רבי אריה לוין 'הצדיק הירושלמי'. מכתב המלצה עבור שני תלמידים: 'בחור מצוין נכד הגאון מבריסק ר' חיים סולוייציק' וחברו לחדר 'טורצין'. תשרי תשי"ט.
[1] גזיר נייר, 14X10 ס"מ. כולו בכתב יד קדשו וחתימתו.
מצב טוב מאוד.
מגילת קלף מהודרת ויפהפייה, כתובה בידי סופר אמן, מומחה וירא שמים, בכתיבה אשכנזית – 'כתב בית יוסף', בדיו נוצץ ומבריק, על גבי קלף בהיר ומשובח. המגילה מעוטרת לכל ארכה באיורים אמנותיים עדינים, בעבודת יד, בצבע זהב ובשלל צבעי הקשת.
בראש המגילה שער פרחוני מאויר ובמרכזו – באותיות מוזהבות – הכתובת: "פרק שירה". בראש כל אחד מששת הפרקים – כותרת מרהיבה הנושאת את שם הפרק, וכן תיבות פתיחה מקושטות בראשי כל הפסוקים. הכותרות ותיבות הפתיחה כתובות ומצוירות ביד אמן, באותיות מעוטרות בצבע המאפיין את נושא הפרק (לדוגמא: בפרק הראשון העוסק בצבא השמים, הצבע הדומיננטי הינו תכלת).
מעלת וסגולת אמירת פרקי שירה – שירת הבריאה:
* כֹּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בְּכֹל יוֹם אֲנִי מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא בֵּן עוֹלַם הַבָּא, וְזוֹכֶה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרַע, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ (פרקי דרבי אליעזר).
* קְרִיאַת פִּרְקִי שִׁירָה מַגִּיעַ עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם לְהַשְׁפִּיעַ בַּמְּרוֹמִים שֶׁפַע בְּרָכָה וְטוֹבָה, מֵחֳלָאִים, פְּגָעִים רָעִים וּשְׁאַר מרעין בישין , תּוֹעַלְתּוֹ מְרֻבָּה, הַרְבֵּה עָשׂוּ וְעָלְתָה בְּיָדָם לִישׁוּעַת הַכְּלַל וְהַפְּרָט. (הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א ב"הכל ישבחוך").
* כֹּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה זוֹכֶה לִהְיוֹת צוֹפֶה בַּמֶּרְכָּבָה וְזוֹכֶה לְיַמִּים טוֹבִים וְטוֹבוֹת כְּדֻגְמַת יְמוֹת מָשִׁיחַ בע"ה (מוהר"ר יצחק וואלף ב"שיח יצחק").
* גֹּדֶל מַעֲלַת אֲמִירַת פֶּרֶק שִׁירָה שִׁירַת הַבְּרִיאָה (פִּרְקֵי שִׁירָה) מְיֻחַס לְדָוִד הַמֶּלֶךְ וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ ע"ה מְסֻגָּל לְפַרְנְסָהּ וְלִרְפוּאָה וּלְהַצָּלָה מִכָּל רַע (האר"י ז"ל).
מידות: 10 יריעות. אורך המגילה: כ-8 מטרים, רוחב: 32 ס"מ.
מצב: חדש.
שטר שליח לקבלה, לקבל הגט מיד האשה בחתימת הגאון הנודע רבי ישמעאל הכהן אב"ד מודינא בעל שו"ת זרע אמת וחכמי בית דינו רבי אפרים גאליקו ורבי יעקב חיים בן יחייא.
רבי ישמעאל הכהן ממודינא (תפ"ד-תקע"א) בישראל גדול שמו, מגדולי חכמי האחרונים ומגדולי גאוני איטליה בדורו, למעלה משלושים שנה רבה של מודינא, נודע על שם ספרו החשוב זרע אמת – שלשה חלקים. היה נערץ על חכמי דורו והחיד"א הפליג בשבחו ותיארו פאר הדור, המאור הגדול, הרב המובהק.
על חכמי בית דינו הנ"ל כותב בעל 'זרע אמת' בהקדמתו 'אנשי שלומי זוגא דרבנן מבית דיננו הצדק הראשון אדם המעלה נשא ומאוד נעלה, רחימא דנפשאי החכם השלם המצויין כמה"ר יעקב בן יחייא והשני בדומה לו גבר חכם בעוז היושב על התורה ועל העבודה, יקר מכל כלי חמדה טור אודם ופטדה ה"ה כמהר"ר אפרים גאליקו נר"ו עכ"ל [רבי אפרים חיבר ספר שעשועי אפרים שנותר בכתב יד, גירונדי עמ' 2 אות ז].
דף כפול בגודל: 28X18 ס"מ. מצב טוב מאוד.
מכתב ארוך, וחשוב ביותר בפן ההיסטורי. מאת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו אל מועצת החשמנים בצרפת, בעניין הסגרתו מישראל לצרפת של איש המאפיה האלג'יראית בצרפת (הנחשבת לאחת המאפיות האכזריות ביותר באירופה), הרוצח השכיר ויליאם נקש.
פרשת המאפיונר ויליאם נקש בשנות השמונים של המאה העשרים היוותה נקודת שבר וחידדה את ההבדלים שבין ה'ישראליות' ל'יהדות' – בין הממלכתיות הישראלית כמדינה מתוקנת במשפחת העמים ובין החובה הדתית-יהודית לערבות הדדית. הערבות ההדדית שהייתה ערך ברור ומוחלט בהיות עם ישראל 'בגולה' בין הגויים, אפילו כאשר הדבר נגד את החוק המקומי – נמשכה בקרב החוגים החרדים האולטרה אורתודוקסים גם לאחר כינונה של מדינת ישראל. אך בעקבות פרשה זו התרחב הסדק גם לחוגי המזרחי והגיע עד לימין החילוני ומפלגת הליכוד – חוגים שהיו נחשבים עד אז לממלכתיים, ומוסדות המדינה ובית המשפט בפרט היוו עבורם מושג מקודש. ניתן לומר כי בפרשה זו נזרעו זרעי המלחמה העקובה מדם (מטפורית כמובן) הניטשת עד עצם היום הזה, מלחמה שלימים תיקרא: המלחמה בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. או בשם הבלתי מכובס – המאבק בין הימין הישראלי לבג"ץ.
ויליאם נקש, היה מאפיונר יהודי-צרפתי-אלג'ירי, ודמות מוכרת בחוגי העולם התחתון בפריז. הוא נשכר בשנת 1983 בכדי להתנקש באדם בשם עבדאללה חאקר, בעקבות סכסוך שליטה במועדוני הלילה בעיר האורות. נקש, בראשות חוליה של שלושה מתנקשים ירה בעבדאללה חאקר 14 כדורים והוא מת במקום. שני שותפיו לרצח נתפסו כעבור מספר ימים, אך נקש נמלט לישראל ומתוקף חוק השבות הפך מיד, בזהות בדויה, לאזרח ישראלי בשם רודי אטלן. ממשלת צרפת הגישה בקשה למדינת ישראל להסגירו אליה, אך נקש נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
למעשה הוא הוריד פרופיל, והתנהל תחת זהותו החדשה כאזרח שומר חוק. הוא התאהב בבחורה ועמד ב‑17 במרץ 1985 לשאת אותה לאישה, תחת שמו החדש כמובן. למעשה, מצב זה היה יכול להימשך עוד ועוד, ונקש היה מוצא את עצמו כאזרח ישראלי בשם רודי אטלן בעל עבר נקי וצח כשלג. אך כדרכם של עבריינים, תכנן נקש לעשות עוד 'מכה' אחת, אחרונה בהחלט, שתסדר אותו לכל החיים, ואת זרעו אחריו. אותה ה'מכה' הייתה אמורה להתבצע ביום חתונתו! ב‑17 במרץ 1985, ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם האם נקש תכנן את חתונתו דווקא ליום השוד הגדול, ליצירת האליבי המושלם, או שיד המקרה זימנה זאת. כך או כך, הוא נתפס ביום חתונתו, במהלך ניסיון שוד של איש כמורה קתולי בכיר. על פי המידע הפנימי שהיה בידי נקש, איש הכמורה הבכיר הבריח באותו יום ברכבו מסוג מרצדס בעל לוחית רישוי דיפלומטית, מירדן דרך גשר אלנבי, 60 ק"ג של מטילי זהב ושני מיליון דולר במזומן, הון עתק במונחי שנות ה-80. נקש ארב לאיש הכמורה בכביש יריחו בניסיון ליירט את הרכב, אך הניסיון נכשל והוא נעצר. בעת שהיה במעצר גילתה המשטרה ששמו האמתי הוא ויליאם נקש המבוקש בצרפת.
באפריל 1985, החלו הליכי ההסגרה בבית המשפט המחוזי בירושלים. אך במקביל החלו נקש ואשתו הטרייה – שככל הנראה לא חָסַר להם כסף – בקמפיין ציבורי בכדי למנוע את הסגרתו. מה שהפך בעזרת יחסי ציבור משומנים למאבק דתי, האם ניתן להסגיר יהודי לגויים. הוקם "הוועד למניעת הסגרתו של נקש" בראשו עמד יוסף מנדלביץ', אסיר ציון לשעבר. למאבק הצטרפה גם תנועת גוש אמונים בראשות דניאלה וייס. בעקבות המאבק שהפך עד מהרה למחלוקת אידאולוגית בין גוש הימין שהתנגד להסגרה לגוש השמאל שצידד בהסגרה, החליט שר המשפטים מתנועת הליכוד אברהם [אברשה] שריר, למנוע את הסגרתו של ויליאם נקש לצרפת, בטענה שביטחונו האישי לא יהיה מובטח בכלא הצרפתי.
כנגד החלטתו של שריר הוגשה עתירה לבג"ץ. המשיבים היו שר המשפטים אברהם שריר ונקש עצמו. למשיבים הצטרף באורח בלתי מוסבר גם בית הדין הרבני, בטענה (חלשה משהו) של מניעת עיגונה של רעייתו הטרייה של נקש. בית הדין הרבני הגדיל לעשות ואף הוציא נגד נקש צו עיכוב יציאה מהארץ, בכדי למנוע את ההסגרה, אף על פי שלא היה זה בסמכותו של בית הדין. במרץ 1987 הכריע בג"ץ נגד החלטתו של שריר. ונשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר הבהיר כי סמכותו של השר אינה בלתי מוגבלת וכי אין בידיו שיקול דעת חופשי. נקש הוסגר לצרפת בשנת 1987 והוא נידון ל-20 שנות מאסר.
במכתב שלפנינו הנחשף כעת לראשונה, שכפי שניתן לראות הינו מכתב רשמי שסמל המדינה מתנוסס בראשו, ולפי התאריך המופיע בו הוא נכתב מספר חודשים לאחר החלטה חלוטה של בג"ץ המורה לבצע את ההסגרה באופן מיידי. ובכל זאת פונה במכתב מי שנושא את העמדה הרבנית הרמה ביותר במדינת ישראל ונחשב לאחד מסמליה המובהקים של המדינה, הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו, וממשיך לפעול מאחורי הקלעים, באופן רשמי לגמרי, בכדי לעקר את החלטת בג"ץ מתוכנה. הרב אליהו גם אינו נרתע מעדת העיתונאים הלעומתיים (ראה: נחום ברנע, ידיעות אחרונות, 7 באוקטובר 1987). כאשר כמעט בכל העיתונות הישראלית דשו בעניין ללא הרף, תוך כדי פיזור רמזים עבים בהעלאת השאלה: האם היה איזה שהוא עניין נסתר ובלתי חוקי בהתערבותם של בית הדין הרבני ושר המשפטים אברשה שריר בניסיונם למנוע את ההסגרה, והאם מדובר כאן בעסקי "הון-שלטון-עולם-תחתון". למותר לציין כי טענות אלו לא הוכחו מעולם.
הרב מרדכי אליהו שנחשב למנהיגה הרוחני של תנועת המזרחי, והיה ידוע כמקובל אלוהי וצדיק נשגב. אינו נרתע מן הסתירה המובנית בעצם המכתב, יתירה מזאת, את המכתב הוא שולח למרבה האירוניה דווקא לחשמנים הנוצריים בפריז, למרות שזה עתה ניסה נקש לפגוע באחד מסמלי הנצרות בישראל ולשדוד את אוצר הכנסייה. אך הרב אליהו מתנהג כפי שנהגו רועי ומנהיגי עם ישראל לדורותיו. כבודו האישי אינו עומד בראש מעייניו, וכאשר על כף המאזניים ניצבת האפשרות להציל יהודי מפני סכנת המוות שציפתה לו בין הסורגים בצרפת, על ידי המאפיה הקורסיקאית היריבה, כפי שהרב אליהו האמין בכל ליבו (דבר שהתבדה בסופו של דבר). עושה הרב את כל אשר לאל ידו בכדי למנוע את ההסגרה. אפילו במחיר של פגיעה בכבוד הרבנות, ואפילו במחיר של פגיעה מסוימת ומידתית בבג"ץ ובמדינה.
הרב מרדכי אליהו פונה במכתבו הארוך שלפנינו אל מועצת החשמנים בצרפת, והוא מבקש מהם לסייע לעניין בעל חשיבות דתית ואנושית ממדרגה ראשונה ולהפעיל את השפעתם על הנשיא פרנסואה מיטראן בכדי לבטל את ההסגרה. הרב מפרט במכתב את "סבלו" של ויליאם נקש ובעיקר את הסבל של אשתו הצעירה שנמצאת בהריון, ומבקש שבכדי למנוע סבל נורא ויליאם נקש יישפט בארץ ישראל ובה הוא ירצה את עונשו. הרב מדגיש כי אשתו הטרייה של נקש מסרבת להגר לצרפת בכדי לשהות בקרבת בעלה, (ונקש עצמו מסרב לגרש את אשתו כדין), ובעקבות כך היא תישאר כבולה בכבלי עגינותה. אולם במקרה ונקש ירצה את עונשו בארץ, יהיה ניתן להם לחיות חיי משפחה בצורה מסוימת. הרב מוסיף ומציין שאישה שהופכת ל'אלמנה חיה' היא טרגדיה קשה ביהדות ובחזון הנביאים ובכל תרבות דתית בעולם.
[2] דף. 27 ס"מ. על גבי נייר מכתבים רשמי של הרב הראשי לישראל, בחתימת ידי הרב וחותמתו הרשמית. מצב טוב מאד.
ספר זבחי שלמים לרבי יאודה גיואן, בכתב יד. אכמת בני מנצור [דרום תימן].
בקולופון: ותהי השלמתו יום שלישי ח' ימים לחדש תשרי שנת ב'קס"ח לשטארי במאתא אלאכמת בני מנצור.
הספר נדפס במקור בקושטא בשנת תפ"ח, והמעתיק שלפנינו העתיק גם את דף השער של הספר הנדפס, עם מסגרת מעוטרת.
[56] עמ', 11X16.5 ס"מ.
מצב טוב. נקבי עש. כתמי זמן. קרע בשולי הדף הראשון, רחוק מהטקסט.
פנקס בכתב יד המכיל הלכות שחיטות ובדיקות, ודרושים בקבלה. תימן?
[146] עמ', 9.5X11.5 ס"מ. חסר בהתחלה.
מצב טוב. כתמי זמן. דהייה קלה של הכתב במספר דפים. כרוך בכריכה חדשה.
מכתב על גבי נייר מכתבים רשמי, בחתימת יד קדשו ובחותמתו של הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, אב"ד גאלאנטא, חוסט וירושלים. בעת כהנו כרבה של היהדות החרדית בארץ ישראל.
במכתבו הנכתב כפסק דין, שב ומייסד המהרי"ץ את תקנת "רבני קדמאי גאוני הישוב", ששליש מהכנסות החברות קדישא יועברו לתלמודי התורה בירושלים. המהרי"ץ מדגיש כי מייסדי החברה קדישא הינם הבד"ץ הראשון בירושלים והם כתבו וחתמו על תקנה זו בתור תקנה יסודית שאין לשנותה.
הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי [תרכ"ח-תש"ט], מגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל ומיד הוטלה עליו העטרה, לכהן פאר כרב הראשי לעדה החרדית בירושלים ומנהיג היהדות החרדית בארץ ישראל.
[1] דף נייר, 27 ס"מ. נייר רשמי, מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת יד קדשו של המהרי"ץ דושינסקי, ובחותמתו.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול. מעט קמטים. כתמי זמן.
מכתב אודות חשיבות מפעל אוצר הפוסקים. מאת רבי איסר זלמן מלצר אל רבי איסר יהודה אונטרמן. ירושלים, תש"ה [1945].
רבי איסר זלמן מלצר כותב במכתבו באריכות על מפעל אוצר הפוסקים ועל חשיבותו לרבנים ולמורי הוראה. הוא כותב שלשם המטרה הקדושה הקים ידידו הרב הרצוג את המפעל החשוב, ובסיוע של ועד העזרה התאחדות הרבנים פליטי רוסיא (ארגון שרבי איסר זלמן מלצר עמד בראשו). רבי איסר זלמן מבקש את תמיכתו ועזרתו של הרב איסר יהודה אונטרמן שהיה אז רבה של ליברפול, ולימים רבה הראשי של מדינת ישראל.
מצורף למכתב פרוספקט של אוצר הפוסקים, וקונטרס לדוגמא של הכרך הראשון של ספר אוצר הפוסקים.
רבי איסר זלמן מלצר [תר"ל-תשי"ד 1870-1953], בעל ה'אבן האזל'. היה תלמידם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייציק בוולוזי'ן. שימש כראש ישיבת סלבודקה, ולאחר מכן, משנת תרנ"ז [1897] שימש כראש ישיבת סלוצק, ומתרס"ג גם כרבה של העיר. משנת תרפ"ה כיהן כראש ישיבת עץ חיים בירושלים, עד לפטירתו.
המכתב מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי בחתימת ידו של רבי איסר זלמן.
בקשת רבי ישמעאל כהן גדול – בראשה נרשם: כל האומר בקשה זו בכל יום בכוונה גדולה יהיו פניו מאירות וקומתו שוה לו ואימתו מוטלת על הבריות ושמו הולך בכל המקומות של ישראל, וחלומותיו מתיישבין עליו לטובה ותורתו משתמרת בלבו כל ימי חיי וחטאת נעוריו נמחלים וינצל מיצר הרע ומעין הרע… ומרוח רעה ומן השדים המזיקים ומכל האויבים… אני ורבי עקיבא ערבים לו חלק לעולם הבא וחלק טוב בעולם הזה. [3] דף. 17 ס"מ, פגום מעט בשוליים.
פתקה מעניינת בכתב יד קדשו ובחתימתו של ראב"ד ירושלים הגאון רבי פנחס עפשטיין אל מנהל תלמוד תורה 'עץ חיים' בירושלים.
הראב"ד ממליץ בפתקה המעניינת שלפנינו על קבלת ילד לתלמוד תורה לאחר שהוא בחן אותו בחג וראה שהוא "ילד טוב". בל נשכח כי המדובר בראב"ד העדה החרדית, ראש אבות בתי הדין! ובשיא הפשטות ותכלית הענווה עוסק הראב"ד בבחינת ילד קטן ועוד רושם על כך 'צעטל'ה' למנהל בכדי שיקבלו ל'חיידר'. איה אותם צדיקים ירושלמים שלא הניחו כמותם בעולם.
הילד הוא: רבי משה עקיבא שיינברגר!
הראב"ד רבי פנחס עפשטיין , בגיל 18 עלה לארץ ישראל ושימש כמורה צדק בבית הדין של העדה החרדית בראשות הרב זוננפלד והרב דיסקין ולימד בישיבת תורת חיים. בשנת תש"ח מונה לראב"ד העדה החרדית, עד לפטירתו ביום י"ז טבת תש"ל [1969]. חיבר את הספרים 'אורין תליתאי' [תרע"ג], 'מנחה חריבה' [תרפ"ג] ו'מנחת ירושלים' חלק ראשון [ירושלים תש"ס]. רבים מכתביו נשרפו בעיר העתיקה במלחמת השחרור.
[1] גזיר נייר, כ 14X5 ס"מ. כולו בכתב יד קדשו של הראב"ד ובחתימת ידו בראשי תיבות.
מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול, קרע זעיר בשוליים הלבנים.
גֶּזַע יְשִׁישִׁים מִשּׂוֹרֵק יַצְמִיחַ / וּלְדוֹרְשֵׁי טוּבוֹ יָפְיוֹ יַזְרִיחַ / פִּרְיוֹ כְּמִשְׁפָּטוֹ מָתוֹק נֹאכֵלָה / אָכֵן תְּהִלָּה לוֹ דּוּמִיָּה סֶלָה! (הרמח"ל בשירו על רבי ישראל גדליה קזיס)
שטר אישור לנער שגירש את ארוסתו כדת וכדין, בחתימת יד קדשו של רבי ישראל גדליה קזיס אב"ד מנטובה. נעשה בבית הדין במנטובה בשנת תקמ"ז [1787].
מלבד חתימתו של רבי ישראל גדליה קזיס מופיעות חתימות שני דיינים נוספים: רבי עזריאל יצחק הלוי ורבי זרח יעקב ב"ר רפאל נפתלי כ"ץ. כן מופיעות חתימת החתן וחתימות נוספות באיטלקית.
רבי ישראל גדליה קזיס אב"ד מנטובה [נפטר בשנת תקנ"ג],
מגדולי חכמי איטליה, סיני ועוקר הרים ודרשן מופלא, משנת תקי"ד רבה של מנטובה. הרמח"ל כתב לכבודו שיר ארוך בן עשרות בתים! אף החיד"א ששמע את דרשותיו הפליא לשבחם (ראה מעגל טוב עמ' 79). חיבר שירים ותפילות ומופיעות ממנו תשובות הלכתיות. בין כתביו: תפילה לבנ"י אשר בקק"י מנטובה; תפילה למען ניצחונו של הקיסר יוזף במלחמתו נגד צבאות צרפת. (ראה גם: תולדות גדולי ישראל באיטליה עמ' 160 סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה עמ' 541).
רבי עזריאל יצחק הלוי [נפטר בשנת תקס"ט], ר"מ, דיין ודרשן במנטובה. (ראה: תולדות, עמ' 283, סימונסון שם עמ' 523).
רבי זרח יעקב ב"ר רפאל נפתלי כ"ץ [נפטר בשנת תקנ"ד], דיין ומשורר. (ראה: סימונסון שם עמ' 335 הע' 433).
[1] דף נייר כפול. 23X17 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול.
מכתב מאת קהילת צפרו שליד העיר פס לוועד המערביים בירושלים בקשר ל"קופת הקהל" ו"קופת יחזקאל הנביא" והממונים עליהם רבי אליהו עובדיה וישמ"ח עובדיה, ומוזכרים השד"רים ר' שמואל מזרחי מצפת ור' אברהם פינטו מירושלים שמושך הלבבות בדרשותיו הנחמדים, וכן יוסף אבוטבול מטבריה.
[1] דף, 27X21 ס"מ, נייר רשמי של ועד העיר צפרו.
מצב בינוני טוב, שולי המכתב קרועים, חורי תיוק.
מכתב מ"ועד נבחר ונמוסי מק"ק צפרו יע"א" לועד עדת המערביים בירושלים.
28X21 ס"מ, נייר רשמי של ועד הקהילה.
מצב בינוני, שוליים קרועים, חורי תיוק.
אגרת בכתב ידו, חתימת ידו המלאה וחתימתו המצוירת של שד"ר ירושלים רבי דוד יקותיאל הכהן אל הגביר רבי אברהם עזריה אוטלניגו מק"ק אקווי שבאיטליה.
באגרת מבקש השד"ר מרבי אברהם עזריה שיזרז את בני קהילתו לשלוח אליו את מעות הצדקה שהצטברו בקופה לטובת יושבי ארץ הקדש. באגרת מוזכרים גם: מהר"ם זכות [בנו של רבי אליהו הלוי, רבה של אליסאנדיריה דילא פאלייא] ורבי יעקב נוניס ואיס מליוורנו.
רבי יעקב דוד יקותיאל הכהן , יצא שלש פעמים כשד"ר נאמן לטובת הישוב הספרדי בירושלים בשנים: תק"ן, תקס"ו ותקפ"א. בדרך שליחותו הדפיס את ספריו של זקנו רבי דוד הכהן [רפאפורט]: דעת קדושים (ליוורנו תק"ט) ובן הא הא (ליוורנו תקפ"ג). ראה: א, יערי שלוחי ארץ ישראל עמ' 704-706 וברבעון 'ירושלים' ספר שני עמ' קלט-קמו.
[1] דף נייר 15X18 ס"מ. כתיבה מזרחית; מצב טוב. מעט כתמי זמן,
הרב החסיד רבי משה זאב נכד, מראשי ופארי סגל חבורת חסידי באיאן בצפת, הסתופף בצלם של אדמו"ר הזקן מסאדיגורא ובנו אדמו"ר ה"פחד יצחק" מבאיאן.
רבי משה זאב נולד צפת, לאביו הרב החסיד רבי יחיאל דוב, בשנת תרט"ו, ונקרא על שם זקנו הרב הצדיק רבי משה זאב אוירבאך מחמעלניק. נשא את הרבנית שרה רחל בת הרב החסיד רבי שלום מאיר, בן הרב הצדיק רבי אברהם שלמה, בן הרה"ק רבי ישראל חיים מלודמיר, בנו של המלאך הק' וחתנו של הרה"ק רבי שלמה מקארלין. בצפת, נתחמם רבי משה זאב לאורם של גדולי וזקני החסידים, יחידי סגולה אנשי שם שהסתופפו בצילא דמהימנותא, בצל מרן הסבא קדישא מרוז'ין ובנו רבי אברהם יעקב מסאדיגורא. כבר בהיותו אברך צעיר לימים, התבלט רבי משה זאב כדמות מופת בין סגל חבורת החסידים בצפת.
[1] דף נייר. 14X22 ס"מ. כולו בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב. כתמי זמן.
מו"מ בין רי"מ ובין הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בענין חישוב שנת השמיטה, על פי כתובות במצבות אבן מתקופת התנאים והאמוראים ביהודה והגליל. תשי"ב.
[1] דף נייר, 22 ס"מ. דיו על גבי בלאנק של פנסיון 'הרברט סמואל', כולו בכתב ידו וחתימתו של הרב הרצוג. נתון במעטפה המקורית.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול.
מצורף מכתב תשובתו של הגרי"מ טיקוצינסקי מוקלד במכונת כתיבה לא חתום.
פסק דין של 'בית-דין הגדול לכל מקהלות האשכנזים' בחתימת יד קדשם שלושת הדיינים ר' צבי פסח פרנק, ר' יוסף גרשון הורביץ ור' אליהו ראם. כסלו תרצ"ח.
בפסקם קובעים הדיינים שהמקומות הקדושים בעיר: הכותל-המערבי וקבר-רחל שייכים לכלל העיר, ואינם רשות פרטית. ולכן כל ההכנסות מהתרומות באותם המקומות, מוקדשות לתלמודי התורה שבעיר "שזו היא החובה היותר גדולה המוטלת על הציבור".
[1] דף נייר, 32 ס"מ. נייר רשמי, מוקלד במכונת כתיבה, בחתימת יד קדשם של הדיינים וחותמת בית הדין.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול.
ספר שנים עשר דרשות להר"ן מהדורת לבוב תקמ"א [1781].
בדף המגן חתימת בעלים ורישום ארוך: קבלתי במתנה מהרבני מוהר"ר רפאל שמואל סג"ל נרו בן גיסי הרב המנוח מוהר"ר משה סג"ל מגרידץ ולראיה אבא עה"ח הק' שמואל זנוויל חבק"ק וואלשטיין כתבתי פה ק"ק הנ"ל יום ה' כ"ד מנחם גואל ישראל [תקפ"א-1821] לפ"ק.
שער הספר חסר והושלם בכתב יד, לפי צורת כתב היד, גם הוא בכתב ידו של רבי שמואל זננויל.
רבי שמואל זנוויל אב"ד וולשטיין, היה מחותנו של רבי עקיבא איגר [יש אומרים שהיה חותנו של רבי אברהם איגר ראה תולדות משפחת מונק וצ"ע] והתכתב עמו בהלכה, ראה שו"ת רע"א מהדורא קמא סי' קסא ומהדורא תנינא סי' קמא. וכן מכנהו רבי שמואל בהסכמתו לשו"ת גבר"י (פפד"א תקפ"ו) 'מחותני' בגוף הספר שם נדפסו תשובות ממנו.
בדף טו, ב הערה בכתב יד, מצב טוב, כריכה פשוטה. מעט דפים מנותקים.
תכריך כתבים בכתב יד איטלקי.
20 ס"מ. עשרות עמודים.
מצב גרוע, כתמי רטיבות ופטריה קשים, נזקי עש.
מכתב מאת אליעזר רוסו. ונציה, סוף המאה ה 18
מכתב קדום אל ראשי הקהילה של סן מארקו, ונציה לקוששטאנדינה.
[1] דף נייר כפול, 21X30 ס"מ, איטלקית [לאדינו?] באותיות עבריות, כתיבה ספרדית. מאחור סימני חותם שעווה.
מצב טוב מאוד.
6 דפים מתוך פנקס חשבונות של יהודי שעסק בהלוואות בריבית, הן ליהודים והן לנוכרים מהמעמד הגבוה.
[6] דפים מקופלים, כתובים משני הצדדים. 24X17 ס"מ.
מצב בינוני, נזקי תילוע וכתמים.
בראשו: "סודות להחכם המקובל כמהורר יוסף גיקטיליא…"
[1] דף. 16X21 ס"מ. כתיבה אשכנזית. כתיבה צפופה משני צדי הדף.
מצב טוב.
שיר לראש השנה- כתב יד על נייר . סוף המאה ה 18 או ראשית המאה ה 19. שמונה בתים, לזכרון מש[ה יהודא] בעיר קורייניא.
שיר בנושא היראה לקראת יום הדין, חרדת העם בהשמע קול שופר, היום הראשון לארבעים הימים בהם סלח לעם ישראל פשעו [=א' באלול], על הצורך להתחזק בתורה, לקיים נדרים ולהשכים לשמור חוקי חוקה. השיר רומז על לימוד משנ"ה לעילוי נשמ"ה, ומשלב את השמות יאוד"ה ומש"ה.
[1] דף, נייר משובח. 17X26 ס"מ.
מצב טוב, סימני קיפול, כתמים. הדף עבר שיקום אמנותי.
תקנה מארם-צובא בהעתקה אות באות, מכתב קדשו של כממר"מ לובטון.
על המכתב חתומים ראשי הקהל: חיים, יוסף, עזרה, סימן טוב, מטלוב ויצחק אברהם סיתהון, מאיר ראובן גבאי, יצחק אהרון שלום, שלום מזרחי, ניסים יעקב ענתיבי, ישועה משה ששון, אהרון עובדיה, ישעיה יצחק הררי.
הרב
משה אנהורי ז"ל יליד סאלי רבאט שבמרוקו מתאר אותו היעב"ץ "החכם השלם מחדדן שמתתיה", סיני ועוקר הרים, בשנת התקע"ז עבר דרך ארם צובא ונתמנה לרב העיר, ועבר אחר מכן למצרים. במלחמת העולם השניה ערכו תפילות יהודי מצרים על קברו.
[1] דף נייר, 11×28 ס"מ.
מצב בינוני טוב, שוליים בלויים.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
