שני כרכים ובהם בין שלושה לארבעה חיבורים שונים בתורת הקבלה אשר נכתבו על ידי רבי יהודה לייב אשלג – בעל הסולם. מדובר בחיבורים שבכל אחד מהם ישנה כמות גדולה של חומר קבלי עשיר מאוד, אשר שופכים אור חדש על משנתו הקבלית של בעל הסולם, ומהווים לראשונה מקור להבנת תורתו באופנים עמוקים ומשמעותיים שבעתיים. ברובם של העמודים הכתיבה דחוסה ועמוסה ביותר, כאשר בעמודים רבים ישנן למעשה שלוש ואף ארבע עמודות שונות. הבדיקה שנעשתה היא ראשונית בלבד, וללא ספק ישנו צורך בעבודת מחקר מעמיקה ביותר, לפענח ולדלות את ההיקף והעומק של התוכן האצור בחיבורים אלו, והאופן שבו הוא מקרין על משנתו הקבלית של בעל הסולם.
רקע כללי:
הרב יהודה לייב אשלג נולד בליקובה שבפולין בשנת תרמ"ה 1884, עלה לארץ בשנת תרפ"ב – 1922, ונפטר בתל אביב בשנת תשט"ו – 1954. במשך עשרות שנים הוא עסק בכתיבה והוראה של תורת הקבלה באופן שהוא כמעט חסר תקדים. היקף יצירתו ועומקה, עשו אותו לאחד מגדולי המקובלים ומן הבולטים ביותר בדורות האחרונים. הוא היה הראשון שלמעשה הנגיש את ספר הזוהר לציבור לומדים רחב, וזאת בזכות חיבורו המונומנטאלי 'פירוש הסולם' (שהוא אף נקרא על שמו). אך מעבר לכך, הוא היה הראשון בדורות האחרונים, שגיבש שיטה קבלית מתודולוגית מקיפה ביותר, אשר הפכה את תורת הקבלה לכזו הניתנת להבנה ואף ליישום בקרב קהלים רחבים מאוד. כך הוא ראה את ייעודו ותכליתו, ואף התבטא מספר פעמים על התפקיד והשליחות אותה ייעדו לו מן השמיים בדור האחרון שלפני הגאולה. עד כדי שלדעתו היה בגילוי תורתו זו, כצעד היותר ממשי ואמתי לקראת הגאולה השלמה.
ואכן, בעשרות השנים האחרונות, הלכה והתפשטה הגותו הקבלית בקרב קהלים נרחבים מאוד בכל רחבי העולם. יותר ויותר אנשים כמעט בכל קצוות תבל, מוצאים בתורתו מקור מים חיים, להרוות נפשם ברעיונותיו הנשגבים, ולהפוך את תורתו לתורת חיים, אשר לאורה הם הולכים וממימיה הם שותים תדיר. ויעידו על כך, הקהילות והשיעורים, הקבוצות ואתרי האינטרנט הרבים מאוד, העוסקים ומנחילים את תורתו ברבדים ואופנים שונים. תופעה מרתקת זו, ממצבת ללא ספק את הרב אשלג, כאחד מההוגים היהודים היותר משפיעים ומרתקים בדורות האחרונים, וככזה שהשפיע באופן דרמטי הרבה מעבר לחוג פעילותו המצומצמת בקרב הקהל החרדי – מסורתי.
כרך א': מחברת תחת הכותרת: 'דברי חכמה'.
חבור המכיל רעיונות ומאמרים קבליים, אשר בחלקם מתבארים בחיבורים של הרב אשלג 'תלמוד עשר ספירות', 'פנים מאירות – פנים מסבירות' ועוד. והאמנם, כי המאמרים המופיעים בחיבור זה, הנם מפורטים בהרבה מכפי שהם מופיעים בחיבורים אחרים. ישנם אף כמה רעיונות המתלבנים בחיבור זה, באופן שונה לחלוטין מכפי שהם מתבארים בחיבוריו האחרים. זאת לצד חומרים חדשים לחלוטין במשנתו של בעל הסולם. להלן מספר דוגמאות (חלקיות בלבד) לכך;
סוגיות המתבארות בהגותו הקבלית של הרב אשלג, תחת הכותרת 'הלבשת עליון לתחתון' (עמ' 2-3), מאמר 'נשיקין דהבל דיבור' (עמ' 7) ג' עיבורין (עמ' 8. ביאור רחב בסוגיה זו, כפי שלא מופיע בשום מקום אחר במשנתו). 'מצב הפרצופין ושיעור קומה' (עמ' 17) 'מאמר הסיגין' (עמ' 20. ביאור נרחב מאוד בסוגיה זו, באופן שאין לו דוגמא במקומות אחרים). כמו כן, ישנו מאמר מקיף בחיבור זה, אודות היחס ההרמוני המתקיים בין גוף האדם לרבדים הרוחניים השונים המקננים בו, החל מרובד הנפש, ועד לרבדים היותר גבוהים של 'חיה יחידה'. למיטב ידיעתנו, אין למאמר זה במתכונתו זו, כל אח ורע במשנתו הקבלית של הרב אשלג.
מה שעושה את החיבור שלפנינו למדהים ומרתק אף עוד יותר, זהו מכתב המופיע בסיומו של החיבור, וממוען לאחיו רבי שמואל אשלג, שהתגורר בוורשה ('אחי בגוף ותלמידי בנפש'). במכתב זה נחשפים אנו לראשונה לקשר יוצא הדופן שהתקיים בין הרב אשלג לאחיו ר"ש. עד עתה כמעט ולא היה ידוע על טיב הקשר בין השניים, והתפרסמו אך כשני מכתבים ביניהם (בס' 'פרי חכם'), אשר גם הם מכילים חומר דל מאוד. ברם, במכתב שלפנינו אנו נחשפים לקשר עמוק ביותר, ואדרבה אנו אף מתוודעים לסיבה מדוע לא מצא לנכון הרב אשלג לקיים קשר רציף עם אחיו בוורשה. וכך כותב לו הרב אשלג:
"ועתה תראה האמת, מדוע אמנע את ידי ולא כתבתי לך מיום הפרדך ממני עד היום הזה, אפילו תיבה אחת קטנה שבקטנות, להורות לך את הדרך אשר תלך בו, כי לחיבור אתה צריך, ואי אפשר להכניס אדם תחת כנפי השכינה, על ידי מכתבים ודברי דואר, כי צריך להתחבר למוח ופנימיות רבו ממש כדי שיזכה בחזרה בהא דהבראם..".
דברים אלו של הרב אשלג, מתחברים להקשר הרחב שבו עוסק המכתב כולו, בכך שהאדם חווה מספר לידות ועיבורים בחייו, והמשמעות של אבהות ואחווה רוחנית המתקיימת בין בני אדם. ניתן לעלות את ההשערה, שמא החיבור כולו שלפנינו, נשלח כמות שהוא לאחיו רבי שמואל, מתוך כוונה של אחיו הרב אשלג, להורות לו ולהעמידו בקרן אורה אודות יסודות משנתו הקבלית והרעיונית בכלל. ללא ספק, מאמר וחומר שאי אפשר להפריז בחשיבותו ומשמעותו, הן מבחינה הגותית טהורה במשנתו של הרב אשלג, והן מן ההיבט האישי – ביוגרפי, אודות חייו ויחסיו עם משפחתו (שנותרה בפולין לאחר עלייתו של הרב אשלג ארצה, בראשית שנות העשרים של המאה 20). אחיו של הרב אשלג רבי שמואל, נספה בשואה, ככל הנראה בטרבלינקה, יחד עם רעייתו ושמונת ילדיהם. עובדה אשר מעניקה לחומר שלפנינו משמעות מצמררת אף עוד יותר.
כרך ב' – 2-3 חיבורים שונים בקבלה שלא ידועים מעולם:
בכרך זה סדרה ארוכה של מאמרים, אשר בחלקם אינם ידועים בשום אופן והקשר במשנתו של בעל הסולם. מן המעט שהצלחנו לדלות מהחומר העצום שלפנינו בכרך זה, ניתן לציין כמה דוגמאות בולטות לכך:
בחיבור זה ישנו מאמר שהוא לא פחות ממהפכני במשנתו של הרב אשלג, במאמר זה הוא מפרט לא פחות מאשר 'כב' בחינות דנה"י ('נצח, הוד, יסוד') עליון'. בעוד שבמשנתו של הרב לאשלג בענפיה השונים, מוכרות אך ג' בחינות.
כמו כן, ישנם בחיבורים שלפנינו ביאורים מפתיעים ממש, אודות מונחים המופיעים במקומות אחרים במשנתו אך זאת באופן של ראשי תיבות, אשר לא הובנו ופוענחו מעולם, ואילו בחיבורים שלפנינו הם למעשה מתפענחים ומתבארים לראשונה! הדוגמא הבולטת לכך היא מאמר העוסק בעניין 'האומ"ץ'. מדובר בראשי תיבות חידתיות ביותר, אשר במשך שנים ארוכות כל מי שבא בסוד משנתו של בעל הסולם התקשה מאוד לפענח, כך שלראשונה בזכות המאמרים שלפנינו ניתנת הזכות לבוא בסוד הדברים ופשרם הפנימי.
סוגיות נוספות המתלבנות בחיבורים אלו, הנם: 'סתימא דאכימן', מאמר 'מקוה"נ' (שני דפים מלאים בהקשר זה). זאת לצד, סדרת המאמרים העוסקים בסוגיות הקשורות לזוהר פרשת בראשית, ובאופן מסוים מתלבנים בקצרה ממש בחיבור 'פירוש הסולם' לפרשת בראשית.
זאת ועוד, במאמרים שלפנינו, ניתן למצוא חומר רב הקשור ל'שער הכוונות' שבספר עץ חיים. וכאן אנו נחשפים לחידה פלאית נוספת, ממה שידוע בידינו, הרב אשלג כמעט ולא פרסם אודות 'שער הכוונות' (ספרו 'בית שער הכוונות', מתייחס באופן חלקי וראשוני ממש לכוונות התפילה, אך לא מעבר לזה). ואומנם, ישנן עדויות ממקורות שונים, על כך שהרב אשלג דיבר במפורש על כך שהוא בהחלט כן כתב אף על 'שער הכוונות' אך הוא בחר להצניע זאת. ייתכן מאוד ולפנינו גילוי מרעיש ממש במשנתו של הרב אשלג, בכך שלראשונה נחשף חומר מקיף העוסק בסוגיות הקשורות לעניינו של 'שער' זה.
כמו כן, בכרך זה, ניתן למצוא שני מאמרים מקיפים למדיי, הקשורים ליסודות משנתו הקבלית-פילוסופית של הרב אשלג, בנושא 'הרצון לקבל – והרצון להשפיע'. נושא זה אין בסיסי ועקרוני ממנו בהבנת כלל השקפתו הרעיונית. הניסוחים המופיעים במאמרים אלו, הנם שונים בתכנם מהאופן שבו הם מופיעים במקומות שונים על פני משנתו הרחבה של הרב אשלג. חלק מן המאמרים, כמו 'האדם מרכז הבריאה' ועוד, מופיעים בחיבורו של בעל הסולם 'הקדמה לספר הזוהר', אך גם זאת בשינויים לא מעטים. זאת לצד מאמרים נוספים שאין להם תיעוד בכל מקום אחר כדוגמת 'סוד הנבואה' ועוד.
סוף דבר: אין ספק כי החיבורים שלפנינו עשויים להוות נקודת מפנה מופלאה ממש, בהבנת משנתו ורעיונותיו הקבליים של הרב אשלג, וכבשורה מרנינה בעבור כל מי שוחרי תורתו והגותו של הרב אשלג. כל שצוין לעיל, אינו אלא ממחקר מקופיה בלבד, ומהווה כהצצה ראשונית גרידא למה שאצור בחומר העצום שלפנינו. אך בוודאי עוד נדרשת עבודת מחקר מעמיקה מאוד, אשר תרד לעומקם של שלל המאמרים והרעיונות שבחיבורים שלפנינו, ולהביא לגילוי ופענוח מקסימלי של העושר הרעיוני האצור בהם.
חשוב לציין ולהדגיש, כי רכישת אוסף כתבים אלו, תעניק לרוכש זכות מלאה ובלעדית, לערוך ולהוציא לאור עולם את החיבורים שלפנינו, ובכך לזכות את רבבות לומדי תורתו של הרב אשלג, בזכייה הגותית נדירה ומופלאה עד מאוד.
מספר עמודים: 118 מצב הדפים: טוב מאוד (למעט מספר בודד של דפים שעברו תיקונים קלים). הדפים נכרכו בשני כריכות עור מפוארות.
כתב יד זה טרם פורסם והוא קיצור חיבורו הארוך 'חמדת צבי', עם עשרות גיליונות והערות. המאה ה 18-17.
'המקובל האלהי, ראש הדרשנים דורשי רשומות' כך מכנהו רבה של פפד"מ – רבי נפתלי כ"ץ בעל 'סמיכת חכמים'.
חיבורו 'חמדת צבי' הוא הביאור הראשון שהתפרסם בדפוס על 'תקוני זוהר', אמסטרדם תס"ו. ביאור ארוך ומפורט ביותר, בו הוא מראה בקיאות מבהילה והבנה עמוקה בכתבי הזוהר ובכתבי האר"י וגוריו. כל גדולי המדינה היללו והפליאו את חיבורו. נוסף להבנתו בתורת הסוד התפרסם בכוח הדרוש שלו, עד כדי כך שרבה של קראקא מעיד עליו: "ופומיה מסהיד עליו בכל מקום אשר דורך כף רגליו, דבריו נשמעים בשער בת-רבים, כי מתוקים הם". רבי יששכר בער רב-מדינת אנשבך מעיד עליו: "ביודעי ומכירי קאמינא, שידעתי נא ידעתי, שצבי חמיד ורגיג ולעי ברזי דאורייתא. צולל במים אדירים ויעלה מרגניתא'.
בהקדמה לפירושו מספר רבי צבי הירש על הנס שחיבוריו ניצלו משריפה, שפקדה את קהילת פרוסטיץ בשנת תנ"ו: "ונשרף כל הבירה, ותיבה זו עם החיבורים שלי נצבו כמו נד בתוך שלהובא דנורא ולא שליט בהו לא חבל ולא גירא, והפלאה זו ראו וכן תמהו כל אנשי העיר מרבא ועד זעירא".
תורת הקבלה היתה טבועה בדמו, היות וזקנו הגאון המקובל רבי אבי עזרי זעליג אב"ד 'קורב' הסמוכה ללובלין, חיבר בשנת שס"א על דרך המוסר, פשטים ומשלים וסיפורים המובאים בספרי הזוהר, בשפת האידיש, ובשנת תע"א הביא נכדו – רבי צבי הירש את החיבור 'נחלת צבי' לדפוס, וקיבל את הסכמותיהם של שלושה-עשר מחכמי דורו [לימים, בשנת תרכ"ה, הדפיסו האחים ראם את החיבור וייחסוהו לרבי צבי הירש, וכינהו את החיבור בשם 'נופת צופים'].
את דרשותיו הרצה רבי צבי הירש בקהילות ישראל, בלולות מנגלה ונסתר, הדפיס בחיבורו 'שבתא דריגלא' (פיורדא תנ"ג), וגם עליו סמכו עליו רבני המדינה את ידיהם, כשהם מפארים ומפליאים את חכמתו ויראתו. חיבור נוסף שלו הוא 'דרך ישרה' (פיורדא תנ"ז), והוא חיבור להנהגת יום-יום על פי המקובלים, ובסופו כתבים רבים ע"ד קבלה מעשית, גם עליו קיבל הסכמת מחכמי דורו. בשלב מאוחר יותר נחשד רבי צבי הירש שנגרר אחרי שבתאי צבי.
[9] דף, דיו על נייר.20X31 ס"מ. אוטוגרף המשתרע על פני 8 דפים משני צדי הדף.
מצב בינוני-טוב. קרעים עם מעט חסרים שוקמו אמנותית. כתמי זמן. כריכת עור חדשה מפוארת.
חיבור יחודי בתורת הסוד בכתב יד המהווה השלמה לספר 'מאורי אור' המכונה 'מאורות נתן' מאת רבי מאיר פופרס, שהוא למעשה מלון למושגים קבליים מקבלת האר"י בסדר א"ב (נדפס פרנקפורט תס"ט).
אחד מחיבורי היסוד בקבלה של רבי מאיר פאפריש – מגורי האר"י, הוא 'מאורות נתן', תוכנו הוא חיבור מפתח לערכי קבלה, על-סדר הא"ב. באו אחריו שני מקובלים – רבי נתן נטע מנהיים ורבי יעקב ווילנא, וערכו חיבור מראה מקומות ויסודות להקדמותיו של רבי מאיר, וכינו את מלאכתם בשם 'יאיר נתיב'. לאחר מכן בא רבי שלמה אב"ד געדינג והוסיף על חיבורם, אלפי מראה-מקומות מספרי הזוהר והשלים את מלאכתם. ולא עוד, אלא הוסיף ביאורים רבים ומתוקים לרזי דאורייתא, וזהו למעשה החיבור שלפנינו:
כתב יד עב כרס על סדר ערכי הקבלה, מאת הגאון המקובל רבי שלמה ב"ר פרץ אב"ד געדינג. אביו רבי פרץ ב"ר שלמה פראנקל אב"ד קהילת געדינג במדינת מעהרין, התייחס למעלה בקודש לרבינו פרץ מבעלי התוספות.
רבי פרץ נפטר בשנת תקל"ג, ובשנה שלאחריה יצאה פקודת גירוש על יהודי געדינג, בפקודת המלכה המרשעת 'מאריה טרזיה'; ולא שבו אליה עד שנת תקמ"ח, ברשות בנה המלך יוזף השני. בנו הגאון המקובל רבי שלמה, גם הוא מתושבי געדינג, וכנראה ירש את כסא אביו, והוא אשר ניבא על הגירוש, כפי שמסר ש"ב מהר"ם שיק. מרת רבקה, אשת רבי יוסף שיק – אבי מהר"ם שיק, הייתה נכדת הגאון רבי פרץ פראנקל. נותרו כתבים רבים הן מהאב והן מהבן. עובדה פלאית מסר מהר"ם שיק על רבי שלמה: בוקר אחד בהקיצו משנתו, מיהר להקיץ את כל בני הבית וסיפר כי גילו לו מן השמים שנגזרה גזירה על העיר, ועליהם להימלט בעוד מועד אל מדינת הונגריה. לאחר תפילה שחרית, זירז את בני העיר להימלט בהוסיפו: כי הוא בתור רב המקום לא יעזוב את העיר כל עוד שאחרון היהודים לא עזב. בסופו של דבר התמהמהו אנשי המקום לצאת, ונכנסו גייסות פורעים והמיתו את כולם עם הרב בראשם.
בראשו (דף 25א): "מראה מקומו' שיש להוסיף על הספר יאיר נתיב שחיבר על ספר מאורי אור ". בדף 1א חתימות בעלים: "הק' שלמה בה"ג מוה"ר פרץ זלה"ה אב"ד […?], ”שייך לאאמ"ו הגאון מהר"מ[שה] שיק ז"ל" וחותמת: Oberrabbiner Moses Schick.
רבי משה שיק [תקס"ז-תרל"ט], המהר"ם שיק, תלמידו הגדול של החתם סופר, רבה הנודע של חוסט וראש הישיבה בה, גדול פוסקי הונגריה, ומנהיג היהדות הנאמנה בהונגריה. כתב חידושים על הש"ס, סדרת ספרי תשובות, דרשות ועוד.
210 דף, נייר. 14X18 ס"מ. כתיבה אשכנזית מסודרת ונאה.
מצב טוב. כתמים, כריכת עור מקורית.
העתקה בכתב יד של הספר הקבלי 'טוב הארץ' מאת המקובל רבי נתן בן ראובן דוד טבל שפירא. בהקדמת הספר כותב המחבר שדבריו מיוסדים על קבלת האר"י ותלמידו ר' חיים ויטאל. כמו כן הוא מבסס את דבריו על תורתם של ר' משה קורדובירו ור' אברהם אזולאי. המאה ה 18.
כ[140] עמ' דיו על נייר. 10X16.5 ס"מ. ההתחלה והסוף חסרים. כתיבה אשכנזיות עם מחיקות, תיקונים והערות שוליים במס' מקומות. נלוו אליו [2] דף, נייר, בכתיבה אחרת מספר מגלה עמוקות מאת נתן נטע בן שלמה שפירא.
המחבר, רבי נתן שפירא הירושלמי (ידוע גם בכינוי שנתן לו החיד"א – הרב הנשי"א- כלומר הרב נ תן ש פירא י שמרהו א -לוהים) היה מקובל גדול ושד"ר. נשלח ע"י קהל האשכנזים בירושלים לארצות איטליה, הולנד וגרמניה, מסופר עליו שקיבל היתר 100 רבנים בירושלים לשאת 2 נשים, וחי עם שתיהן בירושלים. כששהה בשליחות בונציה בשנת 1665, הביא לדפוס את ספרו 'טוב הארץ', ספר קבלי שעוסק במעלת ארץ ישראל בחלק הראשון, בחלק השני הוא מפרש את המשנה לגבי עשר קדושות במסכת כלים (א,ו) לאור הקבלה, והחלק השלישי עוסק בסדר וביאור תיקון חצות. נפטר באיטליה בשנת תכ"ז [1667].
מצב בינוני-טוב. שדרה מפורקת חלקית, מספר דפים מנותקים, כתמים, קרעים עם חסרון במספר דפים, מעט חורי עש. ללא כריכה.
קמיע לשמירה לבנים שלא ימותו – כתב יד הרב הגדול רבי שלמה מיכאל יונה אב"ד טורינו. המאה ה 18.
נוסח קמיע לשמירה 'לבנים שנולדו שלא ימותו ח"ו' עם שמות קדושים והשבעות והוראות איך לכותבו בעצם כתבי ידו של הרב הגדול רבי שלמה מיכאל יונה אב"ד טורינו מגדולי חכמי איטליה בדורו. בתחילת הקמיע מציין רש"מ שיש לכותבו על 'קלף צבי דווקא'. ובשולי צד ימין 'צורת הקמיע'. בראש הדף נרשמה סגולה נוספת 'לזכרון'.
הגאון רבי רבי שלמה מיכאל יונה אב"ד טורינו. מגדולי מורי ההוראה באיטליה בזמנו 'מתקיפי דארעא' כלשון רבי מנחם עזרא מאיר קסטלונובו בתשובותיו עמק המלך (דף כא,ב). נולד באליסאנדריא די לה פאלייא שבאיטליה, שם קיבל תורה מפי הרב הגדול בקי בנגלה ובנסתר רבי אליהו הלוי. כשהגיע החיד"א בדרך שליחותו לאליסנדריה נקשרה נפשו של רש"מ בנפש החיד"א ונעשו אוהבים, החיד"א באגרותיו הפליג בשבחו העיד עליו שהוא מתנהג בחסידות ולרוב חיבתו מכנהו 'חיבת עין ימין' (אגרות והסכמות החיד"א, ועקנין, עמ' נו) מכתב הערצה ממנו אל החיד"א נדפס בקובץ מוריה שנה יח גליון רה-רו, תשרי תשנ"ב עמ' סד. כפי הנראה קיבל מרבו מהר"א הלוי גם בחכמת האמת.
ידועה תשובתו בענין הפולמוס שהתעורר באיטליה בענין אם לומר פיוטים בליל שמיני עצרת שחל בשבת לפני מזמור שיר ליום השבת, עליה הסכימו רבו הנ"ל והגאון רבי ישמעאל הכהן אב"ד מודינא בעל 'זרע אמת', ראה: קובץ עץ חיים (צאנז) גליון ה' תשס"ג עמ' ג.
[1] דף. דיו על נייר. 19X25 ס"מ. מצב טוב. שני נקבים קטנים מחמת חומציות הדיו, מעט בלאי בפינות.
מאות ביאורים ארוכים, הגהות ותיקונים על ספר הזהר דפוס מנטובה, בעצם כתב יד המקובל האלוקי רבי אהרן חיון בעל ספר 'מחנה אהרן'. רבים מתוך תיקוני הנוסחאות והגירסאות לא נדפסו ב'מחנה אהרן'.
בראש הספר בדף א,א רישום מרתק בכתב יד מהר"א חיון החושף אותנו לעולמו של מקובל מופלא המשתוקק למות מות קדושים על קדוש ה' וכך כותב בין היתר: '… ואזכה לייחד שמותיו של הקב"ה, בין בחיי [בין בעת] יציאת נשמתי אזכה למסור על יחוד קדושת שמו הגדול בסוד מיין נוקבין… ולהעלות ולתקן כל ניצוצות… אל מקורם ומקומם הראשון, כה מעתיר הנרצע לעבודת… אהרן חיון ן' לא"א אהרן חיון".
עותק זה ממש הגיע לידי המקובל החכם השלם רבי יצחק אבזאמיל ממצרים והוא העתיקו והוסיף עליו הגהות ממנו ולימים נדפס הספר בשם 'מחנה אהרן' בליוורנו תקנ"ה.
בעותק זה ישנם גם הגהות בעצם כתב ידו של רבי יצחק אבזאמיל ולימים נדפסו על שמו ב'מחנה אהרן' הנ"ל בראשי תיבות יא"י (ראה לדוגמא דף יח,א). רבי יצחק העתיק את הפירושים, אולם לא את אלפי תיקוני הנוסח שערך רבי אהרן, כך שיש לפנינו ספר הזהר על ספר בראשית והקדמת הזהר, מוגה ומתוקן בעצם כתיבת ידו של המקובל הגדול רבי אהרן חיון בעל מחנה אהרן. כמו כן ישנם הגהות ממקובלים נוספים בכתיבה שונה, חלקם נדפסו במחנה אהרן בסתם, לא על שמו של מהר"א [ראה לדוגמא דף קמט,א] ונראה שיש גם הגהות שיצאו מדי כותב אחר ויוחסו בטעות לרבי אהרן [ראה לדוגמא בדפים נג,ב עג,א].
המקובל רבי עובדיה אהרן חיון – מגדולי חכמי ירושלים במאה ה 17 בזמן בעל ה'פרי חדש' ומהר"ם גאלנטי – ומחברי בית דינו ותשובות ממנו מצויות בספרי חכמי דורו, שו"ת 'זרע אברהם', שו"ת 'דרכי נועם', שו"ת 'גינת ורדים' שו"ת 'מטה יוסף' [ועיין מדבר קדמות להחיד"א מערכת נ אות יג]. חתום בהסכמה עם חכמי ירושלים משנת תמ"ז על שו"ת 'שער אפרים'. בנו הוא רבי משה חיון אב"ד צפת. מעשה נורא מובא בספר 'תולדות חכמי תוניס' מערכת ח': פעם אחת לא הגיע ראש הישיבה מהר"א חיון שהיה זקן מאוד ובנו רבי משה ישב במקומו, ועשו החכמים קשר על ה'פרי חדש' לנסות את גודל ידיעותיו בנגלה ובנסתר וכאשר הבין ה'פרי חדש' את כוונתם החלה מריבה גדולה עד אור הבוקר וכאשר שמע על כך מהר"א חיון זעק זעקה גדולה ומרה ואמר שכבר נגזרה גזירה על כולם שלא ישלימו שנתם וכך היה, וגם ה'פרי חדש' נפטר באותה שנה והוא בן לו שנים. מהתואר ה'חסיד' שנתנו לו חכמי ירושלים החיד"א ומהר"ם מיוחס ניתן ללמוד על גדולתו בתורת הנסתר שכן תואר זה היה שמור לגדולי המקובלים, (ראה שם הגדולים ערך 'מחנה אהרן' ומהר"ם גלאנטי ובספר ברכות מים דף מג,א, שם מספר מהר"ם מיוחס ששמע מאביו בעל 'פרי האדמה' שמהר"א חיון הוא היה החזן שעבר לפני התיבה בעת שהיה עצירת גשמים בירושלים).
זהר בראשית, מנטובה שי"ח [1558] רמב דף חסרים: [8] דף בתחילת הספר, דפים פא-פז ודפים רמג-רנא בסופו. 20 ס"מ. מצב לא טוב. עם נקבי עש, כתמי מים, חלק קטן מהכתב בהגהות מטושטש בעקבות נזקי מים. כריכה מפורקת, שמור בתוך קופסת קרטון חדשה מותאמת לספר.
העתקה מספר 'אדם ישר' בכתב יד והוא דרושים מחודשים, סיכומים ומסקנות בתורת האר"י ז"ל שחיבר רבינו חיים ויטאל. צפון אפריקה, המאה ה 18. לא שלם.
[54] עמ'. דיו על נייר. 16X23 ס"מ. כתיבה מערבית נאה ומסודרת. החיבור שלפנינו חסר בתחילתו ומתחיל מאמצע עניין הנסירה עד הסוף (דרוש ז"א על מתכונתו) ומסיים בשתי הערות ממוהר"י צמח.
מצב בינוני-טוב. חיזוקים בדף ראשון ואחרון. כתמי זמן. כריכה חדשה.
כתב יד עב כרס המלקט בתוכו דרושים על פי קבלת האר"י ממקומות שונים. מרוקו, המאה ה 18. בלתי שלם.
כ 270 עמ'. דיו על נייר. 14X20 ס"מ. כתיבה מרוקאית צפופה ומסודרת. עשרות הגהות בשולי הדפים. בדף קכט' א' הערה חתומה: "הצעיר יוסף עלמאני".
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. כ 10 דפים בלויים וקרועים עם חוסרים. מעט מריחות דיו. שאר דפי החיבור במצב טוב. לא כרוך.
כתב יד המלקט בתוכו, תיקוני עוונות וכוונות התפילה של האר"י. המאה ה 18. בלתי שלם.
142 עמ'. דיו על נייר. 11X16 ס"מ. ממוספר באותיות קפג – רנו, חסר תחילה וסוף. כתיבה ספרדית ע"י שני סופרים. מרבית הליקוטים הינם משער הכוונות או משער רוח הקודש ושער הכוונות. הגהות והערות רבות בשולי הדפים.
מצב טוב. כתמי זמן. מעט נקבי עש. לא כרוך.
קטע מספר 'דגלי אהבה וריח שדה' מאת רבי אברהם בן שמואל מיוחס, בעל ספר "שדה הארץ". הערות על ספר דרך עץ חיים לרבי חיים ויטל. המאה ה 18.
רבי אברהם ב"ר שמואל מיוחס [1727 בערך -1767] מרבני ירושלים, מחבר ספרי "שדה הארץ"; שו"ת ודרושים. ראה אודותיו: מחקרי ספר [ירושלים, תשי"ח], עמ' 139-138.
[6] דף, נייר. כתוב משני צידי הדף, כתיבה ספרדית. 16X20 ס"מ. כתב היד מתחיל מ"שער ל"ח לאה ורחל", כולל תיקונים ומחיקות ונראה שהוא אוטוגרף. קטעים אלו לא נכללו במהדורת הדפוס (ירושלים, אהבת שלום, תשס"ג).
מצב בינוני. בלאי בשולי הדף הראשון ובפינות הדפים. קרע עם חסרון בחלק העליון החיצוני של הדף האחרון. כתמים. חורים במקום בו נכרכו הדפים בעבר.
כתב יד של 'ספר הדרושים' לרבי יוסף אבן טבול, ציטוטים מספר "עץ חיים", ובסופו מתאר הכותב על כישוף שניצל ממנו ומסכם את חיבורו של רבי ישראל סרוק. המאה ה 18.
יז, יט-לג,[2]. בשל טעות במספור הדפים לא מוספר דף יח. הגהות רבות בצידי הדפים ובסוף כתב היד. כתיבה תוניסאית. 17X25 ס"מ. ההגהה האחרונה מסתיימת בתקווה "שאזכה לחזור ולעלות אל עה"ק טבריה תובב"א אהרן מאיר מויאל ס"ט".
רבי יוסף מערבי , הנקרא אבן טבול, מתלמידי האר"י. דרשתו "חפצי בה" יצאה לאור בספר "שמחת כהן" [ירושלים, תרפ"א], מאת רבי מסעוד הכהן חדאד [הדרשה יוחסה שם בטעות לרבי חיים ויטאל].
רבי ישראל סרוק [סרוג] (1540-1610 בערך), עלה לארץ בין השנים 1565-1571, שם ליקט את כתבי האר"י. ערך מסעות באירופה בתורכיה ובמצרים, בהם הפיץ את קבלת האר"י. השפיע על כתבי מקובלי אשכנזי והיה רבו של הרמ"ע מפאנו באיטליה.
מצב טוב, כתמי זמן. כריכה חדשה.
חיבור בקבלה מעשית. סגולות, קמיעות ומזלות, תרשימים, טבלאות, אותיות ושמות בקבלה מעשית. קמיעות לרפואה, לשלום בית, למי שהרחיק עצמו מביתו ועוד. רובן בערבית ומיעוטן בעברית. תימן, המאה ה 19-18.
כ 100 עמ'. דיו על נייר. 10.5X16 ס"מ. כתיבה תימנית נאה.
מצב טוב. כתמים, קרע בצד אחד הדפים. כריכה חדשה.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
