בית יעקב – כתב העת המרכזי של תנועת בית יעקב בפולין. כתב עת ביידיש, בעריכת אליעזר גרשון פרידנזון. לאדזש, ווארשע, קראקע. תרפ"ד-תרצ"ט. חומר היסטורי רב ערך לחוקרי התקופה ולהיסטוריונים.
לפנינו כתב העת של התנועה הגדולה שהקומה על ידי שרה שנירר, תנועה מקודשת שגובתה על ידי גדולי האדמו"רים והרבנים. לאורך הגיליונות מאמרים רבים מאת שרה שנירר בעצמה, וכן מאמרים לזכרה שכן היא נפטרה במהלך שנות הדפסת הגיליונות שלפנינו. הגיליונות כוללים גם מאות מאמרים מכל ראשי והוגי תנועת בית יעקב ואגודת ישראל. בכל גיליון מופיעה יריעה נרחבת אודות הנעשה בתנועה ברחבי פולין. וכן מודעות ברכה רבות ובהן אלפי (!) שמות של חניכות, מדריכות, מורות ומנהלות בארגון.
רקע: בשנת תרפ"ד החלה תנועת בית יעקב להוציא את העיתון 'בית יעקב'. עורך העיתון היה אליעזר גרשון פרידנזון חסיד גור ומפעילי תנועת אגודת ישראל. בעיתון פורסמו מאמריהם של סופרים, מורות ותלמידות בית יעקב. כתב העת נקרא לאורך כל השנים 'בית יעקב' בתוספת שמות לוואי שהתחלפו במשך השנים: אורגאן פאר די אינטרעסן פון די בית יעקב שולן און ארגאניזאציעס בנות אגודת ישראל אין פוילען; אילוסטרירטער פאמיליען זשורנאל בית יעקב; ארגרן פון בנות אגודת ישראל אין פוילען; ליטערארישע שריפט פאר שול און היים; דינט די ענינים פון בית יעקב שולן און ארגאניזאציעס בנות אגודת ישראל אין פוילן.
הגיליונות הייחודיים שלפנינו מקפלים בתוכם את התקופה המשמעותית והטראגית ביותר שעברה על עם ישראל מיום היותו לעם. וזאת מהזווית המעניינת ביותר, שככל הנראה לא נחקרה מעולם – הזווית הנשית! החל משנת תרפ"ז – אירופה שבין שתי מלחמות העולם, בפולין – המטרופולין והמרכז של יהדות העולם בה מתרכזים גדולי האדמו"רים והרבנים וממנה יוצאת הוראה לישראל. בה גם פועלות ישיבת חכמי לובלין – הישיבה הגדולה בעולם וכמובן תנועת בית יעקב המאגדת תחתיה את מיטב הנוער החרדי, חניכות כמורות. עובר דרך העלייה לארץ ישראל, הלגאלית והבלתי לגאלית – שחניכות תנועת בית יעקב היוו חלק בלתי נפרד ממנה ודרך ראשית תקומת עם ישראל בארצו, על רקע עליית הנאצים לשלטון והתמוטטות מוסדות הארץ בדרך להפיכתה של פולין ליודן-ריין והשמדתם הטוטאלית של יהודיה, ועד לגיליון שהודפס כבר בארץ ישראל לאחר החורבן. בגיליונות שלפנינו ניתן לחזות באופן ישיר ובלתי אמצעי בתופעה היהודית ששמרה על קיומו של עם ישראל בכל שנות גלותו "א יודישע מאמע" [עם הקוראים סליחה, אך אין תרגום שיוכל להסביר תופעה מופלאה זו].
[13] כרכים ובהם מאות גליונות, 12 כרכים בפורמט גדול, וכרך אחד בפורמט קטן.
מצב כללי טוב: נייר שברירי, קרעים. לא נבדק שלמות.
נדיר ביותר: שני כרכים עבי כרס של העיתון 'דאס אידישע ליכט'. [ניו יורק], תרפ"ה-תרפ"ז. בספריה הלאומית מופיעים גיליונות השנים תרפ"ד-תרפ"ה בלבד, לפנינו למעלה מ150 גיליונות נוספים!
בעיתון מופיעות ידיעות רבות על הנעשה בארץ ישראל ובקהילות היהודיות בארה"ב, המושבות היהודיות ברוסיה, ביקור רבנים בארה"ב (רבי מאיר דן פלוצקי ועוד רבים), מודעות פרסום, חלקן מעוצבות בגרפיקה נהדרת כמסורת ה'עולם החדש'. כמו כן הופיע מדור קבוע לחידות ודברי תורה מאת האדמו"ר מקוברין, ומדור נוסף מאת רבי שמריה הורוויץ, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בארה"ב באותה העת.
העיתון יצא לאור בתחילה כעיתון יומי (עד גיליון 217), ובשלב מסוים החל לצאת באופן שבועי (מגיליון 218 ואילך).
* כרך ראשון: גליון 92 (ב' דר"ח אלול תרפ"ה) עד גיליון 219 (י"ט אדר תרפ"ו).
* כרך שני: גיליון 220 (כ"ו אדר תרפ"ו) עד גיליון 253 (כ"ב אדר-שני תרפ"ז).
גדלים שונים. גודל מכסימלי – 47×30 ס"מ. יידיש ומעט אנגלית.
מצב כללי בינוני. שני דפים נכרכו במהופך. מספר דפים מנותקים. קרעים רבים בשולי הדפים, לרוב ללא חסרונות. לא נבדקו חסרונות דפים. הפריט נמכר כמות שהוא.
שני כרכים הכוללים למעלה מ-540 גיליונות יומיים ביידיש, של העיתון 'דאס יודישע ווארט', ווארשא תרע"ז-תרע"ט.
באוסף הספריה הלאומית שמור עותק הכולל את גיליונות שנת 1918 בלבד, בעוד שבאוסף שלפנינו מופיעים קרוב ל-300 גליונות נוספים!
בעיתון נדפסו בין השאר ידיעות רבות בעלות ערך היסטורי ניכר, על מצבם הקשה של היהודים באותה תקופה קשה – ימי מלחמת העולם הראשונה.
* שנה ראשונה: מגיליון 3 (י"ב שבט תרע"ז) עד גיליון 262 (ג' טבת תרע"ח).
* שנה שניה: מגיליון 2 (י"ח טבת תרע"ח) עד גיליון 251 (כ"ז טבת תרע"ט).
* שנה שלישית: מגיליון 2 (ר"ח שבט תרע"ט) עד גיליון 38 (י"ב אדר א' תרע"ט). לא ידוע האם יצא יותר.
שני כרכים עבי כרס. סה"כ למעלה מ-540 גליונות! גדלים שונים, גודל מקסימלי – 58×41 ס"מ. משקלם הכולל של הכרכים מעל 14 קילוגרם! גיליונות השנה השלישית כרוכים עם גיליונות השנה הראשונה.
מצב גרוע. קמטים, קרעים ובלאי בדפים רבים. כתמי זמן. נייר עדין, יבש ושביר. לא נבדקו חסרונות דפים. הפריט נמכר כמות שהוא.
אוסף אדיר ונדיר, הכולל [7] כרכים המכילים למעלה מ-1,500 גיליונות יומיים ושבועיים של העיתון החשוב 'דער יוד', במשקל כולל של למעלה מ-45 קילוגרם! ווארשא תר"פ-תרפ"ז [1919-1927]. אוסף רב הערך ויקר המציאות, ובו אוצר בלום של תיעוד היסטורי של אחת התקופות ההיסטוריות החשובות ביותר של האומה הישראלית.
העיתון 'דער יוד' שימש כבטאונם של החרדים האורתודוכסים בפולין, והוא כולל אוצר אדיר של מידע היסטורי אודות חיי היהודים בפולין שלפני השואה. בעיתון זה לובנו עמדותיהם של היהודים החרדים, לעומת עמדתם של הציונים. מובאות בו ידיעות רבות אודות אגודת ישראל, ישיבת 'חכמי לובלין' המפוארת (כולל ההודעה ההיסטורית הראשונה על תחילת הלימוד ב'דף היומי!!), ידיעות על הנעשה בארץ ישראל ועוד. עורך העיתון היה העסקן הגוראי ברוך קמינר.
עיתונים מודפסים בכלל, ועיתונים יומיים בפרט, הינם נדירים באופן מיוחד, מכמה סיבות: א , עיתון הוא מוצר שנועד במקורו לספק חדשות עדכניות, ובהתאם לכך רוב המנויים השליכו את העיתון לאחר שסיימו את קריאתם. ב , לא כל האנשים היו מנויים על העיתון לאורך שנות קיומו. ג , אנשים בודדים מכל מנויי העיתון הקבועים שמרו את כל הגליונות, ולאחר מכן כרכו אותם על מנת שישמרו הלאה. ד , כמות גדולה מאוד של ספרים נשרפו והושמדו לחלוטין בידי הצורר הנאצי ימ"ש. ה , גם האנשים שטרחו להציל מספר מועט של ספרים בימי השואה ולאחריה, העדיפו להשקיע את כוחם בהצלת ספרי קודש, ולא עיתונות חדשותית.
פירוט הכרכים והגליונות:
* כרך ראשון: גיליון 1 (כ"ד כסלו תר"פ) עד גיליון 208 (כ"ז אלול תר"פ).
* כרך שני: גיליון 210 (ג' תשרי תר"פ) עד גיליון 297 (כ' טבת תרפ"א). גיליון 1 (כ"ב טבת תרפ"א) עד גליון 195 (כ"ז אלול תרפ"א).
* כרך שלישי: גיליון 196 (כ"ט אלול תרפ"א) עד גיליון 266 (כ"ט כסלו תרפ"ב). גיליון 1 (א' טבת תרפ"ב) עד גיליון 221 (כ"ח אלול תרפ"ב).
* כרך רביעי: גיליון 222 (כ"ט אלול תרפ"ב) עד גיליון 303 (י"ב טבת תרפ"ג). גיליון 1 (י"ג טבת תרפ"ג) עד גיליון 194 (כ"ו אלול תרפ"ג).
* כרך חמישי: גיליון 196 (כ"ט אלול תרפ"ג) עד גיליון 458 (כ"ז אלול תרפ"ד).
* כרך שישי: גיליון 1 (ז' תשרי תרפ"ו) עד גיליון 39 (י"ג תמוז תרפ"ו). גיליון 1 (כ' תמוז תרפ"ו) עד גיליון 46 (י"ח חשון תרפ"ז).
* כרך שביעי: גיליון 1 (כ"ד חשון תרפ"ז) עד גליון 212 (י"בתמוז תרפ"ז).
מצורף: כרך 'וואכענבלאט יוד', גיליון 1-31 (י"ט שבט – כ"ב אלול תרפ"ה).
גדלים שונים. גודל מכסימלי – כ56×40 ס"מ. סה"כ [8] כרכים עבי כרס.
מצב בינוני-גרוע. דפים רבים מנותקים וקרועים. כתמי זמן. נייר עדין, יבש ושביר. לא נבדקו חסרונות דפים או גליונות. הפריט נמכר כמות שהוא.
כרך הכולל [95] גליונות רצופים – שנה שלמה, מהעיתון החשוב "איל טיימפו", נדפס בשפת הלאדינו . איסטנבול, 25 סיטיימברי (=ספטמבר) 1925 – 8 בסיטיימברי 1926 [ה' תשרי תרפ"ו – כ"ט אלול תרפ"ו].
בראש הגליונות נדפס "איל טיימפו" בעברית וערבית, ומתחת כותרת-משנה – "אפאריסי איל מארטיס אי איל ב'יירניס די קאד'ה סימנאה". בעיתון הובאו ידיעות אקטואליות רבות מהנעשה בארצות ובערים השונות. נִתָּן דגש מיוחד לתיאור המתרחש בקהילות היהודיות בממלכה העות'מאנית. כמו כן הובאו קטעי ספרות ועיון, פולמוס וניתוחי-אקטואליה.
העיתון שלפנינו שהנו יקר המציאות ממש, משמש כמקור היסטורי נדיר ואולי אף יחיד במינו לידיעת קורות היהודים בקהילות טורקיה, וכן לחקר שפת הלאדינו, אשר בלהט הרעיון הציוני זכרה כמעט וחלף מן העולם .
'איל טיימפו' נוסד באיסטנבול בשנת תרל"ב 1872 על ידי חיים קרמונה, והוא נחשב לעיתון הראשון שנדפס בשפת הלאדינו, והחשוב ביותר מכל עיתוני הלאדינו בכלל. הוא יצא לאור בתחילה כיומון, ומשנת תרל"ה 1875 יצא לאור מספר פעמים בשבוע. בשנת תר"ע 1910 מונה דוד פרסקו למנהל ועורך העיתון, עד לפרישתו בשנת תר"ץ 1930. לא יצאו גליונות נוספים לאחר פרישתו. להרחבה אודות עיתון זה, גלול למטה.
966 עמודים. גליונות 95-1, שנה שלמה ללא חסרונות. חלק מהגליונות הם בני 4 דפים, וחלקם בני 6 דפים. 37×26.5 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. כתמי רטיבות ומעט עובש בתחתית הגליונות. מספר קטעים דהויים מעט. בסוף הכרך חוסרים וקיפולים במספר דפים בפינה הימנית התחתונה, רחוק מהטקסט. נקב קטן בדף 177-178 עם פגיעה בתיבות בודדות. עמ' 885 נדפס (במקור) סמוך לקצה הדף, ושולי השורות נקצצו באותיותיהן האחרונות. כריכה מקורית פשוטה, בלויה.
– – –
מאמר אודות עיתון 'איל טיימפו' מאת ד"ר תמיר קרקסון, האוניברסיטה העברית בירושלים:
'איל טיימפו' נוסד באיסטנבול בשנת 1872, על ידי חיים קארמונה, והמשיך להופיע עד שנת 1930. העיתון נוסד כיומון – הראשון אי פעם בלאדינו. ביולי 1875, משהתברר לבעליו כי אין הצדקה כלכלית ליומון, החל 'איל טיימפו' להופיע שלוש פעמים בשבוע. בעשורים הבאים נעה תדירות הופעתו, לסירוגין, בין שלוש פעמים בשבוע לפעם בשבועיים. 'איל טיימפו' האריך ימים יותר מכל עיתון אחר בלאדינו, ובמילותיו של אבנר לוי, הוא "ללא ספק החשוב שבין העיתונים היהודיים שהופיעו באימפריה העות'מאנית".
מייסד העיתון, חיים קארמונה, היה בן למשפחה איסטנבולית מיוחסת, שכמה מענפיה היו בעלי הון רב ונמנו על העילית בקהילה, בעיקר עד לרבע הראשון של המאה ה-19. קארמונה שימש כמו"ל, כמנהל וכעורך, והסתייע בבנו יצחק. עם פטירתו של חיים קארמונה, בשנת 1883, חולקו התפקידים: בנו, יצחק, היה למו"ל העיתון ומנהלו, ומירקאדו פרסקו מונה לעורך. שניהם שימשו בתפקידים אלה עד שנפטרו (קארמונה הבן ב-1916 ומירקאדו פרסקו ב-1910). אולם, 'איל טיימפו' מזוהה יותר מכל עם דוד פרסקו (1933-1853, להלן פרסקו), גדול העיתונאים בלאדינו בכל הזמנים, שעבד ב'איל טיימפו' קרוב לארבעים שנה.
קודם לגיוסו ל'איל טיימפו', פרסקו עבד בעיתונים 'איל נאסייונאל' (איסטנבול 1878-1873) ו'איל טיליגראפ'ו' (איסטנבול, 1931-1878, מתחרהו הגדול של 'איל טיימפו'), וערך כתבי-עת ספרותיים-מדעיים בלאדינו, ובהם 'איל סול' (איסטנבול, 1880-1878), 'איל אמיגו דילה פ'אמילייה' (איסטנבול, 1886-1881) ו'איל אינסטרוקטור' (איסטנבול, 1888). הוא החל לעבוד ב'איל טיימפו' בשנת 1894, ובשלב מסוים היה לעורך העיתון בפועל. בשנת 1910 מונה פרסקו רשמית לעורך העיתון, תפקיד שממנו נאלץ לפרוש בשנת 1930 מסיבות בריאותיות. 'איל טיימפו', שסבל בלאו הכי מצמצום בקהל קוראיו בתקופת הרפובליקה הטורקית (ראו להלן), נסגר לאחר פרישת פרסקו מן העיתון.
קהל היעד המוצהר של 'איל טיימפו' היה בני המעמד הבינוני העולה של היהדות העות'מאנית (ולאחר מכן הטורקית), נשים וגברים גם יחד. רוב קוראי העיתון חיו באיסטנבול, אך הוא הופץ גם מעבר לה, ברחבי המרחב דובר הלאדינו. בשנת 1908 הופץ ה'איל טיימפו' ב-900 עותקים, כאשר באיסטנבול רבתי חיו בשלהי המאה ה-19 קרוב ל-50,000 יהודים. כל עיתון החליף ידיים בין כמה וכמה קוראים; בהינתן שקרוב למחצית מיהודי איסטנבול היו ילדים ונערים, ושחלקים ניכרים מן האוכלוסייה הבוגרת (בעיקר נשים, אך גם גברים) לא ידעו קרוא וכתוב, הרי שרוב בני הקהילה האורייניים נחשפו ל'איל טיימפו'. העובדה שהעיתון הופיע בבירת האימפריה (ולימים בעיר הגדולה והחשובה ביותר ברפובליקה) ביססה, מטבע הדברים, את מעמדו ככלי תקשורת יהודי-עות'מאני גם מעבר לגבולות העיר.
'איל טיימפו' היה ביסודו עיתון חדשות. הוא כלל חדשות חוץ רבות (בדגש מסוים על חדשות שנגעו ליהדות העולם), וכן חדשות רבות על המתרחש ברחבי האימפריה העות'מאנית בכלל ובקהילותיה היהודיות בפרט. מקורן היה בדרך כלל בעיתונים בשפות שונות, ובהן שפות המערב ושפות שבהן הופיעו עיתונים אחרים באימפריה, כגון טורקית, יוונית וארמנית. כן הופיעו בעיתון קורספונדנציות ייחודיות לו.
בדומה לעיתונים אחרים בלאדינו, 'איל טיימפו' פרסם גם ספרות יפה, פיליטונים, ספרות עיון וספרות שימושית בהמשכים – חומר מתורגם ברובו, בעיקר מצרפתית; רבים מפרסומים אלה נדפסו לאחר מכן בהוצאת העיתון כספרים וכחוברות נפרדות. האוריינטציה הספרותית של העיתון אף התרחבה בימיו של פרסקו כעורך, כמחבר-מתרגם שהיה מנוסה במלאכה זו בשנות עבודתו העיתונאית קודם ל'איל טיימפו'. העיתון ועורכיו שמו להם אפוא למטרה להעשיר את הקוראים, גברים ונשים גם יחד, ולהרחיב את היכרותם עם העולם הסובב אותם דרך היצירה הספרותית.
בעשורים הראשונים לקיומו של העיתון לא הופיעו בו בדרך כלל פרסומות רבות, אלא בעיקר מודעות, לרוב רשמיות, של עיריית איסטנבול ושל הווקף. אך כפי שהראתה שרה אברביה שטיין, בראשית המאה ה-20 השתנה המצב לחלוטין, עת פורסמו בעיתון מודעות שונות ש"ניסו לגרוף רווחים מהחשש התמידי משריפה, מפשיטת רגל, מסחבת ביורוקרטית, מעוני ומנישול פוליטי […]". בפרסומות שהופיעו בעיתון בתקופה זו רווחו דמויות של נשים וגברים הלבושים במיטב האופנה המערבית של התקופה, ובעיתון נָפוצָה גם התופעה של מודעות פרסומיות 'סמויות', שנדמו לכאורה לחלק אינטגרלי מחדשות העיתון.
העיתון תמך בהתלהבות בהשתלבות היהודים כאזרחים מן המניין במדינה העות'מאנית, ובמקביל צידד במפעלה החינוכי של חברת 'כל ישראל חברים' (כי"ח) ובצורך שראתה בתיקונים חינוכיים ותרבותיים בקרב יהודי אגן הים התיכון. על פי רוב תמך העיתון, בעיקר בימיו של פרסקו, ברפורמיסטים – תומכי כי"ח וה'התמערבות' – ובמאבקיהם השונים בקהילה, שעצימותם גברה לאחר הפיכת 'הטורקים הצעירים' (יולי 1908).
בימיו של פרסקו עברה הלאדינו בעיתון תהליך של 'טיהור' ממילים שאינן ממקור אירופי, ואוצר המילים בעיתון הושפע עמוקות מצרפתית ומשפות המערב הנוספות. פרסקו הביע בעקביות את עמדתו כנגד שימורה של הלאדינו כלשון היהודים העות'מאנים, ועשה זאת – באופן פרדוקסלי – דווקא בלאדינו עצמה. בתקופה העות'מאנית קרא פרסקו נמרצות לקידום האוריינות הצרפתית בקרב היהודים, בין השאר באמצעות עידוד החינוך ברשת כי"ח. הוא עודד גם את לימוד הטורקית, ובשנות העשרים של המאה ה-20, בתקופת הרפובליקה (ראו להלן), קרא ביתר שאת להרחבת לימוד הטורקית בקרב יהודי טורקיה – על חשבון הלאדינו – כאמצעי להשתלבות היהודים ברפובליקה.
כבן למשפחת רבנים שהתחנך בחינוך מסורתי, פרסקו שלט בעברית, ואף תרגם חומר רב ממנה ללאדינו. כך למשל, פרסקו תרגם את 'אהבת ציון' לאברהם מאפו, הרומן העברי הראשון, ללאדינו (איסטנבול 1880; סלוניקי 1894). עד שנות התשעים של המאה ה-19 אף עמד פרסקו בזיקה לחוג המשכילים היהודים-העות'מאנים. אולם, עם הופעת התנועה הציונית החל פרסקו מאמץ עמדות אנטי-ציוניות; זאת, בחששו מן התפיסות הבדלניות שקיימה התנועה הציונית ומן ההשפעה השלילית שצפה להן על גורל השתלבותם של כלל היהודים – גם אלה שלא היו ציונים – כאזרחים מן המניין במדינה העות'מאנית.
בעקבות הפיכת 1908 והתרת חלק ניכר מן ההגבלות על העיתונות, החלה לשכת ההסתדרות הציונית באיסטנבול במאמצים להוציא לאור עיתון ציוני בעיר. הציונים שאפו לרתום לצדם את פרסקו, עורך ה'איל טיימפו' בפועל, בשל חשיבותו הגדולה של העיתון ומחשש שהוא עלול להפוך לראש חץ להתנגדות למדיניות הציונית בקהילה ומחוצה לה. לשכת ההסתדרות הציונית בעיר הציעה לפרסקו להעניק לעיתון תמיכה חודשית בת 200 פרנק, אם יקדם קו מדיני שיתמוך בבדלנות מדינית יהודית, ואם יעודד הגירה יהודית לתוככי האימפריה העות'מאנית בכלל ולארץ-ישראל בפרט. פרסקו הסכים לכבד קו כללי זה, אם לא יידרש לתמוך בציונות בגלוי. מאז נובמבר 1908 נתמך פרסקו בידי ההסתדרות הציונית, אך בעודו מקבל תמיכה יצא ביוני 1909 כנגד התנועה הציונית. חודשיים לאחר מכן, לנוכח הפסקת הסבסוד, פתח פרסקו במערכה נגד הציונות, אך לאחר מכן קיים שיחות עם לשכת העיתונות כדי לחדש את הסבסוד. ההסתדרות הציונית שבה לתמוך בעיתון, בשאיפה לנטרל את התנגדותו לציונות, אך פרסקו לא חדל מן הביקורת, ואז הופסקה לחלוטין התמיכה בעיתון.
יצחק קארמונה, מו"ל העיתון ומנהלו, נפטר בשנת 1916. נסים אלפנדרי החליפו בתפקיד ושימש בו חמש שנים, עד שנפטר אף הוא.
שנותיה הראשונות של הרפובליקה הטורקית, שראשיתה בשנת 1923, לא היו ימי עדנה למרבית יהודי טורקיה, שנדרשו לעבור ממעמדם כמיעוט אחד בקרב כמה מיעוטים גדולים באימפריה רב-לאומית נערצת, לכדי מיעוט שולי במדינת לאום שחלק ניכר מבניה לא תפסו את היהודים כמשתייכים אליה במלוא מובן המילה. לכך נוסף הניתוק הלאומי-אזרחי משאר בני הפזורה היהודית דוברת הלאדינו, שמרביתם הסתופפו עד לא מכבר עם יהודי טורקיה תחת ה'מִלֶת' (קבוצה אתנית-דתית) היהודי באימפריה העות'מאנית. היבטים אלה, לצד עידוד הרפובליקה את בכורתה של הטורקית בקרב היהודים, צמצמו כמובן את קהל הקוראים של העיתון, דבר שהשפיע לרעה על איתנותו הכלכלית. בראשית תקופת הרפובליקה שב העיתון להיות דו-שבועון, לאחר שהופיע שלוש פעמים בשבוע ב-15 השנים שקדמו לכך.
למרות הכל, 'איל טיימפו' ועורכו הביעו נאמנות מופלגת לרפובליקה. הם התמודדו באומץ רב עם ההתקפות הרבות על היהודים בעיתונות הטורקית, ועשו מאמצים להשיב להן – תוך הדגשת נאמנותם של יהודי טורקיה למדינתם. בין השאר, 'איל טיימפו' קרא ליהודים לתרום לפליטים המוסלמים שהגיעו לטורקיה במסגרת חילופי האוכלוסין עם יוון (1923), דחה טענות שהופיעו בעיתונות הזרה על אפליית יהודי המדינה וביקש להזים שמועות בדבר הגירת יהודים אל מחוץ לטורקיה (1924). זאת ועוד, בראשית תקופת הרפובליקה השתנתה כותרת העיתון (בדומה לזו של מתחרהו, 'איל טיליגראפ'ו'): במקום אותיות עבריות גדולות ואותיות לטיניות קטנות, הופיעו עתה בכותרת אותיות ערביות מסוגננות גדולות ואותיות עבריות קטנות בהרבה. בשנת 1928, עת החליפה הרפובליקה את הכתב הערבי בכתב לטיני, הומרו האותיות הערביות באותיות לטיניות.
סגירת 'איל טיימפו' סימלה במידה רבה את קצו של 'תור הזהב' של עיתונות הלאדינו. אולם, מורשתו של העיתון עדיין עומדת על תלה, והוא מהווה מקור לא אכזב להיכרות עם קורות קהילת איסטנבול, היהדות העות'מאנית בשלהי ימיה ויהדות טורקיה הרפובליקנית בראשיתה.
ד"ר תמיר קרקסון, האוניברסיטה העברית בירושלים.
תודה רבה לד"ר דב הכהן על הערותיו. (קרדיט – הרשות הלאומית לשימור הלאדינו, דרך הספריה הלאומית).
אונה מיראדה אה לה איסטורייה אוטומאנה קון לה בואינה ב’ינידה דיל סולטאנו אה סאלוניקו, אי אלגונוס אוטרוס ארטיקולוס אקוז’ידוס טוקאנטי אל מיזמו אימפירו. שאלוניקו, תר"ך [1860].
מבט על ההיסטוריה העות’מאנית, עם בואו המבורך של הסולטאן עבד אל-מג’יד הראשון לשלוניקי. ועוד כמה מאמרים נוספים באותו עניין.
חיבור יחודי ומעניין על חיי היהודים בטורקיה העותמאנית. עם תיאור נרחב ביותר על ביקור הסולטאן בשאלוניקי, וחלקם של היהודים בביקור. עם שיר בעברית (!) לכבוד הסולטאן ששרו היהודים בעת הביקור. ועם תיאור גאוגרפי של טורקיה
האירופאיית. כולל ידיעות על זמני הירידים באימפריה, על הלוח המוסלמי ורשימת הסולטאנים.
במרבית העותקים יש רק 74 עמודים, בעמוד האחרון נדפס רשימת הסולטנים, ואחר כך איור קטן, כעין סיום. וכך גם בעותק שבספריה הלאומית. בעותק שלפנינו נוספו עמודים 80-75.
ספר נדיר. לא נרשם ביערי לאדינו.
80 עמ', 14 ס"מ.
מצב טוב מאוד כתמי זמן. כריכת נייר שיש מקורית.
לוח לשנת תקכ"ח [1768-1767]. לאדינו. [קושטא/שאלוניקי?]. [תקכ"ז 1767]. [1] דף, 19*28 ס"מ. לוח בשפת לאדינו, עם זמני החגים, ראשי חודשים, מולדות, תקופות ועוד. עם השוואה ללוח הישמעאלים. לא ידוע בביבליוגרפיה. חתימה מסוסלת דהויה מאחור. עבר שיקום קל. פגם בכמה אותיות. מצב טוב – טוב מאד.
קאלינדארייו זודייו פור סיימפרי אי לה ריגלאדו פור אניוס 322. לוח קיר גדול ל – 322 שנה. לאדינו. סופיה, 1923. [1] דף נייר. 60X44 ס"מ. לוח קבוע ל-322 שנים משנת ה'תרפ"ב עד ו'ד. טבלא גדולה לקביעות ראשי החדשים החגים וסדר קריאת התורה, עם הסברים בלאדינו. הטבלא נערכה על פי הספר 'פרי חדש', על ידי אברהם ישראל דאנון, עם תמונתו. והיא נועדה לתלותה בבית הכנסת. נדיר במיוחד. כתמי זמן. סימני קיפול.
רשימת מוצרים וסחורות. סלוניקי, סוף המאה ה 18? [2] דפים, כ- 29*20 ס"מ. תורכית ולאדינו. כנראה רשימת הזמנות של סחורות שנדפסו עבור סוחר מקומי. מילים בלאדינו ותורכית לפי סדר הא-ב. לא נחקר. דפים הוצאו בכריכה ישנה. נקבים, כתמים ופגמים. מצב גרוע.
תקנות לפי סדר השנה ותקנות כלליות. [שאלוניקי, תצ"ז 1737?] [4] דף, 15*21 ס"מ. לאדינו. [2] דפים ובהם כד סעיפים לפי סדר השנה. תחת הכותרת: עץ חיים היא למחזיקים בה. [2] דפים ובהם 15 תקנות, תחת הכותרת: ועוד צוו חכמים בהזהרה גדולה וכל דבריהם כגחלי אש. יתכן והם תקנות של חברת תלמוד תורה בשאלוניקי משנת תצ"ז. הדפים לא ידועים כיום. יתכן והעותק היחיד הידוע נרשם בחוברת עלים לביבליוגרפיה וקורות ישראל חוברת ד (וינה, תרצ"ד) בעריכת דוד פרנקל. שם יש מאמר בשם: לקורות ישראל בעיר קושטא – הסכמה הנעשית על המדורים. ושם בהערה 3 "כן ישנן בידי תקנות בענינים שונים של בית הדין הגדול דק"ק קושטא ארבעה דפים מסודר לחדשי השנה בדף א: "עץ חיים היא למחזיקים בם" … בדף ג: "ועוד צוו חכמים בהזהרה גדולה וכל דבריהם כגחלי אש" … בשפת לאדינו. נדפס בערך בשנת ת"ק, יחיד בעולם. כנראה שלפנינו עותק זהה. למרות האמור לעיל לדבריו של המומחה ד"ר דב הכהן חיבור זה נדפס בשאלוניקי ולא בקושטא. נקבי עש בודדים. כתמי זמן. מצב טוב-טוב מאוד.
מכתב בלאדינו. חודש תמוז, שנת ת"פ [1720] שלוניקי? 2 דף נייר. 21X18 ס"מ. כתיבה מזרחית רהוטה. המכתב ממוען אל אברהם אשיאו ושלמה אברבנאל מאת יהושע […]. במכתב נזכר גם "משה אברבנאל" ושמות אחרים. מצורף קטע מדף נוסף בלאדינו בחתימת "יעקב בן שמואל". הדפים עברו שיקום מקצועי. מצב טוב.
[ילקוט] מעם לועז מאת רבי יעקב כולי, על ספר שמות. ירושלם, תרמ"ד-תרמ"ו [1886-1884]. שני כרכים. לאדינו.
קעא, [1] שטו דף, 32-31 ס"מ.
הכרך הראשון נדפס בדפוס פרץ-גאגין ע"י המנהל ר"ש צוקרמן, והכרך השני נדפס בדפוס צוקרמן. בסוף הכרך הראשון ציור נאה של בית הכנסת 'בית אל' לקהלות הספרדים בירושלים.
כריכות חצי עור חדשות. שערים משוקמים וכן שלושה דפים ראשונים בכרך א'. בכרך ב' קרעים ללא חסרון במספר דפים. מצב טוב.
ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 459, 557. א. יערי, רשימת ספרי לאדינו 54.
דמשק אליעזר. הלכה כסדר א-ב, מאת רבי אליעזר פאפו. אזמיר, תרל"ז [1877].
[4] דף, 22 ס"מ. לאדינו.
חיבור הלכתי בלאדינו, כללים בסדר א-ב של הלכות אורח חיים. המחבר היה רב בסרייבו ועלה לירושלים בה נפטר בשנת תרנ"ח [1898]. מאחורי השער במסגרת, בקשה מהמוציא לאור ר' רפאל פנחס די שיגורה. עם הקדמה מהמחבר, ועשרות שמות של מתנדבים להדפסת הספר.
הספר לא מופיע ברשימת ספרי לאדינו של א. יערי.
כריכה ישנה משופשפת. כתמים. מצב בינוני-טוב.
ליברו די אינסטרוקסייון ריליג'יוזה, מאת רבי יעקב קבולי. אזמיר, תרפ"ד [1924].
56 [1] עמ', 17 ס"מ. לאדינו.
ספר לימוד יהדות לילדים. הספר בלאדינו, עם פסוקים, שמות חגים ועוד בעברית. בשער: רודיס [רודוס] אולם נדפס באזמיר כפי שמופיע בדף האחרון: איסמירנה. ספר נדיר. מהדורה זו לא מופיעה ברשימת ספרי לאדינו של א. יערי.
כריכה חדשה. פגימה בשולי השער והדף שאחריו. מצב טוב.
טריזורו דיל ז'ודאיזמו או מילי דאבות, מאת רבי חיים יצחק שאקי. ירושלם, תרס"ז-תרס"ח [1908-1907] שני חלקים. מהדורה יחידה.
חלק ראשון: [4] דף, [3] – 172 עמ'. חלק שני: [1] IV דף, 294 עמ', 22 ס"מ. לאדינו.
פירוש נרחב על מסכת אבות. בשער חלק ראשון נכתב שנדפס בקהיר, אולם הספר נדפס בירושלים בדפוס עזריאל. ראה א. יערי רשימת ספרי לאדינו 91, שכותב שמחמת הצנזורה הטורקית שינו וכתבו קהיר, והחלק השני שנדפס שנה אחר כך היה לאחר המהפכה בטורקיה ויכלו לכתוב ירושלים.
כריכה פשוטה פגומה. שער מנותק. מספר דפים רופפים. מעט כתמים. מצב טוב. החלק הראשון נכרך לאחר השני.
* פואיזיאס ריליג'ייוזאס דיליאס סאנטאס פ'ייסטאס. תפילות ופיוטים לחגים, מאת אליה ר. קארמונה. איסטנבול – קושטא . תר"ץ [1930].
[5], 87 עמ'. לאדינו.
ספר נדיר במיוחד. אינו מופיע ברשימת ספרי לאדינו של א. יערי. חסר 4 דפים בסוף. גם העותק שבגנזי ישראל אינו שלם.
לא כרוך. מצב טוב. גנזי ישראל, מהלמן 1533.
* שירי ישראל בארץ הקדם. המהדורה השלמה. קושטא. תרפ"א, 1921.
קובץ שירים שונים שנהגו בהם בקהילת אדריאנפולי שבתורכיה, ע"י בנימין רפאל ב[ן] יוסף. איסטנבול – קושטא. תרפ"א, 1921. המהדורה השלמה.
ח, 16, 252 עמ', 18.5 ס"מ.
כולל יותר מחמש מאות שירים שנהגו לשיר בשבתות בחגים ובשמחות, בקהילת אדריאנפולי שבתורכיה. עם מפתח המנגינות "מאקאם". חיבור גדול וחשוב לחקר מנהגי יהודי תורכיה. עם מכתב ארוך וחשוב מההיסטוריון שלמה רוזאניס, ומכתב מחיים נחמן ביאליק [!]. במקביל להוצאת הספר השלם שלפנינו נדפסה מהדורה מקוצרת של הספר. לפני חלק מהשירים נכתבו הוראות בלאדינו. ספר נדיר במיוחד.
כריכה חדשה. קרעים זעירים בדפים הראשונים. מצב טוב. בסוף הספר נכתבו בכתב יד ברור שירים נוספים.
לה איסטורייה ג'וד'יאה אוניב'ירסל. היסטוריה יהודית כללית, מאת רבי חיים יצחק שאקי. חלק שביעי. קושטא. תרפ"ד [1924].
[4] דף, 233 [1] עמ', 19.5 ס"מ. לאדינו.
היסטוריה יהודית של תקופת התנאים והחשמונאים. שנים 3,625-3,424 לבריאת העולם.
המחבר רבי חיים יצחק שאקי היה תלמיד חכם ומרביץ תורה, ואף כיהן כדיין. הוא חיבר גם פירוש מילי דאבות שאף הוא נמצא בקטלוג שלפנינו.
לא כרוך. מעט כתמים. מצב טוב מאד.
א. יערי, רשימת ספרי לאדינו 289.
תהלים עם תרגום לאדינו. קושטא, תקצ"ו [1836].
צח דף, 20 ס"מ.
התהלים נדפסו באותיות מנוקדות, והתרגום הלאדינו באותיות רש"י, טור מול טור.
הספר לא מופיע ברשימת ספרי לאדינו של א. יערי.
כריכה פשוטה. דף בראש ובסוף מחוזק בנייר דבק. מצב טוב.
וינוגרד, קושטא 693.
סדר הגדה של פסח עם הפתרון בלשון ספרדי… ובתוכו… דמות צורות הרומזות על כל האותיות והמופתים. בדפוס משה ישועה ב"ר יעקב טובייאנא. ליוורנו, תרי"ג [1853].
לח דף, 20 ס"מ.
התרגום בלשון לאדינו באותיות מנוקדות. בתחילת ההגדה תפלת ערבית לליל פסח, עם הפיוטים בסוף ההגדה [שלא נהגו לאומרם אצל הספרדים]. עשרות ציורים ואינציאליים בפיתוח עץ. בשנה זו נדפסו בליוורנו הגדות דומות, אולם זו שלפנינו נדפס בדפוס טובייאנא.
כריכה ישנה. כתמים. דפים כא-כב מנותקים עם קרע בלי חסרון. נקבי עש בודדים בדפים אחרונים. מצב בינוני.
יערי 721, אוצר ההגדות 978.
*הלל הגדול. פסוקי הודיה והלל לאמרם בהושענא רבא שמיני עצרת, והודיה על הנסים, עם לאדינו. קושטא, תרמ"ב [1882]. יב דף, 19.5 ס"מ.
נדפס באותיות גדולות לא מנוקדות. השער והקדמת המוציא לאור בלאדינו חתום: ’'ז"ה שמ"י’, בגימטריא: דוד אלזרקי. לא רשום ברשימת ספרי לאדינו של א. יערי.
*הפטרת יום שמיני של פסח, עם תרגום לאדינו ע"י אפרים מלמד. אזמיר [תרע"ג 1913?]. ח [1] עמ' שער מעטפת, 17 ס"מ. התרגום ללאדינו פסוק אחר פסוק. במעטפת האחורית על נייר בצבע אדום נדפסה רשימת ספרים של בית ההוצאה של אפרים מלמד. לא רשום ברשימת ספרי לאדינו של א. יערי.
*סדר פרקי אבות עם תרגום לאדינו. וינה 5657 – תרנ"ז [1897]. ל"ב דף, שער מעטפת, 18.5 ס"מ. א. יערי, רשימת ספרי לאדינו 87. קרע בכריכת המעטפת.
*סליחות כמנהג ק"ק ספרדים, סליחות קון לאדינו – עם תרגום לאדינו. וינה, 1880. [1] מט, 49 עמ', 19 ס"מ. א. יערי, רשימת ספרי לאדינו 189.
הספרים במצב בינוני-טוב.
איל ליב'רו די לוס, טראזלאדאדו אין לה לינגואה איספאנייולה. ספר תהלים בתרגום לאדינו, ע"י אימפרימיריאה ח. מאטיאוסייאן, קונסטאנטינופלה [קושטא], 1922.
239 עמ', 13 ס"מ.
כל פסוק בשורה נפרדת, נדפס בכתב רש"י. הספר יצא לאור ע"י המיסיון, ראה א. יערי, הדפוס העברי בקושטא 692. א. יערי, רשימת ספרי לאדינו 9.
כריכת קרטון מקורית, פגומה מעט. מצב טוב מאד.
יקרא דשכבי. אדרא זוטא, תפלות ולימוד ליאר צייט לבית העלמין לחנוכת הבית ועוד. בילוגראדו [בלגרד] תרי"ט [1859].
סז, [5] דף, 18 ס"מ. אדרא רבא באותיות גדולות, ואחריו תפלות קבליות שונות, עם הוראות בלאדינו. בסוף הספר נדפס 'מנחת זכרון' ובו שירים בלאדינו.
בעל הספר הוסיף שני דפים ובהם תפלות בכתב יד מנוקד. בסוף הספר נוסף דף פרסומת לספר של רבי משה דוד אלקלעי.
כריכה חדשה. כתמים. מצב טוב-טוב מאד.
וינוגרד, בלגרד 38.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
