סדר תיקון לליל שבועות, כולל תפילה לאומרה קודם הלימוד, תרה נביאים וכתובים, משניות ואדרא, כותרת עליונה בראש כל עמוד עם שם החלק. כתיבה נאה ומסודרת. עיטורים בחלק מהדפים.
[83] דף נייר כתובים משני הצדדים. 22 ס"מ.
מצב טוב – טוב מאד, כתמי זמן, מעט נקבי עש. לא כרוך.
שלוש מגילות [רות, שיר השירים וקהלת] מנוקדות עם טעמים, עם רש"י ותרגום. סדר תיקון לליל שבועות עם ה'אידרא אבא קדישא'. סדר תיקון שביעי של פסח.
מדף 53א-110ב "סדר תיקון לליל שבועות עם "האדרא אבא קדישא". מדף 111א-142ב: "סדר [=תיקון] ליל שביעי של פסח". בראשו ציון בעלים: "זכיתי וקניתי אני הצעיר יעיש אלגמל …". בשער המאוחר שנכתב בכתיבה שונה סביב ציון הבעלים הנ"ל: "ספר שלש מגילות, קריאי מועד אם פרוש רש"י ז"ל. תי' צנעא". כותב השער כתב את שמו "ישראל גמליאל הי"ו" בשער.
142 דף, נייר, 13.5X18 ס"מ, כתיבה תימנית יפה, כריכת קרטון ישן ובה שם בעלים: "ישראל בן יעיש גמליאל" הופרדה ומצורפת לכתב-היד.
מצב בינוני-טוב. מס' דפים בסופו של החיבור שוקמו אמנותית וכן דף השער. דפים אחדים ניזוקו ושוקמו. כתמי זמן.
מגילה-גלולה ועליה נכתב הפיוט האשכנזי הקדום 'אקדמות מילין', אותו נוהגים יוצאי אשכנז לשורר ביום חג השבועות. כתובה בידי סופר-אמן מומחה, בכתב נאה ומאיר עיניים. כתב בית יוסף.
גובה – 41 ס"מ. [3] יריעות.
מצב מצויין, חדש.
מגילת רות, כתובה על קלף בידי סופר-אמן מומחה, בכתב נאה ומאיר עיניים. כתב בית יוסף.
כידוע, מנהג ישראל לקרוא את מגילת רות בחג השבועות.
גובה – 31.5 ס"מ בקירוב. [8] יריעות.
מצב מצוין, חדש.
ספר 'דרוש וחדוש' על סוגיות הש"ס, מאת רבן של ישראל הגאון רבי עקיבא איגר. וארשא, תקצ"ט 1839. מהדורה ראשונה של ספר יסוד.
בשער: חתימת בעלים רבי מיכאל צבי זאמטער רבה של שווערזענץ. ובדף הפורזץ האחורי מפתח לחלק ה'כתבים', בכתב יד רבני עתיק.
הספר נדפס על ידי בני המחבר, פחות משנתיים לאחר פטירת רבי עקיבא איגר. חישוב שנת ההדפסה מתקבל על פי התיבות: משמת רבי עקיבא… בהקדמה החשובה כותבים בני המחבר על שיטת הלימוד והחידוש של אביהם הגדול. בשער: "ספר שני", אך זהו למעשה החלק הראשון והכוונה היא שהוא שני לספר תשובות רבי עקיבא איגר שנדפס ארבע שנים קודם.
הספר שלפנינו הינו מספרי העמקנות והלמדנות הנודעים ביותר, שנדפס מאז בעשרות מהדורות והוא מהווה סמל לגאונות הלמדנית. 'דרוש וחידוש' ידוע בחריפותו ובקושיותיו הלמדניות בעלות ההיגיון הרב, קושיותיו היו לשם דבר בבתי-המדרש והיוו אתגר מחשבתי לטובי הלומדים. הגרעק"א אף "מקטלג" תוך כדי דיבור את רמת חומרתן של הקושיות: בסגנון כתיבתו מורה הסיומת "וצ"ע" – וצריך עיון, על שאלה חמורה שלא נתיישבה. ואילו הסיומת "וצע"ג" – וצריך עיון גדול, מורה על תמיהה רבתי היוצאת מגדר הרגיל. כאשר הוא מוסיף סיומת כמו "וה' יאיר עיני", השאלה נחשבת כבלתי פתירה. כארבעים שנים בלבד לאחר פרסומו הראשון של "דרוש וחידוש" שלפנינו, נפוצו קושיותיו של רע"א בבתי המדרשות, והיוו כר לחיבור תורני שעיקר עיסוקו בפתרון השאלות. הרב יששכר דוב מלוברנץ הוציא את ספרו "חזות קשות", "תוכו רצוף ליישב יותר מאלף קושיות שהעיר על הש"ס רבינו הקדוש… מופת הדור כליל תפארת ישראל… עקיבא איגר בספרו חדוש ודרוש".
מד; לח; מח; יג דף, 31.5 ס"מ. סטפנסקי, ספרי יסוד 81.
מצב טוב: כתמי זמן. נקבי עש בודדים.
ספר תודת שלמים, כולל ב' חלקים בשערים נפרדים: א. זבחי תודה לקט ראשונים על מסכת נדה. ב. לחמי תודה שו"ת לרבי ישעיהו באסאן. דפוס פואה. ונציה, תק"א [1741]. העותק של הגאונים רבי מיכאל שמעון מייא ואחיו הגאון רבי יוסף שחיברו יחדיו (בעילום שם) את 'חידושי הגהות' על הטור, שנדפס עד היום בכל מהדורות 'ארבעה טורים'. את הספר ירשו מאביהם הצדיק רבי יחיאל, בעל בית הדפוס הנודע בדיהרנפורט.
בשערי שני הספרים מופיעות חתימות ורישומי בעלים, בחלק א' – זבחי תודה: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף הק' יחיאל בלא"מ הגאון מוהר"ש.. בערלין". וחתימה נוספת: "הספר הלז שייך לכבוד אאמ"ו הרב הגאון הגדול החסיד האמיתי המפורסם בדורו החכם הכולל נר ישראל ע"ה פ"ה מו"ה מיכאל שמעון מייא מ"ס [מוכר ספרים].. פה ברעסלא ולראי' באעה"ח הק' משה בהגאון הנ"ל". בחלק ב' – לחמי תודה: שוב אותה חתימה בתוספת המילים: ".. בנו ותלמידו נאמנו לנצח הק' משה ..". (הלה הוא בנו השני ר' משה – ממשיכו בניהול הדפוס).
הגאון רבי מיכאל שמעון מייא [נפטר: י"א בסיון ה'תקצ"ג], נולד בדירהנפורט לאביו המדפיס הנודע מדירהנפורט, הצדיק
רבי יחיאל מיכל מייא . לאחר פטירת האב, בשנת תקנ"ה, המשיכה אלמנתו רעכיל את הפעלת בית הדפוס יחד עם שלושת בניה. בשנת תקס"ו, עזב רבי מיכאל שמעון את הדפוס והדפוס נותר בבעלותו של האח הצעיר
הגאון רבי יוסף החתום אף הוא בין דפי הספר שלפנינו.
רבי מיכאל שמעון כתב יחד עם אחיו רבי יוסף חיבור חשוב על ספר ארבעה טורים בשם 'חידושי הגהות'. החיבור הודפס לראשונה בעילום שם המחברים, במהדורת ה'טור' שהודפסה בבית הדפוס של אביהם ובווינה בין השנים תק"ן-תקנ"ו ועד היום החיבור מודפס בצדי העמודים, בכל מהדורות 'ארבעה טורים'. רבי מיכאל שמעון היה עשיר גדול ובתקופה מסוימת, כאשר רבי עקיבא איגר נקלע לקשיי פרנסה, נחלץ עם אחיו לתת קצבה שבועית לפרנסת ביתו של רבי עקיבא איגר. כמו כן היה מקורב לרב צבי הירש בושקא, אב"ד המבורג, ומוערך על ידי רבני דורו (בהם הרב יחזקאל לנדא), כמופיע בהסכמותיהם על הטור חלק יורה דעה שהודפס בשנת תקנ"ד. הוא בעצמו אף מופיע כמסכים בספרו של הרב חיים (בנו של הרב אריה ליב) מברסלאו, "דרך חיים" (על שמות נרדפים). במכתב מרבי עקיבא איגר הוא מתאר אותו ואת אחיו "היקרים יראי ה' " (ראה גם: מאמרו של הרב בוקסבוים מוריה שנה ט, גליון ג-ד, צט-ק, כסלו תש"מ, עמודים עח-פה).
על מצבתו של רבי מיכאל שמעון נחקק: "פ"נ איש אלקים קדוש הרב הגאון הגדול הצדיק אמיתי בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, המפורסם בדורו כקש"ת מהר"ר מיכאל שמעון מייא נ"ע בן הרב הצדיק המפורסם מוהר"ר מיכל מ"ס זצלה"ה, אשר חיבר בצירוף אחיו הה"ג החסיד המפורסם מוהר"ר יוסף מייא נ"ע חידושי הגהות על ארבעה טורים, הנדפסים בווין ובדיהרענפורט, ולגודל ענוותנותו לא רצה להזכיר שמו עליהם. אשר יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה, ביום ד' י"א סיון, והוא לקברות יובל בבכי' ובהספד גדול, ביום ה' י"ב סיון שנת חמשת אלפים תקצ"ג לפ"ק. תנצב"ה".
[6] קיב דף, 23 ס"מ, כולל שער באיטלקית. נייר משובח.
מצב בינוני – טוב, קמטים וכתמי זמן, חיסרון בקצוות כמה מהדפים.
ספר משנה למלך, חידושים על הרמב"ם. מאת רבי יהודה רוזאניס, גדול נושאי כלי הרמב"ם, הנקרא על שם ספרו שלפנינו 'בעל המשנה למלך'. מהדורה ראשונה של ספר יסוד. קושטא, תצ"א [1731]. כולל דפי המפתחות שנדפסו אחרי השלמת הספר, וצורפו רק לחלק מהעותקים. עותק מיוחס.
בראש חלק המפתחות מופיע רישום בעלות מתקופת ההדפסה: "ליד החכם השלם כמה"ר מאיר יצחקי נר"ו", ככל הנראה הכוונה היא לגאון הנודע רבי מאיר יצחקי אב"ד קושטא ובעל ה'אור יקרות' על הרמב"ם, שחי ופעל באיזור בתקופת הדפסת הספר.
ספר 'משנה למלך' קנה את מקומו בספרות התלמודית כאחד מספרי היסוד הלמדניים והמפולפלים בעומק הבנת דברי הרמב"ם, המחבר היה מגדולי חכמי קושטא בדורו, וחכמי הספרדים הוקירוהו והעריצוהו ביותר עד שרגילים לכנותו לרוב גדולתו ובקיאותו וקדושתו 'הרב תנא'. את הספר ערך לאחר מכן תלמידו של רבי יהודה רוזאניס הגאון רבי יעקב כולי בעל "ילקוט מעם לועז", שהיה דיין בבית דינו, והוסיף בו הערות והוספות משלו.
לפנינו המהדורה הראשונה של ה'משנה למלך' שנדפסה כספר בפני עצמו (קודם שהוכנסה למהדורות הרמב"ם).
רבי מאיר יצחקי [נפטר בסביבות שנת תקי"ג], אב"ד קושטא בעת שהיתה בתוקפה ותפארתה, תעיד על כך העובדה שמהר"י בכר בעל "דברי אמת", היה חבר בבית דינו. וכן העובדה כי החיד"א כינהו "עיר וקדיש"! כינוי השמור לגדולי הגדולים. בשנת תק"ח חתם בראש רבני העיר על הפסק נגד המלבושים היקרים בירושלים. בשנים תקי"א-תקי"ב חתם בראש רבני העיר על הסכמות לחיבורים שנדפסו בעיר. אישר הסכמות של ממוני איסור והיתר בחשוון תקי"א. ובתמוז תקי"ג. כתביו שכונסו ב"אור יקרות" הם רק אפס קצהו ממה שכתב וחידש וכפי שאחיו העיד בהקדמת הספר: "אגב חורפיה כתב בכתב ידו על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות רב מאד מחנהו תליסר אלפי גוילי" אך כמו שקרה להרבה מחברים באותם זמנים רוב כתביו היו למאכולת אש בשריפה גדולה שאחזה במיוחד בבית מדרשו.
[3], ב-כז, פ, קיב, 46, פט [10] דף, 31 ס"מ. נייר איכותי. שוליים רחבים. כולל דפי המפתחות שנדפסו אחרי השלמת הספר, וצורפו רק לחלק מהעותקים. סטפנסקי, ספרי יסוד 146.
מצב טוב מאוד: מעט כתמי זמן. נקבי עש בודדים. כריכה במצב מצוין.
בן גרני. חבור על חמשה חומשי תורה מאת רבי יוסף ישראל דייטש רבה של באלאשא יארמוט. Turna, תרצ"א [1931]. מהדורה ראשונה. הקדשה בכתב יד מבן המחבר רבי חיים אהרן דוד דייטש וחותמתו.
[10], שלב עמ’, 25 ס"מ, נייר משובח. בשער, הקדשה ארוכה בכתב יד מבן המחבר רבי חיים אהרן דוד דייטש שהביא את הספר לדפוס ומי שמילא את מקום כרבה של באלאשא יארמוט, עם חותמתו כרב המקום. הספר ניתן לשאר בשרו
רבי משה צבי פריינד, לימים אב"ד דיערעש – סענט – מיקלאש.
המחבר [תר"ה-תרפ"ז] רבי יוסף ישראל דייטש כיהן כרב וראש ישיבה כ-50 שנה. עם הקדמה ארוכה ובה תולדות המחבר מאת בני המחבר רבי חיים אהרן דוד דייטש שמילא את מקומו ורבי מנחם צבי דייטש.
רבי חיים אהרן דוד דייטש נולד בשנת תרנ"ח, והיה חתנו של רבי ישעיה זילברשטין מוייצען. מילא את מקום אביו באלאשא יארמוט כרב וכראש ישיבה. מתלמידיו האדמו"ר מערלוי. נספה בשואה. חיבר 'תבואת הגורן' שנדפס בסוף 'בן גרני' בשנת תש"ך.
ספר לא מצוי, לא נזכר בבית עקד ספרים.
כריכה נאה. מעט כתמי זמן. מצב טוב מאד.
"והנני גוזר… ולשומעים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב כ"ד המדבר בצדקה… לוי יצחק" (הסכמת ה'קדושת לוי')
תלמוד ירושלמי על מסכת ברכות וסדר זרעים כולו, נדפס בקאפוסט בדפוס ישראל יפה (החלק היחיד מהסט שנדפס בסופו של דבר). בין דפי הספר עשרות הגהות והערות למדניות בכתיבה אשכנזית קדומה, ככה"נ מתקופת ההדפסה.
הירושלמי שלפנינו זכה להסכמותיהם הנדירות של 'סנגורם של ישראל' הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעל ה'קדושת לוי', הכותב: "והנני גוזר… ולשומעים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב כ"ד המדבר בצדקה… לוי יצחק בהגאון מוהר"ם ז"ל. ולצידו הסכמת רבי חיים מוולוז'ין בעל 'נפש החיים' ועוד.
מפרט: ברכות, פאה: ו', ו-מה דפים, דמאי: טז דפים, כלאים: יח, שביעית, תרומות, מעשרות: נב דפים, מעשר שני: יג דפים (הדף האחרון ממוספר יב פעמיים) חלה: יא דפים, ערלה: י דפים, בכורים ד דפים (דף ג פעמיים), 3 דפים לא ממוספרים, האמצעי ממוספר ט). 33 ס"מ.
מצב טוב מאד, נייר ירקרק, מעט הגהות שנחתכו עם הדפים, מעט נקבים וכתמי זמן. כריכה חדשה ומהודרת.
ספר קהל חסידים, סיפורי נוראות ונפלאות מרבותינו הקדושים רבי ישראל בעש"ט ואחריו תלמידיו ותלמידי תלמידיו. מהדורה ראשונה. [ווארשא, תרכ"ו]. הספר פורסם בעילום שם המחבר, אך במקהלות החסידים מקובל שמחברו הוא החסיד הקוצקאי הנודע רבי אהרן וולדן מרבני ווארשא ובעל 'שם הגדולים החדש'.
העותק שלפנינו היה שייך ככל הנראה לגאון הנודע רבי יודל ראזענבערג [רוזנברג] אב"ד מטרלה ובעל ה'ידות נדרים'. כמופיע בראש השער" "שייך לר' יודל במה"ר ישראל" ובדף המגן מופיעה חתימת בעלות נוספת של אחד מבני משפחת ראזענבערג. רבי יודל ראזענבערג היה זה שפרסם לראשונה את סיפור ה'גולם' שברא המהר"ל מפראג. רבי יודל סיפר שמצא כתב-יד של המהר"ל ובו סיפור הגולם ועל בסיס זה הוא פרסם את ספרו. מתנגדים רבים קמו לספר בטענה שמדובר באגדה בלתי מבוססת, אך מצד שני רבים מגדולי ישראל ובפרט גדולי החסידות אישרו את הסיפור, בראש המאשרים אדמו"רי חב"ד לדורותם המחשיבים עצמם לצאצאי המהר"ל מפראג.
הגאון החסיד רבי אהרן וואלדן [תקצ"ח-תרע"ב]. מגיל צעיר נמנה על חבורת חסידי רבי מנחם מנדל מקוצק, ולאחר מכן הרי"ם מגור. הקדיש זמן רב גם לבירור ספרי הקודש ומחבריהם, וחיבר את ספר 'שם הגדולים החדש'. כמו כן חיבר וההדיר ספרים חסידיים וספרים אודות החסידות. הספר שלפנינו נדפס כאמור בעילום שם המחבר ולכן אין בו הסכמות. אך ספריו האחרים של המחבר מעוטרים בהסכמותיהם של כל גדולי הדור מכל החוגים: רבי יוסף דב סולובייצ'יק מבריסק, הנצי"ב מוולוז'ין, רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא, רבי חיים חזקיהו מדיני ה'שדי חמד', וגדולי האדמו"רים: רבי יחיאל מאלכסנדר, רבי אברהם מסוכטשוב, רבי יוחנן מרחמסטריבקה, רבי אלימלך שפירא מגרודז'ינסק ועוד. על קברו נחקק "…הרב המופלג החסיד המפורסם בתורה ויראת ד', אשר יצק מים על ידי קדוש עליון אדמו"ר הגה"ק מהר"מ מקאצק והגה"ק מהרי"ם מגור, מח"ס שם הגדולים החדש וספרי מקדש מעט על תהלים בחמשה חלקים… כקש"ת מו"ה אהרן וואלדען מווארשא".
הגאון הנודע רבי יודל ראזענבערג [תר”ך-תרצ"ו], צאצא לרבי יהודה חסיד. בגיל 17 קיבל הסמכה לרבנות והחל לכהן כרב הקהילה היהודית בטארלו. ייסד ישיבה קטנה והתפרסם בכל פולין בכינוי "הרב מטארלו". בשנת ה'תרנ"א הוסמך לדיינות על ידי ר' שניאור זלמן (בעל "תורת חסד") שמינה אותו לדיין בבית הדין שלו. בשנת ה'תרע"ט עבר להתגורר במונטריאול (קנדה), ייסד בית דין רבני וכיהן כראב"ד [ראש אב בית דין] וכרב הראשי של "איחוד הקהילות היהודיות של מונטריאול". חיבר ספרים רבים ביניהם הספר השנוי במחלוקת על הגולם מפראג.
[2], ג-קיב עמ’, 23 ס"מ. סטפנסקי חסידות 514.
מצב טוב. חותמות, חתימות ורישומים. השחרה ובלאי קל בשוליים, רחוק מהטקסט. כריכה בלויה.
* המכתב הראשון, נדיר ביותר וטרם פורסם מעולם! כולו בכתב יד קדשו, בחתימתו ועל גבי נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי יואל'יש מסאטמר בשבתו בירושלים. נדירותו של המכתב נובעת מהבלאנק הנדיר (הרבי שהה בארץ ישראל פחות משנה) ובעיקר מתוכנו המעניין שנכתב כולו בעצם כתב יד קדשו (90% ממכתבי רבי יואל'יש נכתבו ע"י הגבאים ורק נחתמו על-ידי הרבי). המכתב ממוען אל "כבוד ידידי הרבני הנגיד המפואר מו"מ בתו"י כש"ת מו"ה משה פעלדמאן" במכתבו מבקש הרבי לקבל את קרובה של רעייתו, לעבודה אצלם במפעל היהלומים המשפחתי. כמה אופייני לרבי יואל'יש שכל חייו היו מסכת אחת של נתינה אין קץ.
[1] דף נייר, 22X14 ס"מ. נייר מכתבים רשמי כולו בכי"ק ובחתימתו של הרבי. מצורפת המעטפה המקורית, הנושאת את לוגו הרבי ועליה 2 שורות, אף הן בכתב יד קדשו.
מצב טוב: כתמי זמן. סימני קיפול.
* המכתב השני, אף הוא על נייר מכתבים של הרבי בכהנו פאר בעיר הקודש ירושלים, כולו בכתב ידה של הרבנית מרת אלטע פייגע והוא ממוען אל בן-דודה באותו הנושא. במכתבה מעדכנת אותו הרבנית על השתדלות בעלה האדמו"ר בעבורו בנוגע לעבודה במפעל היהלומים. כן היא שואלת בשלומו, ומתעניינת איך עברו ימי החגים ומה מצב הכלכלי בביתו, ובכלל היא מתעניינת על המתרחש בתל אביב (!) מתוכן המכתב ומהמעטפה המקורית המצורפת אליו ניתן להסיק כי למרות שהבלאנק הוא מרבנותו בירושלים, הרי שהמכתב נשלח כבר מניו-יורק אליה היגר הרבי לא מכבר.
[1] דף נייר, 22X14 ס"מ. נייר מכתבים רשמי כולו בכתב יד הרבנית. מצורפת המעטפה המקורית.
מצב טוב: כתמי זמן. סימני קיפול.
הרקע למכתבים: לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר הנגיד ר' יוסף אריה ב"ר אפרים פישל פלדמן מעיר ביטשקוב לגור בעיר סאטמר ועם הגעת רבי יואל'יש טייטלבוים לעיר, היה לאחד ממקורביו. לפני כניסת הנאצים ימ"ש להונגריה הבריח ר' יוסף אריה את משפחתו לא"י. בארץ הקים כמה מפעלים ליהלומים, וכך התעשרו הוא ובניו. בקשות רבות קבלו הבנים מאת רבני וצדיקי הדור לקבל את מקורביהם למפעל בכדי להתפרנס.
האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר [תרמ"ז-תשל"ט], מנהיג החצר החסידית הגדולה והעשירה בעולם. בן הקדושת יום טוב ואחיו הצעיר של ה"עצי חיים", ממשיך דרך אביו בהנהגת החסידות. היה האדמו"ר הראשון של חסידות סאטמר. נודע בגדלותו כבר לפני השואה, וכבר כשהיה בן שבע עשרה, משך את תשומת לב החסידים שהחלו להתרכז סביבו. מאז הנהיג עדה וכיהן כרב בקהילות חשובות למעלה משבעים שנה. ניצל מהשואה על ידי 'רכבת קסטנר', וחסידי סאטמר חוגגים מדי שנה את כ"א בכסלו כ"יום ההצלה" של האדמו"ר. עלה ארצה ולאחר מכן היגר לארצות הברית והיה ממקימי העולם החסידי. הקים את עטרת החסידות שאבדה את רוב בניה בשואה והפריח את השממה הרוחנית בקרב הניצולים, פעל ללא ליאות להקמת מוסדות תורה ותפילה ולשיקום היהדות אחר חורבן אירופה. נודע בשיטתו הקנאית וחסרת הפשרות נגד הציונות ונחשב ליריבם העיקרי והמר ביותר. מחבר הספרים 'ויואל משה', 'אמרי יואל', 'דברי יואל', ועוד.
הרבנית אלטע פייגא נולדה בשנת תרע"ב לאביה רבי אביגדור שפירא אדמו"ר מצ'נסטחוב, נצר ל'מגיד מקוז'ניץ' בעל 'עבודת ישראל', ולאימה מרת 'גיטל' צאצאית לבעל 'מאור ושמש' מקראקא. בשנת תרצ"ו נישאה בזוו"ש לרבי יואל טייטלבוים, כשנה וחצי לאחר פטירת אשתו הראשונה, בעיר טשעבין, ואב"ד העיר הלא הוא גאון ישראל: רבי דוב בעריש ויידנפלד בעל 'דובר מישרים' היה ה'מסדר-קידושין'. בארה"ב התפרסמה במוסדות צדקה וחסד שניהלה, נפטרה בשנת תשס"א.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
שטר כתובה קדום ונדיר בצורה יוצאת דופן. במקום המיועד למסדר הקידושין מתנוססת חתימת יד קדשו של האדמו"ר הרה"ק רבי יעקב אריה מיליקובסקי מאמשינוב. ירושלים. כתבי ידו וחתימותיו של הרבי הינם נדירים ביותר ולא הוצגו מעולם במכירות פומביות!
לפנינו כאמור 'כתובה' נדירה ביותר, שהרי ידוע כי האדמו"ר מאמשינוב, בענוותנותו המפורסמת, מסרב בעקביות לאורך השנים לסדר חופה וקידושין, בטענה כי אינו ראוי לכך… בשנים האחרונות הוא נתרצה להיות מסדר הקידושין רק עבור בני משפחתו הקרובה (וגם זה רק כאשר רב נוסף ניצב לצידו). מעניין מאוד מה הוא הסיפור העומד מאחורי הכתובה שלפנינו, בה חרג הרבי ממנהגו העקבי אותו נהג עשרות בשנים.
התעודה ניתנה לנישואי החתן משה נ"י ב"ר חיים עם הכלה אסתר הינדא בת גרשון נח, שהתקיימו בי"ז מנחם-אב ה'תש? בירושלים. העדים: אברהם דוד ב"ר בצלאל ברוך ושמואל אהרן ב"ר שלום. במקום המיועד למסדר הקידושין חתם הרבי בידי קדשו: "יעקב מילקובסקי".
האדמו"ר רבי יעקב אריה ישעיה מילקובסקי [נולד בכ"ג באב ה'תש"ז], נחשב לאיש פלא השרוי בעולמות עליונים כאחד האדמו"רים מימי קדם. כמעט כל הבעיות הקשות והבלתי פתירות בציבור החרדי – ליטאים כחסידים, מתנקזות אל לשכת הגזית שבביתו הדל של הרבי בשכונת בית וגן בירושלים, שם עונה הוא את תשובותיו לאלפי שואליו – בין המשחרים לפתחו גם אדמו"רים ורבנים גדולים.
[1] שטר כתובה, 33 ס"מ.
מצב טוב מאוד: כתמי זמן. נקבי תיוק. סימני קיפול. קרעים זעירים בקיפולים, ללא פגיעה או חיסרון.
מכתב ארוך (כ-28 שורות) בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי יצחק זעליג מקוצק-סוקולוב. [כ' סיון] תרע"ד, סוקולוב.
במכתב פונה האדמו"ר לשני נגידים ומתאונן על אשר מתעכבים הם בשליחותם, ודורש בתקיפות קוצקאית אופיינית – "תראו תומ"י [=תכף ומיד] לעשות שליחותי… ותשלח[ו] לידי המעות קמא קמא דמטי לידכם". לאחר מכן מספר האדמו"ר על כוונתו לנסוע לעיירת מרחץ, עקב חולשתו הרבה, "שנחר גרוני ואיני יכול להרים קול לתורה ועבודה".
בחציו השני של המכתב מבקש האדמו"ר שיעמדו לימין אחד ממקורביו, ויתמכו בו. ומסיים "והשי"ת יתן לכם שפע ברכה וחיים".
[1] דף נייר כפול. 21 ס"מ.
מצב בינוני. קרעים, כתמים. סימני קיפול עם פגיעה וחסרון במספר אותיות. דיו דהוי ומטושטש מעט.
בסוף המכתב אל הרב שדרוצקי הוסיף האדמו"ר רבי שלום משאץ שלוש שורות עם ברכות לשנה טובה בכתב יד קודשו ובחתימתו. לונדון, תשט"ו [1955].
האדמו"ר רבי שלום מוסקוביץ משאץ [תרל"ח, 1877 – תשי"ח, 1958], מגזע המגיד מזלוטשוב. היה גדול בתורה בנגלה, בהלכה ובנסתר וחיבר ספרי הלכה. בצעירותו נסמך על ידי המהרש"ם מבראזען שהפליג מאד בשבחו. בשנת תרפ"ט [1929] עבר ללונדון, התפרסם כאדמו"ר משאץ ונודע כפועל ישועות. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו יקבל עליו להתחזק במצוות וידליק נרות. קברו נעשה תל תלפיות, בעיקר בימי שישי. ראה אודותיו : אנציקלופדיה לחסידות, ג, תרסא-תרסב.
[1] דף, כ 20X25 ס"מ.
מצב טוב מאוד. חורי תיוק.
בשנות מלחמת העולם הראשונה ובעקבות חסימת הגבולות, גלו הרב צבי יהודה ואביו בכמה מדינות. בקיץ תרע"ד יצאו לכנסייה הגדולה של 'אגודת ישראל' בגרמניה. עם פרוץ המלחמה ריחפה עליהם סכנת מאסר כנתין אויב, ולכן נסעו לשווייץ הנייטלרית, שם עברו מעיר לעיר, והתחנה האחרונה שלהם הייתה ב'סנט' גלן'. ב-תרע"ו הציעו לאב לכהן בלונדון, הוא קיבל את הצעה ועבר יחד עם אשתו ללונדון, ואילו הבן נותר בשווייץ. עם סיום המלחמה בחורף תרע"ט, התכתבו האב והבן כדי להכין את עצמם לחזור לא"י.
בגלויה זו מעלה הבן שאלה מעניינת. ב'קערת' צדקה עבור 'ישיבת ארץ ישראל באלכסנדריה' נערם סכום חשוב, אלא ששמע מהגבאים בעת הנחת ה'קערה' שהאמת שהיא עבור ישיבת ארץ ישראל, ושאלתו האם אכן יכול למסור את התרומות לא"י. בהמשך הוא מעלה את נושא 'הנסיעה', היינו שהוא מכין את עצמו לנסוע ללונדון [ואכן במחצית הראשונה של חודש אייר הגיע הבן ללונדון, באמצע חודש אב עזבו את לונדון, ובר"ח אלול עלו לחופה של יפו]. כן מזכיר מפעילותו עבור 'דגל ירושלים'. בצד השני של הגלויה כתב מכתב ד"ש לאמו – באידיש. בכתבי הרב לא מצאנו מענה לגלויה זו. שווייץ, ניסן תרע"ט.
מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, מתקופת כהונתו ברבנות דובלין. חשון תרצ"ג.
מכתב סודי שנשלח אל ת"ח לא ידוע, ובו כותב הרב הרצוג בנוגע לשידוך מסויים כי נראה שהרקע מתאים, 'ואולם לא אוכל להעלים את האמת, כי לצערי מר… איננו שומר שבת…' ועל כן כותב הרב הרצוג ברוב מעלתו כי הוא אינו יכול לחוות את דעתו בשאלה כבדת-משקל שכזו, ו'הרי הענין לפניו כמו שהוא, ועל כ"ת להחליט על פי דעתו הוא'.
בראש המכתב כתב הרב הרצוג וחזר והדגיש, כי הוא מבקש לשמור את תוכן המכתב 'בסוד גמור'.
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג [תרמ"ט-תשי"ט], היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. לפני כן היה רבה הראשי של יהדות אירלנד. בנו היה הנשיא חיים הרצוג.
[1] דף נייר, בלנק רשמי. 21×26 ס"מ.
מצב טוב מאוד. סימני קיפול. מספר קרעים זעירים. כתמי זמן וחלודה קלים.
כרוז אודות איסור השתמשות בחשמל בשבת וביום טוב, על פי דעת החזון איש, מאת רבי יעקב ישראל קניבסקי – ה'סטייפלער', עם תקונים והוספות בכתב ידו
הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי – ה'סטייפלער' [תרנ"ט-תשמ"ה], גאון, צדיק וקדוש בכל הליכותיו והנהגותיו, ממנהיגי הציבור החרדי, ומחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד. גיסו של מרן ה'חזון איש' ואביו של הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א. איש פלא ובעל מופת שכל ימיו ברח מן הכבוד והשררה, אולם במקום הצורך השמיע דעתו ברמה.
המכתב שלפנינו נדפס ב'קריינא דאיגרתא' (בני ברק, תשע"א), חלק ג, אגרת תתרלז.
[1] דף מודפס. 14X20 ס"מ. מצב טוב.
חמישה מכתבים, אודות מפעלותיו הגדולים להצלת ילדי הפליטים וחינוכם ברוח ישראל – סבא, בקשות לתרומה, מכתבי תודה ועוד, עברית ואנגלית.
*מכתב תודה על תרומה למוסד "בתי אבות", ועדכון על התקדמות בניית המוסד, בכת"י של הרב כהנמן, י"ד שבט תש"י. בלאנק רשמי בעברית של "בתי אבות".
*מכתב בכת"י וחתימתו של הרב כהנמן למר יצחק שלום, ממציא לו את תכניות ה"נוה שלום" למצוינים, ומבקש את הערותיו, "במה שאולי ימצא לשנות בהתכנות לשפורו ושכלולו, כן תכנית דוגמת בית אבות לילדים ניצולי גולה – בנים ששבו לגבולם", תש"ט.
*מכתב באנגלית לרב וויליאם שפיגלמן (William Spiegelman), בקשה לתרומות עבור מוסד ה"בתי אבות" לילדים פליטים שהקים הרב כהנמן, בלאנק רשמי באנגלית, 28 ביולי 1949 בחתימת ידו.
*מכתב נוסף באנגלית, העתק, בקשה לתרומות, בלאנק רשמי באנגלית של מוסד "בתי אבות" עבור הילדים הפליטים, 26 ביולי 1949. בברכה וחתימת ידו.
*העתק מכתב בקשת הלוואה מהג'וינט, לא חתום, עם תיקונים בכתב ידו, בקשת עזרה לישיבת פוניבז'.
רבי יוסף שלמה כהנמן [תרמ"ז-תשכ"ט], ה'פונוביז'ער רב'. רב העיר וראש ישיבת פוניבז' שבליטא לפני השואה, ומייסד הישיבה בארץ לאחר השואה. ראשה הראשון של 'מועצת גדולי התורה' וממייסדי 'אגודת ישראל'. נחשב ממקימי עולם התורה בארץ ישראל שלאחר השואה, הקים גם את מוסד 'בתי אבות' לילדים פליטי שואה, וייסד את קריית פוניבז' באשדוד ואת ישיבת גרודנה. על שמו נקראים רחובות הרב כהנמן בבני ברק ובירושלים.
מכתב נדיר ביותר, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של רשכבה"ג הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, אל הגאון רבי זלמן סורוצקין. בדרך כלל מכתביו של הגרח"ע הם בכתיבת יד סופר ונושאים את חתימתו בלבד, ומכאן נדירותו של המכתב שלפנינו שכולו בכתב יד קדשו.
המכתב שלפנינו אינו מתוארך אך לפי תוכנו הוא נכתב בסוף ימיו של הגרח"ע. במכתבו עוסק הגרח"ע ברווחתם של "האברכים לומדי הכולל וראשי הישיבות" (יתכן שמדובר בהמצאת סרטיפיקטים לעלייה לארץ ישראל) אותם נשא על לוח ליבו כל ימי חייו ועליהם מסר את נפשו ולכן כונה בפי גדולי הדור: "נשיא ישראל".
הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי [תרכ"ג-ת"ש], ממנהיגי התורה בליטא, רבה של ווילנא (למרות שלא כיהן כרבה הרשמי, כיוון שלאחר פטירת הגר"א מפני כבודו לא מינו יותר רב רשמי בווילנא), נשיא מועצת גדולי התורה ומחבר שו"ת אחיעזר, מנהיגה הגדול של היהדות החרדית הליטאית בתקופה בה חיו גדולי עולם כמו החפץ חיים והגר"ח מבריסק. החפץ חיים אף נהג לכנותו "נשיא כלל ישראל".
מקבל המכתב הגאון רבי זלמן סורוצקין [ידוע בכינויים: הרב מלוצק; תר"מ-תשכ"ו], היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.
[1] דף, נייר רשמי, 22X28 ס"מ. חורי תיוק.
מצב בינוני-טוב. קרעים קלים בקצוות ללא פגיעה בטקסט. כתמים. המכתב שוקם בצורה מקצועית.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
"תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ" (תהלים מה)
צמד מכתבים ארוכים וחשובים, בעצם כתב יד קדשם של ענקי שושלת הזהב ההונגרית – משפחת החתם סופר, הגאונים הקדושים רבי עקיבא סופר בעל ה'דעת סופר', ובנו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה'חשב סופר'. ירושלים, תשט"ו/תשכ"א [1955/1961], בהתאמה.
* מכתב ארוך (כ-200 מילים) ומעניין מאת הגאון רבי עקיבא סופר בעל ה'דעת סופר' אל תלמידו רבי יהודה דוב זינגר רבה של גבעת שמואל, בעניין נתינת השגחת כשרות למפעל נקניקים, ה'דעת סופר' מפציר בו שימשוך ידיו מן העסק הלז – "אל נא תלמידי אהובי שיח', תמשוך ידך מכל וכל…". כ' תמוז תשט"ו.
* מכתב מאת בנו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה'חשב סופר' אל רבי יהודה דוב זינגר הנ"ל, בענין קבלת ספרו, ומברכו "ויזכהו ה'… להרביץ תורה ויראת ה' טהורה, מתוך הרחק מהרואה, באין משטין ומפריע, כאשר עם לבבו…" . י"ב למ"טמונים, תשכ"א, – כחצי שנה לפני פטירתו.
[2] דפי נייר, כ 22 ס"מ. ניירות מכתבים רשמיים.
מצב טוב מאוד: סימני קיפול וקמטים. כתמי זמן קלים. במכתב אחד נקבי תיוק.
מחברת נדירה המכילה חידושי תורה בכתב יד קדשו של גדול ראשי הישיבות בדור האחרון הגאון הנודע רבי שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז'. החידושים הם בכתיבה אוטוגרפית (הכוללת מחיקות, תיקונים והוספות בשוליים), על סוגיות במסכתות זבחים וקידושין.
כידוע, הגר"ש רוזובסקי מיעט בכתיבה ורוב תורתו נמסרה לדורות על ידי כתיבת תלמידיו [ראה הקדמת בנו לשיעורי רבי שמואל על מסכת מכות] ומכאן נדירותו הרבה של כתב היד שלפנינו, בו גם ניתן לחזות בלשון הזהב המפורסמת של רבי שמואל ובהסברתו הנדירה שלא היה לה אח ורע בדורו ואפילו בדורות שלפניו.
הגאון רבי שמואל רוזובסקי [תרע"ג-תשל"ט], ראש ישיבת פוניבז'. כבר בבחרותו נודע שמעו לתהילה בכל עולם הישיבות. ובעודו בחור נתמנה לר"מ בישיבת פוניבז', דבר נדיר עד בלתי מצוי. למעשה היה הוא זה שעיצב את דמותו של בן הישיבה של ימינו ושימש כגשר להנחיל את תורת ראשי ישיבות ליטא בדור שלפני השואה לדור שלאחריו. דברי תורתו בספריו "שיעורי רבי שמואל" ו"זכרון שמואל" מהווים עד היום בסיס לשיעוריהם של ראשי הישיבות שרבים מהם נמנים בין תלמידיו.
האגדה מספרת כי את החידושים המעטים שהעלה הגר"ש רוזובסקי בעצמו על גבי הכתב, חידש תוך כדי שינה ומיד בהתעוררו משנתו (לעיתים באמצע הלילה) כתב אותם לזיכרון…
[1] פנקס כרוך, 29 עמ' כתובים, 21X17 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן. דפים מנותקים. חיזוקים בנייר דבק.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
חשיפה: אוטוגרף קדום, חשוב ונדיר באורכו, המכיל כ-24 שורות (כשלוש מאות מילים!) בכתב יד קדשו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, ועוד עשרות שורות מוקלדות במכונת כתיבה. מסביב לשורות ובין השורות עשרות הגהות בכתב יד קדשו של רבי חיים קניבסקי.
האוטוגרף מכיל פסקי-דין סנסציוניים שככל הנראה לא פורסמו מעולם, וכן עובדות והנהגות מאת דודו, מורו ורבו של הגר"ח – מרן ה'חזון איש'. בין פסקי ההלכה המעניינים והבלתי מוכרים שלפנינו:
1. כסף שקיבלו מהמוסדות הלאומיים למטרה מסויימת – מותר להשתמש בו למטרה שונה, אפילו אם ידוע בבירור שהשלטונות אינם מסכימים לכך. מפני שהכסף אינו שייך לשלטונות, אלא הוא כסף ששייך ל'כלל ישראל' והמוסדות הלאומיים הם בסך הכל הגובים ואינם בעלי הבית לקבוע מה לעשות בו!!
2. אדם שברור שלא ישמע לו – אין מצווה להוכיחו (הפגנות וכו').
3. בחור שלמד בקול רם ולא הסכים להפסיק לבקשת השכנים שמפריע להם לישון – ענה מרן (החזון איש) שטוב עשה שלא שמע להם!
4. מותר לשרוף ספרים פסולים ששייכים למישהו אחר – ואין צריך לשלם לו עבורם!
5. התורה התירה עבד כנעני – בכדי שאנשים שיש להם 'יצר שליטה' שיוציאו אותו על העבדים, "והיום שאין עבדים מוציאו על חבריו, אשתו ובניו". ועוד פסקי הלכות רבים ומעניינים.
6. תגלית היסטורית: הגרח"ק מעיד בשם החזון איש שבניגוד לדעה הרווחת שה'חפץ חיים' חי כ-94 שנה, הרי שהחזון איש מעיד נאמנה שהוא עבר את גיל 100!!
כתבי ידו של הגר"ח קניבסקי המועמדים למכירה מפעם לפעם, מכילים בדרך כלל מילים ספורות בלבד ולכן, מפאת הקיצור, אין ניתן להבין על איזו שאלה נסובה התשובה. לפנינו שו"ת הלכתי שלם ונדיר באורכו ובבהירותו, המכיל מאות מילים בכתב יד קדשו של הגר"ח קניבסקי, ובפירוט מלא של השאלות והתשובות.
[2] עמ', כ 31X20 ס"מ.
מצב טוב: כתמי זמן ורטיבות. שיקום אמנותי לשולי העמודים עם פגיעה בתיבות ספורות.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
מחברת בת כ 100 עמודים מלאים בחידושי תורה בהלכה וש"ס בכתב ידו של הגאון רבי שלמה הלוי פוזנר.
על הכריכה הפנימית חתימות שייכות לרבי שלמה הלוי בפוזן בן רבי משה הלוי מקויל. חידושים על מסכת ר"ה, יומא, סוכה ופסחים. בדף ל ע"ב: "ובחי' כתבתי בזה ישוב, ובדף מד ע"א: "ואעתיק מש"כ בתשובה אחת ליישב קושית ש"א.."
כתב היד נבדק בשטחיות ויתכן שהוא מכיל שמועות ודברי תורה ששמע מפי רבו רשכבה"ג רבי עקיבא אייגר.
הגאון רבי שלמה פוזנר מקויל. תלמיד מובהק של הגרעק"א עוד מימי היותו בפרידלנד. על מצבתו נחרט: "שר התורה וצדיק יסוד עולם". בן הג"ר רפאל משה הלוי מגזע היחס. נפטר תרנ"ח [1898] בגיל פ"ח.
וראה "בספר שם גדולי ישראל" מר' חיים אייזנשטט על בנו רבי אברהם יצחק הלוי אב"ד זאגראוע מאקאווי קויל שהיה חתן ר' אליעזר שלום גיסו של האדמו"ר רבי יהודה ליבוש מאופולא [אוז'רוב].
הג"ר אברהם בנימין זילברברג מפיטסבורג למד בבחרותו אצל הג"ר אברהם יצחק שמסר לו את כתבי אביו הג"ר שלמה הלוי פוזנר. מהם פרסם דברים שלדעתו היו מתורת הגרעק"א. ועל כך נוצר דיון בכמה מקומות. בעיקר בספרו של ישראל משה מאצנער: "אמינות חידושי רבי עקיבא איגר בהוצאת הגאון רבי אברהם בנימין זילברברג זצ"ל" בני ברק תש"ס.
מעל ל [100] עמודים. 21X17.5 ס"מ. כתב יד קריא. מחיקות ותיקונים.
מצב טוב, כתמי זמן. כריכה בלויה. כריכה קדמית מנותקת.
* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.
כתב יד תפסיר תרגום שני למגילת אסתר. פרסית-יהודית.
כתב יד סופר עם כותרות בראשי העמודים.
בראש העמוד הראשון כותרת מאוירת "אתחיל ספר תרגום שני".
כתיבה רהוטה. חותמת בלט בשולי מספר דפים.
[1] קיא דף, 17 ס"מ. הדף האחרון כרוך לא במקומו.
מצב טוב: כתמי זמן. פגמים קלים בשולי [8] הדפים הראשונים, חלקם משוקמים, עם פגיעת טקסט קלה. נייר שברירי. פגם עם חיסרון בעמוד הראשון. כריכת חצי עור אדומה, חדשה ומהודרת.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
