעם אחת בלבד מזכיר המהר"ם א"ש בספריו את ספר 'באר שבע', בספרו אמרי א"ש (חלק אורח חיים, סוף סימן ה') בתשובה אל בנו. התשובה פותחת במילים: "שובע שמחות ורב ברכות יבואו לראש בני יקיר לי ה"ה האברך המופלא ומופלג ירא ושלם כקש"ת מו"ה יהודא נ"י". בסוף אותה התשובה מפנה המהר"ם א"ש את בנו אל ספר באר שבע וז"ל: "…בשם באר שבע (סוטה מ"א ע"א) שכוונתו בזה לדעתו להוכיח מסוגיא הנ"ל ללא כהרמ"ע, כ"ד אביך מאיר א"ש" (ראה צילום מצורף). מרגש עד מאוד לראות שבעותק המקודש שלפנינו, באותו הדף ובאותו עמוד, מופיעה אכן הגהה ארוכה בכתי"ק המהר"ם א"ש.
רבי מאיר איזנשטטר, הנודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש על שם ספרו [תק"ם – תרי"ב], אב"ד אונגוואר, וראש הישיבה שם אשר למדו בה מאות תלמידים, מהם מחשובי רבני הונגריה. ספרו המרכזי אמרי א"ש התקבל כספר שו"ת יסודי וכאחד מספרי ההלכה הנודעים והחשובים ביותר ומוצאים אנו כבר בספרי ידידיו ובני דורו: ה'דברי חיים', המהר"י אסאד, ה'שואל ומשיב' , המהר"ם שיק ואחרים שמפלפלים ודנים בדבריו כבדברי הקדמונים.
המהר"ם א"ש היה מראשוני תלמידיו של החת"ם סופר בישיבתו בעיר מטרסדורף ואחר כך בפרשבורג, ונחשב לגדול תלמידיו, ואכן אליו מופנות מספר התשובות הגדול ביותר בשו"ת חתם סופר – ל"ז תשובות. רבו החת"ס אמר עליו כי הוא תלמיד המחכים את רבו, ומפורסם כי החת"ס בענוותנותו אף סבר כי תלמידו גדול ממנו ולכן לאחר שנתעלה לכהן ברבנות אונגוואר, חדל מלכנותו במכתביו תלמידי בכדי שלא יהיה בגדר מתכבד בקלון חברו וכלשונו "ער איזט מיר איבערן קאפף געוואקסען" [-הרי הוא גדל ונתעלה מעל לראשי] "שהרי אילו היה לי זמן מרובה כפי שיש לרבה של אונגוואהר אף אני הייתי בקי כמוהו בקדשים וטהרות" (הקדמת דרשות חת"ס בשם בנו הגאון המכתב סופר). לאחר פטירת רבו החת"ם סופר, החל להשיב תשובות בהלכה למאות שואלים, ומאז נחשב למנהיג והפוסק הבולט ביותר של יהדות הונגריה האורתודוקסית.
גדולי דורו התבטאו אודותיו בביטויים נדירים. בהסכמת הדברי חיים מצאנז לספרו אמרי א"ש הוא כותב: "ואם כי בנפשי ידעתי מה אני ליתן הסכמה על ספר מאדם הגדול בענקים, והלא שבחו מלא ארץ וצדקתו ויראתו יביעו כל וגודל חכמתו ידוע בשער בת רבים מתשובותיו שנדפסו בחייו, וגם תלמידיו רבו גדולי הדור, ומה אנכי איש בער לא תאר והדר להעיד על אשר לא אבוא על תבונתו" והכתב סופר כותב בהסכמתו: "גאון ישראל וקדושו רכבו ופרשו כקש"ת מהו' מאיר א"ש … בהיותו בחיים חיותו האיר עיני ישראל בתורתו אורו זרח על פני תבל בתשובותיו להשיב שואלו בדבר הלכה והעמיד תלמידים למאות ורבים שתו מבארו באר מים חיים".
בהקדמה למהדורה החדשה של המאורי א"ש (בני ברק, תשס"ד) מובא שהאדמו"ר רבי מאיר'ל מפרמישלן שנודע באימרותיו הפלאיות, התבטא אודות המהר"ם א"ש "דער באשעפער האט זיך צוויי מאיר'עלעך אין זיין גארטן" [-"לקדוש ברוך הוא יש שני מאיר'ים בגנו", ביידיש זה הוא כפל לשון – מאיר'עלעך פירושו גם גֶּזֶר] כוונתו הייתה כמובן, אליו עצמו ואל המהר"ם א"ש ששניהם נקראו מאיר. עוד מובא שם בהקדמה, שרבי מאיר'ל מפרמישלן הקפיד לקרוא את שמו מאיר אֵשׁ (בצֵירֵי), באומרו כי הוא בוער כלפיד אש לפני הבורא. עוד מובא שם בהקדמה בשם ה'ויואל משה' מסאטמר שאמר: "שאין לשער גודל נחיצות חיבורו של אותו צדיק שהאיר פני תבל בתורתו ותמימותו וצידקתו עלה על כולנה, וה' עמו שהלכה כמותו".
[2], עט, פא-צג, [6] דף, חסר 2 דפים במפתחות שבסוף הספר.
מצב טוב. סימני וכתמי שימוש קדושים לאורך כל הספר. בלאי קל וחיזוקים לשולי כמה דפים בודדים, עם פגיעת טקסט קלה. בלאי קל וחיזוקים לשולי השער, ללא פגיעהה בטקסט. כריכת עור חדשה ומפוארת, עם נרתיק תואם.
ספר מאירת עינים על בדיקת הריאה, מאת שני הגיסים רבי מרדכי זאב איטינגא ורבי יוסף שאול נתנזון. זאלקווא, תר"ב [1842]. מהדורה שניה, עם תיקונים והוספות מהמחברים.
לפנינו העותק האישי של גדול קנאי הונגריה, הגאון הקדוש רבי הלל ליכנשטיין מקולומיאה. חתימת יד קדשו מתנוססת בראש דף השער: "חנני ה' בזה הק' הילל ל"ש".
הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין [תקע" א-תרנ"א], מגדולי תלמידי החת"ם סופר, שהחשיבו מאד וקרא עליו את הפסוק " קודש הילולים להשם" (הילולים = הלל). רבי הלל כיהן ברבנות הערים: מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה. הוא נודע כדרשן מפורסם, ונחשב לגדול קנאי הונגריה בימיו. הוא היה נערץ ע"י גדולי רבני דורו, רבי חיים מצאנז בעל הדברי חיים אמר עליו: כל המהרהר אחריו כאילו מהרהר אחר השכינה. תשובותיו נדפסו בספרו 'תשובות בית הלל', ודרשותיו נדפסו בספריו: משכיל אל דל; עת לעשות ועוד.
מז דף, 24 ס"מ.
מצב טוב מאד. מעט כתמי זמן.
ספר בית מאיר – ביאורים ופסקים על שולחן ערוך אבן העזר, מאת הגאון רבי מאיר פוזנר אב"ד מעזריטש ודנציג. עם חלק מיוחד בשער נפרד – "צלעות הבית, והם וויכוחים הנוגעים אל אה"ע מהרב המחבר נר"ו". פרנקפורט דאודר, [תקמ"ז 1787].
זוהי המהדורה הראשונה של הספר, אשר הפך ל'ספר יסוד'. עליו מסתמכים גדולי הפוסקים בדורות שלאחריו. פוסק הדור רבי יוסף שאול נתנזון, כותב בהסכמתו למהדורת לבוב תרכ"א: "והוא ספר בית מאיר, כשמו כן הוא, כי הוא מאיר עיניים לכל באי בית שמואל, והוא יורד ונוקב עד תהום עמקי מצולות הש"ס… וכמעט אומר שאין ערוך אליו בכל מפרשי דברי השו"ע והפוסקים האחרונים, ועל דבריו יש לסמוך לדינא כעל משענת חזק….".
בדף ה/2 הגהה ארוכה ותיקון קצר, למעלה מארבעים מילים, בעצם כתי"ק המחבר.
הגאון רבי מאיר פוזנר [תפ"ט-תקס"ז], מגדולי רבני ופוסקי דורו. לאחר נישואיו גר אצל חותנו בפוזנא ועל שם אותה תקופה כונה "פוזנר". לאחר פטירת אשתו עבר לליסא, שם למד עם ידידו רבי דוד טעביל מליסא. בשנת תקכ"ג נתמנה לאב"ד מעזריטש, משם נתפרסם בכל רחבי פולין וגדולי דורו הפנו אליו את שאלותיהם, ולאחר מכן היה רבה של דנציג והאזור.
בין השואלים היה רבי עקיבא איגר שהיה צעיר ממנו בהרבה ומכנהו "הגאון הגדול האמיתי, נזר הקודש, רבא דעמיה, מדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא", רבי יוסף הצדיק רבה של פוזנא חתנו של בעל נודע ביהודה, רבי שלמה זלמן בעל חמדת שלמה, רבי אברהם דנציג בעל חיי אדם ועוד.
רבי מאיר פוזנר, לא היה מן המרבים לתת הסכמות לספרים, ידועה הסכמתו לספר גינת ורדים (לרבי יוסף תאומים מחבר ספר "פרי מגדים") מסוף תקופת כהונתו כרב במעזריטש.
חיבורו "בית מאיר" על שולחן ערוך "אבן העזר" הוא אחד מספרי היסוד בהלכות אלו, מלבדו כתב חיבורים נוספים.
סטפנסקי ספרי יסוד מס' 200.
[1], קן; [1], כ דף. 32.5 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. מעט נקבי עש. כריכה חדשה.
ספר שמלה חדשה, תבואות שור ובכור שור, מהספרים החשובים ביותר על הלכות שחיטה, מאת הגאון רבי אלכסנדר סנדר שור. ווין, תקנ"ו [1796].
העותק שלפנינו היה שייך לגדולי גאוני הונגריה, מהאישים המקורבים ביותר למרנא החתם סופר, חלקם הותירו עליו את רישומם בחתימת יד קדשם ובהגהות רבות לאורך הספר, ביניהם: הגאון והמקובל רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרשבורג ידיד נפשו הקרוב ביותר (והשדכן) של החתם סופר; הגאון הנודע רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש תלמידו כבנו של החת"ס, ובנו רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דערעטשקע. כולם מגדולי אדירי תורה והוראה שהצמיחה העיר פרשבורג והונגריה כולה.
פירוט החתימות ורישומי הבעלות:
* "זה הספר מישך שייך להרב המאור הגדול המפורסים בכל עולם כולה [!], רבן של כל בני הגולה מהו' דניאל פרוסטיץ דיין פה ק"ק פרעשבורג".
* "ה"ק זוסמאן בן מו"ה מרדכי פישל סופר ז"ל".
* "קניתי בעזה"י הק' זוסמאן בממפ"ס ז"ל".
* "הק' שמואל בנימין באאמ"ו הגאון מוהרא"ז סופר נ"י, פה ק"ק פאקש שנת "בונה ירושלים" לפ"ק יע"א".
רישומים וחתימות נוספים:
* "ה"ק משה הירש הערצבערג המחזיק ע"א פה ק"ק פרעסבורג". חתום פעם נוספת בנוסח שונה.
* "ה"ק חיים יוסף וויינבערגער".
* "זה הספר שייך לאמ"ו הגאון המפורסם בשער בת רבים וכו' מו"ה שמואל בנימין סופר שליט"א אב"ד דק"ק דערעטשקע יע"א. הק' יודא ליב פאשקעס באאמ"ו הצדיק מו"ה חיים זלה"ה".
בין דפי הספר מופיעות [15] הגהות, חלקן ארוכות, מאת כותבים שונים.
[1], קכו דף. 36 ס"מ.
מצב טוב. כתמים וסימני שימוש. קרעים והדבקות בדף השער. קרעים קלים. כריכת עור חדשה מפוארת ונרתיק תואם.
– – – – – –
ביוגרפיה:
הגאון והמקובל רבי דניאל פרוסטיץ [תקי"ט-תר"ו], ראב"ד פרשבורג בתקופת ה'חתם סופר'. גאון עצום, חכם מחוכם, מקובל גדול ובעל מופת. קיבל תורה מאת מהר"ם ברבי אב"ד פרשבורג. כיהן כדיין בפרשבורג מזמן רבי משולם איגרא ובמשך השנים נתמנה לראש בית-הדין בפרשבורג. הוא סרב להצעות רבנות מערים גדולות והעדיף להישאר בצילו של ידידו האשל הגדול החת"ס בפרשבורג, שם נחשב לסמכות השנייה לחתם סופר, והוא היה זה שהכתיר את הכתב סופר בלווית החתם סופר כממלא מקום אביו ברבנות העיר.
בשנת תקס"ז יזם להעלות את החתם סופר על כס הרבנות בפרשבורג, היה ידיד נפשו הקרוב ביותר בכל שנות נשיאותו וסייע לו בהנהגת הקהילה בפרשבורג. בספר חוט המשולש מובא שרבי דניאל פרוסטיץ הוא זה שהציע לחת"ס את השידוך (בזיווג שני) עם בתו של הגאון רבי עקיבא איגר (שם מובא סיפור מעניין בנושא: שהחת"ס השיב לו שהוא מעוניין מאוד בשידוך אך הוא מסופק אם הגרעק"א יחפוץ בחתן שאינו תלמיד חכם, והגרעק"א גם הוא ענה תשובה זהה, שהוא היה מאוד מעוניין בשידוך אך הוא חושש שהחת"ס מחפש דווקא בת תלמיד חכם, השיב להם רבי דניאל "זהו שידוך מתאים שהרי שני עמי-הארצות מעוניינים בו…").
רבי דניאל נודע כמקובל ובעל מופת. בהקדמה לספר 'דן מדניאל' שחיבר נכדו מובא הסיפור הנורא מזקנו: "שמעתי מפי אאמ״ו הגאון זצ״ל, שאביו הגאון הגדול המפורסם מו״ה דניאל פרוסטיץ זצוק״ל ישב פעם אחת ביום שבת קודש לאחר אכילת הצהרים, ועסק בתורה, ובאה אליו אשה אחת, לאחר שעברה עליה איזו שבועות שהלכה לעולמה, ותספר לו כדברים האלה לאמור, שקודם מותה נתנה לשמש הקהל, כך וכך מעות, שילמוד עבורה לאחר מותה, והוא אינו לומד עבורה, ובקשה אותה האשה שהגאון הנ״ל, ידבר משפט עם השמש הנ״ל, והגאון הנ״ל הכיר את האשה בבגדי שבת שלה שהיו עליה, והגאון הנ״ל הבטיחה שידבר משפט עם השמש הנ״ל, ונתעלמה אותה האשה, ותיכף עבר השמש לקרוא לבית הכנסת, לתפילת המנחה, והגאון הנ״ל קרא על השמש הנ״ל, ואמר אליו כדברים האלה, אמת הדבר שאותה האשה הידועה שמתה זה איזו שבועות נתנה לך כך וכך מעות, שתלמוד עבורה לתועלת נשמתה, וענה אותו השמש הן, ושאל אותו עוד הגאון הנ״ל, לומד אתה עבורה, והנה חרדה גדולה נפלה על השמש הנ״ל, מפני שאיש לא ידע שנתנה האשה הנ״ל מעות לשמש הקהל שילמוד עבורה, והשיב אותו השמש בשפה רפה ובשפל קול התחינה, חטאתי, כי באמת אין אני לומד עבורה, ואמר אליו הגאון הנ״ל תדע שזה איזה רגעים שהיתה האשה הנ״ל אצלי, וקבלה עליך שאין אתה לומד עבורה, והשמר והזהר מכאן ולהבא שתלמוד עבורה כדת וכראוי, והבטיח אותו השמש את הגאון הנ״ל שילמוד עבורה מכאן והלאה כדת וכראוי, כך סיפר לי אאמ״ו זצוק״ל".
הוא נפטר בזקנה מופלגת ונטמן בתוך האוהל לימינו של החתם סופר – הנאהבים והנעימים שבחייהם ובמותם לא נפרדו.
הגאון הקדוש רבי אליעזר זוסמן סופר [תקפ"ח-תרס"ג] , היה רב וראש ישיבה בקישקונהלש ובפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19. נולד בברטיסלבה (פרסבורג) לרב מרדכי אפרים פישל סופר זוסמן, גדול מקורבי החת"ם סופר וכותב קמיעותיו, ובנו של ר' זוסמן סופר הראשון. הוא נימול על ברכי ה"חתם סופר" כמופיע בפנקס המילה של החת"ס.
למד בישיבת פרשבורג בשנותיו האחרונות של החת"ס, ולאחר פטירתו למד כ-12 שנה אצל בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר ה"כתב הסופר", שאימצו כבנו לאחר פטירת אביו, ואצל המהר"ם שיק בירגין. נסמך לרבנות מידי הרב יחזקאל בנט מנייטרא. היה ממעריציו של ה"דברי חיים" מצאנז, ואף קיבל ממנו את השטריימל שלו, חרף התנגדותו הנחרצת של אביו לחסידות.
בשנת ה'תרי"ד נשא את יאכט בת הרב יואל אונגר, רבה של פאקש, ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו, שם התמנה לדיין, מגיד וראש ישיבה. בשנת ה'תרי"ז נתמנה לרב העיר קישקונהלש (האלאש), וקיבל גם כתבי הסמכה מהקהילות הסמוכות מיישא (אנ'), פלדיהז (אנ') וסאבאד-סאלאש (אנ'), בנוסף לרבנותו בהאלאש, והוא הגיע לעיתים מזדמנות לדרוש בהן.
לאחר פטירת מהר"ם שיק, בשנת ה'תרל"ט, קיבל כתב רבנות מקהילת חוסט, אך הוא סרב. גם לכתב הרבנות שקיבל מקהילת פאפא סרב, משום שהבימה בבית הכנסת לא היתה ממוקמת כמנהגי האורתודוקסים. בשנת ה'תרמ"ו, לאחר פטירת חמיו, עבר למלא את מקומו ברבנות פאקש. בפאקש כיהן שנים רבות עד לפטירתו בט' בתשרי ה'תרס"ג (10 באוקטובר 1902), ונקבר בה.
התכתב עם רבני הונגריה בדורו, בהם הרב יהודה אסאד, הרב ירמיה לעוו, הרב ישעיה כ"ץ משארושפטק, הרב עמרם גרינוולד מצ'ורנה, הרב שמואל ארנפלד חותנו הרב יואל אונגר. ספריו: ילקוט אליעזר; ילקוט סופר על ספר תהילים; עט סופר; דמשק אליעזר; ספר המקנה; מִלֵּאה קטורת; יד אליעזר.
הגאון רבי שמואל בנימין סופר אב"ד דרטשקה [תרל"ג-תש"ג] , בעל "דברי סופרים", היה תלמיד מובהק לאביו הגה"ק המפורסם רבי אליעזר זוסמן סופר מפאקש בעל הילקוט אליעזר, ולמד בישיבתו בפאקש. כמו כן למד בישיבת פרשבורג אצל ה"שבט סופר".
משנת תרס"ג כיהן כרבה של דרטשקה על מקום אחיו רבי יוסף ליב סופר שעבר לפאקש. נודע כתלמיד חכם עצום, כראש ישיבה שהעמיד תלמידים הרבה וכפוסק הלכות בעניינים מסובכים, וכעובד ה' מופלג בפרישות וטהרה. לאחמ"כ עזב את הרבנות וחזר לעיר מולדתו פאקש, שם נכתב המכתב שלפנינו.
הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד בעל ה"זכרון יהודה" כתב עליו: "הוא לפלא בדור הזה בגדולת מדריגתו בתורה ועבודה לפי ערך שניו". בעל ה"בית שערים" שגר בסמוך אליו, היה שולח לו בזקנותו שאלות מסובכות כדי לשמוע את הכרעתו. מכתביו נדפס הספר "דברי סופרים" על כללי התלמוד ג' חלקים, ושו"ת וחידושי דברי סופרים (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תריח).
שולחן ערוך, שני כרכים: חלק אבן העזר וחלק חושן משפט. העותקים האישיים של גאון הגאונים רבי דוד דישבעק בעל ה'פרדס דוד' – מגדולי דורו ונמנה בין חמשת המסכימים על ה'יערות דבש' לרבי יהונתן אייבשיץ. כ-[40] הגהות למדניות בכתב יד.
* שלחן ערוך אבן העזר – עם באר היטב לרבי יהודה אשכנזי מטיקטין. אמשטרדם תקי"ג [1753].
בדף המגן חתימת בעל ה'חסדי דוד': "הק' דוד בן הר"ר יואל זצ"ל מדישבעק". רישומים נוספים המשייכים את הספר אליו. הגהה בכתב יד.
* שלחן ערוך חשן משפט – עם באר היטב לרבי משה פרנקפורטר. אמשטרדם תק"ט [1749] מהדורה ראשונה ונדירה של באר היטב לר"מ פרנקפורטר (סטפנסקי ספרי יסוד מס' 168).
בדף המגן רישומים המשייכים את הספר לבעל ה'חסדי דוד' ולבנו רבי שמעון שהיה דיין בשווארצשילד.
בחלק זה מופיעות קרוב ל-[40] הגהות למדניות בכתב יד. לא נערכה השוואה לבירור הכותבים.
הגאון רבי דוד דישבעק בעל פרדס דוד [תע"ה-תקנ"ד; אוה"ר 4753], מגדולי דורו וראש הישיבה הגדולה במיץ. שימש כדיין בפיורדא, אב"ד מירינגע בשווארצלנד ולאחמ"כ בביירשדארף ומדינת ברייט. מוזכר בשם הגדולים לחיד"א מערכת גדולים אות ד' (החיד"א לא ראה את ספרו פרדס דוד והוא מציין רק על תשובה ממנו המופיעה בספר שו"ת באר יעקב יו"ד סימן קי"ז).
נודע בגאונותו החריפה. ספרו פרדס דוד (זולצבך תקמ"ו), מלא בפלפולים וחילוקים חריפים ונאמר עליו ש"היה רגיל לעייל פילא בקופא דמחטא". למרות שהספר התחבר על חמישה חומשי תורה, הוא מצוטט רבות בספרות ההלכה. הגאון רבי עקיבא איגר מפנה לדבריו בדרוש להכנסת ספר תורה (בהג' רע"א בירד סי' ע"ר ס"א). וכן בפתחי תשובה על שולחן ערוך. (ראה גם: בנין שאול, ירושלים תשס"ה, עמ' קטו; שם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים אות ד'; שם הגדולים החדש מערכת גדולים אות ד').
על חשיבותו הגדולה של רבי דוד דישבעק בעיני גדולי דורו ניתן ללמוד מהעובדה שהוא נמנה בין חמשת גדולי הדור המסכימים על ספר יערות דבש לרבי יהונתן אייבשיץ (הוא ממוקם השני בסדר ההסכמות, מיד לאחר השאגת אריה). כמו גם מהעובדה שהגאון הנודע רבי בצלאל רנשבורג, חיבר הגהות על ספרו פרדס דוד, המגיעות כמעט לכדי חיבור שלם בפני עצמו. (כמה מהגהות אלו נדפסו ע"י רי"ל מימון בראש הספר פתחי נדה, וההגהות כולן נדפסו ע"י הרב שילה רפאל בסיני כרך ע"ד כסלו טבת תשל"ד).
אבה"ע: [2], קפו דף. 18 ס"מ.
חו"מ: [4], שצו דף. 18.5 ס"מ.
מצב כללי טוב-בינוני. חתימות. מספר דפים מנותקים מעט נקבי עש. סימני שימוש וכתמי זמן. כריכות עור עתיקות זהות, משומשות ופגומות. שרידי אבזמים.
ספר בית שמואל, עם פני השלחן ערוך. מספרי היסוד על שלחן ערוך אבן העזר. מאת רבי שמואל מוודיסלב. דיהרנפורט, בדפוס רבי שבתי משורר. תמ"ט [1689]. מהדורה ראשונה. הספר הראשון שנדפס בדיהרנפורט.
בשער מתנוססת חתימת קדשו של הגאון רבי אריה ליב מסקאהל בעל ה'לוית חן': "חנני אלקים בזה הספר הק' אריה ליב החונה פה ק"ק סקאהל" ורישומים נוספים המשייכים אליו את הספר.
לפנינו ה'מהדורה קמא' הנדירה של ה'בית שמואל', המחבר הדפיס אחר כך 'מהדורה בתרא'. המדפיס רבי שבתי משורר, נודע בעקבות חיבורו המפורסם 'עיקר שפתי חכמים' על פירוש רש"י על התורה, שנדפס כיום כמעט בכל החומשים.
רבי אריה ליב מסקאהל [נפטר בשנת תפ"ט], מצאצאי הב"ח. היה רב בסקאהל שבגליציה. חיבר את הספר לוית חן על התורה, שנדפס עם חיבור של בנו 'אור יקרות', (זאלקווא, תצ"ב), ואחר כך במהדורות נוספות.
[1], קס [צ"ל: קנח] דף. 28 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש. כריכת עור עתיקה.
שלחן ערוך חושן משפט עם ביאור פירוש מאירת עינים – סמ"ע, מאת רבי יהושע פאלק כ"ץ מקראקא ולבוב, פראג. שע"ד -שע"ה [1614-1615]. מהדורה ראשונה יקרת מציאות – ספרו הראשון של המחבר! עותק חסר.
המחבר מגדולי הפוסקים שבכל הדורות, תלמידם של הרמ"א ומהרש"ל, רב ומנהיג לאלפים.
המחבר גם חיבר את הפירוש הנודעים 'דרישה ופרישה' על ארבעת הטורים. לצד זה הוא כתב פירוש הלכתי על השולחן ערוך. וכלשונו: "קראתי שמו 'ספר מאירת עינים' כאשר הוא באמת מאיר עיני המעיינים בהשולחן ערוך ובהגהותיו הסתומים והחתומים אשר זולת פירוש זה אסור לפסוק מתוכו. גם יאיר עיניהם בכמה וכמה חידושי דינים שנתחדשו בו, גם לרבות שבחיבור זה יתפקחו עיני המעיין בכמה וכמה פשטים וענינים שנראה כסותרים זה את זה".
המחבר הדפיס תחילה את ספר מאירת עינים על חלק חושן משפט, כמו שכתב בהקדמה: ”והתחלתי בחושן המשפט שהוא מקצוע של תורה ועיני כל לפסוק מתוכו.” את החיבור מסר להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג, וכפי שנכתב בשער, בטרם החלו המדפיסים בעבודתם נפטר בי"ט בניסן ה'שע"ד. זהו הספר הראשון של המחבר, שנדפס. הספר הגדול נדפס שוב כעבור ארבע שנה בלבד, באותה העיר.
כעבור זמן, חיבר רבינו הש"ך את פירוש 'שפתי כהן' על שלחן ערוך חושן משפט. והחל משנת תנ"א נדפס ספר 'תורת כהנים' שלחן ערוך חושן משפט עם שני הפירושים של הכהנים, הסמ"ע והש"ך (עם פירושים נוספים), ומאז ועד ימינו נדפס שלחן ערוך חושן משפט – 'תורת כהנים'.
בסיום הספר שלפנינו (לפני המפתחות) מופיעה הסכמה והטלת חרם על הדפסת הספר שלא ברשות המו"לים, בחתימת ענקי הדור: השל"ה הקדוש, רבי יואל סירקיש – הב"ח, רבי שלמה אפרים לונטשיץ בעל ה'כלי יקר', רבי שמשון בוכנר אב"ד לבוב ואוסטרהא, ועוד.
בהסכמה זו מאריכים הרבנים לדבר בשבח המחבר: "הוא הגאון תפארת ישראל, מוהר"ר יהושע פלק כ"ץ… וכל ימיו הרבה והרביץ תורה, והעמיד תלמידים הגונים הרבה מאד, והרבה מגדולי הדור הזה הם תלמידיו אשר שאבו מים מבור בית לחם…".
הספר בשלימות הוא נדיר באופן מיוחד. העותק שלפנינו שלם כמעט לחלוטין.
בין דפי הספר מספר הגהות בכתב יד אשכנזי והגהה אחת בכתיבה מזרחית. הספר היה שייך לבית המדרש 'מנחם ציון' בעיר בעתיקה בירושלים, ייתכן וההגהות הן בכתב ידו של רבי זונדל סלנט.
סטפנסקי, ספרי יסוד 160.
[א], ג-שכא; [1] דף חלק, כ דף. חסר דף ב (חלק מהקדמת המחבר) הושלם בצילום. 31 ס"מ.
מצב בינוני. כתמי זמן וסימני שימוש. הדבקות בשוליים הפנימיים של הדפים ובמספר דפים אף בשוליים החיצוניים. קרעים קלים בשולי מספר דפים, לרוב ללא חסרון. נקבי עש (בעיקר בשוליים הפנימיים). חלק מהנייר שחום, כמצוי בדפוסי פראג. קרעים חסרים בשולי השער עם פגיעה במסגרת. כריכת בד חדשה.
"הרב הכולל הישיש ונשוא פנים כמהר"ר אליהו הלוי ז"ל רב בק"ק אליסנדריה די ליה פאלייה … גם גאונותו צדקתו חסידותו וקדושתו שהציל את עדתו בכח ייחודיו ותפלתו ידועים לכל" (מרן החיד"א בספרו חיים שאל ח"ב)
ספר פני יצחק, על הלכות גיטין וחליצה. שני חלקים בשערים נפרדים. מאת הגאון רבי חזקיה מרדכי בשאן (בסאן) זצוק"ל ר"מ ור"מ דק"ק וירונה. עם הסכמת המקובל רבי רפאל עמנואל חי ריקי. מנטובה, תק"ד [1744]. מהדורה ראשונה.
החלק הראשון מורה דרך. לסדר הגט והחליצה – סדר הגט בשם מכתב לחזקיהו וסדר חליצה בשם מאמר מרדכי, על פי שני שמות הרב המחבר, והחלק השני שאלות ותשובות הנקראים בשמות: קרוא מקרא, אסור קדושה, שומר שבת, מאת רבי מנחם נווירה, נכדו ותלמידו של רבי חזקי מרדכי בשאן.
בגיליונות שני החלקים מופיעות מאות שורות של הגהות רבניות, חלק מההגהות הן ארוכות ביותר ומסובבות את העמוד כולו. ההגהות הן בכתיבה איטלקית-יהודית, מתקופת ההדפסה. כתב היד זהה לכתב יד קדשו של הגאון רבי אליהו הלוי אב"ד אליסנדריה ש"שהציל את עדתו בכח ייחודיו ותפלתו" (לשון מרן החיד"א). גם מנוסח ההגהות ניתן להבין שהכותב הוא אב"ד העיר, לדוגמא: "ארבעה עשר לחדש מנחם שנת התקכ"ב… ומניתי עמי דיינים הח"ר אלעזר אהרן פולייסי והח"ר שלמה מיכאל יונה, ובעד שנים הנוספים הקצין ישראל והקצין יחיאל אליעזר כהנים בני ויטלי" – מהלשון "ומיניתי עמי דיינים" ניתן להבין שהכותב הוא האב"ד הממנה את הדיינים.
כמו כן מופיעות בספר הגהות חתומות בכתי"ק בנו ממלא מקומו הגאון רבי משה זכות אב"ד אליסנדריה החותם: "[הצ]עיר בנו מז"ל" [-משה זכות לוי]. והערה נוספת בכתי"ק: "[הצ]עיר בנו מז"ל [-משה זכות לוי] סידרתי… החליצה הזאת ועשיתי בביתי ובחומותי במקום הנ"ל ביום שנים עשר […] תשרי שנת התקס"ט".
הגאון רבי אליהו הלוי [תע"ג-תקנ"ב], אב"ד אליסנדריה. נולד בפינאלי. מגדולי גאוני חכמי איטליה בדורו. מקובל ובעל מופת. התקבל לרבה של אליסנדריה בשנת תצ"ח. תשובות ממנו נדפסו בפחד יצחק למהר"י לאמפרונטי ובשו"ת שמש צדקה, חיבר ספרים רבים וחלקם נדפסו.
רבותיו: היה תלמיד חבר של רבי יצחק למפרונטי ושניהם למדו אצל מהר"י בריאל ממנטובה ותלמיד חבר לרבי יצחק למפרונטי בעל "פחד יצחק".
חיבוריו: חיבר חיבר חיבורים רבים, מהם: "סדר דאליהו", שירים וחידות. וכן חיבורים בכתב יד. ספרו "כורסיא דאליהו" – מוזכר בחיד"א. רבי חננאל ניפי בספרו כותב שחיבר חבורים הרבה כולם כתיבת יד, ספר "בן בגימטריא אליהו", "סבא אליהו" – כולו מוסר השכל מדרשים ומאמרים. "טייע"א דאליהו" על עין יעקב. "אבא אליהו" פירוש מסכת אבות ועוד חיבר שו"ת.
התבטאויות גדולי דורו אודותיו: החיד"א כתב אודותיו בתשובה הלכתית (חיים שאל, חלק ב, סימן י): "הרב הכולל הישיש ונשוא פנים כמהר"ר אליה הלוי ז"ל רב בק"ק אליסנדיא שלח אלי". בספר תולדות גאוני איטליה מובא: "ואני הצעיר מרדכי גירונדי שמעתי נפלאות מה"ר אליהו הלוי מחסידותו וקדושתו שהציל את עדתו מכמה צרות בכוח יחודיו ותפילותיו". רמ"ש גירונדי כותב עליו: "הגאון המפורסם בתורה בחסידות וענוה יתירה, המקובל האלהי, פאר התורה"; "ואני הצעיר מרדכי גירונדי מפאדובה שמעתי מידידי… נפלאות מהר"ר אליהו הלוי הנ"ל מחסידותו וקדושתו שהציל את עדתו מכמה צרות בכח ייחודיו ותפלותיו, והדבר איתנהו ברמז בפתח ספר "סדר אליהו" להרב שנדפס במנטובה שנת תקו"ם".
בנו ממלא מקומו הגאון רבי משה זכות הלוי. לאחר פטירת אביו בשנת תקנ"ב, ירש את רבנות אליסנדריה ושימש בה כרב כעשרים שנה, עד לבחירתו בשנת תקע"ח לרב העיר קאסאלי מונפיראטו ע"י "הסנהדרין" (קונסיסטואר) שהקים נפוליאון בפריז. כשעבר לקאסאלי, הוריש את רבנות העיר אליסנדריה לבנו – רבי מתתיה הלוי. רבי מתתיה כיהן במשרה זו עד לשנת תקצ"ה, אז נהרג באסון, יחד עם אשתו ועשרות אנשים נוספים, כשבניין התמוטט במהלך שמחת נישואין.
כא, [1], כג-מ דף. שער מיוחד לחלק השני. 22 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב. כתמי זמן. כריכה מנותקת חלקית עם חסרון בשדרה.
ספר מטה אהרן, חלק א – מערכת כללים בתלמוד לפי סדר האלפא ביתא. מאת רבי אהרן הלוי מירושלים. שאלוניקי, דפוס בצלאל אשכנזי, תקע"ט [1819]. מהדורה ראשונה ויחידה. ידוע רק על מהדורות-צילום של הספר.
לפנינו העותק האישי של הגאון המופלא רבי ירוחם פישל פערלא בעל הגהות הגרי"פ – מגדולי דורו.
בראש ובסוף הכרך מתנוססות חותמות בעלות רבות שלו, דהויות. בין דפי הספר מופיעות שתי הגהות בכתב יד קדשו.
כידוע, הגרי"פ פערלא נהג לעטר את ספריו בהגהות ורבות מהגהותיו נדפסו לאורך השנים בשם 'הגהות הגרי"ף' (הגהותיו: לפסיקתא זוטרתא, לשו"ת הרשב"א, לשו"ת הרשב"ש, לספר "התשב"ץ", לנודע ביהודה, לקצות החושן ועוד).
לאחר פטירת הגרי"פ פערלא רכש הגאון הנודע רבי מנדל כשר את אוצר הספרים הגדול שלו מאת בני משפחתו, בהון רב. הגר"מ כשר הטביע אף הוא חותמות בעלות רבות על גבי הכרך שלפנינו, כך שעל גבי המטה אהרן החשוב והנדיר שלפנינו מתנוססות חותמות הבעלות של שניים מגדולי גאוני פולין.
הגאון המופלא רבי יהודה ירוחם פישל פערלא מוורשא [תר"ו-תרצ"ד], מגאוני פולין הנודעים ובסוף ימיו בירושלים. בגיל 15 הלך ללמוד תורה מפי רבי יהושע לייב דיסקין בלומז'ה, לאחר מכן למד בוולוז'ין אצל הנצי"ב ועד מהרה היה לתלמידו המובהק. לאחר מכן עבר לבריסק ולמד תורה מפי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. בביתו היתה לו ספריה ענקית, מהגדולות בפולניה באותה תקופה. נודע ביצירתו הגדולה על ספר המצוות לרס"ג שעסק בכתיבתו כמעט 40 שנה, על 14 שנה מתוכם מסופר כי לא יצא מפתח ביתו ולא ראה אור שמש, את ארוחותיו היתה אשתו מביאה לו דרך חלון צר, והיה נוהג לשמוע קדיש וקדושה דרך חלון ביתו. על חיבורו זה אמר רבי יוסף חיים זוננפלד 'להוי ידוע לכם שבלי יגיעה של ארבעים שנה רצופות ושקידה בלתי פוסקת אין בכוח אנוש לחבר יצירה כזאת'. כמו"כ נודע בחיבור הגהות הגרי"פ שנדפסו בשולי ספרים שונים. בתארו את צורת כתיבת חידושיו כותב רבי יהודה לייב הכהן מימון: "ראיתיו כמה פעמים כשהיה יושב וכותב את חידושיו, ידיו היו רוטטות ורותחות כשהיה כותב וחורת שורה אחרי שורה, והכל בקדושה, בזהירות, בבהירות, ובודאות..".
[1], קסד, [1] דף. 29 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש ספורים. שיקום לשולי דף השער, עם פגיעה בגב השער.
ספר בו טוב לישראל, הלכות שחיטה בחרוזים עם ביאור ועם שאלות ותשובות. מאת רבי אליהו חייון. ירושלים, בדפוס ב"ק. תרכ"ט [1869]. מהדורה יחידה. ספר לא מצוי.
חיבור על הלכות שחיטה וטריפות, נכתב בתורת חרוזים עם ביאור נרחב. בשער נכתב שאת החרוזים חיבר מהר"ש ן' מסמרון, אך הדבר לא ברור. את החיבור כתב רבי אליהו חייון, שנפטר בהיותן בן 33 שנה בלבד. המחבר ציווה לדודו חכם נסים עזרא חיון להוציא לאור את הספר. בתחילת הספר מופיעה הקדמה ארוכה מהמוציא לאור, עם הספד על המחבר.
עותק מיוחס: בדף השער מופיעה הקדשה חתומה נאה מאת דוד המחבר, הגאון רבי נסים עזרא חייון, מגדולי חכמי ירושלים, שהוציא לאור את הספר לאחר פטירת המחבר. בין דפי הספר הגהות ותיקונים רבים בכתב יד, כנראה אף הם מרבי נסים עזרא חייון. חתימות נוספות: רבי יצחק יעקב וכטפויגל מירושלים.
הגאון רבי נסים עזרא חיון [נפטר בשנת תרמ"א; אוצר הרבנים עמ' 334], "
מגדולי חכמי ירושלים" (אנציקלופדיה ארזי הלבנון, עמ' 1740). חכם ניסים עזרא חיון היה זה שהוציא לאור את השיטה מקובצת על קדשים מתוך כתב יד שהיה אצל אביו של החיד"א. וכך כותב הראשל"צ מוהר"ר אברהם אשכנזי בהסכמתו לשטמ"ק: "אתגלגל מילתא ע"י ב' צנתרות הזהב וכו' כמוהר"ר יצחק מפראג יצ"ו ושני בקודש וכו' כמההר"ר נסים עזרא חיון יצ"ו אשר הזילו זהב מכיסם ובמחיר רב קנו הכרך הנורא הזה מעזבון הישיש המפורסם כמוהר"ר יאודה אזולאי ז"ל". בספר חן וכבוד (דף קצ"ב ע"ב), כותב אודותיו רבי רחמים שאלתיאל יעקב ניניו: "הרב המובהק ונוגה לו ברק, אשר הרביץ תורה בישראל כמהר"ר נסים עזרא חיון ז"ל, עודנו באבו קראו רבו, הוא עזרא עלה אל השמים". על מצבתו שבמרומי הר הזיתים נחקק הנוסח המעניין, בו מתקללת האדמה על אשר בלעה אל קרבה את הצדיק: "אי לך ארץ, זדון לבך השיאך, פרצת כל גדרותיך להפיל ארז רם הקומה, פתחת פיך היית שאול תחתיה, הרחבת גבולך עומקה ורומה, איכה לא חמלת ותביא בכנפיך דגול מרבבה".
ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 145.
[3], כד, ב; נב [צ"ל: נ]; כג דף. 32 ס"מ.
מצב טוב. מעט כתמי זמן. כריכה חדשה.
נדפס רק על חומשים בראשית ושמות, כפי שבספר שלפנינו. שער נוסף לחלק שמות.
המחבר מרבני חלאב ודמשק, הדפיס את הספר בשנותיו האחרונות. ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, אות תנב.
בשער הספר הקדשת המחבר בכתב ידו.
כיתובים: מ"ק לע"ק יוסף אמזלג נ"י. למדרש מע' הגביר גי' משה לזבונה. הצעיר נסים חיים פרחי (בדף ב).
ל: לא [1] דף. עם דף המפתחות בסוף חלק שני, שאינו נמצא בכל העותקים. 36.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כריכה פשוטה.
שערי צדק. "שער החצר", בדרושים וחדושים אודות מעלת ארצנו הקדושה, מאת רבי דוד בן שמעון – המכונה הדב"ש, ירושלם, דפוס ישראל ב"ק. תרכ"ב [1862]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס: מאחורי השער הקדשה בכתיבת ובחתימת ידיהם של גדולי רבני תוניס: רבי אברהם חג'אג' ורבי אברהם בונאן.
רבי דוד בן שמעון [נפטר בשנת תר"מ], היה רב מופלג בראבט שבמרוקו והעמיד תלמידים הרבה. בשנת תרי"ד עלה לארץ ישראל, ולימים יסד בה את את ועד העדה המערבית ואת שכונת 'מחנה ישראל'. נודע בחיבוריו: שערי צדק, שער המטרה ושער המפקד. צאצאיו הם משפחת היחס העניפה – בן שמעון.
רבי אברהם חג'אג' [נפטר תרמ"א],
גאון גדול, קדוש וחסיד מופלג, ראש רבני תוניס בדורו דור דעה, תלמיד הקדוש המלומד בניסים רבי ישועה בסיס, ראב"ד תוניס יחד עם רבי נתן בורג'יל השני. חתום על הסכמות ותשובות רבות של חכמי תוניס. עמד בכל תוקף נגד חברת כי"ח שרצו להקים בתי ספר ברוחם. לא נהנה מהציבור ושרת כל שנותיו ללא שום תמורה. חיבר ספר גדול "זרעו של אברהם" הכולל חידושי ש"ס, מערכות ורמב"ם (נדפס לאחר פטירתו בתוניס תרמ"ט). העמיד תלמידים רבים שהיו לגדולי תורה מהם שימשו בקהילות בתוניס. בניו נפטרו בחייו ולא השאיר אחריו זרע.
רבי אברהם בונאן [נפטר תרכ"ו. אוצר הרבנים 242], מגדולי חכמי תונס בדורו. בנו של רבי יצחק בונאן בעל "אהלי יצחק". בסוף ימיו עלה לירושלים בה נפטר.
ישנם עותקים, עם דפי מפתחות בסוף.
ש. הלוי, ספרי ירושלים 72.
רג דף, 34.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד. סימונים בעט במספר דפים.
ספר הזוהר, עם הגהות מאת האר"י הרמ"ק וחכמי ארץ ישראל, ועם פירוש אמרי בינה, ועוד. זולצבאך, תמ"ד [1684]. "ועיין בחיבורי על הזהר" הגהה קדומה בכתב יד בעותק של ספר הזוהר הקדום שלפנינו.
לפנינו מהדורה קדומה של ספר הזוהר. בתקופה ההיא עדיין היו משתמשים בשתי המהדורות הקדומות של הזוהר, האחת שנדפסה במנטובה והשניה בקרימונה, שביניהם יש הבדלים ניכרים. המהדורה שלפנינו משלבת בין שניהם, היא נדפסה על פי מהדורת קרימונה, אולם הנוסח תוקן על פי מהדורת מנטובה. בנוסף נדפס כאן לראשונה פירוש אמרי בינה לרבי ישכר בער מקרמניץ.
בדפי הספר כמה הגהות בכתב יד. הגהה אחת כאמור נכתבה כנראה על ידי מקובל גדול שאף חיבר פירוש על הזוהר. לא נערך מחקר למצוא מיהו הכותב.
[4], קלב; עב, עא-קח; קכח דף. חסר [2] הדפים בלטינית ו'פתח עינים' – דפי המפתחות בסוף הספר.
30 ס"מ.
מצב לא טוב. דפים מפורקים. נקבי עש. כריכה בלויה. פגמים במספר דפים.
"וידוע לכל כי היה אהוב מאד… אצל
הגאון כאחד מבניו מפני צדקתו ותומתו"
חידושי הלכות מהר"ם ברבי, על מסכתות הש"ס. עם הקדמת המחבר. דיהרנפורט, תקמ"ו [1768]. מהדורה ראשונה. המחבר היה אב"ד פרשבורג, לפנינו החלק הראשון, החלק השני נדפס לאחר פטירת המחבר.
בשער חתימת רבי ברוך מלעסלא, תלמיד רבי עקיבא איגר.
רבי ברוך רוזנפלד [תקע"ה-תרל"ט], כיהן כרבה של קרואינקה ואחר כך של גאלוב. היה מתלמידיו המובהקים והחביבים של רבי עקיבא איגר, שבע שנים היה בישיבתו של רבי עקיבא איגר והיה תמיד בביתו. נסמך להוראה ע"י בנו רבי שלמה איגר באומרו: שהוא מקיים בזה את רצון אביו, שלא הספיק לסמוך אותו בחייו. הסכמה ממנו על ספרו של רצ"ה קלישר, מאזנים למשפט (קרוטשין תרט"ו).
בעיתון 'המגיד' נכתב עליו: "הן שמעו הולך בכל תפוצות ישראל… כי דבריו הקדושים יקרים הי' מאוד בעיניהם… וגם בארץ הקדושה שמעו היה מפורסם…". ' החוזה מלובלין' שלח אליו אגרת, בה הוא מכנה אותו "המאור הגדול". הגאון רבי יוסף יוסקי מלעסלא כותב עליו "מופלג בחכמה וביראה… 'ברוך' הוא ו'ברוך' שמו, הוא יצק מים על יד הגאון רשכבה"ג מה"ו עקיבא זצלה"ה".
לאחר פטירתו ספדוהו:
"וידוע לכל כי היה אהוב מאד… אצל הגאון כאחד מבניו מפני צדקתו ותומתו". (ראה גם: חוט המשולש, חלק ב, דף עד).
[1], קו דף, 31 ס"מ. חתימות בעלים נוספות.
מצב טוב, תפירה רופפת.
צמד ספרים חשובים ונדירים. מהדורות ראשונות. בשערי שני הספרים מתנוססות חתימות יד קדשו של ראב"ד בודפשט הגה"ק רבי יעקב שלום סופר בעל 'תורת חיים', בנו של גאון הגאונים רבי חיים סופר בעל ה'מחנה חיים'. כריכה משותפת, שערים נפרדים.
* ספר טיב שמות גיטין, קיצור ספר טיב גיטין לרבי אפרים זלמן מרגליות. מאת הגה"ח רבי דב בער קרסיק, מחשובי תלמידי הצמח צדק מליובאוויטש. כולל הוספות בשם ה'צמח צדק'. מהדורה ראשונה. ווילנא, תרל"ג 1873. ספר נדיר.
בראש השער מתנוססת חתימת יד קדשו של הגה"ק רבי יעקב שלום סופר: "לד' הארץ ומלואה הק' יעקב שלום בהגאון מ"ה חיים נ"י".
130 עמ', כ 21 ס"מ.
מצב טוב. שרבוטים בעיפרון בשני דפים.
כרוך עם:
* ספר שירי משכיל – "הגורם פרנסה וכלכלה" (!) מאת בעל המופת הגה"ק רבי הלל מקאלאמייא – מגדולי קדושי הונגריה. מהדורה ראשונה. למברג, תרל"ז 1877. בגב השער חותמת דיו מקורית של בן המחבר.
בראש דף השער מתנוססת הקדשה עצמית נאה וארוכה של של רבי יעקב שלום סופר, המשולבת בחכמה בשם הספר, בה הוא כותב שקבל את הספר מאת המחבר: "קיבלתיה נד"ד מאת הרב הגאון הצדיק בעהמ"ח ספר היקר ונעלה הזה שירי משכיל, חתי"ק"
יד, צ דף, כ 21 ס"מ.
מצב טוב.
………………………………
הגה"ק רבי יעקב שלום סופר [תרט"ו-תרפ"א], ראב"ד בודפשט. בנו של הגאון הנודע רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים". תלמיד אביו הקדוש והגאונים בעל הכתב סופר והמהר"ם שיק [נזכר בתשובותיו]. מחשובי רבני הונגריה, כיהן בתחילה כדומ"צ מונקאטש ואח"כ כראב"ד בודפשט [ראה צילום שער ספרו].
ספרו תורת חיים לא זז מידם של אדירי התורה יושבים על מדין וכל הפוסקים עד ימינו משתמשים בו כיסוד חזק ומבוסס. בין במה שמלקט מספרי השו"ת ובפרט מה שקיבל מרבותיו הקדושים ה"ה מרנן הכתב סופר והמהר"ם שיק זי"ע וביותר מאביו הגדול מרן בעל מחנה חיים זי"ע אשר ממנו קיבל רוב תורתו, ובין במה שהוסיף מדיליה חידושים רבים ונאמנים תלי הלכות על כל קוץ וקוץ ובפרט בדברים שנתחדשו אחר חתימת השלחן ערוך ונושאי כליו (קדמת תורת חיים).
מחבר הספרים "תורת חיים" (חש"מ, תשס"ב), ו"ישבב סופר" (ירושלים, תשל"ו).
הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין [תקע" א-תרנ"א], מגדולי תלמידי החת"ם סופר, שהחשיבו מאד וקרא עליו את הפסוק " קודש הילולים להשם" (הילולים = הלל). רבי הלל כיהן ברבנות הערים: מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה. הוא נודע כדרשן מפורסם, ונחשב לגדול קנאי הונגריה בימיו. הוא היה נערץ ע"י גדולי רבני דורו, רבי חיים מצאנז בעל הדברי חיים אמר עליו: כל המהרהר אחריו כאילו מהרהר אחר השכינה. תשובותיו נדפסו בספרו 'תשובות בית הלל', ודרשותיו נדפסו בספריו: שירי משכיל (שלפנינו); משכיל אל דל; עת לעשות ועוד.
ספר סדורו של שבת, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, מאת רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ. לעמברג, תר"ך, 1860.
בדף השער מופיעה חתימת יד קדשו, מחוקה בהעברות קו גסות. לצידה מופיעה חותמתו המוכרת של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מגדולי הקנאים ושומרי הגחלת היהודית האותנטית.
רבי עקיבא היה שייך למחנה החרדים השמרנים בהונגריה, אשר לחמו כנגד כל סטיה, ולו מזערית, מהדרך המסורה. כבר בצעירותו נודע כקנאי גדול, ובגיל 25 בלבד פרסם את חיבורו 'לב העברי' שעורר רעש גדול. רבי עקיבא היה בעל נפש רחבה ועשירה מאוד, מלא וגדוש ברעיונות חדשניים ועמוקים.
ידוע מעט על יחסו של רבי עקיבא לתנועת החסידות ולפנינו, הספר החסידי החשוב שהיה שייך לאחד מגדולי הקנאים!
בקובץ 'עץ חייים – באבוב' נדפס מכתב מרתק מאת רבי מנחם מנדל בודיק בעל סדר הדורות החדש, שנשלח אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ובו הוא מסביר לו אודות ענין הדביקות בצדיקים ודרכי החסידים. (חוברת יא, ניו-יורק תש"ע, עמ' לט-מד).
[3], נ; לו דף. 24.5 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כריכה חדשה.
ספר מלבושי יום טוב, שו"ת וחקירות שונות בענייני אבן העזר וחושן משפט. מאת גאון הגאונים רבי יום טוב ליפמן הכהן אב"ד מיר, הנודע על שם ספרו שלפנינו כ'בעל המלבושי יו"ט' שהקנה לו את פרסומו הרב. ווילנא, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה.
מאחורי שער המעטפת, מופיעה הקדשה נאה בכתב יד קדשו של המחבר.
הספר ניתן לגאון רבי חיים מאיר נח [לוי] אב"ד סטופץ, חתן רבי אליעזר יצחק פריד. שכיהן כמגיד מישרים וכמורה צדק בווילנא ואב"ד סטופץ, ובמוסקבה ובוולוז'ין.
הגאון רבי יום טוב ליפּמַן הכהן "רבי ליפא מירר" [תקפ"א-תרנ"ג], אב"ד מיר. נקרא על שם ספרו, ה"מלבושי יום טוב".
סבו היה הרב יום טוב ליפמן הלפרין, אב"ד קאפולי (קאפוליא), בעל "קדושת יום טוב", "תוספת קדושה" ו"מלאכת יום טוב".
רבנותו: לאחר נישואיו התמנה כרבה של שומיאץ, שבה כיהן 11 שנים. תקופה קצרה כיהן ברבנות חסלביץ', ולאחר שרפה גדולה שהתחוללה בה, התקבל כרבה של העיר מיר. ברבנות מיר כיהן 18 שנים, והוציא בה את ספרו "מלבושי יום טוב" שלפנינו, שהקנה לו שם של גאון בתורה.
בקיאותו בכל התורה כולה: לפי הרב מ"מ ישר, הביוגרף של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (ה"חפץ חיים"), כאשר נשאל החפץ חיים לאחר שיחה בענייני "קדשים" עם הרב אלעזר משה הורוויץ שהיה אף הוא בקיא גדול בתחום: "האם פגשת במישהו נוסף שמכיר את התחום ברמת הידע שלך?", השיב החפץ חיים: "רבי ליפא מירר, אף הוא כהן, בקיא ממני. הוא יכול היה להיכנס לבית המקדש ולעבוד את העבודה בעיניים עצומות"!
[2], צז דף. נוסף שער מעטפת קדמי. 32 ס"מ.
מצב טוב. נייר שברירי. שער המעטפת מנותק. חיסרון בשדרת הכריכה.
אוסף גדול המכיל עשרות רבות של ספרים תורניים חשובים – ספרי שו"ת ודרשות, הלכה ומפרשים, חסידות ומוסר, ועוד. שנות הת' עד סוף שנות הת"ר (ספרים בודדים משנות הת"ש).
מקור: ספריית הגאון רבי יוסף סג"ל הורוויץ ראש ישיבת חידושי הרי"מ בת"א במשך עשרות בשנים.
כ-[200] כרכים. גדלים שונים.
מצב כללי טוב מאוד עד גרוע. בחלק מהספרים מצויים חסרונות דפים. בלאי, קרעים ופגמים בחלק מהספרים. כריכות פגומות או חסרות בכרכים רבים. האוסף לא נבדק בעיון והוא נמכר כמות שהוא.
שו"ת שערי צדק לאדמו"ר רבי מנחם מענדל מדעעש. שני חלקים כרוכים יחדיו בשערים נפרדים. חלק אורח חיים – מונקאטש, תרמ"ד 1884, וחלק יורה דעה – מונקאטש, תרמ"ג 1883. מהדורות ראשונות בחיי המחבר. עותק מיוחס.
המהדורה הראשונה של ספרי התשובות מהאדמו"ר רבי מנחם מענדל מדעעש, נדפסו בחייו. חלק יורה דעה נדפס לפני חלק אורח חיים. בסוף חלק אורח חיים נדפסו חידושי אגדה, ובהם דרוש שלם שדרש בעת מיתת הקיסר פראנץ – ובו השתלשלות כל הקיסרים לפי סדר, עם פרטים רבים מאד, למעלה מ-4 עמודים גדולים!!
בראש השער הראשון [חלק אורח חיים], מופיעה הקדשה נאה [6 שורות] בכתב יד קדשו של אחיין המחבר הגה"ק רבי חיים בצלאל פאנעטה אב"ד ראטיאג בעל 'דברי בצלאל' [בן הגה"ק רבי יעקב בעל ה'שארית יעקב' בן הגה"ק רבי יצחק משה בן ה'מראה יחזקאל'].
המחבר האדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעעש [תקע"ח-תרמ"ה], בנו של הרה"ק רבי יחזקאל פנט בעל ה'מראה יחזקאל'. רבי מנדל היה מתלמידיו הקרובים של החתם סופר שהיה מפליג בשבחו והיה מכנהו 'דער זיידענער בחור' ואף היה מטייל עמו בערבי שבתות. הוא היה היחיד בישיבת פרשבורג שהיה לבוש בבגדי חסידות. ידוע המעשה עם גלוי אליהו אצל החתם סופר שרבי מנחם מנדל פנט היה נוכח שם. בעקבות נישואיו התקרב ל'ישמח משה', לאחר מכן שימש כרבה של דעעש ומשנת תרי"ח כיהן כאדמו"ר. בגללו, רבים בהונגריה החלו להתפלל בנוסח ספרד, והעיר דעעש הפכה למעוז חסידי. משך עשרות שנים היה מנהיג היהדות החרדית בטרנסילבניה ואחד מגדולי האדמו"רים בדורו. חיבר את הספרים: מעגלי צדק, שערי צדק, משפט צדק ואבני צדק.
בעל ההקדשה הגה"ק רבי חיים בצלאל פנט [תרל"ה תרע"ה], אב"ד ראטיאג ובעל דברי בצלאל. בן הגה"ק רבי יעקב בעל ה'שארית יעקב' בן הגה"ק רבי יצחק משה בן ה'מראה יחזקאל'. היה חתן האדמו"ר רבי זאב וולף ציטרון מאראד. תלמידם של גדולי הדור הגה"ק רבי יהודה גרינוולד, הגה"ק רבי משה גרינוואלד ובעל הקדושת יו"ט מסיגט. רבותיו הנ"ל עיטרוהו בהיתר הוראה. נלב"ע בחצי ימיו ובנו רבי משה שמואל פאנעטה הוציא לאור את ספרו וחיבר הקדמה ארוכה לספר אביו.
חלק אורח חיים: עט דף.
חלק יורה דעה:–ס, כ, [2] דף.
36 ס"מ.
מצב טוב. נייר שברירי. נקבי עש בודדים. חיזוקים לשולי הדף האחרון.
ספר עט סופר חלק א' – מערכות תורניות מפולפלות מאת הגה"ק רבי אליעזר זוסמן סופר מפאקש, מגדולי רבני הונגריה. פאקש, תרמ"ח [1888]. מהדורה ראשונה.
בדף השער מתנוססת חתימת יד קדשו של הגאון האדיר רבי שלמה זלמן עהרנרייך, חתימה מסולסלת ונאה מאוד: "לה' הארץ ומלואה הק' שלמה זלמן עהרענרייך". בין דפי הספר מופיעות מספר הגהות ארוכות בכתב-יד, לפחות חלקן בעצם כתב-יד קדשו של הגה"ק משאמלוי.
לצד חתימת הגה"ק משאמלוי מופיע רישום בעלות חתום מאת בנו הגה"ק רבי חיים: "זה הספר הקדוש שייך לאאמו"ר אבדפ"ה, הק' חיים עהרענרייך". לצד שתי החתימות מופיעה חתימה נוספת המתארת ככל הנראה את המשך השושלת: "הק' אברהם אליעזר לעבא[…]". ייתכן והיא חתימתו נכדו האברך רבי אברהם אליעזר לעבאוויטש הי"ד. בדף הפורזץ האחורי מופיע רישום ארוך נוסף: "הספר הנחמד הלז שייך לאא"מ הגאון והצדיק רבן של כב"ג פאר הדור חריף עצום סיני ועוקר הרים בנן של קדושים מרן שלמה זלמן עהרענרייך שליט"א…"
בדף שלאחר השער מופיעה הקדשה ארוכה ונאה אל בעל הלחם שלמה מאת רבי יצחק צבי פרידמן (פריעדמאן) מסיקסא, הכותב כי הוא מעניק את הספר לרש"ז לרגל קבלתו את נזר רבנות קהילת טשאבא: "בעזהי"ת ביום שנתמנה לרב אב"ד .. הרב המאה"ג החריף ובקי חדת מלא עתיק בנן של קדושים – נין ונכד להרב הגאון צדיק נשגב מו"ה אברהם ליב זצ"ל… ובהסכמת כל עדת ד' קבלו עליהם ונתנו עטרת הרבנות על ראש מו"ה שלמה זלמן נ"י עהרענרייך – מפה, לזאת נתתי לו למזכרת נצח ספרי עט סופר למתנה בנסיעתי על מכון שבתו טשאבע יע"א – ואני תפלה שיאריך ימים על כסא ממלכתו ובכבודו אתפאר גם אנכי. הק' יצחק צבי פריעדמאן, סיקסא, עש"ק וירא תרנ"ד"
מלבד ערכו הקדוש של הספר כספרו של "גדול משיבי דורו" בעל הלחם שלמה משאמלוי, בו הגה עשרות בשנים ושעל גבי גיליונותיו רשם את הערותיו. גם ערכו ההיסטורי-רבני רב מאוד וההקדשה שלפנינו מקפלת בתוכה סיפור עגום.
בראשית שנת תרנ"ד התקבל ה'לחם שלמה' כאב"ד טשאבע, אולם עד מהרה קמו מקטרגים על הרבנות ושלחו ידם באיש האלוקים. הם פנו לוועד הקהילות האורתודוקסי, בבקשה לבטל את המינוי בטענה שהליך הבחירה היה פגום, ורב אחר נבחר. לעובי הקורה נכנס כבורר מוסכם בין הצדדים הגה"ק רבי אברהם יצחק גליק מטולטשבא, והוא פסק לטובת הלחם שלמה ורק בחודש כסלו ה'תרנ"ד הגיע הלחם שלמה לטשאבע כרב העיר המוסכם. לאור זה ניתן להבין את נוסח ההקדשה הבלתי שגרתי ובפרט את המשפט "ובהסכמת כל עדת ד' קבלו עליהם ונתנו עטרת הרבנות על ראש מו"ה שלמה זלמן נ"י עהרענרייך", שנועד לחזק את יד הלחם שלמה כנגד המקטרגים.
הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן עהרנרייך [תרכ"ג-תש"ד] , אב"ד טשאבה ושאמלוי. מגדולי רבני הונגריה–טרנסלבניה לפני השואה. שימש גם כראש ישיבה וחיבר ספרים רבים ונתפרסם בעיקר על שם סדרת ספריו 'שאלות ותשובות לחם שלמה' שעל שמם נקרא (מלבדם חיבר עוד כארבעים חיבורים). נכד ה'קול אריה'. חסיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט ושל בנו הגה"ק מסאטמאר וכמותם היה אף הוא מתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל.
גדולי דורו הפריזו בשבחו. הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלויא. ה"דרכי תשובה" הגדירו כה"שאגת אריה" השני. מסופר כי הסבא קדישא רבי שלמה אליעזר אלפנדרי אמר שזמן רב לא היה בידו ספר נפלא כזה מהאחרונים. ידוע גם שכשעלתה בפולין על הפרק גזירת הימום הבהמות לפני שחיטתן, אמר החפץ חיים שיש לשלוח את השאלה לפני "הגאון האדיר" משאמלוי, כי בידו לברר את הדבר כראוי.
[1], VI עמ’, קב, [1] דף (הדף האחרון חסר כמעט לחלוטין). 25.5 ס"מ.
מצב כללי בינוני. רובם ככולם של דפי הספר במצב טוב. קרעים והדבקות בשולי מספר דפים, עם פגיעה וחסרון בחלקם (ובחלק קטן מההגהות בכת"י). קרעים בשולי השער. כריכה ישנה, מנותקת.
ספר תורת חטאת מאת רבינו הרמ"א, עם סולת למנחה ושמן למנחה מאת רבי שמעון פרידלנד, תורת שלמים, וויכוח מים חיים לר' בצלאל אחי המהר"ל, ודמשק אליעזר מאת ר' אליעזר ב"ר יהושע מק"ק שעברשין. פיעטרקוב. תרס"ד [1903]. מספר חותמות של הגה"ק רבי משה דוד אסטרייכער מטשימפא.
לאורך דפי כל הספרים ישנן למעלה מ -100 (!) הגהות ארוכות בכתי"ק רבי משה דוד אסטרייכר מטשימפא. הגהות הלכתיות למדניות וחריפות, בדיני איסור והיתר, מהן ניתן לראות את בקיאותו האדירה של הגאון שנערץ היה מאוד על ידי כל גדולי דורו.
הגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא [תרמ"ג – תשי"ד], נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בשנת תרמ"ג. הוא היה מיוחס בן אחר בן עד לרבי משה אריה אסטרייכר אב"ד קראלי. וכמו כן, היה גם מצאצאיו של רבי יהונתן בנימין אסטרייכר רבה של טשענגער.
הוא למד בישיבות הונגריה אצל הגאון רבי יהודה גרינפעלד בסעמיהאלי, ואצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד מחבר 'זכרון יהודה' בסאטמר. בימי המלחמה הנוראית, שיכל כמה מילדיו, אך הוא והרבנית, ומספר ילדיהם ניצלו. באורח נס. לאחר השואה היה מעורב מאוד בסיוע לעגונות אחרי המלחמה.
התפרסם מאוד בעקבות ההיתר שנתן להעלות את עצמותיו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ לארץ ישראל, היתר שעליו נסמכו בניו האדמורי"ם לבית וזניץ. באחת מתשובותיו בספרו 'תפארת אדם' הוא כותב על חלום מופלא שאירע לו בו הגיע אליו הגה"ק ה'דברי חיים' מצאנז, ומביא שם את דבריו.
לאחר המלחמה, קבע את מקום מושבו בויליאמסבורג, עד לפטירתו בערב שבת קודש פרשת אמור, בשנת תשי"ד. ארונו הובא לקבורה בארץ הקודש, בעיר בני ברק, סמוך ונראה, לאוהל האדמורים לבית ויזניץ, זכות לה זכה, בעקבות היתרו להעלות את ארונו של ה'אהבת ישראל'.
לאחר פטירתו נדפסו ספריו, תורת אדם.
[2] פז, כא, יא, י, כח דף.
מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית מעט פגומה.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
