26 גיליונות הבטאון LUND SWEDEN בעריכת PAPPA SANDBERG שנים 1955-1964.
הגליונות אשר יצאו בשפה השבדית הופיעו דרך קבע בכל חג וחג ועסקו בנושאים יהודיים תוך התייחסות ליהדות ארץ ישראל המתחדשת. החוברות מלוות בתצלומים מההווי הארצישראלי של אמצע שנות ה 50 וראשית שנות ה 60, בהתייחס לאספקטים שונים של החג. בחלק מהגיליונות נושאים היסטורים כגון שואה, וקהילות יהודיות ברחבי העולם.
סדרת גליונות נדירה, שאיננה מופיעה בספריה הלאומית.
שני גליונות כפולים. בחלק מהגליונות כתמים. מצב כללי טוב.
כתב עת 'אור המוסר', כלי מבטאם של הישיבות דנבהרידוק [נוברדהוק] 'בית יוסף' בפוילן. מוקדש לעניני היראה והמוסר ועבודת הרבים, פיעטרקוב-ירושלים-תל אביב. תרפ"ה-תרצ"ח [1938-1925]. שש חוברות כרוכות יחד.
חוברות: ט, י, יא, יד, טו, טז. לחוברת טו חסר שער.
חוברות נדירות במיוחד. חוברת טז אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה. חוברות א-ז נדפסו בסטנסיל, וכיום לא ידוע אפילו על עותק אחד מהם ששרד. כך שלפנינו שש מתוך תשע חוברות ידועות.
החוברות כרוכות יחד בכריכת נאה חדשה עם הטבעה מוכספת. מצבים שונים. כללית טוב.
אוסף של 35 קבצים וכתבי עת תורניים נדירים מוקדמים, בהם גליונות ראשונים רבים, ראשית המאה ה 20 עד שנות ה 40.
1. 'דגלנו' – קובץ ספרותי והסתדרותי כלי מבטאם של הצעירים החרדים בפולניה שבט תרפ"ב שנה שניה חוברת ה' – בחוברת זה הופיע 'מאמר עלבונה של תורה' מאת כ"ק אדמו"ר מסוקאלוב אודות המפלגות הציוניות.
2. 'אהל תורה' – ירחון תורני בעריכת גרשון לפידות, בהשתתפות גדולי הרבנים ולומדי הישיבות בארץ ובחו"ל, ירושלים. שנה א' שבט תרפ"ו [1926]- אב אלול תרפ"ו. חוברות 1-8 [החל מהחוברת הראשונה שיצאה לאור], ושנה ב' חוברת א'- 9 חוברות בסה"כ.
3. 'בית המדרש' Synagogue Journal of the Beth Hamidrash Hagadol, Leeds – אנגליה. גליונות 1-6 ספטמבר 1944-יוני 1946.
4-6. שלשה קבצים לתורה לספרות ולחכמת ישראל בעריכת בנימין גלזנר 'פומבדיתא-מחוזא' – תש"ג, 'אושא' -תש"ב, 'יבנה' – תש"ב, יצאו לאור בקולוז'בר – הונגריה.
7. 'חדותא דשמעתתא' מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, לבוב תרע"ב.
8. 'אהל מועד'- מאסף תלמודי בעריכת יקותיאל אריה קאמעלהאר, פאדגורזע אצל קרקוב תרנ"ט 1899.
9. 'בית ועד לחכמים', קובץ חידושי תורה בעריכת יוסף שמעון פאללאק, סאטמר. תשרי תרפ"ד חוברת כ"ד – אלול תרפ"ד חוברות כ"ג-כ"ד, בסה"כ 20 חוברות.
10-11. 'קול ישראל' ירחון לחידושי תורה ומאמרים לפתרון שאלות הזמן בהוצאת הסתדרות צעירי אגודת ישראל, ירושלים. שנה א' חוברת א' אלול תרפ"א, ושנה ב' חוברת ב' חשון תרפ"ב.
12-14. 'עמק הלכה' מאסף תורני פלפולי הופיע אחת לחודשים. בעריכת שמחה עלבערג ורשה. שנה א' חוברת א'-ג' ניסן – אייר תרפ"ו- שבט אדר תרפ"ז, שנה ג' חוברות ד-ה שבט אדר תרפ"ח.
15-16. 'תורה מציון' ירחון תורני בעריכת הרב שמעון הלפרין, ירושלים תרצ"ה ותרצ"ו.
17. 'המאור', ירחון מוקדש לכל ענפי התורה והיהדות, בעריכת מ. ליסמן. ת"א אדר תרצ"ה [בין המאמרים הראי"ה קוק והר' ש"י זוין].
18-20. 'הכוכב' מאסף תלמודי בעריכת יצחק שטערנהעלל, ברוקלין.
21-24. 'דגל הרבנים'- קובץ רבני תלמודי בעריכת משה יהודה קערשענבוים. חוברת א' שנה א' – ורשה תרפ"ו, חוברת ב' שנה ב' – כסליו תרפ"ז- לודז', חוברת א' שנה ג' לודז' תרפ"ט.
25-27. 'עתידנו'- ירחון לתרבות ולחנוך בעריכת ד"ר יחזקאל קויפמאן וצבי ויסלבסקי, ברלין. חוברת א-ג ינואר-מרץ 1924.
28. 'ספר הועד' – הוא ספר עתי בית ועד לחכמים, מאסף שאלות ותשובות נחוצות ממרנן ורבנן גדולי הדור, כתבי יד שעדיין לא נדפסו, בענינים שונים הנוגעים להלכה ולמעשה בעריכת ראובן לעוינבוק, פיעטרקוב תרע"ד 1914.
29. 'הכרם' – ענייני דרוש, ביאורים ופירושים על פרשיות התורה ומועדים ומדרשי ואגדות חז"ל בהשתתפות גדולי רבנים ות"ח בעריכת קלוניסו קלמיש הוברבנד והרב שמעון יהודא טרפשטין, ורשה. חוברת ראשונה אדר תרפ"ז.
30. 'אור תורה' – מוקדש לחידושי תורה בהלכה ואגדה בעריכת יוסף שאול צוקער, חיים דוב הלוי מאדלינגער, וראובן הורוויץ. חוברת א'. לבוב תרפ"ו.
31. 'יבנה' – ירחון ליהדות ולספרות, לבוב תרפ"ט, חוברת א' שנה א'.
32-33. 'יגדיל תורה' – קובץ רבני תלמודי פלפולי, ורשה – פרגה, שנה א' חוברות א-ב [תשרי-חשון תרפ"ז 1927].
35. 'האורה' – ירחון מיועד לחידושי תורה בהלכה ואגדה ולשאלות התלמודים הכלליים, עתונה המרכזי של מוסד תומכי ישיבות האורטה בטרנסילבניא,רומניה. בעריכת ארי' פריעדמאנן. סיון תרפ"ט [1929] שנה א' חוברת א'.
גדלים ומצבים שונים, מצב כללי בינוני-טוב מאד.
חמר – גמל ירחון התולי בעריכת איתמר בן אב"י, הגליון הראשון והיחיד שראה אור, ירושלם תרס"ט [1909], יצא לאור כמוסף של עתון "הצבי".
ירחון ציוני הכולל תמלילים הומוריסטים לצד 'ידיעות' עוקצניות. איתמר בן אב"י היה הראשון שהכניס נורמות מערביות מסחריות לארץ, והביא סגנון לוחמני וסנסציוני – היה הוא זה שהטביע את חותם הסנסציות בארץ. בין היתר מופיעות קריקטורות בדמות אלעזר בן יהודה, וחוקר הטבע אהרוני.
[4] דף. 30 ס"מ. כתמים. קרעים קלים. מצב בינוני- טוב.
* ליהודים – 'עתון פורימי, נעימי, טיעימי אינטימי ואנונימי', ירושלים תרפ"ג, 'העורך: איננו.' גליון מס' 8. 'ליהודים' היה עתון ההומור הראשון שראה אור בארץ ישראל בעריכת קדיש יהודה ליב סילמן. כתמים, מצב טוב.
* ויזתא – 'קובץ שנתי יוצא ע"י צעירים מרחובות, העתון היותר ישן ברחובות לחוצפה, לעזות פנים, למוסר, לתורה, ולדרך ארץ: לשאלות מדיניות וציוניות, מעשיות ובטלניות, ארציות ואויריות, יהודיות וישראליות, עבריות וערביות. מופיע פעם בשנה ע"י כת ליצני הדור בערבון מוגבל מאד מאד.' העורך הראשי: המן בן המדתא, שנה שלישית קובץ ג'. שלשה גליונות ראו אור בסה"כ. כתמים. מצב טוב.
דרשה מודפסת שנשא הרב סולה פול בבית הכנסת הספרדי 'שארית ישראל' בניו-יורק בשבת פרשת חיי שרה, כ"ד חשון תרצ"א [15 בנובמבר 1930], בה הוא טוען שהחידושים הגדולים המיוחסים לאינשטיין בתחום הפיסיקה ותפיסת העולם החומרי גלומים היו ביהדות מקדמת דנא, ובאופן עמוק ורחב יותר מכפי שהן מופיעות בתיאוריות הגדולות של אינשטיין.
הדרשה נאמרה בלשון עוקצנית ובקורתית המבטלת את גדלותו של אינשטיין ברחבי העולם והיא פותחת במלות הכבוד בלשון סגי נהור: When Albert Einstein speaks, the world listens ['כאשר אלברט אינשטיין מדבר, העולם מקשיב']. הרב סולה טוען כי תורת היחסות של אינשטיין מופיעה בספר תהלים ברמיזה במספר פסוקים, וכי טענותיו של אינשטיין כלפי פסוקים עם ביטויי הגשמה כלפי הבורא הן טעות בתפיסה הנכונה של הפסוקים משום שהוא מתעלם מהעקרון של חז"ל ש'דברה תורה בלשון בני אדם', בהמשך הוא מצטט קטעים מהמזמור 'אדון עולם' ומנוסח התפילה המבטאים את קטנות האדם אל מול גודל הבורא ותוקף את אינשטיין על נקודות יסוד בסיסיות בחשיבתו. הדרשה בנויה בצורת משא ומתן 'Einstein tells us' מחד, ולעומתו התפיסה היהודית המסורתית המגולמת בכתובים באופן עמוק ורחב ביחס לתפיסת העולם של המדען הגדול.
דרשה לא ידועה שהודפסה בזמן שיא פרסומו העולמי של המדען הגדול [כשנתיים לפני שהיגר לאמריקה].
איננה בספריה הלאומית, ואיננה ברשומות הביבליוגרפיות.
8 עמ'. 22 ס"מ. לא כרוך. קרע קל בשולי הדפים. נייר מעט שברירי. מצב טוב.
דף תלמיד ב'בצלאל בית מדרש למלאכות אמנות' – של זלמן לוי רוזין, נכנס בחדש אלול תרפ"ו, למד י"ג ימים. בשולי הדף חתימת מנהל בית הספר פרופ' בוריס שץ וחותמת בית הספר.
גודל: 16×11 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב.
אוסף מסמכים שונים מערים שונות ברחבי פולין הקשורים ביהודים, מרביתם מודפסים בפולנית או ביידיש עם תוספות בכתב יד. בין 1900-1930.
כרטיס חבר של חיים ווינער בליגה למען ארץ ישראל העובדת בפולין – ליגע פארן ארבעטנדן ארץ ישראל אין פולין 1931, מסמך הגירה מורשה, אישור לימודים בבית הספר משנת 1914, אישור עוסק של מטפלת בילדים, הזמנה לערב ספרות ואמנות, פוליסת ביטוח נגד שריפות משנת 1918, אישור הפקדה על סך 30 ז'ולטי בבנק בורשה, אשור העסקה בארגון הפועל לרווחת ילדים בכשאנאוו, מכתבים בכתב ידו של פינסקער שעימץ, תעודת רישום במשרד הפנים בפולין משנת 1932, אשור העסקה כמורה בכתב יד, מסמכים של ארגוני ילדים בעיירה KRYNKACH, אישור תעסוקה למורה בבית הספר היהודי בלובלין ייד. שול-אראניזאציע, מסמך כתוב בכתב יד מטעם בית חרושת פולני לעץ, מסמך של משרד ההגירה בורשה, ומסמכים נוספים. בחלק מהמסמכים שמות יהודיים – רובינשטיין, לייב לייבמאן [בעברית], ד"ר אלזה מיטלמן, ואחרים.
כ 30 מסמכים בסה"כ, גדלים ומצבים שונים.
האוסף לא נבדק ביסודיות.
כרטיס חבר של ארגון מכבי- 'ההסתדרות העולמית להתעמלות ולספורט' 1927. הכרטיס הוחתם פעמיים ונושא שני בולים מחודשים תמוז-אב [יולי אוגוסט 1927].
תנועת מכבי העולמית היתה תנועה ציונית ספורטיבית שהוקמה על פי חזונו של מקס נורדאו הוגה רעיון יהדות השרירים. המועדון הראשון הוקם בקונסטנטינופול ב 1895, וזכה להצלחה ובעקבותיו הוקמו מועדונים יהודים דומים בערים נוספות באירופה שנשאו שמות דוגמת 'הכוח', 'בר כוכבא', 'הגיבור'. התנועה היתה לתנועה עולמית בשנת 1921.
4 עמ'. 13 ס"מ. קמטים וסדקים. מצב טוב.
הנהלת הדואר, הטלגרף והטלפון של פלשתינה (א"י) – מדריך הטלפון תמוז תר"ץ [1930]. נדיר.
מדריך אחיד לכל אזורי הארץ הכולל את ירושלים, יפו, חיפה, ו'מרכזים אחרים' [ערי הדרום והצפון]. טלפונים בעלי שלש ספרות בלבד.
המדריך פותח ב'מהות שרות הטלפון' ובו הוראות בסיסיות ביותר אודות אופן ביצועה של השיחה הטלפונית המיועד למשתמשים לראשונה בחייהם בטלפון ['שלשה צדדים שותפים לשיחה טלפונית, והם: אתה בעצמך, המרכז והמנוי הרחוק, שיחה טלפונית מוצלחת אפשרית בהשתתפות שלשת הצדדים האלה ואיננה אפשרית בלעדיהם']. והוראות בסיסיות כיצד להשתמש בטלפון, כיצד משוחחים, וכיצד עונים לשיחה. לאחר מכן מופיעה רשימת 'שמות המנוים' הפותחת ברשימת הטלפונים של משרדי 'הוד מעלתו הנציב העליון' עם סמל המנדט הבריטי, רשימה טלפונית של 'מחלקות הממשלה' ['החלקאות והיעור', 'משרדי סגן נציב המחוז' , 'רשימת הטלפונים של הצבא וכחות האויריה' ואחרים].
אפשר למצוא מספרי טלפון מעניינים כגון המספר של האחים ג'מל [מהוצאת הגלויות המפורסמת], בית חולים רוטשילד, המסיון האנגלי, דפוס 'העברי', 'חברה קדישא של עדת האשכנזים', 'חברת אוטומובלים פלשתינית', 'מושב זקנים וזקנות המאוחד', 'בית חולים למחלות מתדבקות' 'הבימה – התיאטרון העברי', 'חברה לתוצרת מפרי הארץ 'עסיס', ועוד.
כמו"כ כולל המדריך תעריפי שיחות חוץ למצרים, לעבר הירדן, חשבון השיחות מעיר לחברתה, שער דמי הדואר של הנהלת הדאר והטלגרף של פלשתינה, דואר אויר, פרסומות רבות, ועוד. נדיר.
הפרקים השונים מופרדים באמצעות חוצצים שעוצבו כחלק מהמדריך.
נייר חום שברירי,סימני חלודה ליד הסיכות, קרעים. מצב בינוני.
מדריך טלפון לערים יפו – תל אביב, תש"ו 1946.
מופיעים טלפונים בני 4 ספרות בלבד. בעמ' שאחרי השער מופיעה טבלה עם 'הוראות לסיבוב החוגה'. המדריך כולל גם שמות משפחה ערביים. בראש כל עמוד מופיעות הוראות למשתמש בטלפון:'אל תאמר "האללו מסור את שמך','דבר ברורות', 'דבר ישר לתוך השפורפרת', 'מספר מוטעה! אמור 'אני מצטער', 'באין תשובה נסה שוב כעבור זמן מה', 'ענה לטלפון מיד', 'החזר את השפורפרת בטרם תסובב שוב את החוגה', 'אם רוצה אתה להתלונן דבר עם המפקח'.
ברשימת הטלפונים אפשר למצוא שמות מעניינים כגון 'ספרד – מחלקה לענייני גרמנים', 'נציגות צרפת הלוחמת', 'הרופא הממשלתי הממונה', 'ארגון יצרני ארץ ישראל', 'ארגון שומרים עברים כללי בארץ ישראל', 'עסיס' – חברה לתוצרת מפרי הארץ ועוד.
ממדריכי הטלפון הראשונים שפורסמו בחלוקה לערים נפרדות בארץ ישראל [לפני כן הספיק כרך אחד של מדריך טלפונים לכל הארץ, ראה פריט קודם] . מדריכי הטלפון לערי הצפון והדרום בשנות ה 40 יצאו בכרכים נפרדים.
76 דף. 23 ס"מ. כתמים בכריכה. מצב טוב.
* לוח 'הועד האמפריקני הכללי' ירושלם תרס"ה 1905 , דפוס סלומון. חוברת פרסומית של ה'ועד האפריקני הכללי- מאוחד ממפעלי הצבור, אבות הישוב בעיה"ק ירושלם ת"ו להפעלת הצדקה בנגב אפריקא לשם המוסדות הנ"ל. הכנסתו: מקופת הצדקה רמבעה"נ, ת"ת ובקו"ח, חברים ונדבות. חוברת בת 4 דף, עברית אנגלית ויידיש עם שער נוסף באנגלית THE AFRICAN CENTRAL COMMITTE מופיעה רשימת המוסדות התומכים בועד ותעודתם. 14 ס"מ. מצב טוב מאד
* לוח עץ חיים תשט"ז 1955 – לוח שנה המלווה בתמונות גדולי ישראל וציטוטים מדבריהם אודות פעלה הנשגב והחשיבות התורנית של ישיבת עץ חיים. לצד כל תמונה הובאו דברי שאמר כל אחד אודות הת"ת והישיבה דעץ חיים. בין היתר מופיעות תמונות וציטטות מרבי איסר זלמן מלצר, הראי"ה קוק, רבי יוסף חיים זוננפלד, מרן החפץ חיים, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, סיר משה מונטיפיורי ורבנים נוספים. במקביל לכל עמוד מופיעות תמונות מהווי הת"ת והישיבה.
לא ידוע. איננו מופיע בספריה הלאומית.
[16] דף. 15 ס"מ. שער מעטפת מאויר בחזית ובגב. מצב טוב מאד.
לוח קיר עם טבלה מפורטת של תרי"ג המצוות על פי הרמב"ם. דפוס ר' שמואל יוסף ב"ר יצחק פין ור' אברהם צבי ב"ר יוסף ראזענקראנץ.
הלוח מחולק למצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחבירו עם מראה מקום לכל מצוה ומצוה בתורה, ש"ס, רמב"ם ומפרשים. למטה ליד הכותרת 'סדר התורה והמצוה ותהלוכותיו' הוראות לקריאת הלוח.
בספריה הלאומית מופיע עותק עם חסרון בכיתוב, כאן הכל בשלימות.
[1] דף. גודל: 68×48 ס"מ. סמני קיפול, מעט קרעים. כתמים.
מצב בינוני-טוב.
* מפתח לקבוע עתים – לוח לשנים 1850-2000 מאת L. Cohen הוצאת J. Kauffmann, פרנקפורט ע"נ מיין 1901. גרמנית ועברית. עם שמות החודשים העבריים, ורישומים בכתב יד של תאריכי יארצייט. [161] עמ' 21 ס"מ. מצב טוב.
* EWIGER KALENDER- לוח לשנת 1900 מאת LAZAR RAPAPORT, בדפוס GEBRUDER BROCKER קולן [גרמניה]. דף מודפס במסגרת מעוטרת פרחונית עם הוראות בגרמנית. סימן קיפול עם קרע קל, מצב טוב.
לוח לשנת תרצ"ה בהוצאת LA MAISON MAURICE-BEER, פריז. הלוח יצא ע"י המנהל הכללי של בתי הלוויות היהודיות – Administration generale des funerailles pour le culte israelite. בסוף הלוח תוספות מעניינות – שמות הרבנים חברי הקונסטיטוריה של פריז, תפקידיהם וכתובתם, ונוסח הקדיש לבני אשכנז ולבני ספרד.
איננו מופיע בספריה הלאומית.
32 עמ'. 13 ס"מ. כתמים. מצב טוב.
קרן תורה ובנין תורה בילדינג פאנד 'עץ חיים' ירושלים ת"ו. חוברת פרסומית נדירה של הקרן לגיוס כספים עבור ישיבה ות"ת 'עץ חיים' בירושלים. ירושלים: דפוס סלומון, תר"צ [1930] בערך. יידיש ואנגלית.
החוברת מלווה בתצלומים של שכונת עץ חיים, בנין הישיבה, תלמידי הישיבה, ותכניות אדריכליות לבנין החדש של 'עץ חיים' במחנה-יהודה בירושלים בסוף החוברת הובאו מכתבי המלצה – מכתב משותף עליו חתומים בדפוס הראי"ה קוק ורבי יוסף חיים זוננפלד, ומכתב נוסף מרבי איסר זלמן מלצר רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי, ר' שלמה זלמן זלזניק, ואחרים.
בשנת תרס"ח יזם הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי רכישת קרקע גדולה במחנה יהודה שם הוקם סניף של הישיבה בעיר העתיקה. חוברת זו נועדה להביא לידיעת הקהל את תכניות הבנין ע"מ לזרז את הקמתו בהשתתפות הציבור עבור בנית הישיבה והכולל. התאריך על .פי מפעל הביבליוגרפיה
25, [1] עמ'. 24×16 ס"מ.
כריכה מנותקת, דהויה ומוכתמת. מצב טוב.
כרך האוגד את גליונות 1-8 מגליונות כוננות מה-20 עד ה-31 במאי 1967 [השבוע וחצי של הכוננות למלחמה], וגליונות קרב 1-3 מה- 6 ביוני עד ה- 9 ביוני 1967 [שלשת הימים הראשונים לפרוץ המלחמה], בהוצאת מפקדת חיל האויר. הכריכה בעיצוב שמיר.
בגליונות סקירה מפורטת של הכוננות למלחמה, הכנות הצבא, האסטרטגיה, כלי הנשק. וכן תאור שלבי המלחמה השונים. כולל עשרות תצלומים מהוי המלחמה חלקם על פני עמוד שלם של הלוחמים, האימונים, תצלומי אויר של הפצצות צה"ל, מטוסי חיל האויר בשמי קהיר, הכותל המערבי, שלבים שונים של המלחמה, ועוד.
סה"כ 11 גליונות קרב אגודים. 38 ס"מ. מצב טוב מאד.
שני מכתבים תקיפים בחתימת גולדה מאיר, ראשית שנות ה 50.
* מכתב מעניין לחיזוק העליה וההתישבות מיום 23/5/1954 בזמן כהונתה כשרת העבודה – הדפסת סטנסיל בחתימת ידה . המכתב מוען לשר האוצר דאז לוי אשכול ובו היא יוצאת נגד הטענה כי חברת עמידר לשיכון עולים חדשים סיימה את תפקידה כיון שרוב העולים כבר נמצאים בישראל. בתוך הדברים היא תולה את המצוקה הכלכלית של החברה שזו בסיבה האמתית לרצון להפסיק פעולתה ולא העובדה שרוב העולים כבר בארץ, ומסיימת: 'אסור לנו לכרות את מפעל העליה וההתישבות. ומקווה אני כי "עמידר" תשכן עוד רבבות של עולים במדינת ישראל'.
* מכתב בנושא תכנית חלוקת רכוש למשק עין חרוד, מיום 21/6/1953. הדפסת סטנסיל בחתימת ידה. המכתב מוען למזכיר ההסתדרות הכללית דאז מרדכי נמיר. במכתב מתנגדת גולדה לאישור של ההסתדרות הכללית לחלק למשק עין חרוד רכוש שנילקח מידי חברים בכח. 'הסכמתה של ההסתדרות למצב כזה רק תביא לריב בין החברים ותעודד "מאבקי כוח'".
[2] דף. בגודל זהה. 22×16 ס"מ. חורי תיוק. סימני קיפול. מצב טוב מאד.
אוסף של כ 120 מכתבים אישיים מראשי מדינת ישראל שנשלחו לשופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה – מרים בן פורת, בתקופות שונות במסגרת עבודותיה בשירות מדינת ישראל ועוד קודם לכן, וכן ומכתבים שכתבה היא בהזדמנויות שונות, במגוון עצום של נושאים סביב אישיותה ותפקידים שונים שמילאה. מלבד מכתבים במסגרת פעילויתיה השונות מופיעים כתבי מינוי רשמיים לתפקידים השונים בהם שמשה, [בין היתר מופיעה התעודה המקורית עת התמנתה לראשונה בחייה לעורך דין בממשלת פלשתינה בשנת 1945] ועוד רבים.
בין המכתבים והמסמכים נציין: תעודת הרשמה של בן פורת בתור עורך דין בפלשתינה משנת 1945 [בשמה הקודם מרים שמשון],מכתב מנוי רשמי שקבלה בן פורת עת התמנתה לממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון בכ"א כסלו תשמ"ד חתום בחתימת נשיא המדינה חיים הרצוג ושר המשפטים משה נסים, ברכת נשיא המדינה שמעון פרס לשופטת מרים בן פורת לרגל זכייתה באות 'נחשונית' בכנס 'אקטיביזם בהיבט נשי' עם חתימת ידו, כתב מינוי של בן פורת עת התמנתה לשופטת בית המשפט העליון מי"ב באדר תשל"ז חתום בידי אפרים קציר וחיים צדוק, כתב המינוי של השופטת דינה מויאל לשופטת בית המשפט המחוזי חתום בחתימת נשיא המדינה דאז משה קצב ושרת המשפטים ציפי ליבני, ברכת חתימה טובה בכתב ידו וחתימתו של שמואל תמיר, ברכת שנה טובה בחתימת דורית בייניש, ברכת פסח שמח בכתב ידו וחתימתו של דב שילנסקי, מכתב איחולים לרגל ערב שהתקיים לכבוד מרים בן פורת בכתב ידו וחתימתו של השופט מאיר שמגר, ברכת מזל טוב בכתב ידה וחתימתה של אורה נמיר, ברכה לרגל זכייתה בפרס ישראל תשכ"ח בכתב ידו וחתימתו של שמעון אגרנט, מכתב משנת תשכ"ט בה משבח ד"ר יוסף בורג את מרים בן פורת על עבודתה בתחום הסיוע לילדים חתום בחתימת ידו, מכתב משנת תשכ"ה בחתימת שר המשפטים דאז דוב יוסף, מכתב ניחומים לאחר מות בעלה בכתב ידו וחתימתו של אמנון רובינשטיין אוגוסט 1990, ברכת שנה טובה מעניינת מיום 3/10/1976 בחתימת דב שילנסקי [מאחל לך הצלחה במנוי החדש – כס בית המשפט העליון במדינת ישראל… בהיותי נער, בערב חורף ארוכים בעיר שבלי, היינו מצטופפים במועדוני תנועות הנוער (אנכי בבית"ר) והיינו שומעים בערגה ובולעים כל מלה מפי המבוגרים יותר, שהיו מספרים על ארץ ישראל וכל הקשור בה, על פעילות ציונית בסביבתנו, ובפרט בקובנה הבירה, על משפחות ש'נשמו ציונות', הדמויות המיוחדות בהן, ובית אביך בניהם (תתפלאי: השם והדמות זכורים לי מהימים ההם). דמויות אלו נראו אז בדמיוננו הנערי כנפילים. במחנות דכאו נפגשתי עם חלק מהם, ולפתע ראיתי אותם במציאות, פנים אל פנים, רזים, כחושים, שלדי אדם, ב"סלנג" שלנו שם: מוזלמנים… הם היו באמת ענקים – ענקי רוח. כך ראיתי אותם במאבק היום-יומי לחיים, וגם בגסיסתם…", מכתב תודה בכתב ידה וחתימתה של בן פורת למרים ברטונוב ['האמת, המצפון, ורדיפת הצדק היו לי מאז ומתמיד סם החיים ויעד לשאיפות…] ומכתבים נוספים בכתב ידה וחתימתה, מכתב אישי בכתב ידו וחתימתו של השופט אהרון ברק, ומכתב נוסף בחתימתו, מכתב בחתימת שר המשפטים דב יוסף מה 4 בינואר 1956, מכתב בחתימת יצחק נבון אודות פרסום אסופת שירים של בעלה המנוח של בן פורת, מכתב בחתימת שלמה יפרח ['האמת לאמיתה היא כי אני מקיריך ומעריצך במשך כל שנות היכרותנו הרבות'], מכתב בחתימת ד"ר מיכאל דור, מכתב בחתימת פרופ' אמנון רובינשטיין, מכתב בחתימת דורית בייניש, מכתב בכתב ידה וחתימתה של עדנה ארבל, מכתב בכתב ידו וחתימתו של איתן הבר, מכתב בחתימת טדי קולק, הזמנת כבוד לישיבה מיוחדת של הכנסת לכבוד נשיא הרפובליקה של קרואטיה, הזמנת השתתפות רשמית בלווית רחבעם זאבי, מכתבים בכתב ידו וחתימתו של יאיר צבן, ועוד מסמכים חתומים שונים ומגוונים רבים. בין המכתבים נציין מכתב יוצא דופן בכתב ידו של יוסף מנקס אשר הואשם במעורבות ברצח קסטנר ונידון למאסר ממושך (אשר בהמשכו זכה בסופו של דבר לחנינה), במכתב פונה מנקס לבן פורת בלשון קשה ולמעשה מאשים אותה כי למען הקריירה שלה שלחה אותה למאסר על לא עוול בכפו: 'לא היה לי שום קשר ואין לי שום קשר בענין רצח קסטנר…מרים בן פורת הלכה באותו דרך של הנאצים, הנ. ק. ו. ד. למען הקריירה שלה, היא כבר קיבלה את השכר שהובטח לה כעת היא שופטת על חשבונו ועל חשבון אמא עם שלושה ילדים (אשתו של מנקס ושלשת בניו), אם זהו צדק…העד מלר אמר לפני השופטים: כבוד השופטים, היא שקרנית…ואחרי כמה ימים… שלף אקדח ורצה לירות במרים בן פורת. התביעה והמשטרה וכולם ביחד השקיטו את הכל שלא יתגלה את השקרים… מרים בן פורת עשתה את הכל הלכלוך על חשבוני למען הקרירה שהובטח על חשבוני ועל חשבון אמא עם שלשה ילדים, אם זה הצדק והדרך של מדינת ישראל. איה הצדק של עם ישראל…?' [יוסף מנקס – 1917-1994, היה שותף לפעילות מחתרתית ב"מחתרת צריפין" הוא הואשם במעורבות ברצח ד"ר ישראל קסטנר בשנת 1957 ונידון למאסר ממושך, אך זכה בסופו של דבר לחנינה].
מרים בן פורת [1918-2012] היתה שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה בשנות התשעים. היא היתה האשה הראשונה שמלאה תפקידים אלו במדינת ישראל. במסגרת עבודותיה השונות הוענקו לה פרסי כבוד ותארים רבים אודות פועלה בשטח הציבורי.
האוסף לא נבדק ביסודיות. מצב כללי טוב מאד.
ארבעה גיליונות עיתונים המדווחים על אירועים היסטורים בתולדותיה של מדינת ישראל, על גבי עמודי השער של הגיליונות מופיעה חתימות ידיהם של המנהיגים שיצרו את אותם אירועים 1967-1986. מאוסף אבי רובינשטיין.
* עיתון 'ידיעות אחרונות' מיום 7/6/1967 – ימי הניצחון במלחמת ששת הימים, כותרתו: רמאללה נכבשה – השריון המצרי בנסיגה, כותרת משנה: 'אתמול אבדו למצרים 200 טנקים. נצחונות לצה"ל בחזית-ירדן'. מעל כותרת העיתון חתם את שמו הרמטכ"ל באותה העת – יצחק רבין. מופיעות שתי חתימות בכתב ידו.
* עיתון 'ידיעות אחרונות' מיום 23/3/1979 – הסכם השלום עם מצרים, כותרתו: 'הגיע הרגע ההיסטורי: הסכם שלום עם מצרים' ותמונה גדולה של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא מצרים אנוואר סאדאת. בשולי הגיליון צירף בגין ברכה קצרה 'בברכה לבבית' וחתם את שמו 'מנחם בגין'. לגליון זה מצורף מכתב שכתב בגין מיום ה 26 ביולי 1981 המתייחס לגיליון העיתון הנ"ל בו כתב: 'אודה, כי אני רואה את התמונה בפעם הראשונה, והיא דווקא נאה', וחתם את שמו. [מצורפת המעטפה המקורית בה נשלח המכתב].
* עיתון 'ידיעות אחרונות' מיום 7/6/1982, הגיליון אשר בישר את כיבוש הבופור, כותרתו: 'מבצר בופור בידי צה"ל, צור מכותרת, צידון מנותקת'. בשולים הימניים מופיעה חתימת ידו של הרמטכ"ל אשר פיקד על המבצע- רפאל איתן [רפול].
* עיתון 'ידיעות אחרונות' מיום 24/7/1986, המגעים לשלום עם ממשלת מרוקו. כותרתו: 'הפגישה בין מלך מרוקו וראש ממשלת ישראל: צילום ראשון' ותמונה בה נראה ראש ממשלת ישראל שמעון פרס ומארחו המלך חסן השני בארמון בפיסגת איפראן. על גבי התמונה כתב פרס: 'לאבי רובינשטיין במיטב ברכות' וחתם את שמו 'שמעון פרס'.
מקור: אוסף אבי רובינשטיין. מצורף גליון 'ידיעות אחרונות' מיום 23/12/2014 בו התפרסמה כתבה אודות האספן אבי רובינשטיין ותחביבו להחתים את גדולי המנהיגים על מסמכים היסטורים חשובים. [שם הוא מספר 'בכל פעם שמשהו גדול התרחש במדינה הייתי הולך לקנות עיתון ומחפש דרך להחתים אותו. כבר כילד הייתי מעורה מאוד בכל מה שקרה בארץ ובעולם ועקבתי בדריכות אחרי האירועים… היה זה מאד מרגש לקבל את העיתונים חתומים על ידי אותם אישיים'].
הגיליונות שמורים במצב טוב מאד.
אוסף ענק של מסמכים ומכתבים [מרביתם בהדפסת סטנסיל עם חתימות] אשר יצאו ע"י הנהלת בית הכנסת הגדול בתל אביב בנושאים שונים הקשורים בהתנהלות התרבותית והכלכלית של בית הכנסת – שנות ה 30 עד שנות ה 80.
בין המסמכים נציין חוברות נדירות אשר יצאו לאור ע"י גבאי ומנהלי בית הכנסת במשך בשנות ה 30 וה 40:
* סדר תפלת הודיה ואזכרה לחללי עמנו ביום הנצחון כ"ז באייר תש"ה- התפלות תערכנה ע"י החזן יהושע דלין בלווית מקהלה ובניצוחו של יהושע דלין- חוברת עם תפילות מיוחדות לציון תום מלחמת העולם השניה. נדיר.
* חזון בנימין בן יעקב – המשא אשר נשא הנדיב הידוע אבי הישוב החדש בארץ ישראל הברון בנימין אדמונד רוטשילד [אשר בזכות תרומתו הושלמה בניית בית הכנסת בשנת 1925] בבית הכנסת הגדול בת"א ביום כ"ג אייר תרפ"ה – החוברת יצאה לאור בתש"ה לציון שנת העשרים למשא ולשנת העשר לפטירתו ביום כ"ד חשון תרצ"ה. נקבי עש.
* דין וחשבון של חברת לגמילות חסדים ע"ש הרב יבזרוב ז"ל ליום ל' אלול תרצ"ז ת"א. חוברת ובה רשימה מודפסת של סכומי ההלוואות שהוחזרו לקרן בית הכנסת ורשימה ארוכה של שמות התורמים.
* חברת עין יעקב וש"ס, תל אביב ללא ציון שנה, שנות ה 30. חוברת הכוללת את תקנות חברת עין יעקב וש"ס של בית הכנסת הגדול בתל אביב כולל שמות חבריה וכתובתם.
* דף הזכרה שהוציא בית הכנסת לחללי הנרצחים בשואה – ערב יום כפור תש"ט עם מבוא אודות האבדון ['כשש מאות רבוא מבני ישראל, פי עשרה ממספר יוצאי מצרים, קדשו שם שמים במותם', ותפילת אזכרה עם נוסח מיוחד: 'מליונים מישראל אנשים ונשים ילדים וילדות שנהרגו ושנשחטו ושנשרפו ושנטבעו ושנחנקו ושנקברו חיים בגרמניה ובארצות שנכבשו על ידה…']
כמו"כ מופיעים מסמכים מקוריים מההתנהלות השוטפת של בית הכנסת: מאות קבלות עם בקשות להלואות כספים הכוללות את שמות המבקש ופרטיו האישיים – שנות ה 50 עד שנות ה 80; פנקס עם שמות תורמים; פנקסי חשבון של קופת הגמ"ח של בית הכנסת; תמלילים של ישיבות קופת הגמ"ח; תקנות חברת עין יעקב וגמילות חסדים – הדפסת סטנסיל; פניות למקבלי תרומות שלא השלימו חובם ['מאחר ולא נענית להתראות האחרונות ושוב לא שלמת כפי שהוסכם והובטח ע"י אמך הנכבדה אין לכן הנך נדרש בפעם האחרונה לשלם מיד את יתרת חובך מההלואה שקבלת מאתנו']; צרור מכתבים מודפסים בסטנסיל מטעם ועד בית הכנסת לשגריר בית הכנסת הגדול בבריטניה וציר מדינת ברבדוס מר טדי בנימין רייטמן – אייר תש"מ, ומכתבים ממנו אל הנהלת בית הכנסת; מכתבים שונים מטעם הנהלת בית הכנסת להנהלה המרכזית של בנק א"י בברטניה בבקשה לסיוע עקב הרחבת פעילות בית הכנסת לפעילויות תרבותיות מעבר לשיעורים ותפילות [שנות ה 70] עם נימוקים כלכליים שונים ['ברצוננו לציין עוד כי ביהכנ"ס המפואר והמרומם שממנו בוקעים אורה ותורה, הנו גורם מניע וכלכלי, בהיותו מושך לעשרות אלפי תיירים ואורחים, בני ברית ושאינם בני ברית הבאים אלינו מדי שנה…']; הזמנה לתפילת הודיה חגיגית ביום העצמאות תשכ"ז בתכנית: נאם הרב הראשי לישראל הגרא"י אונטרמן, ועוד רבים.
אבן הפינה ל בית הכנסת הגדול בת"א הממוקם בקרן הרחובות אלנבי ואחד העם הונחה בשנת 1924. בית הכנסת נבנה בתכנונו של האדריכל יהודה מגידובי'ץ. בניית בית הכנסת בפועל הושלמה בשנת 1925 עת התקבלה תרומה מספקת מהברון רוטשילד. המבנה תוכנן בידי מיטב מהנדסי התקופה – הקבלן שמואל נתן וילסון והמהנדס ארפד גו. ברבות השנים עבר המבנה חידושים ושינויים ע"מ להתאימו לרוח התקופה. מלבד היותו בית כנסת המשמש לתפילות ולשיעורי תורה שמש בית הכנסת לאירועים תרבותיים מרכזיים בציבוריות הישראלית. בית הכנסת מארח מדי שבוע, בשיעורים ובאירועים תורניים, רבני שכונות, רבני ערים ומרצים מבוקשים, לצד שרים, אישי ציבור ואורחים מחו"ל. ובכל שבת מתפלל לפני התיבה חזן מפורסם, פעמים רבות מלווה במקהלת חזנים.
מאות פרטי נייר בסה"כ נתונים באוגדנים המקוריים של בית הכנסת. האוסף לא נבדק ביסודיות.
מצבים שונים: טוב מאד – בינוני.
אוסף מעניין של 16 אוטוגרפים [ותמונות] של נשיאים, ראשי ממשלות, ובעלי תפקידים בכירים בארצות שונות ברחבי העולם. בעת ביקור נשיאים שונים בארץ ישראל, עוצבו דפי מחברת בהם הודבקו בכל דף תמונת הנשיא המבקר [בדרך כלל תצלום מהעיתונות, למעט שנים בתצלומים מקוריים] צויין שמו, תאריך ביקורו ותפקידו. משמאל לתמונה חתמו הנשיאים השונים את חתימת ידם. החתימות נאספו בקפידה בעת ביקור הנשיאים בארץ בין 1960- 1965, בזמן כהונתם.
בין היתר מופיעות חתימות ידיהם של ר"מ ניגריה המערבית סמויאל לדודי אקינטילה; נשיא מדגסקר פילבר ציראנאנה [כונה 'אבי העצמאות' של ארצו]; נשיא קוסטה -ריקה פרננסיסקו חוזה אורליץ; ראש ממשלת שבדיה מר טאגה פריטיוף ארלאנדר [נפטר ב 1985, כהן כראש ממשלת שבדיה משך 23 שנה – תקופת הכהונה הארוכה ביותר לראש ממשלה מכהן במדינה דמוקרטית]; מפקד צבא קונגו דזירה ג'וזף מובוטו; נשיא ליבריה ויליאם טאבמאן; נשיא קונגו ג'וזף קאסבובו – נשיאה הראשון של רפובליקת קונגו – שמש 5 שנים בתפקיד [עם תצלום מקורי] ; נשיאה הראשון של הרפובליקה המרכז אפריקאית דוד דאקו [שהנהיג בה משטר דיקטטורי]; נשיא קאמרון אחמדו אהידז'ו; ראש ממשלת דנמרק ויגו קמפמאן [כונה 'ראש הממשלה השיכור' בשל הרגלו בשתיית יין]; נשיא וראש ממשלת דהומיי ז'וסטין טמטין אהומדגביי [עם תצלום מקורי]; ראש ממשלת סורינם סוורינוס דזירה עמנואלס; ראש ממשלת נורווגיה איינר גראדסהן, ואחרים.
[16] דפים חתומים 20×16 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב- טוב מאד.
Nuovi regolamenti e costituzioni della Compagnia di חסד ואמת della nazione ebrea di Firenze. התקנות החדשות של חברת חסד ואמת של קהלת פירנצה. פירנצה, 1801. [2] 19 עמ', 20 ס"מ. שוליים רחבים. איטלקית. בשער בעברית: חסד ואמת, ובתוך התקנות נדפסו עשרות מלים בעברית. עטיפה מקורית. מצב טוב מאד. Lunario ebraico per l’anno 5623 לוח יהודי לשנת תרכ"ג, 1863. ונציה, [תרכ"ב-ג, 1862]. 24 עמ', 11.5 ס"מ. איטלקית. לוח כיס מפורט. אינו בספריה הלאומית ואינו נמצא בספריות הציבוריות הגדולות בעולם. עטיפה מקורית. מצב טוב מאד.
*כל בו לתלמיד, ספר של כיס, לוח לשנת התרפ"ו. הוצאת 'הספר' לונדון, פאריס תרפ"ו [1926]. כולל עשרות דפי תמונות של אישים שנדפסו על נייר מיוחד. *החבר, לוח שמושי ספרותי לתלמידים ולעם, לשנת תרפ"ט, ירושלים. [תרפ"ח 1928]. כולל מידע היסטורי רב, שירים, ציורים ועוד. חלק מהדפים בצבעים שונים. *לשון וארץ, ספר למוד לבתי ספר לשעורי ערב ולמתלמדים, מאת פ[אני] שרגורודסקא, כולל 106 תמונות מחיי ארץ ישראל. ברלין, תר"ץ [1930]. 118 [2] עמ'. לא מצוי. *המתחיל, ספר למוד עברית, מאת פ[אני]. שרגורודסקה. תל אביב, תרצ"ד 1933. תמונות. *השפה והארץ, חלק א, ספר למוד עברית אחרי 'המתחיל', מאת פ[אני] שרגורודסקה. תל אביב, תרצ"ג 1933. תמונות. *החנוך, מהותו וראשי עיקריו, מתורגם לעברית ע"י ד"ר י.ל. ברוך. ברלין, הוצאת עת לבנות, תרפ"ג. כריכת בד מקורית. גדלים שונים. כללית מצב טוב – טוב מאד.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
