הפירוש מתחיל מפרק ה' משנה ג' ומסתיים בפרק ח' משנה ח'. עם הפנים.
8 דפים רצופים. הוצאו מתוך כריכה. מדף 2 שרד רק הקצה הפנימי.
החלק העליון של דף 3 שרד כקטע נפרד, ומהחלק התחתון רק הקצה הפנימי.
בדפים 4-5 נקרעו הפינות העליונות-חיצוניות.
בדף 5 הפינה שרדה בנפרד.
מדף 6 שרד רק השליש התחתון. 21-23 שורות לעמוד.
בדף 8 א הגהה בכתב אחר.
לפירוש הרמב"ם על משניות נודעה חשיבות רבה ביהדות תימן ונעשו לו העתקים רבים.
כתמי זמן, נקבי עש, קרעים, מצב גרוע.
[8] דף. 24X18 ס"מ.
דף 1 מכיל פירוש לגיטין פרק ד' משניות ו-ז.
דפים 2-3 פירוש לגיטין ה' משניות א-ד.
דפים 4-5 משנה סוטה, ה:ג- ו:ג. עם הפנים.
דפים 2-3 ודפים 4-5 רצופים. דף 1 ו 4 קרועים וחסר הקצה הפנימי. מדף 2 נקרע הקצה הפנימי ושרד כקטע נפרד. דף 3 חסר הקצה החיצוני. 5 קרוע בפינות. 20 שורות לעמוד.
לפירוש הרמב"ם על משניות נודעה חשיבות רבה ביהדות תימן ונעשו לו העתקים רבים.
[5] דף. 18X24 ס"מ. הדפים הוצאו מתוך כריכה.
כתמי זמן. נקבי עש. קרעים. מצב גרוע.
דף 1 מכיל פירוש לגיטין פרק ד' משניות ו-ז.
דפים 2-3 פירוש לגיטין ה' משניות א-ד.
דפים 4-5 משנה סוטה, ה:ג- ו:ג. עם הפנים.
דפים 2-3 ודפים 4-5 רצופים. דף 1 ו 4 קרועים וחסר הקצה הפנימי. מדף 2 נקרע הקצה הפנימי ושרד כקטע נפרד. דף 3 חסר הקצה החיצוני. 5 קרוע בפינות. 20 שורות לעמוד.
לפירוש הרמב"ם על משניות נודעה חשיבות רבה ביהדות תימן ונעשו לו העתקים רבים.
[5] דף. 18X24 ס"מ. הדפים הוצאו מתוך כריכה.
כתמי זמן. נקבי עש. קרעים. מצב גרוע.
דיוואן מארי חיים סינוואני' !!
קודש הקדשים – ספר השירים האישי של גדול המקובלים מל"ו הצדיקים רבינו חיים סינואני ראב"ד סינואן בתימן ומח"ס תורת חכם. נכתב כולו בעצם כתב יד קדשו [מלבד מס' קטן של דפים בכתב יד קדום עוד יותר]. כולל שירים אוטוגרפים חתומים על ידו שלא פורסמו מעולם. [תימן, המחצית הראשונה של המאה ה-20].
הדיוואן מכיל מאות שירי קודש מאת גדולי תימן המושרים בזמנים מיוחדים, מחולקים לקטגוריות: שירי שבת; שירי שבח לה' יתברך; שירי הלל. וכן קובץ שירים [דפים: מח – נז] שלא פורסמו, שכתב וחיבר המקובל הרב סינוואני לעצמו וחתם את שמו על כל שיר: "ס' חיים", "אני חיים". בין השירים שחיבר הרב סינוואני: שירי שבת, שירים ע"ד הקבלה, שירי כיסופים ועוד. בסוף הקובץ חתם הרב סינוואני ברמז לשם משפחתו: "ולד יחיא אלסנואנייא" [בן יחיא סינואני].
לפנינו חיבור שלם המכיל מאות שירי קודש, מהם קבליים, ועשרות-אלפי (!) מילים, בעצם כתב יד קדשו של גדול מקובלי תימן ומגדולי המקובלים בדורות האחרונים.
גדול מקובלי תימן מארי חיים סינוואני [תרנ"ח-תשל"ט], אחד מל"ו צדיקים, שציונו נמצא ביהוד. היה ידוע בחייו כפועל ישועות, וגם לאחר פטירתו, רבים עולים לציונו ורואים ישועות. התפרסם כבעל רוח הקודש והמונים נהרו לקבל את עצתו וברכתו, היה בקי בחכמת "גורל החול" [המיוחס ליוסף הצדיק] אולם הפסיק לעסוק בחכמה זו לחלוטין וטען שכיום לא כדאי להשתמש בסגולות. כתב קמעים גם לגויים שהתגוררו בתחום שיפוטו וראו בו קדוש הפועל ישועות. הוא נודע כבקי בחכמת כף היד וכאשר הגיע אליו אדם בפעם הראשונה ידע בהסתכלות בלבד מי הוא ומה עבר עליו בחייו, מה מעשיו ולאיזו ברכה נזקק. בדרך כלל הניח את ידו על עורף המתברך כדי להכניע את המקטרגים שנבראו מעוונות האדם וכאשר ברך את תלמידיו נהג להצמיד את מצחו אל מצחם ולברך.
רבי חיים נולד בעיירה סנוואן שבתימן, בערב יום הכיפורים ה'תרנ"ח. אימו נהגה לשים את עריסתו, צמוד לקיר החדר שמצידו השני היה בית מדרש, כדי שדברי כבר בינקותו, דברי התורה יחדרו לליבו. מיעט בשינה ובאכילה, התנזר מתענוגות העולם והסתפק במועט. בגיל 15 החל ללמוד את ספר הזוהר הקדוש ובאחד הלילות נגלו אליו בחלום רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר ופירשו מאמר אחד מדבריהם בספר הזוהר. כבר בגיל 17 קיבל סמיכה לרבנות, ונכנס אל הקודש פנימה והתחיל ללמוד את תורת הקבלה עם רבו הרב שלמה בן יוסף טביב, ובגיל 23 התמנה כרבה וכאב"ד בעיר מגוריו סינוואן, ולמד עם רבו הרב יעיש מוסא קורן קבלה מעשית.
האגדה מספרת שבאחד ממסעותיו של רבי חיים סינוואני במחוז שרעב, פגש בדרך תלמיד חכם שמהלך עם חמורו, ועימו היה נער צעיר כבין תשע, והנער העדין, החזיק ביד אחת מקל שאיתו הנהיג את הבהמה, וביד השניה החזיק ספר ולמד תורה. רבי חיים הסתכל על פניו של הנער, וראה את טוהר עיניו, והתרגש מאוד מעדינות ואצילות נפשו שהשתקפה מדמותו האצילה, ושקדנותו הנפלאה היתה בעיניו לפלא ממש, רבי חיים ברר מי הנער, ושמע שהתייתם מאביו, וביקש לקחת אותו תחת חסותו, וגידלו כבן, בדרך התורה והיראה. רבי חיים אהב את הנער בכל נימי נפשו, ונפשו נקשרה בנפשו, והנער הפך לבן לווייתו, וכך היו הדברים במשך שנתיים, רבי חיים לימד את הנער, וראה שיראתו קודמת לחוכמתו, ויש לו שכל בהיר וחריף במיוחד, וזה הנער – הפך לרבן של ישראל, הלא הוא המקובל הצדיק רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל.
תלמידו המקובל הרב מרדכי שרעבי אמר עליו: "הוא גדול הדור בקבלה, ואין זאת אומרת שאינו גדול הדור בפשט. ונהירין לו שבילי דרקיע כשבילי דארעא". אהבת ישראל היה נשקפת מכל מעשיו, ידוע הסיפור, שהיה לאחר מלחמת יום הכיפורים, שביקש רבי חיים לקבל את כל רשימת החללים, והיה בוכה ומתפלל עליהם, ושואל: מה נקבל תמורת חללים אלו? ולא פלא שמחרט על מצבתו – "סנגורם של ישראל".
כ-[142] עמ'. 24X10 ס"מ. נייר עבה. כל הספר בכתב יד קדשו מלבד מס' קטן של דפים בכתב יד קדום יותר.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. כמה קרעים קלים והדבקות. כריכת עור עתיקה.
כרך עבה של כתב יד תימני. פרוש רש"י על התורה משנות ה 'ש'.
[קנד] דף נייר. כתוב משני הצדדים בכתיבה תימנית נאה. 14X21 ס"מ.
הדף הראשון הוחלף בדף בכתיבה מאוחרת משאר דפי החיבור. חסר דף אחד או שנים בסוף.
בין דפי הספר עשרות הגהות גם הם בכתיבה תימנית.
כללית מצב טוב. כתמי זמן. פגמים בשני הדפים האחרונים בפרשת זאת הברכה. כריכת עור חדשה יפה.
סידור בכתב יד תימני נאה עם פרושו הנודע של המהרי"ץ מארי יחיא בן יוסף צאלח שנכתב ככל הנראה בחייו.
סדר ארבעה צומות, התרת נדרים, הנהגת ערב ראש השנה, סדר תקיעות, תפילת מוסף, סדר תפילת ליל כפורים, סדר סליחות לכפורים וערבית למוצאי יום כפור. קולופון בסופו. חסר דף אחד או שנים בתחילה.
סדר קריאות בתורה לראש השנה ויום כפור.
במרכז גוף הטקסט בכתיבה מרובעת עם ניקוד. מסביב פרוש עץ חיים בכתב קטן.
[קעז] דף. כתיבה תימנית נאה. כותרות גדולות חלקם עם מסגרת אדומה. 15X22 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש. כריכת בד ישנה.
כתב יד של מילון אנגלי-תימנית-יהודית. בכל עמ' שלשה טורים: המילה ככתיבתה באנגלית, הקריאה באנגלית ובאותיות עבריות, והתרגום לתימנית-יהודית. חתימות המחבר בעברית, אנגלית וערבית: "שילה יוסף ישועה עדני", מחשובי העדה התימנית בירושלים. שלושה כרכים. עדן, [סוף המאה ה-19]. למיטב בדיקתנו כתב היד לא נדפס מעולם.
לפנינו פריט מקורי ביותר – שכיית חמדה לחוקרי השפות היהודיות בפרט ולחוקרי יהודי המזרח בכלל! זהו ככל הנראה המילון הראשון שנכתב אי פעם אודות הדיאלקט הייחודי של ערבית-יהודית המדובר על ידי יהודי תימן, שלאחר הגירתם של יהודי תימן, כמעט ועבר מן העולם. רק כמאה שנים לאחר מכן (!) חיבר הרב יוסף קפאח את הספר הליכות תימן (ישראל, תשס"ב) ובו גם מילון לערבית-יהודית.
היסטוריה: יצחק גלוסקא מניח שבתחילה, לאחר גלותם מארץ ישראל והגעתם לחג'אז ולצפון תימן, שימשה את יהודי תימן הארמית הארץ־ישראלית. בהמשך, עם הדורות, הוחלפה זו בשפה הערבית-יהודית שהושפעה משפתם של ערביי תימן. גלוסקא מצביע על השימוש הרב, גם לאחר המעבר לדיבור בערבית, במילים ובצורות לשוניות ארמיות בשפה. השפה התפתחה, בין השאר, כ"שפת סתרים" שהבדילה את יהודי תימן מהמוסלמים תושבי תימן, ושימשה אותם כשרצו לומר דבר שלא יובן על ידיהם. היקף השימוש במילות סתר היה נרחב יותר בערים, שם הצורך בהסתרת מידע היה רב יותר. בכפרים, שבהם היה דו־קיום נרחב יותר בין היהודים למוסלמים, שפת הסתר נשאה לרוב נופך הומוריסטי. כשמרבית יהודי תימן עלו לישראל במסגרת מבצע מרבד הקסמים ולאחריו, מרבית התימנים החליפו את התימנית־יהודית בעברית בתור שפת האם ושפת הדיבור היום־יומי שלהם.
מחבר המילון הינו הרב שילה יוסף ישועה עדני שחתימותיו מתנוססות בראשי הכרכים. ככל הנראה מדובר ברב שילה בן יוסף מ' ישועה מהעיר עדן, שעלה לארץ ישראל והיה מהאישים הבולטים בעדה התימנית בירושלים בתקופת המנדט. הוא הדפיס בירושלים בשנת תרס"ז את הספר "נחלת יוסף" מאת אחיו המקובל רבי שמואל יוסף ישועה עדני. מהספרים החשובים שחוברו על ידי יהדות תימן [ראה צילום]. הוא הספר שהותקף בחריפות על ידי הרב יחיה קאפח, ראש כת "הדורדעה" בס' מלחמות השם. הרב קפאח משווה שם את ספר נחלת יוסף לספרי הקבלה החשובים ביותר וז"ל: "והוא בתומו הולך לא סר מדברי הזהר ומקדש מלך, וכס"א, והרש"ב, ויושר לבב, וספר הברית ור' האר"י ומהרח"ו בס' עץ חיים ונחלת יוסף".
כרך א': כ-[200] עמ', מתוכם למעלה כ-[110] עמ' כתובים. 21X13 ס"מ. כריכת חצי עור מתקופת הכתיבה.
כרך ב': כ-[44] עמ', מתוכם כ-[23] עמ' כתובים. 18X11 ס"מ. כריכת מעטפת.
כרך ג': כ-[80] עמ', מתוכם כ-[42] עמ' כתובים. 11X17 ס"מ. לא כרוך.
מצב כללי טוב. כתמי זמן.
כתב יד תימני ובו העתקה של החיבורים: דרך חיים, עבודת מקדש, ותוצאות חיים (שירים ומשלי מוסר) חיבורים אלו נדפסו בספרו 'שתי ידות', בוונציה בשנת שע"ח.
שער נאה עם מסגרת. סביבו רשימות קבליות.
לאורך הספר הגהות עיוניות קבליות שולי העמודים. בדפי הפורזץ רשימות בענייני קבלה.
בסוף ספר עבודת מקדש קולופון: "והייתה השלמתו יום ה' ח' לחדוש תשרי בקנ"ז לשטרי" (תר"ו).
שטרות נוסף: "… מסכימים אנחנו וגוזרים בכח תורתנו הקדושה על האשה מרים בת חממאי הקבוה פה שלא יהיה לה שום רשום ושליטה על האשה אסתר בת סיתלבת…".
ומכתב בחתימת "הצעיר יוסף ב"ר יחיא ס"ט" אל הרב הגאון רבי דאוד צאלח". "… כשיבוא ליך איש מאנשי התימן איש בחור ושמו יוס… יש לו כמו פתילות לנר חנוכה… ".
126 דף. כתובים משני הצדדים.
מצב בינוני-טוב. נקבי עש. כריכה פשוטה.
כתב-יד נדיר ביופיו: תִּכְּלַאל – סידור תפילה תימני עב כרס, הכולל את תפילות מעגל השנה כולה. כולל הוראות והלכות. כתיבה מקצועית נאה. ניקוד מלא. הכותרות מוגדלות ומודגשות. [צנעה, המאה ה-19].
סידורו האישי של מארי שלום (סאלם) שמן, מגדולי רבני צנעא שבתימן, סגן ראש הישיבה הכללית בצנעא, ומחבר הספר "פך השמן" על השולחן ערוך. הרב עמרם קורח כתב עליו (סערת תימן, עמ' מט): "אוצר בלום למקרא, משנה, תלמוד ואגדה… רבני הדור הכירו יקר חכמתו, ובדבר שהוא שקול סומכים על הכרעתו. מאוד מאוד היה שפל רוח, אפילו המוני עם נהג בהם כבוד, ומשווה דעתו עם כל אדם".
לפנינו כתב יד נדיר ביופיו ובשלמותו, הכולל את תפילות מעגל השנה כולה, ללא שום חיסרון. תפילות החול, שבתות, ראש חודש, שלושה רגלים, תעניות, חנוכה, פורים, סליחות, ימים נוראים, תיקונים ועוד. כתב היד הינו עב כרס [כ-5 סנטימטרים עוביו!] והוא כרוך בכריכת עור תימנית עתיקה ומפוארת, עם הטבעות. כולל שני אבזמי סגירה תקינים.
מרי שלום בן שלום שמן [ה'ת"ר – ה'תרס"ה], היה אוצר בלום של מקרא משנה. התרחק משררה. נבחר לשמש סגן ראש הישיבה הכללית בצנעא. זכה להערכה רבה. בזכות תכונותיו נועצו בו מנהיגי הקהילה ואף הדיינים שיחווה דעתו בנושאים שעל הפרק. נפטר בצנעא בסיון תרס"ה בזמן הרעב הכבד חוזת אלנפר בה נפטרו רבים מיהודי צנעא וביניהם הדיין מרי אברהם צאלח. בנו מרי יוסף שמן, שימש כרב העיר הרצליה.
חתום עם גדולי הדור: הוא חתום על פסקי דין ושטרות רבים. בתרמ"ג הוא חתום על תשובות חכמי הישיבה בעניין שתי קופות צדקה; בתרמ"ד הוא חתום עם חמשה מגדולי החכמים ; בשנת תרמ"ו הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור, בין החותמים מרי שלמה שלום צאלח, יוסף קורח, מרי סעיד יחיא קאפח ועוד; בשנת תרנ"ה הוא חתום עם מרי חיים בן ר יוסף קורח על כתובה; בשנת תרס"ד הוא חתום על תשובות חכמי צנעא לחכמי העיר רדא; לפני פטירתו בתרמ"א היו לו חילופי תשובות עם מרי יחיא קאפח בעניין דיכה במכתשת בשבת; בשנת תרנ"ח הוא חתום על איגרת עם חכמי הישיבה ומנהיגי הקהילה לגביר ר' בנין מנחם משה.
חיבורו פך השמן: הוא כתב חיבור בשם פך השמן על כל ארבעת הטורים, וכן תשובות שכתב. ההגהות נכתבו בשולי דפוס שו"ע עם פירוש מגיני ארץ, מהדורת זיטאמיר. ההגהות נדפסו בתוך קובץ החיבורים שערי קדושה (ירושלים, תשמ"ד) שהוציא לאור מרי שמעון צאלח.
תִּכְּלַאל עב כרס [434] עמ', 17X11 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש. כריכת עור עתיקה מפוארת, עם אבזמי סגירה.
כתב יד נאה, המכיל דרשות וחידושים מלוקטים על התורה. מחולק לפי סדר הפרשיות. על כל ספר בראשית [ועוד]. כתיבה תימנית-עדנית נאה ומסודרת. כולל תוכן עניינים ומקורות לדרושים. [ירושלים, המאה ה-20].
החידושים בנויים במתכונת של דרשה הנאמרת בשבת בבית הכנסת, וכל דרשה מסתיימת בברכות מעניינות. ככל הנראה מדובר ברב שנשא את דרשותיו בפני שומעי לקחו. בסוף כתב היד כתב המחבר חידושים גם על פרשות מחומשים נוספים [שמות, פנחס, מטות ומסעי].
[220] עמ', כ-20X16 ס"מ.
מצב טוב. כמה דפים מנותקים. כריכת מעטפת.
כתב-יד קבלי יפהפה "תפלות לימים נוראים מר"ח אלול עד יום הכפורים" [כולל יום הכפורים]. כתיבה מקצועית נאה מאוד, בכתב יד קדשו של רבי שלמה חותא, חכם וסופר מפורסם בדורו, מחכמי צפרו שבמרוקו, המוזכר בספרי חכמי דורו [אבני שיש, מלכי רבנן ועוד]. בראש כתב היד מתנוססות כמה חתימות-יד-קדשו מצוירות. [צפרו, סוף שנות ה'ת"ק-ראשית שנות ה'ת"ר – המאה ה-19]. פריט מוזיאלי.
הספר כולל תפילות קבליות לימים הנוראים, כוונות התקיעות על פי הסוד, דרושים לראש השנה ויום הכיפורים, רשויות לנשמת ועוד. בראש הדף הראשון נכתב באותיות מרובעות גדולות [במקום שער]: "תפלות לימים נוראים מר"ח אלול עד יום הכפורים בעזר יוצר כל יצורים כי"ר [כן יהי רצון]". תוכן החיבור נכתב בכתיבה מזרחית, מקצועית. הכותרות וראשי הפרקים נכתבו בכתיבה מרובעת, מודגשת. בסיומי החלקים המרכזיים, מופיעים איורים מצוירים.
תוכן כתב היד:
דף א' – כוונות האר"י
דף ב' – י"ג תיקוני דיקנא
דף' ג' – תפילות קבליות
דף ה' – ציור שם הוי"ה "מלא עינים"
דף ו' – שמות קודש וספירות
דף ח' – תפילות קבליות לחזן
דף ט' – תפילה לפרנסה
דף יא – רשות לברוך שאמר ליום א' של ר"ה
דף יב – רשות לנשמת ליום א' של ר"ה
דף יג – פזמון לקדיש ר"ה
דף יד – תפילה ל"בקשת כל דבר"
דף טו – תפילה קדושה לאמרה בשעת תקיעת שופר
דף יו – תפילות לתוקע
דף יח – כוונות התקיעות ע"פ האר"י ז"ל
דף כא – תקיעות מוסף
דף כב – תקיעות "תתקבל"
דף כג – רשות לברוך שאמר ליום ב'
דף כד – בקשה עפ"י הסוד
דף כה – ספר עשרת ימי תשובה
דף לא – סדר ערב יום הכפורים
דף לב – ליל יום הכפורים
דף לד – כתר מלכות
דף לט – רשות לברוך שאמר ליום הכפורים
דף מ' – פזמון לקדיש ליוה"ך, ופזמונים נוספים
דף מו – ייחוד לזכירה
דף מז – דרוש ליו"כ שחל ביום שבת קודש
דף מט – סדר עבודה
דף נה – אבינו מלכנו
דף א' (ספירה שניה) – דרוש לראש השנה
דף [ו] – דרוש ליום ב' של ראש השנה
דף [ט] – השלמות
דף [יב] – דרוש ליו"כ בשעת נעילה
לפנינו כרך תפילות קבלי חשוב ונדיר, הכולל תפילות וכוונות קבליות ודרושים שונים. כתב היד נכתב כאמור על-ידי חכם שלמה חותה, שנודע בדורו כתלמיד חכם וכסופר מומחה, כך שמלבד יופיו של כתב היד, שנכתב בצורה מקצועית, הינו גם כתב-יד מוסמך, מאחר והוא נכתב בידי תלמיד חכם מפורסם. עובדה בעלת חשיבות מכרעת כאשר מדובר בכתבי יד קבליים, שבהם דרושה בקיאות מקסימלית וידע רב.
חכם שלמה חותא – בספר 'קהלת צפרו' (ירושלים, תשמ"ה) חלק ד' עמ' 318 נכתב אודותיו: "מחכמי צפרו. והיה סופר שטרות. הזכירו בעל הספר מלכי רבנן. נלב"ע במיטב ימיו בליל שב"ק ונקבר יום א' ז' שבט תרי"ז". כמו כן הוא מוזכר בספרי חכמי דורו. בספר 'חיי עמרם', לרבי עמרם אלבאז ראב"ד צפרו, חלק חושן משפט סי' א' עמ' קכב (ירושלים, תשס"ט), הוא מוזכר אודות צוואה: "וחתומים החכמים… שלמה חותא זלה"ה ונתקיימו לנא חתימתם כדחזי". וכן הוא מוזכר בשו"ת 'אבני שיש' לרבי שאול ישועה אביטבול אב"ד צפרו חלק ב' עמ' שלט (מהדורה חדשה: לוד, תשע"א): "וגם העמיד לפנינו עד אחד… על ידי החכם השלם הדו"מ כהה"ר אברהם אציני וכה"ר שלמה חותא".
[10] עמ'; נו, [1], א דף; [30] עמ'. כ-17X12 ס"מ.
מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן. כריכת חצי עור עתיקה במצב טוב, עם מעט שפשופים.
תשובה נפלאה מרבינו המהריק"ש, שבה הוא נשאל לגבי ברכת הרב את ריבנו, ונדרש להסביר את פשר הכפילות לכאורה שבברכה. בתשובתו (שע"פ עדותו נהגתה עוד בימי בחרותו) מרחיב המהריק"ש אודות תיבות הברכה, ומסביר את נחיצות כל אחת ואחת מהן.
המהריק"ש כותב את השאלה ואת התשובה בכתב יד ברור וקריא ובסופה חתם "הצעיר יעקב קשטרו".
רבי יעקב קאשטרו [רפ"ה-ש"ע 1525-1610], מרבניה הנודעים של מצרים ועמד בראשות הישיבה שם, שימש כרב בקהילת המוסתערבים בעיר. תלמיד הרדב"ז במצרים ואצל הרלב"ח בירושלים, מגדולי האחרונים בדורו של מרן ה'בית יוסף'. יהודי מצרים החשיבו אותו לגדול הדור וקראו לו, כפי שקראו לרמב"ם ולרדב"ז לפניו, "מרא דאתרא". בשנת ש"ל (1570) ביקר בארץ ישראל והתאכסן בכבוד גדול בביתו של מרן רבינו יוסף קארו בצפת. החיד"א כותב עליו: "ופשטו הוראותיו בכל גבול מצרים".
התשובה נדפסה בשו"ת אהלי יעקב ליוורנו תקל"ז [1777] סימן ט' דף י"ד ע"ב.
[1] דף נייר משובח. 21X16 ס"מ. 32 שורות בכתב יד קדשו וחתימתו.
מצב טוב, הדף עבר שיקום אמנותי עם פגיעה במס' אותיות בודדות. נתון בכריכת עור חדשה.
"והא-ל יתברך ימלא כל משאלותיו לטובה ויחי ויתן לו מזהב שבא גם עד זקנה ושיבה טובה, הצעיר חיים חזקיאו מדיני"
מכתב הלכתי ארוך וחשוב, מאת הגאון והמקובל חכם חיים חזקיהו מדיני – מגדולי האחרונים, המכונה על שם ספרו ה'שדי חמד'. נשלח אל 'הצדיק מוורשא' הגה"ק רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג. בשולי האיגרת ברכות נדירות במיוחד מאת הגאון הקדוש, שעניינן עשירות, אריכות ימים ועוד. קרסו-בזאר, [תרנ"ג 1893].
במכתב המעניין שלפנינו שנשלח כאמור לצדיק מוורשא, מודה לו בעל השדי חמד על ספריו ששלח אליו והוא מודיע לצדיק מוורשא שהוא יכלול את החידושים המובאים בהם בכרכים הבאים של ספרו ה'שדי חמד'. מעניין לראות את חשיבותו של כל ספר אצל השדי חמד, המציין בשולי מכתבו שדף אחד מהספרים קרוע בחלקו והוא מבקש מהצדיק מוורשא שיעתיק לו על גבי דף נייר את החלק החסר וישלח אליו.
בשולי האיגרת שלפנינו מברך השדי חמד ברכות נדירות ביותר: "והא-ל יתברך ימלא כל משאלותיו לטובה ויחי ויתן לו מזהב שבא גם עד זקנה ושיבה טובה, הצעיר חיים חזקיאו מדיני".
כידוע, כתבי ידם של גדולי הדורות מכל החוגים והעדות שימשו ועדיין משמשים כקמיעות לשמירה ולהצלחה, כל כתב יד ואפילו חתימה בלבד – לפנינו לא סתם כתב יד אלא קמיע של ממש, המכיל ברכות נדירות ומפורשות מאת אחד מגדולי האחרונים! ברכות לעשירות מופלגת – "זהב שבא"! ברכות לאריכות ימים – "עד זקנה ושיבה טובה" וברכה נוספת הכוללת את כל הברכות כולן: "הא-ל יתברך ימלא כל משאלותיו לטובה".
חכם חיים חזקיהו מדיני [תקצ"ג-תרס"ה], מגדולי האחרונים. אב"ד קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים, ולאחר מכן אב"ד חברון. מכונה לרוב 'השדי חמד' על שם סדרת ספריו הנודעת. הוסמך להוראה בגיל 13 שנה. בגיל צעיר נשא אשה ובחופתו השתתפו כל גדולי הדור. שמו הלך למרחוק, ומכל העולם פנו אליו בשאלות.
רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג [תר"י-תר"צ], 'הצדיק מווארשא' מגדולי המוצי"ם בוארשא. תלמידם של הגר"י סלנטר וה"בית הלוי". איש אמונם של הנצי"ב מוולז'ין וה"חפץ חיים". רבי אלחנן וסרמן היה מקפיד לכנותו "הגאון הצדיק". עסק רבות בחיזוק שמירת השבת והטהרה. נכדו הוא המשפיע המפורסם הרה"צ רבי צבי מאיר זילברברג ראש חבורת 'נחלת יעקב'.
[1] גלויות דואר, 14X9 ס"מ. כתיבת סופר וחתימת יד קדשו של ה'שדי חמד'.
מצב טוב מאוד.
מסמך גדול ומרשים – שטר מחילה שנחתם ביום הרביעי לחודש חשוון בבי"ד באיזמיר, תרל"ט. השטר נחתם בין שני שותפים שמוזכרים בשמם (אשר מאטאלון ומשה קואינקאס) ועסקו יחד בעסק הצרפלי"ק, [=העברת סחורות], בשטר שני הצדדים מודים שהשותפות פורקה ושאין להם טענות כלפי הצד השני. כמו כן מוזכרים בשטר הבוררים המוסכמים, הרבנים מרדכי איסטרונו וסר יצחק ג'וקליר.
על השטר חתומים רבי שמואל רחמים פונטרימולי (פעמיים) וחותם נוסף – רבי בכור יהודה…, ואח"כ הוסיף האב"ד הרה"ג ר' אברהם פלאג'י זצ"ל בנו של רבי חיים פלאג'י, שלוש שורות בכתב ידו וחתימתו המאשרות את קיום השטר. לצד החתימה מוטבעת חותמת הדיו שלו. כתבי יד ממנו נדירים ומבוקשים מאוד.
בחלק העליון של השטר מופיעות 2 חותמות מהשלטון בערבית שמאשרות את השטר.
[1] דף נייר עבה. 50X37 ס"מ.
מצב טוב. סימני קיפול, נזקי לחות, מריחת דיו בחלק מהטקסט. הדף עבר שיקום אמנותי.
"עשב פלאי המחיה מתים, עפר פלאי שהופך לחרבות, אבנים טובות ומרגליות, ניסים פלאיים, ברכות מופלאות ושמות קודש קבליים" ועוד ועוד ועוד, בעצם כתי"ק ה'כף החיים'!
קונטרס שלם ומושלם מתחילתו ועד סופו, כולל מספור הדפים (מדף א' ואילך) וכולל הכותרות בראשי העמודים. הכל בעצם כתב יד קדשו של מרן רבי יעקב חיים סופר בעל 'כף החיים' מגדולי פוסקי ומקובלי המזרח. [בגדד, שלהי המאה ה-19].
כתב היד שלפנינו הינו המהדורה הראשונה של אוטוגרף הספר 'ישמח ישראל' – ספרו של בעל ה'כף החיים' על סדר פרשיות התורה. מעיון בכתב היד ניתן לראות כי לפחות במהדורה הראשונה של כתב היד, כתב הכף החיים את חידושיו על כל אחת מפרשיות התורה – כקונטרס נפרד בפני עצמו (עם ספירת דפים עצמאית וכו'), כנראה לצורך דרשות השבת המפורסמות שלו בבגדד. לפנינו הקונטרס השלם כולו על פרשת שופטים.
בקונטרס שלפנינו מופיעים באורח יוצא דופן פסוקי ברכה, מדרשים פלאיים, ברכות נדירות ועוד ועוד. להלן מדגם מייצג מתוך הקונטרס המכיל מאות שורות ואלפים רבים של מילים: "וגנותי על העיר הזאת להושיעה"; "זכה ונעשה לו נס וניצול"; "עשב פלאי שמחיה מתים"; "עפר פלאי שהופך לחיצים וחרבות"; "שיעשו לך נסים"; "יוצאין למלחמה – ונוצחין"; "למען תחיה בעולם הזה"; "שיעשו לך נסים"; השם הקדוש "אבגית"ץ"; "מבטלת גזרת מיתה מעליו ומעל בניו" ועוד ועוד.
מלבד ערכו ההיסטורי של כתב היד שלפנינו, כאוטוגרף ספרו וכתב יד קדשו של אחד ומיוחד מגדולי פוסקי ומקובלי המזרח, הרי שערכו הסגולי של כתב היד שלפנינו רב לאין שיעור. כידוע כתבי ידם של גדולי הדורות מכל העדות החוגים שימשו ועדיין משמשים בכל תפוצות ישראל כקמיעות בדוקים ומנוסים לשמירה ולהצלחה, בפרט כאשר תוכן כתב היד עוסק באותו עניין הנצרך לקמיע: שמירה, רפואה או פרנסה וכן על זה הדרך. כתב היד שלפנינו עוסק כאמור בענייני ניסים פלאיים ומלא בפסוקים ובמילות ברכה ועשירות וסגולתו רבה עד מאוד. אולם חשיבות יתירה יש לכתב היד שלפנינו, בהיותו עוסק בפרשת שופטים ולכן רובו הניכר עוסק בפסוקי ובענייני דיינים ושופטים ואזהרות לדיינים שלא ישאו פנים ולא יעוותו את הדין ולכן סגולתו העצומה לזכות בדין למי של"ע עומד בפני משפט קשה!
בהקדמה לספר ישמח ישראל כותבים נכדי המחבר אודות שני המהדורות של כתב היד שכתב ה'כף החיים', ואת ההשתלשלות הפלאית של כתב היד שנעלם למשך שנים רבות ואז התגלגל בחזרה לידיהם בדרך מופלאה. לפנינו המהדורה הראשונה של כתב היד, הזהה כמעט לחלוטין לנדפס בספר לאחר פטירתו, מלבד שינויים קלים המגלים לנו שמדובר במהדורה הראשונה של כתב היד.
הגאון והמקובל רבי יעקב חיים סופר [תרכ"ז – תרצ"ט], פוסק הלכה ומקובל. נולד בבגדאד ונסמך להוראה על ידי ראש גולת בבל בעל ה'בן איש חי'. עלה ארצה בשנת תרס"ד, כאן הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, והיה תלמיד חבר לרבי חיים שאול הכהן דוויק. את חיבוריו כתב בעליית בית הכנסת "שושנים לדוד" לדוד, שם שהה רוב שעות היממה. חיבור הנודע 'כף החיים' הוא חיבור גדול על שלחן ערוך אורח חיים כעין ה'משנה ברורה'.
[20] עמ', מתוכם [15] עמ' כתובים. 13.5X21 ס"מ. כתיבה אוטוגרפית עם תיקונים והגהות בגוף כתב היד. דיו משובח על גבי נייר משובץ ומשובח שנשמר לאורך השנים במצב מיטבי. כתיבה מזרחית רהוטה ונאה ביותר בכתי"ק ה'כף החיים'.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. דפים נפרדים. לא כרוך.
"לקבל השכר ההוא בריבוי עצום עם הפירות ופירי הפירות" (אחת מאין ספור הברכות)
קונטרס שלם ונדיר באורכו ובתוכנו, המתפרס על פני קרוב לשבעים עמודים, כולו בכתב יד קדשו של גדול רבני ומקובלי בבל מרן ה'בן איש חי'. [בגדד], תר"ן [1890]. הקונטרס כמות שהוא לא נדפס אך דרוש דומה נדפס בשינויים גדולים בספרו שני אליהו (דרוש ה').
הקונטרס מכיל דרשה שלמה שדרש הבן איש חי לרגל יום ה'יאר-צייט' של אביו הגאון רבי אליהו חיים. דרשה מושלמת מתחילתה ועד סופה, כולל כותרת, קולופון והברכה המפורסמת בסוף הקונטרס בה נהג הבן איש חי לסיים את כתבי ידו. לפנינו דרשה נדירה ביותר, בעוצמת ובכמות הברכות המופיעות בה (ראה הרחבה), דרשה קבלית העוסקת בנושא הגלגולים ומיוסדת על פני כל שטחי הפרד"ס, בבקיאותו המפליאה של הבן איש חי ובגאונותו האדירה.
כאמור, לפנינו הדרשה כולה מתחילתה ועד סופה. החל מראשי התיבות שבראש כתב היד: "בהנ"ו לקבה"ו" [-בשם ה' נעשה ונצליח; לשם קודשא בריך הוא ושכינתיה], לאחר מכן כותרת וקולופון: "דרוש שדרשתי בס"ד למנוח עט"ר אדוני אבי זלה"ה זיע"א בשנת התר"ן יום יאר צייט יום שבת קודש". לאחריה הדרשה כולה, הנדירה בארכה ובתוכנה, המתפרסת כאמור על פני שבעים עמודים. בסיום הדרשה כתב הבן איש חי את ברכתו האלמותית, זו שהפכה את כתבי ידו לקמיעות מבוקשים בין יוצאי בבל ובשאר עדות המזרח: "א-ל שד-י יהיה בעזרתינו, וישמרינו ויעזרינו, אכי"ר".
כתבי הבן איש חי משמשים כקמיעות בדוקים ומנוסים לשמירה, לנשיאת חן ולהצלחה. כל כתבי ידו של הבן איש חי, גם כאלו שאינם מכילים ברכות מיוחדות. על אחת כמה וכמה כתב היד שלפנינו שמלבד זה שהוא מסתיים בברכתו המפורסמת של הבן איש חי "א-ל שד-י יהיה בעזרתינו, וישמרינו ויעזרינו, אכי"ר", כתב היד עוסק בשכר האין סופי אותו יעניק הקב"ה לישראל ולכן לכל ארכו של כתב היד מופיעים אין ספור פסוקי ברכה והבטחות שמימיות, לשפע עשירות ולכל הטובות שבעולם! מבין עשרות הדרשות שהיו למראה עינינו, לא ראינו דרשה עם כמות ועוצמה כזאת של ברכות. אם נבוא להעתיק את כל מילות ופסוקי הברכה נזדקק ליריעה כגודלו של הקונטרס כולו, העמוס כאמור בברכות מתחילתו ועד סופו. אולם פטור בלא כלום אי אפשר ונצטט מדגם קטן ומייצג ותן לחכם ויחכם עוד.
להלן חלק קטן מפסוקי הסגולה והברכות המופלאות שבכתב היד: "יבוא ויטול שכרו" (אגב, המילים הסגוליות "שכר" בכל הטיותיה והמילה "ממון" מופיעות פעמים רבות מאוד בכתב היד); "בעת רצון עניתיך"; "וקווי ה' יחליפו כוח"; "למען תלך בדרך טובים"; "נתתי לו בן"; "נתתי לו בית"; "נתתי לו ממון"; "יבוא לתבוע שכרו ולא יבוש"; "אשריהם הצדיקים שמתברכים בשמים ומתברכים בארץ"; "שיגיע להם שכר טובה וברכה"; "לקבל השכר ההוא בריבוי עצום עם הפירות ופירי הפירות"; "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא"; "יראו עינינו וישמח ליבנו בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אכי"ר".
הקונטרס עוסק בנושא הקבלי המסתורי של עיבורי נשמות צדיקים באנשים חיים – הבן איש חי בגדלותו הבלתי נתפסת בקבלה וגם בתורת הנגלה, מבאר היטב ומפשט בפני הלומד את הנושא הקבלי הסבוך של גלגול נשמות, החל מהמושגים הקבליים המופשטים ועד לרמה הפרקטית כיצד זה קורה בפועל. כידוע, הבן איש חי בעצמו היה קשור בשורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא את שמות ספריו על שמו של בניהו בן יהוידע.
מלבד פסוקי הסגולה הנדירים המסוגלים לשפע של ברכות עשירות והצלחה, עוסק הקונטרס שלפנינו בהרחבה גם בנושא זיווגים וגם בהקשר הזה מופיעות בו אין ספור מילות סגולה העוסקות בזיווג ובקידושי אישה.
רבי יוסף חיים מבגדד [תקצ"ג-תרס"ט], בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, שכבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[69] עמ', [32] דפים. כ-10X13 ס"מ. נייר איכותי. כולו בכתי"ק הבן איש חי. כתיבה אוטוגראפית אופיינית עם תיקונים, מחיקות והוספות.
מצב טוב. כרוך בכריכת חצי עור חדשה ומהודרת.
"אוצרותיהם אמלא בבנים ועושר ומזון וחיים" – כל הברכות שאדם יכול לאחל לעצמו!
דרשה לבר מצוה שלא נדפסה מעולם, כולה [כ-250 מילים] בעצם כתב יד קדשו של הארי הח"י מבבל, רבינו יוסף חיים מבגדד בעל ה'בן איש חי' – בצעירותו. נדיר ומקודש.
הדרשה כוללת חידושים של שמעתם אוזן בקדושתם של התפילין ובשמו של משיח, צירופים קבליים ופסוקי שפע, וברכות נדירות הכוללות את תמצית כל מה שאדם יכול לאחל לעצמו בימי חלדו – בנים, אריכות ימים, פרנסה בשפע ועשירות! בעצם כתב יד קדשו של ה'בן איש חי', המפורסם כקמיע לשמירה והצלחה.
כידוע, כתבי ידו של ה'בן איש חי' משמשים בקרב יהדות המזרח בכלל ואצל יוצאי בבל בפרט, כקמיע מומחה, בדוק ומנוסה לרפואה, לפרנסה ולשמירה.
על אחת כמה וכמה כתב היד שלפנינו המלא בצרופים ושמות קבליים (צירופי אותיות, שמות העולמות, ספר יצירה ועוד) שהם הכוח הרוחני הפועל בקמיעות, ובפסוקי שפע: "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא"; "[כי שם ה' נקרא] עליך ויראו ממך"; "יצאת לישע עמך" ועוד, וגולת הכותרת, הברכה הנדירה לבנים, לעשירות ולאריכות ימים: "אוצרותיהם אמלא בבנים ועושר ומזון וחיים" – אשרי מי שיזכה להחזיקו ברשותו קמיע עוצמתי שכזה!
רבי יוסף חיים מבגדד [תקצ"ג-תרס"ט] , בעל "בן איש חי" וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. כבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ" חד בדרא" בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד.
[2] עמ'. 13.5X10.5 ס"מ. נייר משובץ. כתיבה אוטוגראפית עם מחיקות, הוספות ותיקונים.
מצב טוב מאד. כריכה חדשה ומלכותית, כיאה וכיאות לכתב יד קדוש זה.
"ארוכה ומרפא לכל מכאוב מדוה ופצע וחבורה" (מתוך כתב היד)
כתב יד קבלי שלם, ארוך ומפורט, המתפרס על פני ארבעה עמודים כתובים בכתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה. כתב יד נדיר במינו המשמש גם כקמיע לנשיאה וגם כלחש, ומיועד לרפאות את כל המחלות שהיו נפוצות בימיהם. כולל הוראות מפורטות מאת הרב פתיה כיצד לסדר את הלחשים ומה ללחוש עבור כל אחת מהמחלות. [בגדד, ראשית המאה ה-20]. נדפס בספרו חסדי דוד.
כתב היד שלפנינו מקיף כאמור את כל נושא הרפואה הקבלית-מעשית במשנתו של הרב פתיה מתחילתו ועד סופו – תפילות, קמיעות ולחשים לכל סוגי המחלות ולכל החולים. הקמיעות והלחשים לא נכתבו עבור אדם מסוים או מחלה מסוימת, אלא כמעין שטר למוכ"ז, הכולל גם הוראות מפורטות מהרב פתיה היכן צריך ללחוש את שם החולה הזקוק לרפואה וכיצד הוא הלחש המפורט עבור כל אחת מהמחלות. כך שלפנינו קמיע נדיר עד בלתי מצוי כלל שאין ערוך לשוויו – לא קמיע אחד המיועד לדבר ספציפי, אלא קמיע כללי, מעין מפתח 'מסטר' ['מפתח גנבים'], המיועד לרפא כל אדם וכל מחלה. קמיע שנכתב בעצם כתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה שנודע בעיקר בקמיעותיו הפלאיים ובשיחו ושיגו עם עולם הרוחות.
בין המחלות המפורטות בקמיע: קדחת, שלשול, עצירות, ריבוי השתן, עיצור השתן, כאב הראש, עין הרע, נדידת השינה, להשקיט לנער הבוכה, לכעס ולקוצר רוח, כאבי שינים, כאבי רגלים ועוד ועוד. מתכונת הלחשים: בתחילה תפילה כללית לאחר מכן הלחשים הפרטיים, לאחר מכן שמות קודש ולבסוף תפילה חותמת.
אגב, בראשי כל העמודים כתב הרב פתיה את השם אותו תכנן לקרוא לספר בו ידפיס את הקמיעות שלפנינו: "שומע תפלה". בסופו של דבר החליט הרב פתיה לקרוא את שם הספר "חסדי דוד" ובעמוד הראשון בלבד של כתב היד העביר קו מחיקה על השם "שומע תפלה" וכתב במקומו "חסדי דוד". כמו כן מצוין בכתב היד גם מספר הפרק בחסדי דוד שבו נדפסו הקמיעות שלפנינו "פרק ג' ".
המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה [תרי"ט-תש"ב], מגדולי המקובלים, תלמידו של ה'בן איש חי', כונה בפי חלק מהמקובלים 'הארי מבבל'. הוא השתדל להסתיר את ידיעותיו בקבלה, אך בעקבות מנהג שנתפשט בין נשות בגדד שמקורו מן הגויים, ולאחר שכל רבני בגדד ניסו ללא הועיל להפסיק ולאסור את המנהג הנ"ל, פרסם שכל מי שיש לה חולה בביתה ותקבל על עצמה לחדול מהמנהג הנ"ל תבוא אליו והוא יתפלל על החולה שיבריא. רבים עשו כדבריו וכאשר ראו כי החולים מיד מבריאים התפרסם כפועל ישועות. הוא הוא עסק רבות בפתרון חלומות, בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת דיבוקים ורוחות רעות, כמופיע בספר 'רוחות מספרות'. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל ובתקופת מלחמת העולם השניה חיבר תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים 'בית לחם יהודה', 'מתוק לנפש', 'אפיקי מים', 'יין הרקח', 'חסדי דוד' וספרים נוספים.
לפנינו כאמור קמיע נדיר ביותר שאין ערוך לשוויו והינו אולי היחיד מסוגו בעולם, קמיע האמור לרפא את כל סוגי המחלות ואת כל החולים, שנכתב בעצם כתב יד קדשו של ה-מומחה הגדול לקמיעות, המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה, ושניתן להשתמש בו הן על ידי נשיאה על הגוף והן על ידי לחישה לפי הוראותיו המדויקות של הרב פתיה.
[4] עמ', 20X12 ס"מ. הכל בכתי"ק הרב פתיה.
מצב טוב. שני נקבי עש בודדים. כתמי זמן. קרעים קלים בשולים ללא חיסרון.
קונטרס המתפרס על פני [24] עמודים ובו תיעוד של מאה פניות אל הרב כדורי לצורך ישועות נסיות וגילוי עתידות. לצד כל אחד מהשמות מופיע פירוט מדויק בכתב יד קדשו של הרב כדורי כיצד ניתן לפתור את ספיקות השואל, לגלות את עתידו ולהמשיך לו ישועות מעל לטבע.
בקונטרס מופיעים כאמור שמותיהם של מאה אנשים נשים וטף (לא פחות ולא יותר) עם מגוון רחב של בעיות חמורות ביותר, החל בכישופים וכלה במחלות ממאירות ובעקרות וגם נושאים פחות מעציבים אך אקוטיים לא פחות כמו זיווגים ופרנסה. לצד כל שם רשם הרב כדורי במפורט את בקשתו או את בעייתו, ולאחר מכן הוא עורך את חישובי הגמטריה של השם וכן את 'גורל החול' הנוגע לשאלה, בכדי לגלות עתידות אודות השואל ולפתור את בעייתו.
לפי צורת הכתיבה המפורטת והברורה כל כך – כל שם במספור נפרד ועם צמד קוים בראשו ובסופו התוחמים את המקרה הספציפי; כתיבה ברורה וקריאה; פירוט מדויק של הבעיה; תיאור מפורט של הפונה בשמו ושם אמו, משלח ידו וארץ מגוריו וכן העימוד המדויק והמוקפד כמוכן להדפסה. מכל אלה ניכר שהקונטרס לא נכתב לזכרון בעלמא או כהכנה גרידא לקראת כתיבת קמיעות, אלא הוא נכתב על ידי הרב כדורי גם ואולי בעיקר בכדי לשמר את החכמה העתיקה של גורלות וגמטריאות עבור הדורות הבאים.
לפנינו אם כן קונטרס נדיר ביותר, שמלבד סגולתו העצומה ככתב יד קדשו של גדול המקובלים המעשיים בדורות האחרונים, הוא מהווה גם ספר לימוד, אולי הספר היחיד המוסמך בדורנו, כיצד ניתן לגלות את העתידות, באמצעות גמטריאות או גורלות, לפי הנחיותיו הברורות של הרב כדורי בכתב היד, באופן בו הוא מפענח כל בעיה ובעיה. אמנם קיימים עשרות כתבי יד וגם ספרים מודפסים רבים ובהם הוראות כיצד להטיל את גורל החול או כיצד לדעת עתידות על פי הגמטריה, אולם למרבה הצער כמספר הספרים כך גם מספר הנוסחאות הכתובות בהם – בכל ספר הוראות שונות. ובחכמה עדינה ורוחנית שכזו, מספיק שינוי אחד קטן בשביל שלא ניתן יהיה להפיק ממנה מאומה. הטעויות הרבות ושינויי הנוסחאות נובעים בעיקר מבורותם של המעתיקים אך גם בכוונת מכוון שמא יפלו הכתבים בידי אינשי דלא מעלי.
ומכאן חשיבותו הרבה של כתב היד שלפנינו אותו חיבר גדול המקובלים, ואולי האחרון מבעלי מסורת הקבלה האמתית שאכן ידע והצליח לפעול ישועות ולחולל נסים באמצעות כוחות נסתרים אלו ושידוע ומפורסם שהיה יודע את צורת ההטלה המדויקת והראיה שאכן היה מגלה באמצעותה את עתידותיהם של הפונים אליו, ולכן כתב היד מהווה את המקור הקבלי מוסמך ביותר בדורות האחרונים אודות החכמה העתיקה, שהרב כדורי היה אולי האחרון שידע כיצד להשתמש בה כדבעי.
המקובל רבי יצחק כדורי [תרנ"ט-תשס"ו], יליד בבל. בילדותו הכיר וראה את הבן איש חי. קיבל את תורת הסוד מפי חכמי בבל ומחכמי ירושלים אליה עלה בשנת תרפ"ב. בשנותיו הראשונות בירושלים התנהג כצדיק נסתר, למד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף" בעיר העתיקה והתפרנס מכריכת ספרים. עם השנים התפרסמה גדולתו בחכמת הסוד ורבים עלו לביתו לקבל את ברכתו ועצותיו ולקבל קמיעות לישועה. הרב כדורי נחשב לסמכות הגבוהה ביותר בענייני קמיעות בדורות האחרונים וקמיעותיו נודעו בפעולתם לטובה. הוא חיבר את הספר המקיף פתחי עולם – חיבור בן 5 כרכים בענייני קמיעות, סגולות ותפילות. ועליו ושכמותו נאמר בגמרא: "אתמחי גברא ואתמחי קמיע – יועילו כל קמיעות שיכתוב לעולם", וכמו שמפרש רש"י: אדם ששלושה מקמעותיו פעלו את פעולתם במשך שלוש פעמים – מובטח הוא שכל קמיעותיו יפעלו את פעולתם הרצויה. הרב כדורי נפטר בשיבה טובה בשנת תשס"ו, בהיותו בן למעלה ממאה שנה. בהלוויתו השתתפו רבבות עם ישראל מכל גווני הקשת.
ספרי גורלות היוו מאז ומעולם ענף חשוב בקבלה המעשית, לצורך ידיעת נסתרות וחיזוי עתידות. "והוא סוד גדול בדוק ומנוסה לחכמי ישראל ויגיד לכל שואל מבוקשו". יש האומרים כי בגורל זה נעזרו אנשי הכנסת הגדולה, שגנזו אותו מהדורות הבאים, ורק לאחר ביטול גזירות יוון מישראל גילוהו ליחידי סגולה. לאורך השנים נכתבו העתקות רבות בכתב יד, וגם בדפוס, של ספרי גורלות למיניהם. אך מכיוון שנדרש דיוק בלחשים ובזמני עריכת הגורלות, לפי הוראות מפורטות, ומעתיקי הספרים לא היו בקיאים דיים, לכן הגורלות לא הניבו את התוצאות הנדרשות, ועקב כך פחת השימוש במקצוע זה של הקבלה המעשית. לפנינו ספר גורלות בכתב יד קדשו של גדול המקובלים המעשיים בדורות האחרונים המקובל הא-לוהי חכם יצחק כדורי, שלא היה איש בדורות האחרונים שידע ואף פעל ישועות כמוהו באמצעות הקבלה המעשית.
מחברת שורות [24] עמ', המכילים [100] מקרים. 19X15 ס"מ. הכל בכתי"ק הרב כדורי.
מצב טוב מאוד.
כרך עבה בכתב יד – תכלאל תימני, הכולל תפלות לימות החול, שבתות ומועדי השנה. תימן, סוף המאה ה19. כתיבה תימנית נאה ביותר, מעשה ידי סופר מומחה. עותק מרשים.
בסופו מופיע לוח עברי מפורט, לפנינו נמצא משנת תרנ"ד עד שנת תשי"ט.
בראש הכרך שער פתיחה עם מסגרת מאויירת בצבעים שונים, ללא טקטס. לאורך עשרות הדפים הראשונים, תיבות הפתיחה צבועות. רובו של הכרך מנוקד. מספר קטעים בערבית-יהודית.
במצבו ובשלמותו – נדיר ביותר!
[167] דף. 23 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. סימני שימוש ומריחות דיו. מעט נקבי עש בשוליים הלבנים. כריכה חדשה נאה.
"לעשות להם ניסים בשינוי הטבע" (אחת מהברכות הרבות)
שני עמודים בענייני קבלה עמוקים – שחלקם לא נדפס מעולם – הכל בכתב יד קודשו של המקובל האלוקי רבי שלום שבזי, גדול משוררי תימן ושעל פי המסורת המפורסמת היה זוכה מדי ערב שבת לקפיצת הדרך מתימן לארץ ישראל. כתב היד הינו מתוך המהדורה הראשונה שלא נדפסה מעולם של ספרו 'חמדת ימים'. תימן, שנת ה'ת' [1640] לערך.
כתב היד הינו מתוך ספרו הנודע של הרש"ש על התורה 'חמדת ימים' – פרשות שמות וארא, ולמרות שכתב היד ערוך בעיצוב טיפוגרפי מושלם ומוכן לדפוס, כולל הביאור 'ת"ט' [תוספת טעם] בצדי העמודים, בכל זאת מופיעים בו שינויים רבים מהנדפס בספר. כנראה שלפנינו דף מתוך ה'מהדורא קמא' לספרו חמדת ימים. אותה סיים הרש"ש לכתוב בשנת ה'ת"ו [1646] והיא לא נדפסה מעולם והייתה ידועה רק על פי המסורת! (הנוסח שנדפס בסופו של דבר הינו מתוך ה'מהדורא בתרא' של כתב היד אותה כתב הרש"ש בשנים מאוחרות יותר; ראה 'קובץ מאמרים' במלאת 350 שנה להולדתו, בהוצאת הועד הכללי לקהילת התימנים, ירושלים תשל"ב, עמ' י').
כתבי ידם של גדולי ישראל מכל העדות והחוגים שמשו – ועדיין משמשים – בכל תפוצות ישראל, כקמיעות בדוקים ומנוסים לשמירה ולהצלחה. כל כתבי ידם של גדולי ישראל, גם כאשר כתב היד אינו עוסק במובהק בברכות או בעניינים קבליים.
על אחת כמה וכמה כתב יד קבלי זה שלפנינו, המלא במילות ופסוקי ברכה ושפע כמו הפסוק "יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ" (שאף מנוקד בעצם כתי"ק של הרש"ש). או המונחים: "כפול ומכופל", "ניסים מפורסמים כקריעת ים סוף", "ירידת המן", "לברוא להם חדשות", "לעשות להם ניסים בשינוי הטבע". כמו גם פסוקי נבואה ורוח הקודש רבים וכן שמות קודש קבליים עוצמתיים ביותר, למשל השמות: "ש-ד-י", "ה-ו-י-ה", "א-ד-נ-י", וצירופי השמות "ו-ד-א-י-א-ו", "י-ן-ל-ת-ו-ד" ועוד – שהם כידוע הכוח הרוחני הפועל בקמיעות. כך שמלבד ערכו ההיסטורי של כתב היד והתגליות החשובות שבו, לפנינו קמיע עוצמתי לעשירות, לרוח הקודש ולהגנה מתוקף הברכות ובכח השמות הכתובים בו בכתב יד קדשו של אחד משני הענקים שהצמיחה גולת תימן מיום גלותם מעל אדמת ארץ הקודש (ששניהם, אגב, נקראו באורח פלאי בראשי התיבות: "רש"ש").
המקובל האלוקי רבינו שלום שבזי – הרש"ש [שע"ט-תנ"ה], מכונה בפי יהודי תימן "אבא שָׁלֵם שבזי". גדול משוררי תימן, צדיק בעל מופת, חכם ומקובל, והאישיות הנערצת ביותר על יהדות תימן. רבי שלום שבזי היה בקי עצום בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר ועסק בקבלה מעשית. בעיקר נתפרסם בשיריו ובפיוטיו הרבים, שהגיעו ליותר מאלף ומהם ידועים כיום למעלה מחמש מאות, אשר בהם טמונים סודות ורמזים עמוקים מחכמת הקבלה. שיריו ופיוטיו מלווים את יהודי תימן בשבתות ובחגים, בסעודות מצוה, ובכל תחנות וטקסי החיים. בקרב יהודי תימן נפוצים אודותיו סיפורי נפלאות ומופתים. האגדה מספרת כי בכל ערב שבת נעשה לו נס "קפיצת הדרך", והיה מגיע לארץ ישראל לשבות בה, פעם בירושלים, פעם בטבריה, פעם בעכו או בחברון, ובמוצאי השבת היה שב אל ארצו. רבי יעקב ספיר שביקר בתימן כותב כי ראה באחד מחיבוריו של רבי שלום שבזי כי כותב על כך במפורש: "הייתי בירושלים וראיתי מחזה כך וכך, ובצפת כך וכך…". באחד משיריו כותב: "לבי בתימן, רק נשמתי פרחה ארץ צבי, הומה כמו אילת". ידועים מעשי נסים שפעל לישועת הכלל, ועל כוחותיו המופלאים ברפואת חולים, בפקידת עקרות, ועוד. הרש"ש חיבר ספרים רבים בהלכה, אגדה וקבלה. בין היתר כתב ספר בשם "גורל החול" בקבלה מעשית. קברו בעיר תעז ידוע כמקום קדוש אליו נהגו יהודי תימן לעלות לרגל מדי שנה בשנה.
[2] עמ', 21X15 ס"מ בקירוב. נייר עבה ואיכותי.
מצב טוב. שיקום אמנותי לשולי כתב היד. מעט נקבי עש וכתמי זמן.
"ביאורי מאורי סודות רמים וגדולים שנתגלו לאיש… שר בתורה מהר"ר יוסף קארו ז"ל", כפי שנדפס בלובלין, ת"ו [1646].
נכתב על ידי הסופר יעקב בן בסעדיא בן ישועה בן שלמה הלוי. קאע ביר (תימן) תמ"ט [1689].
בעמ' אחרון: קולופון מפורט של שם הסופר, מקום ושנת הכתיבה: "נשלם זה הספר בחסד הא-ל וברחמיו, יום רביעי דהוא י"ד לירח אייר תרין אלפין לשטרי, דהיא שנת התמ"ט ליצירה במאתא קאע ביר".
כתבי יד תימניים עם שער וקולופון מלא מתקופה כה קדומה הינם נדירים מאוד! ספרו של "המגיד" לרבי יוסף קארו אינו ידוע בין כתבי היד הקלאסיים שהגיעו מתימן.
122 דף. 20 ס"מ. כתב יד תימני נאה וברור.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. מעט נקבי עש בשוליים הפנימיים. נייר עבה ומשובח. ספירת דפים משובשת.
כתב-יד תימני, הכולל הגדה של פסח; סדר הושענות ופזמוני שמחת תורה. שערים נפרדים. נכתב עבור "ע"ה שלום משה" מחשובי קהילת עדן, בידי סופר-אמן המציין את שמו בראשי התיבות "יבי"ע". כתב היד נכרך בכריכת עור מהודרת עשויה עור אדמדם ועליה הטבעת שם הבעלים. עדן, תרנ"ו [1896]. שלם ויפה.
חלקו הראשון של כתב היד: הגדה של פסח עם הוראות ופירושים, כולל פירוש האבודרהם ועם ציור מדויק ונאה של סדר הקערה כמנהג עדן. ההגדה נכתבה בעימוד טיפוגרפי מושלם – במרכז העמודים נוסח ההגדה בכתיבה מרובעת ומנוקדת, ראשי הפסקאות והמילים החשובות נכתבו באותיות גדולות. לכל אורך ההגדה, מסביב לנוסח ההגדה, נכתבו הפירושים בכתב רש"י וכן ההוראות והדינים אף הם בכתב רש"י. בראש ההגדה שער נאה עם פרטי מקום ושנת הכתיבה ושם הסופר בראשי תיבות.
חלקו השני של כתב היד: 'סדר הושענות כפי מנהג צנעא… וכל ערי תימן', כולל שער נפרד ונאה, עם אותו פרט השנה ומקום הכתיבה כמו ההגדה. בשער מופיעות גם הלכות קריאת התורה הנוגעות לימי הסוכות. לאחר סדר ההושענות מופיע מדור 'שמחת תורה' הכולל פזמונים ותפילות.
בסופו של כתב היד מופיע קולופון ארוך בו כותב הסופר את שמו המלא: "יעקב בן אבצ"ן יש"ל", ואת שם בעלי הספר: "נכתב לתשוקת החבר הטוב סעיד אזייד" (השונה מהשם המוטבע על גב הכריכה).
שם בעלי הספר משה שלום מקהילת עדן מופיע באגרת שכתב הלל העדני בשנת 1927 אל הנהלת קרן היסוד אודות ביקור שערכו הרב מנחם שמואל הלוי וה' נעמני בבית הכנסת סוכת שלום בעדן אותו הקדיש מר שלום משה. (מופיע בספר בין עדן ותימן – ג, תל אביב תשנ"א). כמו כן באנציקלופדיה לחכמי תימן (עמ' 214) מופיע שרבי יחיא צאלח חתום על כתובת בתו של מר משה שלום בשנת תש"ד [1944].
[56]; [74] עמ'. כ 25X17 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. כתמי יין. מעט קרעים משוקמים. השער ושלושה דפים נוספים הודבקו על גבי נייר לחיזוק. כריכת עור אדמדם, מהודרת ומוטבעת.
כתב יד 'תכלאל' הכולל את סדר התפילות למועדים, לימים נוראים, סליחות חודש אלול, הושענות שבועות – כל האזהרות של תרי"ג מצוות לראש השנה, יום כיפורים וסוכות. והכל עם הוספות, פזמונים המיוחדים לק"ק צנעא, שלם.
בסדר התפילות לראש השנה, ליד סימני התקיעות-תקיעה שברים ותרועה, יש סימון קוים מיוחד המתאר את קול השופר, פס ישר-לתקיעה, פס רועד-לתרועה ושלושה קוים קצרים לשברים. בסדר ליל יום כיפור, תפילה המיוחסת לרבינו האי גאון.
[244] עמ'. 22 ס"מ. כתב סופר נהדר, הכל מנוקד ובאותיות גדולות.
מצב טוב מאוד. מעט כתמים וסמני שמוש. כריכת קלף מקורית.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
