שני כרכים ובהם בין שלושה לארבעה חיבורים שונים בתורת הקבלה אשר נכתבו על ידי רבי יהודה לייב אשלג – בעל הסולם. מדובר בחיבורים שבכל אחד מהם ישנה כמות גדולה של חומר קבלי עשיר מאוד, אשר שופכים אור חדש על משנתו הקבלית של בעל הסולם, ומהווים לראשונה מקור להבנת תורתו באופנים עמוקים ומשמעותיים שבעתיים. ברובם של העמודים הכתיבה דחוסה ועמוסה ביותר, כאשר בעמודים רבים ישנן למעשה שלוש ואף ארבע עמודות שונות. הבדיקה שנעשתה היא ראשונית בלבד, וללא ספק ישנו צורך בעבודת מחקר מעמיקה ביותר, לפענח ולדלות את ההיקף והעומק של התוכן האצור בחיבורים אלו, והאופן שבו הוא מקרין על משנתו הקבלית של בעל הסולם.
רקע כללי:
הרב יהודה לייב אשלג נולד בליקובה שבפולין בשנת תרמ"ה 1884, עלה לארץ בשנת תרפ"ב – 1922, ונפטר בתל אביב בשנת תשט"ו – 1954. במשך עשרות שנים הוא עסק בכתיבה והוראה של תורת הקבלה באופן שהוא כמעט חסר תקדים. היקף יצירתו ועומקה, עשו אותו לאחד מגדולי המקובלים ומן הבולטים ביותר בדורות האחרונים. הוא היה הראשון שלמעשה הנגיש את ספר הזוהר לציבור לומדים רחב, וזאת בזכות חיבורו המונומנטאלי 'פירוש הסולם' (שהוא אף נקרא על שמו). אך מעבר לכך, הוא היה הראשון בדורות האחרונים, שגיבש שיטה קבלית מתודולוגית מקיפה ביותר, אשר הפכה את תורת הקבלה לכזו הניתנת להבנה ואף ליישום בקרב קהלים רחבים מאוד. כך הוא ראה את ייעודו ותכליתו, ואף התבטא מספר פעמים על התפקיד והשליחות אותה ייעדו לו מן השמיים בדור האחרון שלפני הגאולה. עד כדי שלדעתו היה בגילוי תורתו זו, כצעד היותר ממשי ואמתי לקראת הגאולה השלמה.
ואכן, בעשרות השנים האחרונות, הלכה והתפשטה הגותו הקבלית בקרב קהלים נרחבים מאוד בכל רחבי העולם. יותר ויותר אנשים כמעט בכל קצוות תבל, מוצאים בתורתו מקור מים חיים, להרוות נפשם ברעיונותיו הנשגבים, ולהפוך את תורתו לתורת חיים, אשר לאורה הם הולכים וממימיה הם שותים תדיר. ויעידו על כך, הקהילות והשיעורים, הקבוצות ואתרי האינטרנט הרבים מאוד, העוסקים ומנחילים את תורתו ברבדים ואופנים שונים. תופעה מרתקת זו, ממצבת ללא ספק את הרב אשלג, כאחד מההוגים היהודים היותר משפיעים ומרתקים בדורות האחרונים, וככזה שהשפיע באופן דרמטי הרבה מעבר לחוג פעילותו המצומצמת בקרב הקהל החרדי – מסורתי.
כרך א': מחברת תחת הכותרת: 'דברי חכמה'.
חבור המכיל רעיונות ומאמרים קבליים, אשר בחלקם מתבארים בחיבורים של הרב אשלג 'תלמוד עשר ספירות', 'פנים מאירות – פנים מסבירות' ועוד. והאמנם, כי המאמרים המופיעים בחיבור זה, הנם מפורטים בהרבה מכפי שהם מופיעים בחיבורים אחרים. ישנם אף כמה רעיונות המתלבנים בחיבור זה, באופן שונה לחלוטין מכפי שהם מתבארים בחיבוריו האחרים. זאת לצד חומרים חדשים לחלוטין במשנתו של בעל הסולם. להלן מספר דוגמאות (חלקיות בלבד) לכך;
סוגיות המתבארות בהגותו הקבלית של הרב אשלג, תחת הכותרת 'הלבשת עליון לתחתון' (עמ' 2-3), מאמר 'נשיקין דהבל דיבור' (עמ' 7) ג' עיבורין (עמ' 8. ביאור רחב בסוגיה זו, כפי שלא מופיע בשום מקום אחר במשנתו). 'מצב הפרצופין ושיעור קומה' (עמ' 17) 'מאמר הסיגין' (עמ' 20. ביאור נרחב מאוד בסוגיה זו, באופן שאין לו דוגמא במקומות אחרים). כמו כן, ישנו מאמר מקיף בחיבור זה, אודות היחס ההרמוני המתקיים בין גוף האדם לרבדים הרוחניים השונים המקננים בו, החל מרובד הנפש, ועד לרבדים היותר גבוהים של 'חיה יחידה'. למיטב ידיעתנו, אין למאמר זה במתכונתו זו, כל אח ורע במשנתו הקבלית של הרב אשלג.
מה שעושה את החיבור שלפנינו למדהים ומרתק אף עוד יותר, זהו מכתב המופיע בסיומו של החיבור, וממוען לאחיו רבי שמואל אשלג, שהתגורר בוורשה ('אחי בגוף ותלמידי בנפש'). במכתב זה נחשפים אנו לראשונה לקשר יוצא הדופן שהתקיים בין הרב אשלג לאחיו ר"ש. עד עתה כמעט ולא היה ידוע על טיב הקשר בין השניים, והתפרסמו אך כשני מכתבים ביניהם (בס' 'פרי חכם'), אשר גם הם מכילים חומר דל מאוד. ברם, במכתב שלפנינו אנו נחשפים לקשר עמוק ביותר, ואדרבה אנו אף מתוודעים לסיבה מדוע לא מצא לנכון הרב אשלג לקיים קשר רציף עם אחיו בוורשה. וכך כותב לו הרב אשלג:
"ועתה תראה האמת, מדוע אמנע את ידי ולא כתבתי לך מיום הפרדך ממני עד היום הזה, אפילו תיבה אחת קטנה שבקטנות, להורות לך את הדרך אשר תלך בו, כי לחיבור אתה צריך, ואי אפשר להכניס אדם תחת כנפי השכינה, על ידי מכתבים ודברי דואר, כי צריך להתחבר למוח ופנימיות רבו ממש כדי שיזכה בחזרה בהא דהבראם..".
דברים אלו של הרב אשלג, מתחברים להקשר הרחב שבו עוסק המכתב כולו, בכך שהאדם חווה מספר לידות ועיבורים בחייו, והמשמעות של אבהות ואחווה רוחנית המתקיימת בין בני אדם. ניתן לעלות את ההשערה, שמא החיבור כולו שלפנינו, נשלח כמות שהוא לאחיו רבי שמואל, מתוך כוונה של אחיו הרב אשלג, להורות לו ולהעמידו בקרן אורה אודות יסודות משנתו הקבלית והרעיונית בכלל. ללא ספק, מאמר וחומר שאי אפשר להפריז בחשיבותו ומשמעותו, הן מבחינה הגותית טהורה במשנתו של הרב אשלג, והן מן ההיבט האישי – ביוגרפי, אודות חייו ויחסיו עם משפחתו (שנותרה בפולין לאחר עלייתו של הרב אשלג ארצה, בראשית שנות העשרים של המאה 20). אחיו של הרב אשלג רבי שמואל, נספה בשואה, ככל הנראה בטרבלינקה, יחד עם רעייתו ושמונת ילדיהם. עובדה אשר מעניקה לחומר שלפנינו משמעות מצמררת אף עוד יותר.
כרך ב' – 2-3 חיבורים שונים בקבלה שלא ידועים מעולם:
בכרך זה סדרה ארוכה של מאמרים, אשר בחלקם אינם ידועים בשום אופן והקשר במשנתו של בעל הסולם. מן המעט שהצלחנו לדלות מהחומר העצום שלפנינו בכרך זה, ניתן לציין כמה דוגמאות בולטות לכך:
בחיבור זה ישנו מאמר שהוא לא פחות ממהפכני במשנתו של הרב אשלג, במאמר זה הוא מפרט לא פחות מאשר 'כב' בחינות דנה"י ('נצח, הוד, יסוד') עליון'. בעוד שבמשנתו של הרב לאשלג בענפיה השונים, מוכרות אך ג' בחינות.
כמו כן, ישנם בחיבורים שלפנינו ביאורים מפתיעים ממש, אודות מונחים המופיעים במקומות אחרים במשנתו אך זאת באופן של ראשי תיבות, אשר לא הובנו ופוענחו מעולם, ואילו בחיבורים שלפנינו הם למעשה מתפענחים ומתבארים לראשונה! הדוגמא הבולטת לכך היא מאמר העוסק בעניין 'האומ"ץ'. מדובר בראשי תיבות חידתיות ביותר, אשר במשך שנים ארוכות כל מי שבא בסוד משנתו של בעל הסולם התקשה מאוד לפענח, כך שלראשונה בזכות המאמרים שלפנינו ניתנת הזכות לבוא בסוד הדברים ופשרם הפנימי.
סוגיות נוספות המתלבנות בחיבורים אלו, הנם: 'סתימא דאכימן', מאמר 'מקוה"נ' (שני דפים מלאים בהקשר זה). זאת לצד, סדרת המאמרים העוסקים בסוגיות הקשורות לזוהר פרשת בראשית, ובאופן מסוים מתלבנים בקצרה ממש בחיבור 'פירוש הסולם' לפרשת בראשית.
זאת ועוד, במאמרים שלפנינו, ניתן למצוא חומר רב הקשור ל'שער הכוונות' שבספר עץ חיים. וכאן אנו נחשפים לחידה פלאית נוספת, ממה שידוע בידינו, הרב אשלג כמעט ולא פרסם אודות 'שער הכוונות' (ספרו 'בית שער הכוונות', מתייחס באופן חלקי וראשוני ממש לכוונות התפילה, אך לא מעבר לזה). ואומנם, ישנן עדויות ממקורות שונים, על כך שהרב אשלג דיבר במפורש על כך שהוא בהחלט כן כתב אף על 'שער הכוונות' אך הוא בחר להצניע זאת. ייתכן מאוד ולפנינו גילוי מרעיש ממש במשנתו של הרב אשלג, בכך שלראשונה נחשף חומר מקיף העוסק בסוגיות הקשורות לעניינו של 'שער' זה.
כמו כן, בכרך זה, ניתן למצוא שני מאמרים מקיפים למדיי, הקשורים ליסודות משנתו הקבלית-פילוסופית של הרב אשלג, בנושא 'הרצון לקבל – והרצון להשפיע'. נושא זה אין בסיסי ועקרוני ממנו בהבנת כלל השקפתו הרעיונית. הניסוחים המופיעים במאמרים אלו, הנם שונים בתכנם מהאופן שבו הם מופיעים במקומות שונים על פני משנתו הרחבה של הרב אשלג. חלק מן המאמרים, כמו 'האדם מרכז הבריאה' ועוד, מופיעים בחיבורו של בעל הסולם 'הקדמה לספר הזוהר', אך גם זאת בשינויים לא מעטים. זאת לצד מאמרים נוספים שאין להם תיעוד בכל מקום אחר כדוגמת 'סוד הנבואה' ועוד.
סוף דבר: אין ספק כי החיבורים שלפנינו עשויים להוות נקודת מפנה מופלאה ממש, בהבנת משנתו ורעיונותיו הקבליים של הרב אשלג, וכבשורה מרנינה בעבור כל מי שוחרי תורתו והגותו של הרב אשלג. כל שצוין לעיל, אינו אלא ממחקר מקופיה בלבד, ומהווה כהצצה ראשונית גרידא למה שאצור בחומר העצום שלפנינו. אך בוודאי עוד נדרשת עבודת מחקר מעמיקה מאוד, אשר תרד לעומקם של שלל המאמרים והרעיונות שבחיבורים שלפנינו, ולהביא לגילוי ופענוח מקסימלי של העושר הרעיוני האצור בהם.
חשוב לציין ולהדגיש, כי רכישת אוסף כתבים אלו, תעניק לרוכש זכות מלאה ובלעדית, לערוך ולהוציא לאור עולם את החיבורים שלפנינו, ובכך לזכות את רבבות לומדי תורתו של הרב אשלג, בזכייה הגותית נדירה ומופלאה עד מאוד.
מספר עמודים: 118 מצב הדפים: טוב מאוד (למעט מספר בודד של דפים שעברו תיקונים קלים). הדפים נכרכו בשני כריכות עור מפוארות.
