אוטוגרף הספר 'דרוש וחידוש' – כ-1200 מילים (!) בעצם כתב ידו הטהור של רבן של כל בני הגולה הגאון רבי עקיבא איגר. כתב היד הוא בנוסח שונה מהנוסח הנדפס והוא כולל שלושה קטעים שלא נדפסו מעולם! עולם התורה כולו ממתין בציפיה דרוכה לחזות בכתב היד המקורי של 'דרוש וחידוש' ובשינויים מהנדפס, ולקרוא את חידושי גדול הגאונים – הגרעק"א, שהיו גנוזים עד כה (ראה מכתב הגר"ש אריאלי המצורף בזה).
בהקדמה לספר 'דרוש וחדוש' שיצא לאור לראשונה לאחר פטירת הגרעק"א, ככל הנראה מתוך כתב היד שלפנינו. כתבו שני בני המחבר שהם חייבים לומר שלשון הספר איננו לשונו הטהור של המחבר ז"ל. הבנים כותבים שעשו עריכה לדברים והם כותבים הסבר לכך. ואכן כאשר מתבוננים בנוסח כתב היד הקדוש שלפנינו, ניתן לראות בבירור את שינויי הנוסח והסגנון מהנוסח הנדפס וכן שלשה קטעים חדשים, שמטעם שאינו ידוע לנו – לא נדפסו כלל בספר.
כידוע, כל מילה ומילה אשר יצאה מפיו הקדוש של הגרעק"א נמדדת ונשקלת בפלס. רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק היה מדקדק במילותיו של הגרעק"ע כבמילותיהם של ה'ראשונים' (ומכאן חשיבותו הנדירה של כתב היד). הגאון מטשעבין התבטא שאם הגרעק"א מביא ראייה מגמרא, יש אפשרות לדון על ראייתו, אך אם הוא כותב מסברא, אין אפשרות להתווכח על דבריו! וידוע שהיה אצל הגאון מטשעבין חילוק בין הספרים שנכתבו מתוך כתביו (כמו אלו שלפנינו) לספרים שנכתבו מפי תלמידים. החזו"א התבטא עליו: "רעק"א היה יכול להיות בדורו של הרשב"א, אלא שהקב"ה ריחם עלינו ונתן לנו רבי עקיבא איגר בדורנו".
מצורפת חוות דעת חתומה מאת הגר"ש אריאלי – שמומחיותו בתורת רבי עקיבא איגר נמשכת עשרות בשנים, והוא ערך והוציא ספרים רבים מדברי תורתו, ובהם ספרים שנדפסו מכתב ידו. בחוות דעתו הוא קובע בוודאות שלפנינו כתב יד קדשו של רבי עקיבא איגר, והוא כותב אודות שלושת הקטעים שלא נדפסו: "הן אוצרות נפלאים, לא יערכם זהב ודרכמונים, אותיות דרבי עקיבא, גווילי קדש קדשים, אוצר בלום שכל בני התורה ותלמידי חכמים תאבים ומשתוקקים מתי יבואו הדברים בדפוס וירוו צמאונם במים חיים אלו היוצאים מפי מורנו ורבנו זצ"ל".
[2] עמודים, 21X18 ס"מ. כתובים בצפיפות 35-38 שורות בעמוד. מכילים חידושים על מסכת יבמות (דפים: סג-סה).
מצב טוב מאוד: כתמי זמן. חיתוך שוליים לא מיושר. כריכת עור מפוארת ומוטבעת.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
קונטרס שו"ת ייחודי המכיל שאלות מרתקות בענייני מוסר שנשאל הגר"ח מוולאז'ין ואת תשובותיו של הגר"ח מוולאז'יו. הקונטרס כולו בכתב יד קדשו של גדול תלמידי הגר"ח מוולאזין, הגאון רבי יוסף זונדל מסלאנט – אבי תנועת המוסר ורבו של רבי ישראל סלאנט'ר. לפנינו תגלית היסטורית חשובה ביותר ובלתי ידועה במשנתם המוסרית של גדול המוסריים האחרונים – בעל ה'נפש החיים' ושל תלמידו – אבי תנועת המוסר. לא נדפס.
הקונטרס מכיל עשרות רבות של שאלות ששאל הגאון רבי זונדל מסלאנט את רבו הגר"ח מוולאזין ואת תשובותיו של הגר"ח (בחלקן מציין הגר"ח במפורש ששמע זאת מרבו הגר"א מווילנא). רוב השו"ת עוסק בתורת המוסר והמידות, והוא מהווה השלמה ותוספת חשובה לשיטתו המוסרית של הגר"ח מוולאזין כפי שהיא מופיעה בספרו המונומנטלי 'נפש החיים' (ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר). כמו כן ניתן בהחלט לומר שבקונטרס שלפנינו נזרעו הזרעים של 'תנועת המוסר' אותה ייסד כעבור שנים מחבר הקונטרס הגאון רבי יוסף זונדל מסלאנט, מי שיכונה לימים: 'אבי תנועת המוסר'.
בקונטרס, הוראות מוסריות מעניינות וכן סגולות שונות, הכל מפי הגר"ח מוולאזין, לדוגמה: "אמר מורי ששמע מגדול אחד דבר בדוק ומנוסה, כשיהיו לאיש שונאים, אם יפעל אצל עצמו שהם צדיקים והדין עמהם – יתהפך לבבם לו לאוהבים". וכן על זו הדרך עצות מעשיות בכדי להינצל מראיות אסורות, חנופה, דברים בטלים ושאר המידות הרעות. בהמשך הקונטרס תשובה ארוכה בעניין "גדולה עברה לשמה" – מחלוקתו המפורסמת של הגר"ח מוולאז'ין עם החסידים, ועוד ועוד תגליות עצומות במשנתו של הגר"ח מוולאזין באמצעות תלמידו רבי זונדל מסלאנט. באחת התשובות מתאר רבי זונדל מפי הגר"ח מוולאזין – גדול תלמידי הגר"א מווילנא – את פגישתו הראשונה והמרתקת עם הגר"א.
הגאון רבי יוסף זונדל מסלנט [תקמ"ו-תרכ"ה], אבי ומייסד תנועת המוסר. תלמידו של רבי חיים מוולוזין ורבו של רבי ישראל סלאנט'ר. חתנו רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים, כתב עליו דברים מבהילים: "כרב גדלו במידות – כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר, היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם". באחרית ימיו עלה לירושלים ושימש כמורה ההוראה של העדה האשכנזית בירושלים.
[14] עמ'. כ 17X11 ס"מ. דיו על נייר. כתיבה ברורה וקריאה.
מצב טוב-טוב מאוד: כתמי זמן. דפים מנותקים. לא כרוך.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
כתב יד ספר 'מעלות התורה' בשלמות, כולל ההקדמה – ספרו המופלא של רבי אברהם אחיו של הגר"א מווילנא. הספר עוסק במעלת התורה ושקידתה. בספרו מביא רבי אברהם כמה פעמים דברים ששמע מאחיו הגר"א.
ככל הנראה בכתב יד קדשו של הגאון רבי אליעזר יצחק פריד בעל 'חוט המשולש', נכדו וממלא מקומו של הגר"ח מוולאז'ין כראש ישיבת וולאז'ין ואב"ד העיר.
….כתב היד לא נבדק לאשורו ולא ערכנו השוואה בין הנוסח הנדפס לכתב היד. אך מעיון בהקדמת הספר בלבד, מצאנו שורה שאינה מופיעה בנוסח המודפס: "וכמבואר בדברי האר"י ז"ל שכל עניני תענית וסיגופים וחרופים המה לראשונים אבל האחרונים חלושי המזג, עיקר התשובה בחיזוק התורה כל היום… ". בעמוד האחרון כתיבות שונות, אחת מהם בענייני צדקה לעניי ארץ ישראל שמקורה בספר נתיבות עולם (לבוב תקס"ז).
הגאון רבי אליעזר יצחק פריד [תקס"ט-תרי"ג], אב"ד וראש ישיבת וולוז'ין. נולד לר' הלל פריד מגרודנא, ואסתר בתו של ר' חיים מוולאז'ין. את תקופת ילדותו עשה לצד סבו ר' חיים בוולאז'ין. נלקח על ידי דודו, ר' יצחק מוולאז'ין כחתן לבתו הבכורה רבקה. בכתב סמיכה שכתב לו אביו בשנת תקפ"ח (1828) נכתב כי הוא מוסר "מידי יום שעורים תמידים כסדרם בי מתיבתא קדישא דק' וואלאזין" והוא אך בן תשע-עשרה שנה! סמוך לפטירת חותנו בשנת תר"ט (1849), התמנה ר' אליעזר יצחק לרבה של וולאז'ין ומיד לאחר מכן התמנה על ידי פרנסי הישיבה כראש הישיבה. בדומה לכל ראשי ישיבת וולוז'ין, טבע ר' אליעזר יצחק סיומת מיוחדת לצד חתימתו: 'מתאבק בעפר רגלי תלמידי חכמים פה וואלאזין'. גיסו הנצי"ב ראה בו אחד משלושת עמודי התווך של ישיבת וולוז'ין וז"ל: "הגאון הגדול אביר הרועים עין העדה אדמו"ר וחו"ז מ' חיים זצ"ל בוולאזין, ואחריו בנו חותני אדמו"ר הגאון פאר ישראל מוהרי"צ זצ"ל, ואחריו מר גיסי הגאון חריף ובקי מ' אליעזר יצחק צ"ל, היא הבאר חפרוה שרי האלוקים ושרי התורה". חיבר: חוט המשולש (ווילנא, תרמ"ב).
[32] עמ', 17X21 ס"מ. כתיבה אשכנזית.
מצב בינוני-לא טוב: מצבו של כתב היד פגוע ופגום מנזקי מים. בשליש התחתון של הדפים הכתב טושטש. ובחלקו קרוע וחסר. כריכה חדשה.
כתב יד אשכנזי מהמאה השש עשרה, המכיל פירוש קצר על טור אורח חיים סימנים: מה-קל. בדף האחרון נרשם בראש העמוד: "ליקוטים פירושים על הטור אורח חיים". סגנון הכתיבה מתאים לשנות הש'.
הפירושים הנזכרים בו פעם אחת בלבד: הם פירוש מהרר"א [הוא רבי אברהם מפראג], נדפס באויגשבורג שנת ש', ומהרר"ן ז"ל הוא רבי נתן שפירא בעל מבא שערים על שערי דורא, שנפטר בשנת של"ח, ופירושו על הטור נדפס לראשונה רק בימינו בטור בהוצאת אל המקורות. את הבית יוסף הוא מכנה 'הקארא' – כך היה מקובל לכנותו בדורו ובדור הסמוך.
[26] עמ'. 14X19 ס"מ. כתיבה ברורה וקריאה.
מצב טוב. קרעים קלים בשוליים, חלקם משוקמים, כמעט ללא פגיעה בטקסט. כתמים בהירים. כריכת מעטפת ישנה.
אוגדן שיחות מוסר מפי ה'סבא מסלבודקא' – הגאון רבי נתן צבי פינקל – אבי ומחולל אסכולת סלבודקא בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. השיחות בכתב יד קדשו של תלמידו-ממשיך דרכו 'הכהן הגדול מאחיו' הגאון רבי אהרן כהן ראש ישיבת 'חברון'.
האוגדן מכיל שמונה שיחות-מוסר של ה'סבא מסלבודקא' – ובראש האוגדן רשם הגאון רבי אהרן כהן: "דברים היוצאים מפיו של הסבא שליט"א, אהרן קאגאן – משיחות סלבודקא". השיחות שלפנינו מהוות את תמצית משנתו המוסרית של ה'סבא מסלבודקא' שעיקרה: 'גדלות האדם' (שיטה הפכית לשיטה הנובהרדוקאית השמה דגש דווקא על ביטול היש ושבירת המידות). כבר בשיחה הראשונה שבאוגדן אנו מוצאים את תמצית שיטתו של ה'סבא מסלבודקא': "יסוד מוצק לדברנו בגדולת האדם" כאשר ה'סבא' מרחיב כי לא רק החלק הרוחני של האדם הינו גבוה מעל גבוה, אלא אפילו גוף האדם גם הוא "חלקי חכמה עליונה". וכן על זו הדרך בכל השיחות שלפנינו, שזורה כחוט השני שיטתו הייחודית של ה'סבא מסלבודקא' בעניין 'גדלות האדם'.
השיחות שלפנינו נכתבו על ידי גדול תלמידי ישיבת סלבודקא, העילוי הליטאי 'רבי אהרצ'יק קובנער' (הגאון רבי אהרן כהן), מי שלימים ישא לאשה את בתו של ראש ישיבת סלבודקא (הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, מחותנו של 'הסבא') ויהפוך בעצמו לראש הישיבה בארץ ישראל, כאשר היא כבר קרואה בשמה החדש: 'ישיבת חברון'. השיחות שנכתבו כלשונם כפי שיצאו מפי קודשו של ה'סבא מסלבודקא', בעת מסירתם בהיכל הישיבה, ובפרט כאשר הן נכתבו על ידי הגאון רבי אהרן כהן הידוע בגאונותו האדירה ודיוקו הרב בכל מילה, מהווים מקור ייחודי ואותנטי למשנתו של ה'סבא מסלבודקא' שכידוע לא השאיר אחריו כתבים והגותו ומשנתו נדפסו מכתבי תלמידיו בלבד. ואכן, כאשר אנו משווים את השיחות שלפנינו לאותן השיחות בדיוק כפי שנדפסו מכתבי תלמידים אחרים, אנו מוצאים שינויים רבים מספור, בעיקר בסגנון, אך לעיתים אפילו בהבנת הנושא גופא.
הגאון רבי נתן צבי פינקל, 'הסבא מסלבודקה' [תר"ט-תרפ"ז], מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל. בשנת 1882 החל בהקמת הישיבה הגדולה בעיירה סלבודקה. בישיבה זו השקיע הרב פינקל את כל כשרונותיו, בה התעצבה דמותו החינוכית וההגותית, ובה כיהן כארבעים וחמש שנה. בשנת תרפ"ד, בעקבות החוק המחייב ללמוד לימודים כלליים בישיבות, בעוד שישיבות אחרות קיבלו את החוק החדש, סירב לכך ה'סבא' בתוקף, ועלה בראש כל תלמידי הישיבה לארץ ישראל. הישיבה השתקעה בעיר חברון, בה שכנה עד לפרעות תרפ"ט (1929).
הגאון רבי אהרן כהן [תרס"ד-תשכ"א], ראש ישיבת 'חברון'. בהיותו כבן חמש עשרה עבר ללמוד בישיבת 'כנסת ישראל' -סלבודקא, שם למד בחברותא עם הרב אפרים זאב גרבוז ויחדיו השלימו את לימוד כל מסכתות הש"ס. נודע בקרב רבני הישיבה ותלמידיה כגדול בתורה וכונה בפיהם "העילוי רבי אהרצ'יק קובנער" (העילוי רבי אהרן מקובנה). בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל יחד עם בני ישיבת סלובודקה שהשתכנה בחברון. בי"ד בסיון תרפ"ט נישא לצילה, בתו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. לאחר פטירת חותנו התמנה רבי אהרן כהן לראש הישיבה. (לקריאה נוספת: שמעון יוסף מלר, 'הכהן הגדול מאחיו', ירושלים, תשס"ט).
אסכולת סלבודקא בתנועת המוסר, בימיה של סלובודקה פעלה תנועת המוסר בליטא בשני ראשים מקבילים: שיטת סלובודקה ושיטת נובהרדוק. בנובהרדוק פעלו בשיטות קיצוניות לדיכוי המידות הרעות ולטיפוחן של המידות הטובות, אך בסלובודקה שללו גישה זו בתוקף, ודגלו בטיפוח המידות האנושיות באמצעות העמקת ההכרה האנושית. ה'סבא' גרס כי במקום להציב בפני החניך את שפלותו כלפי הבורא, יש להדגיש את חשיבותו של האדם שנבחר לשרת ולעשות את רצון הבורא. שיטה זו זכתה לפרסום רב ונקראה בשם "גדלות האדם". בסלובודקה גרסו כי האדם הוא היצור הנעלה ביותר בתבל שנבחר לעשות את רצון בוראו, ולכן עליו להתנהג כאדם השוהה לפני המלך – שיטה שכאמור מודגשת חזור והדגש בשיחות שלפנינו. בסלובודקה הקפידו מאוד על לבוש מודרני ומוקפד, ותלמידי הישיבה התפרסמו בכך שנהגו להופיע כשהם מגולחים ולבושים בחליפות בהירות, כובעי קש, ומקלות הליכה, בדומה ללבוש הסטודנטים בתקופה ההיא.
[1] מחברת שורות, [12] עמ' כתובים. כ 21X15 ס"מ.
מצב טוב: דפים מנותקים ברובם, כריכת מעטפת. כריכה אחורית חסרה.
כתב יד אשכנזי שלם (כ-200 עמ' גדולים) מראשית המאה השמונה העשרה. כתב היד מכיל ביאורים על כל התורה ומדרשי חז"ל לפי סדר הפרשיות ובסופו ביאורים על המגילות. כתב-יד חשוב ביותר.
זהות המחבר אינה מופיעה בחיבור ואינה ידועה לנו, אך ניכר מהסגנון והתוכן שהכותב היה תלמיד חכם ובקי גדול אף בספרי המפרשים האחרונים. בכמה מקומות ניכרת מומחיותו של המחבר גם בפרד"ס (ראה, דף 85,א שם המחבר עורך רשימה גדולה של ראשי תיבות עם מסרים שונים, היוצאים מהתיבות 'תשובה' או 'תפילה').
על התקופה והמקום בהם חי ופעל המחבר, תעיד העובדה שהוא מפנה פה ושם לספרי הדרוש והפרשיות של כמה מרבני אשכנז (כנראה) מבני בדורו: תפארת שמואל, תפארת הגרשוני, פני אריה, נחלת עזריאל יד אבי שלום. כולם ספרי דרוש מובהקים שנדפסו בשנות הת'.
רמז נוסף לזהותו של המחבר מופיע בדף 43, ב, שם מציין המחבר חידוש נפלא באגדה בשם אביו: "ועיין בח"א [=בחידושי אגדות] של א"א ז"ל במס' סוטה דף כז שמשה שיבר את הלוחות כדי שיהא גם הוא חוטא ויוכל להתפלל … יע"ש".
[1] פנקס כרוך גדול, קיח דף. 19X30 ס"מ. ייתכן וחסרים דפים.
מצב טוב: כתמי זמן. קרעים קלים (חלקם מחוזקים ומשוקמים) ובלאי קל בפינות מספר דפים.
כתב יד, דרשות לשבת הגדול והספד על הגאון רבי הירץ שאייר. נכתבו על-ידי רב באחת הקהילות שבמחוז מגנצא.
כתב היד כולל [11] דרשות לשבת הגדול שנאמרו בין השנים: תקע"ט-תקצ"א [1829-1831], ועוד דרשה אחת [דף יא, א]: "לחברא קדישא גמילות חסדים שנת תקפ"ג ובו קצת הספד על איש צדיק תמים ה"ה הגאון הגדול מו"ר רבן של כל בני הגולה ר' הירץ שייאר זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק מענץ יע"א".
מתוך ההספד נראה שהייתה למספיד היכרות אישית וקרובה עם הגאון רבי הירץ ואולי גם היה תלמידו. כן מזכיר המספיד שהוא היה גר מלפנים במענץ "ושמעתי מתורתו" וגם לאחר מכן כשהיה מיושבי ק"ק וואלליי (שבמחוז מגנצא) היו מריצים שאלות אל רבי הירץ. וכן מזכיר בתוך ההספד דברי תורה מאת רבי הירץ.
כ [32] עמ'. 21X35 ס"מ. כתיבה אשכנזית, רבנית, עגולה ונאה.
מצב טוב: כתמי זמן. קרעים קלים וקמטים בשוליים. כריכה חדשה.
"ליקוטים ופירושים שונים על חידושי מהרש"א, ועל חושן משפט ויורה דעה, גם על פרק ב' דאבת ועל מדרשים שונים ושארי דברים" (נוסח השער). חיבור שלם, בכתיבה נאה וברורה, מאת אחד מגאוני גאליציה.
השער עשוי מסגרת מעוטרת בצבעים עם עמודים ואגרטלי פרחים, בראש הכותרת המעוטרת נרשם 'כתר תורה' ואולי הוא שמו של החיבור.
בסוף סי' ל"ט מהחידושים על חושן משפט (דף מד, ב) נרשם: "זאת היא מפי הרב מו"ה זלמן מישל דיין דק"ק באלחוב" [-בעל ספר אוצרות שלמה על טריפות הריאה (לבוב, תר"א), נפטר בשנת תרי"ז ונספד על ידי הרה"ק רבי מנחם מנדל פאנעט בספרו מעגלי צדק ח"ב דף עט, א] .
רי דף, מתוכם כ-[330] עמ' כתובים. 10X17 ס"מ.
מצב טוב: מעט נקבי עש זעירים, בדפים אחרונים כתמים בשליש העליון ומעט קרעים, רובם ללא חסרון. כריכת חצי קלף חדשה.
ספר 'משאת בנימין' – ביאורים נפלאים על הפרשיות כולל ביאורים רבים על מדרשי פליאה וביאורים על המסורה. חיבור עב כרס המתפרש על פני למעלה מ-250 עמ', כולו בכתב יד הגאון רבי אליהו רייך דיין דק"ק טירנא. כתב היד מהווה המשך לספרו הנודע 'משאת בנימין' ולא נדפס מעולם.
כתב היד שלפנינו כולל ביאורים ודרשות שנאמרו ונכתבו בין השנים: תרע"ח-תרפ"ה, לאחר סיום הדפסת ספריו משאת בנימין (תרס"ח-תרע"ד). בחידושיו מזכיר רבי אליהו דברים מרבותיו: "אדמ"ו הגאון הגדול אב"ד פ"ב", ועוד מחכמי הונגריה. בעמ' 61-66 'ציוני דרשות על פרקי אבות' היינו ראשי פרקים, דברים אלו תואמים לפירושו הגדול על פרקי אבות 'פרחי אזוב' (גאלנטה תרפ"ז) ומכאן הוכחה לזיהויו הוודאי של המחבר. (כמו כן בדף 126 ב' מופיע מכתב חתום בלועזית).
הגאון רבי אליהו רייך [תר"ל-תש"ה], תלמיד הגאונים בעל 'שבט סופר' ורבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל זכרון יהודה. שימש כדיין ומגיד מישרים בטירנא משנת תרס"ד עד עלותו על המוקד בשנות החורבן, כנראה בחדש תשרי תש"ה. מחיבוריו נדפסו: משאת בנימין ופרחי אזוב (לקריאה נוספת: קינסטליכר – החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקנח).
[256] עמ', 16.5 ס"מ. חלקם כתובים לרוחב הדף.
מצב טוב: פגיעות קלות בשולי דפים ספורים. כריכה חדשה.
מאמרי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, לחד הפסח ועל סדר הגדה של פסח. מאת רבי אריה יהודה ליב מלאנצהוט וקישינוב, מגדולי תלמידי ה'חוזה מלובלין', בעל 'ארבעה חרשים' 'חומת אריאל' 'גבורות אריה' ועוד. כתב יד שלם ומסודר, עם הדגשת תחילת פסקאות, עם שומר דף, עם שוליים נאים.
רוב המאמרים נדפסו בספריו של המחבר, עם שינויים. חידושי המחבר נדפסו רק אחרי עשרות שנים מפטירתו, מכתבי יד שהיו מפוזרים אצל תלמידיו, ונדפסו ללא סדר מובהק. מבדיקה שטחית נראה שיש בכתב היד קטעים שלא נדפסו בספרים. יתכן ומהעותק שלפנינו הוא רצה ליצור ספר מסודר ואסף מספרי המחבר, ואולי היה בידו כתבים נוספים. בדף [20, ב]: וכיוצא בזה שמעתי מבוצינא קדישא הרב המגיד מקאזיניץ…
רבי אריה יהודה ליב מקישינוב [תקי"ז-תקפ"ו], בעודנו נער כבר היה בקי בש"ס פוסקים ואף בספרי קבלה, וחריפותו היתה לשם דבר. בהיות בן 20 נבחר לרב בלאנצהוט, וכיהן בה יותר מארבעים שנה. בלאנצהוט הוא הכיר את ה'חוזה מלובלין' שראשית הנהגתו היתה שם. הוא היה מגדולי תלמידי ה'חוזה מלובלין', ולימים החל נוהג כאדמו"ר. בעל ה'אוהב ישראל' דאג שהוא יכהן כרבה של קישינוב על מקומו של בעל ה'באר מים חיים', והוא אמר אז דברים נוראים ונפלאים על שורש נשמתו, ועל כך שסתרי תורה שהיו גנוזים ארבע מאות שנה נמסרו לו. לצד עיסוקו בקבלה וחסידות נודע כגאון מובהק, וכפי שכתב עליו רבי יוסף שאול נתנזון "הרב הצדיק היה מפורסם לאדם גדול וקדוש… כאשר שמעתי אומרים משמו הקדוש דברים חריפים ונפלאים. הוא כתב הרבה כתבים וחידושי תורה, אולם רובם אבדו ונשרפו. מתורתו נדפסו הספרים: ארבעה חרשים, ובו כידוע נדפס לראשונה ה'צעטיל קטן' מרבי אלימלך מליזענסק, חומת אריאל, דברי אסתר, וגבורות אריה.
53 דף, כתובים משני צידי הדף. 23 ס"מ.
מצב טוב מאוד.
כתב יד על קלף שהוצא מכריכה והוא העתקה של פרוש רש"י על התורה, פרשת 'אחרי מות'. עם שינויים מהנדפס.
[1] יריעת קלף. 21X31.5 ס"מ. כתוב משני הצדדים. צד אחד ויקרא טז פסוקים א – יא. צד שני ויקרא טז פסוקים יב – כג. בשולי העמוד פרוש קדמון לא ידוע.
מצב בינוני. כתמים. כתב דהוי. רובו קריא.
כתב יד על קלף שהוצא מכריכה והוא העתקה של פרוש רש"י על התורה, פרשת שלח. שינויים רבים מהנדפס.
[1] יריעת קלף. 21X31 ס"מ. כתוב משני הצדדים.
צד אחד במדבר יד פסוקים טז – כט.
צד שני במדבר יד פסוקים כט – מה. בשולי העמוד פרוש קדמון לא ידוע.
מצב
בינוני-טוב. כתמים . כתב דהוי. רובו קריא.
קונטרס בכתב יד הכולל דרשות וחידושי תורה בשם גאוני פראג ובראשם הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה', רבה הנודע של העיר פראג. לא בדקנו אם חידושי בעל ה'נודע ביהודה' נדפסו בספריו צל"ח או דורש לציון.
א. מאדמ"ו הגאון מוהרי"ל [מוה"ר יחזקאל לנדא] נר"ו ביום ראשון של פסח.
ב. בשם הגאון מוהרי"ל [מוה"ר יחזקאל לנדא] סג"ל ושייך לפורים.
ג. מהגאון מו"ה זרח איידליץ ונאמר בשבת פ' פרה תל"ב [1772] דף ג, ע"א.
ד. בשם הגאון מהר"ר זלמן עמריך דיינא רבה דק"ק פראג [בעל ששה זרעוני ערוגה] ושייך לברית מילה.
[8] עמ', כ 23X19 ס"מ. כתב יד ברור.
מצב בינוני-טוב: כתמי זמן. בלאי קל בראשי הדפים עם פגיעה בתיבות בודדות. דהייה קלה של הכתב בעמוד האחרון. פגם בראשי הדפים עם פגיעה במספר מילים.
סדור תפילה ערוך בכתב יד על קלף, לחזן קהילת לעשניץ.
נכתב בידי סופר באותיות גדולות מאירות ומנוקדות, שער מצוייר צבעוני. כותרות בולטות ועוד.
הסדור כולל תפילות שונות, פיוטים, ברכות ובקשות שונות לימים טובים ועוד. ברכת החודש. ברכת הגומל. מי שברך לחולה. לכה דודי. ברכות ההפטרה. ברכת הנותן תשועה למלכים וממשלה לנסיכים. ברכות לשלוש רגלים. תפילת יזכור. אל מלא רחמים. כשמברכין שני וחמישי. ברכות המגילה. בלילה אחר קריאת המגילה. תפילה כוונת התקיעות.
השער מעוטר בצבעים, זוג עמודים, קשת ועיטורי ציצים ופרטים. בתוך השער תפילה לחטא הידוע 'יהי רצון שכל טיפה וטיפה קרי שיצא לבטלה ממני ומכל ישראל'.. בבסיסי העמודים כיתוב עם שם התורם בעיר לעשניץ.
[16] עמ'. 23.5X20 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. כריכת עור חדשה.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
סודות עמוקים ונפלאים על כוונת התפילות והברכות מאת רבי משה הגולה מקיוב. כתב יד קדום עם שינויים רבים, קטעים שלמים, ואיורים וטבלאות רבות שאינן מופיעות בספר הנדפס.
הספר נקרא 'שושן סודות', משום שבמקורו מכיל תרנ"ו סודות כמנין שושן. בפועל הספר הנדפס מכיל רק תס"ג סודות ובכתב היד שלפנינו מופיעים תצ"א סודות.
אשר למחברו מצויות דעות שונות, שהוא: הרמ"ה, הרמב"ן, תלמיד הרמב"ן, נכד הרמב"ן, וכבר דשו רבים בענין זה והעלו שהמחבר הוא רבי משה ב" והוא הוא רבי משה הגולה מקיוב. [ראה שם הגדולים להחיד"א ערך שושן סודות].
רבי משה זה נולד בשנת ר"ט במדינת ליטא, כמה שנים היה תושב קיוב, שהיתה קימת בה בימים ההם, קהילה יהודית גדולה וחשובה, בשנת רנ"ה גורשו היהודים מקיוב ור' מ/שה הלך בגולה ומכאן שמו: רבי משה הגולה מקיוב, בשנת רס"ו כשהיה בעיר לידא התנפלו הטטרים על העיר ויבוזו אותוה ואת רבי משה הובילו שבוי לארצם, לקרים, יהודי קרים פדאוהו ויהי להם לראש.
ספר זה התחילו לכתוב עוד בשנת הגירוש – רנ"ה וגמרו בקרים בשנת רע"א, נפטר ברך בשנת ר"פ. [אהל רח"ל ח"א עמ' 93-94].
הספר נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ד. לא ערכנו השוואה מדוקדקת בין הנדפס לכתב היד.
כפי הנראה כתב היד הוא קדום לדפוס היות ומלבד מספור הדפים, ישנו מספור קונטרסים, מה שיכול להעיד שהספר שימש כהכנה לדפוס.
כתב יד אשכנזי ברור ומסודר. [132 דף] גודל: 18X16 ס"מ. כתב היד מתחיל בעמ' ו' ומסתיים בעמ' קלח ומכיל את הסודות כ-תצא. מעט טבלאות ושירטוטים קבליים.
הספר במצב טוב למעט הקרעים ונקבי עש ששוקמו אמנותית עם פגיעה בטקסט. לא כרוך.
כתב יד נדיר ומעניין כנראה מהמאה החמש עשרה או תחילת מאה השש עשרה ובו שני חלקים: מענה על טענות המומר פפרקורן ופולמוס הקהל באולמא. כתב-יד חשוב ומעניין ביותר, עם תגלית היסטורית מעניינת.
* החלק הראשון [עמ' 1-9]: מענה לטענות המומר המשמיץ פעפרקורן. הוא המומר המפורסם המכונה גם בכתב היד שלפנינו "ט"ק" [–טריפה קצב], שהכשיל והאכיל את ישראל נבילות וטריפות רח"ל. מומר זה יחד עם חבר מרעיו הכמרים הדומיניקנים הדפיסו מספר ספרי הסתה נגד היהדות. בספרו השני 'יודען דיכטע' [-וידוי היהודים] שנדפס בשנת רס"ח, הוא לועג על מנהג הכפרות ועוד מנהגים יהודיים – וכמענה נגדו חובר הקונטרס שלפנינו [ראה: י, מ, פלס צפונות ה' עמ' יז]. לדעתו של פלס מחבר הקונטרס שלפנינו הוא רבי יוחנן לוריא בעל ספר משיבת נפש. חסר ההתחלה.
* החלק השני [עמ' 9-16]: מכתב ארוך מאת רבי משה מליכטן-ועלז אל גאוני וראשי המדינה. במכתבו, קובל הכותב תושב אולמא, על בר אוריין, נגיד ועשיר מעשירי הקהל ובני משפחתו שהשתלטו על השחיטה ולקחו את השררה בתוקף ולא ביושר. לשונו של רבי משה לשון לימודים המתובלת במליצות תלמודיות. בעמ' האחרון קטע נוסף ממכתב בעניין הפולמוס הנ"ל.
תגלית היסטורית חשובה: המכתב כאמור הוא מפרי עטו של רבי משה מליכטן-ועלז (Lichtenfels). שמו ידוע מהצהרה שכתב בשנת רכ"ז [1467] בענין הלימוד בספר מורה נבוכים והסתייגות מכמה פירושים שהובאו שם. ההצהרה התפרסמה ע"י ח' פרנקל גולדשמידט במבוא לספר המקנה לרבי יוזלמן רוסהיים (עמ' כב), ושם היא העלתה את ההשערה שרבי משה מליכטן הוא הוא רבי משה צארט שנזכר על ידי רבי יוזלמן מרוסהיים כרבה של אולמא שהתנצר באונס ולאחמ"כ נמלט לירושלים ושב ליהדותו בפרהסיה. להשערה זו הסכימו כמה חוקרים אחריה [ראה חומר מצורף]. אולם מהמכתב שלפנינו אנו נוכחים לראות בברור שזו טעות ומדובר בשני חכמים נפרדים בשם רבי משה. שכן הגאון רבי משה צארט מוזכר פעמיים!! במכתבו של רבי משה מליכטן שלפנינו (עמ' 5 ; 6).
[16] עמ', 17X14 ס"מ. נייר עבה ומשובח. עברית ואידיש-דויטש עתיקה. כפי הנראה העתקות.
מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
כתב יד גדול, למעלה משלוש מאות דפים. ביאורים על פרשיות התורה, מאת רבי משה פריידיגר ראש הקהל דק"ק בודפשט כחצי יובל שנים.
רבי משה פרוידיגר [תקע"ח-תרנ"ז] , תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. בן הגאון רבי פנחס ליב פרוידיגר ראב"ד אויבן ישן, בגיל י"ח נסמך להוראה, לאחר נישואיו עלה ונתעלה בעושר רב והיה מן היהודים הראשונים והראשון בין החרדים שזכה לתואר אצולה מבית המלכות. עשרים וחמש שנה נשא את משא העם בבודפשט ומצודה הייתה פרושה על כל המדינה. [חכמי הונגריה עמ' 362-363].
לאחר פטירתו הדפיסו בניו את ספרו הגדול 'משה ידבר' בשני חלקים (בודפשט תרפ"ז-תרפ"ט) על פי כתב היד שלפנינו.
[340] דפים כתובים מצד אחד של הדף. גודל: 33X21 ס"מ. העמוד הראשון הוא שער לספר שמות.
מצב טוב. קרעים קלים וקמטים בשולי הדפים. לא כרוך.
אוטוגראף הספר 'כליל תפארת' הכולל
דרושים נחמדים עם ביאורים במקראי קודש ותוכחות מוסר השכל, בכתב יד קדשו של המחבר הגאון הנודע רבי צבי הירש מגיד מישרים דק"ק לעסלא. כתב היד שלפנינו נדפס לאחר מכן בברסלוי (תק"פ 1820) בהסכמת הגאון רבי עקיבא איגר.
כתב היד מכיל ל"א דרשות. כל דרוש נושא שם מיוחד, לדוג': מעיל קטן, בגדי ישע, שירת הים, לקחת מוסר, כסף מזוקק וכדו'. דרוש ט"ו הנקרא 'כוס תמרורים' הוא דרוש על כמה רבנים וגבירים ביניהם הגאון רבי עזריאל אב"ד לובלין [ראש הברזל] והשר הנגיד הגדול רבי ישראל ב"ר צבי מווארשא – חמיו של הגאון רבי שלמה איגר. בדרוש כד אות יט: מצוה רבה היא אלי לגלות, את אשר שמעתי בשם הרב הגאון המפורסם בכל קצוי ארץ מו"ה אליהו זצ"ל מק"ק ווילנא.בדרוש ה אות ו: ואגב אגלה לך מה ששמעתי מהרב הגאון אבד"ק ליסא בעל מחבר ספר חוות דעת. באמצע דרוש ט"ו נכרכו [17] דפים ובהם דרשות לימים נוראים כנראה מהמחבר הנ"ל. על הדרוש הראשון נרשם לראש השנה.
הדפים הנ"ל לא נדפסו בספרו כליל תפארת.
המחבר רבי צבי הירש מגיד מישרים דק"ק לעסלא [נולד בשנת תקל"ב], גדולתו וכוחו בדרוש ניכרים היטב לכל מעיין בספרו החשוב והנודע שלפנינו. על חשיבותו הגדולה של המחבר ושל כתב היד שלפנינו, תעיד העובדה שהגאון רבי עקיבא איגר יצא מגדרו ובאורח נדיר העניק הסכמה לספר שלפנינו. בראש הספר המודפס מתנוססות הסכמותיהם של רבי עקיבא איגר, ה'חוות דעת' ושל רבי גדליה ליפשיץ אביו של ה'תפארת ישראל'. חיבור נוסף שלו הוא 'צבי תפארת' על שיר השירים (ברעסלוי תקפ"ב).
[182] עמ', 22X18 ס"מ. כתיבה צפופה. אוטוגראף המחבר. רובו על נייר ירקרק.
מצב טוב: מספר דפים מנותקים. קיפולים וקרעים קלים בשוליים, כריכה פשוטה, מנותקת.
כתב-יד עב כרס המתפרש על פני כ-170 עמ', כולו בכתב יד קדשו של הגאון הצדיק רבי שלמה זלמן לאנדסבערג מחותנו, תלמידו ואיש סודו ועצתו של הגאון רבי עקיבא איגר . פוזנא, המאה ה-19. לא נדפס!
לפנינו חיבור שלם מוכן להדפסה, המכיל קובץ דרשות בעניינים שונים מאת הגאון הצדיק רבי שלמה זלמן לאנדסבערג. על חשיבות ומעלת חידושיו ניתן ללמוד מכך שעל כמה דברים הוא הוסיף בגליון שאח"כ מצא כן באלשיך, בספר מעשי ה', כלי יקר, בינה לעתים וביערות דבש. בגליון דף מג, ב כותב המחבר: "כמדומה שמעתי מרבינו הגאון זלה"ה" (כוונתו כמובן לגאון רבי עקיבא איגר). בשולי דף נ, א הוא מזכיר שאלה ששאלו "בני רבי משה" (הדיין הנודע רבי משה לאנדסבערג, מדייני ק"ק פוזנא, המופיע בתמונתו המפורסמת של הגרעק"א לצד שני דייני פוזנא).
הגאון הצדיק רבי שלמה זלמן לאנדסבערג [מכונה ר' זלמן פאזנער ; תק"מ-תר"כ], בעל ספר תואר פני שלמה. תלמיד חכם מופלג ועתיר היחס. תלמיד הגאון בעל 'חמדת שלמה', ומחותנו ותלמידו ואיש סודו ועצתו של הגאון רבי עקיבא איגר, כפי שהוא בעצמו כותב בספרו תואר פני שלמה (עמ' 21): "ועל הטוב יזכר כבוד מחו' אדמ"ו הגאון מוה' עקיבא איגר זצללהה אבד"ק פאזען אשר בענותנותו משכני חסד להיות מאנשי סודו ועצתו והרשני לדון לפניו הרבה, בפנים מסבירות ותורת אמת זכני הרבה לשמוע מפיו הקדוש". הגרש"ז היה נין ונכד לגדולי עולם: רבי יוסף מפוזנא בעל יסוד יוסף ורבי ישראל קליפארא בעל ישמח ישראל. כל ימיו ישב על התורה והעבודה בפוזנא, לובראנץ ולעסלוי וסירב ליהנות מכתרה של תורה, אך אלפים היו נוהרים לדרשותיו. בניו הם הגאונים: רבי משה לנדסברג תלמיד רבי עקיבא איגר ודיין דק"ק פוזנא, רבי אליהו יהושע לנדסברג אב"ד לעסלוי ורבי אריה ליב אב"ד צילץ וניקאלאי. בספרו תואר פני שלמה (עמ' 62) כותב הגרש"ז "גם חברתי חבורים יקרים דעת ותבונה להבין מקראי קודש ודברי חכמים וחדותם כפי אשר הבנתי בספרי הגדולים אשר מעולם אנשי השם" כוונתו כמובן גם לחיבור זה שלפנינו.
174 עמ', 18X21 ס"מ. כתיבה אוטוגראפית, עם הוספות והשלמות בגליונות. לא נדפס.
מצב טוב-טוב מאוד: בלאי קל בשולי הדפים הראשונים בעיקר. מעט חיזוקים בנייר דבק. כריכת בד חדשה.
דרשה ארוכה וייחודית [למעלה מ 33 שורות] בכתב ידו של 'פוסק הדור' הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, – דרשה לחתונה עם מעשייה נאה מה'מגיד ממעזריטש' ותלמידו. בסוף הדרשה ברכות חמות לזוג הצעיר, שיבנו ביתם – בית יעקב על אדני התורה והתפילה.
מעניין לראות כיצד גאון ההוראה הליטאי, מביא בדבריו סיפור ארוך (כמחצית מהדרשה!) מאחד מאבות החסידות הנערצים.
רבי יוסף שלום אלישיב [תר"ע-תשע"ב, 1910-2012]. נכדו של המקובל האלוקי בעל ה'לשם שבו ואחלמה', כבר בילדותו (עוד לפני גיל בר-מצווה!) זכה לכתוב חלקים בספר הק' 'לשם שבו ואחלמה' חלק ג', מפיו הק' של זקנו אשר מזכירו בספרו בכינוי הנעלה "אשרי יולדתו". הגרי"ש היה מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. הוא נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל עניין ועניין את מסקנתו הברורה מתוך הסוגיא. לימים נעשה לגדול פוסקי ההלכה שבדור ובעשרים השנים האחרונות לחייו הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל.
[1] דף, כ 33 שורות. נכתב על גבי צידו האחורי של נייר מכתבים.
מצידו השני של הדף, ישנה התחלת דרשה נוספת, אף היא בכתב ידו של הגרי"ש אלישיב, כ 5 שורות בכתב ידו.
21×11.5 ס"מ
מצב טוב מאוד. הדף חתוך בשוליו, ללא פגיעה בטקסט. קמטים קלים. כתם בתחתית הדף, רחוק מהטקסט.
כתב יד גדול וחשוב – כארבע מאות עמודים בכתב יד איטליאני רבני מהמאה השמונה עשרה. לא נחקר מספיק.
כולל: דרשות לשבתות השנה ימים נוראים ומועדים, הספדים דרשות לתשלום חברת 'שוני הלכות' ועוד.
בדרשה אחת מזכיר הכותב את 'נר ישראל, פטיש החזק, עמוד הימיני, אשר אני מציק (ֹ!) מים על ידו, כמוהר"ר באסאן נר"ו…'
התאריכים הנזכרים בכתב היד הם מהשנים: תקכ"א-תקכ"ח [1761-1768].
עשרות קונטרסים לא כרוכים, כשבעים דרשות, רבים מהדרשות פותחים בראשי תיבות היוצאים משם הוי"ה.
[216] דף (כ-400 עמ') מתוכם 3 קונטרסים (כארבעים דף באיטלקית). 27X17 ס"מ בערך.
מלבד הנ"ל נמצאים גם בתכריך הדרשות 2 קונטרסי דרשות באיטלקית מהשנים
תקמ"ג-תקמ"ו [1783-1786] עליהם רשם הרב הנ"ל בכתב ידו שאלו הדרשות הם אשר דרש דרש בקהל עם נכדי יעקב ישראל קרמי.
ככל הידוע כתב-יד זה לא נדפס!
מצב טוב. כתמי זמן. לא כרוך.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
גביות עדות ומסמכים מבית הדין במודינא, חלקן עם חתימות (לא מקוריות) של רבני מודינא. סה"כ למעלה משלושים דפים. תוכן התעודות לא נבדק כראוי וייתכנו תגליות מפתיעות.
כולל: [7] מכתבים ומסמכים שונים באיטלקית עם חתימות בעברית בחלקם חתימות מסולסלות. [בחלק מהמכתבים מצוינים תאריכים: 1767-1789], נוסח תפילת הודאה לאחר עצירת הגשמים בשנת תקמ"ג [1783], דף עם רשימת חזנים לתפלות ימים נוראים וחגים. ועוד ועוד.
כ 32 דפים מהמאה השבע עשרה. גדלים משתנים.
מצב כללי טוב.
סדור תפילה לימות החול, שהועתק ותורגם לשפה הספרדית העתיקה, על ידי יהודים 'אנוסים' מיוצאי ספרד או פורטוגל. פריט היסטורי נדיר ומרגש במיוחד.
לפנינו רובו של סידור תפילה לימות החול, שנכתב בשפה הספרדית העתיקה (- כנראה אחד מהניבים הקסטיליאנים) בידי יהודי מאנוסי ספרד, בשליש הראשון עד אמצע המאה ה16 (1530-1550 בערך). בדפים מוטבע 'סימן-מים' בצורת יד עם פרח, עם דמיון מסויים ל'סימני-המים' שהיו נפוצים בראשית המאה ה16. ידוע על סידור שהדפיס יהודי מאנוסי פורטוגל בשנת 1553, והוא דומה בצורתו ובמאפיינים נוספים לסידור שלפנינו.
דברי ימי עמינו מלאים בסיפורי גבורה, שהועברו מאב לבן, סיפורים אודות אנוסי ספרד ופורטוגל, אשר תוך סיכון עצמי אדיר, ניסו בכל כוחם ובדרכים יצירתיות במיוחד, לשמור על יהדותם בסתר. רבים מאוד מהם הועלו על המוקד במעמד ה'אַוְטוֹ דָה פֶה' הידוע לשמצה, כאשר תפילת 'שמע ישראל' על שפתותיהם. לפנינו סידור תפילה שנכתב על ידי אחד מאותם אנוסים ובדרך לא דרך שרד מאותה תקופה נוראה. פריט מוזיאוני ראשון במעלה!……
מצורפת חוות דעתו של החוקר המומחה מר שלמה צוקר, מחלקת כתבי היד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים. (בפרישה)
כ[170] עמודים וחלקי עמודים. 15X10.5 ס"מ. הדפים הוצאו מכריכה במצב ירוד עם קרעים ונקבי עש מרובים ושוקמו בצורה מקצועית. לא כרוך.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
