אוסף של כ 120 מכתבים אישיים מראשי מדינת ישראל שנשלחו לשופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה – מרים בן פורת, בתקופות שונות במסגרת עבודותיה בשירות מדינת ישראל ועוד קודם לכן, וכן ומכתבים שכתבה היא בהזדמנויות שונות, במגוון עצום של נושאים סביב אישיותה ותפקידים שונים שמילאה. מלבד מכתבים במסגרת פעילויתיה השונות מופיעים כתבי מינוי רשמיים לתפקידים השונים בהם שמשה, [בין היתר מופיעה התעודה המקורית עת התמנתה לראשונה בחייה לעורך דין בממשלת פלשתינה בשנת 1945] ועוד רבים.
בין המכתבים והמסמכים נציין: תעודת הרשמה של בן פורת בתור עורך דין בפלשתינה משנת 1945 [בשמה הקודם מרים שמשון],מכתב מנוי רשמי שקבלה בן פורת עת התמנתה לממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון בכ"א כסלו תשמ"ד חתום בחתימת נשיא המדינה חיים הרצוג ושר המשפטים משה נסים, ברכת נשיא המדינה שמעון פרס לשופטת מרים בן פורת לרגל זכייתה באות 'נחשונית' בכנס 'אקטיביזם בהיבט נשי' עם חתימת ידו, כתב מינוי של בן פורת עת התמנתה לשופטת בית המשפט העליון מי"ב באדר תשל"ז חתום בידי אפרים קציר וחיים צדוק, כתב המינוי של השופטת דינה מויאל לשופטת בית המשפט המחוזי חתום בחתימת נשיא המדינה דאז משה קצב ושרת המשפטים ציפי ליבני, ברכת חתימה טובה בכתב ידו וחתימתו של שמואל תמיר, ברכת שנה טובה בחתימת דורית בייניש, ברכת פסח שמח בכתב ידו וחתימתו של דב שילנסקי, מכתב איחולים לרגל ערב שהתקיים לכבוד מרים בן פורת בכתב ידו וחתימתו של השופט מאיר שמגר, ברכת מזל טוב בכתב ידה וחתימתה של אורה נמיר, ברכה לרגל זכייתה בפרס ישראל תשכ"ח בכתב ידו וחתימתו של שמעון אגרנט, מכתב משנת תשכ"ט בה משבח ד"ר יוסף בורג את מרים בן פורת על עבודתה בתחום הסיוע לילדים חתום בחתימת ידו, מכתב משנת תשכ"ה בחתימת שר המשפטים דאז דוב יוסף, מכתב ניחומים לאחר מות בעלה בכתב ידו וחתימתו של אמנון רובינשטיין אוגוסט 1990, ברכת שנה טובה מעניינת מיום 3/10/1976 בחתימת דב שילנסקי [מאחל לך הצלחה במנוי החדש – כס בית המשפט העליון במדינת ישראל… בהיותי נער, בערב חורף ארוכים בעיר שבלי, היינו מצטופפים במועדוני תנועות הנוער (אנכי בבית"ר) והיינו שומעים בערגה ובולעים כל מלה מפי המבוגרים יותר, שהיו מספרים על ארץ ישראל וכל הקשור בה, על פעילות ציונית בסביבתנו, ובפרט בקובנה הבירה, על משפחות ש'נשמו ציונות', הדמויות המיוחדות בהן, ובית אביך בניהם (תתפלאי: השם והדמות זכורים לי מהימים ההם). דמויות אלו נראו אז בדמיוננו הנערי כנפילים. במחנות דכאו נפגשתי עם חלק מהם, ולפתע ראיתי אותם במציאות, פנים אל פנים, רזים, כחושים, שלדי אדם, ב"סלנג" שלנו שם: מוזלמנים… הם היו באמת ענקים – ענקי רוח. כך ראיתי אותם במאבק היום-יומי לחיים, וגם בגסיסתם…", מכתב תודה בכתב ידה וחתימתה של בן פורת למרים ברטונוב ['האמת, המצפון, ורדיפת הצדק היו לי מאז ומתמיד סם החיים ויעד לשאיפות…] ומכתבים נוספים בכתב ידה וחתימתה, מכתב אישי בכתב ידו וחתימתו של השופט אהרון ברק, ומכתב נוסף בחתימתו, מכתב בחתימת שר המשפטים דב יוסף מה 4 בינואר 1956, מכתב בחתימת יצחק נבון אודות פרסום אסופת שירים של בעלה המנוח של בן פורת, מכתב בחתימת שלמה יפרח ['האמת לאמיתה היא כי אני מקיריך ומעריצך במשך כל שנות היכרותנו הרבות'], מכתב בחתימת ד"ר מיכאל דור, מכתב בחתימת פרופ' אמנון רובינשטיין, מכתב בחתימת דורית בייניש, מכתב בכתב ידה וחתימתה של עדנה ארבל, מכתב בכתב ידו וחתימתו של איתן הבר, מכתב בחתימת טדי קולק, הזמנת כבוד לישיבה מיוחדת של הכנסת לכבוד נשיא הרפובליקה של קרואטיה, הזמנת השתתפות רשמית בלווית רחבעם זאבי, מכתבים בכתב ידו וחתימתו של יאיר צבן, ועוד מסמכים חתומים שונים ומגוונים רבים. בין המכתבים נציין מכתב יוצא דופן בכתב ידו של יוסף מנקס אשר הואשם במעורבות ברצח קסטנר ונידון למאסר ממושך (אשר בהמשכו זכה בסופו של דבר לחנינה), במכתב פונה מנקס לבן פורת בלשון קשה ולמעשה מאשים אותה כי למען הקריירה שלה שלחה אותה למאסר על לא עוול בכפו: 'לא היה לי שום קשר ואין לי שום קשר בענין רצח קסטנר…מרים בן פורת הלכה באותו דרך של הנאצים, הנ. ק. ו. ד. למען הקריירה שלה, היא כבר קיבלה את השכר שהובטח לה כעת היא שופטת על חשבונו ועל חשבון אמא עם שלושה ילדים (אשתו של מנקס ושלשת בניו), אם זהו צדק…העד מלר אמר לפני השופטים: כבוד השופטים, היא שקרנית…ואחרי כמה ימים… שלף אקדח ורצה לירות במרים בן פורת. התביעה והמשטרה וכולם ביחד השקיטו את הכל שלא יתגלה את השקרים… מרים בן פורת עשתה את הכל הלכלוך על חשבוני למען הקרירה שהובטח על חשבוני ועל חשבון אמא עם שלשה ילדים, אם זה הצדק והדרך של מדינת ישראל. איה הצדק של עם ישראל…?' [יוסף מנקס – 1917-1994, היה שותף לפעילות מחתרתית ב"מחתרת צריפין" הוא הואשם במעורבות ברצח ד"ר ישראל קסטנר בשנת 1957 ונידון למאסר ממושך, אך זכה בסופו של דבר לחנינה].
מרים בן פורת [1918-2012] היתה שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה בשנות התשעים. היא היתה האשה הראשונה שמלאה תפקידים אלו במדינת ישראל. במסגרת עבודותיה השונות הוענקו לה פרסי כבוד ותארים רבים אודות פועלה בשטח הציבורי.
האוסף לא נבדק ביסודיות. מצב כללי טוב מאד.
