ספר תורה שלם. נכתב כנראה בסוף המאה ה 18. חלק מהיריעות הוחלפו ביריעות מאוחרות.
51 שורות בעמודה. נכתב על גבי כ 50 יריעות תפורות. כ 231 עמודות, רוחב הקלף: 47 ס"מ. הספר אינו מתוייג כפי הנהוג בתקופה שנכתב. ישנם סימוני לחיצה עגולים באתנחתא ובסוף פסוק להקל על הקריאה.
כללית מצב טוב. חלק מתפירות רופפות. מעט תיקונים בגוף הקלף. כשרות הכתב לא נבדקה.
דף משירת האזינו מתוך חומש שהעתיק, ככל הנראה, הסופר התימני המפורסם 'בניה הסופר'. השוואת כתב היד בדף שלפנינו עם כתב-ידו של בניה בהעתקה אחרת של התורה (כתב-יד לונדון Or. 2348) מראה זהות כמעט מוחלטת בצורות האותיות. כמו גם איכות הדיו הנדירה. במקצת כתבי היד שלו – כמו גם בדף שלפנינו – כתב את המסורה הגדולה והקטנה בצורת עיטורים גראפיים ההולמים את הטקסט הכתוב בדף. נדיר ביותר.
בניה בן סעדיה בן זכריה בן בניה בן עודד הידוע בן 'מרגז' מהעיר צנעה, נחשב לאחד מגדולי המעתיקים בתימן, אם לא לגדול שבהם. העתיק עשרות כתבי-יד בתימן בין השנים 1460-1483 (לפי תאריכי הקולופונים). נפטר בשנת 1484, כך עולה מכתב יד שהעתיק בנו יוסף בשנה זאת, ומציין בו את אביו בברכת המתים. אבי משפחת בְּנָיָה – משפחת סופרים-אומנים שפעלה בצנעא, במחצית השנייה של המאה החמש-עשרה ובראשיתה של המאה השש-עשרה. בני המשפחה נודעו במומחיותם בענייני המסורה וקביעת נוסח המקרא. במפעל הפליאוגרפיה העברית נפקדו עד עתה כ-40 כתבי יד מעשה ידיהם, כולל מקום ושנת העתקה, המפארים אוספים פרטיים וספריות ברחבי העולם. (ראה: מאמרו של מיכאל ריגלר 'בניה הסופר וצאצאיו; משפחת סופרים מתימן', פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, [64, תשנ"ה], עמ' 54-67).
[1] דף נייר עבה, 17X27 ס"מ. כתיבה תימנית מרובעת. עם ניקוד ומסורה. מצב בינוני. שולים קצוצים. שיקום מקצועי.
הקינה בנויה משבעה בתים ארוכים כל בית מתחיל במילה 'קול' ומסתיים במילה 'יעקב' זהות הכותב לא ידועה. בגוף הקינה נרמז ששמו הפרטי: מנחם.
הגאון רבי יעקב חנניה קובו בעל שו"ת כוכב מיעקב – רבה של שאלוניקי משנת תרמ"ח עד פטירתו בשנת תרס"ז, שאר בשרו וחתנו של הרב הגדול רבי רפאל אשר קובו אב"ד שאלוניקי בעל שו"ת שער אשר. רבי יעקב הקים את ישיבת בית יוסף ומוסדות עץ חיים בשאלוניקי ופעל רבות ונצורות למען בני העיר, שמו נישא לתהילה בקרב בני שאלוניקי לא רק כרב גאון בתורה, אלא כאב רחום וחנון, לכל יהודי שאלוניקי.
את מידת הערצה אליו ניתן ללמוד מהקינה הארוכה שלפנינו המלאה דברי שבח ותהילתו על צדקותיו ופעולותיו. בשולי הקינה נוספה קינה קצרה על פטירת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר היש"א ברכה.
[1] דף נייר גדול עם מסגרת שחורה לאות אבל. 60X48 ס"מ. כתוב משני הצדדים. כתיבה מזרחית. מצב טוב. כתמי זמן. נתון בתוך כריכת בד יעודית.
* מזמור לדוד. הלכות שחיטה טריפה ומאכלות אסורות [עם השגות על ספר פרי תואר לרבינו חיים בן עטר] מאת רבי דוד פארדו. ליוורנו, תקע"ח [1818]. מהדורה ראשונה. [4], קיח, [2] דף, 20.5 ס"מ. בהקדמה כותב המביא לדפוס רבי דוד פינטו, אודות דבריו של רבינו חיים בן עטור בעל ה'אור החיים' שכתב בספרו דברים תקיפים וחמורים נגד מי שיחלוק עליו, ומסביר את דברי רבי חיים בן עטר, ושעל פי הההסבר אין כל חשש לחלוק ואף להדפיס דברים החולקים על האור החיים. בשער חתימת בעלים: … מצליח הלוי … פגם בדף האחרון.
* מקראי קדש, חקירות פילוסופיות וטעמי המצוות על דרך הקבלה, מאת רבי יוסף סאמיגה. ונציה, שמ"ו [1586]. מהדורה ראשונה. שער ודפים ראשונים ואחרונים בצילום. בין דפי הספר שני כיתובים בכתב יד עתיק.
* שאלות ותשובות מאת רבי משה מטראני [מבי"ט], [חלק ראשון]. ונציה, שפ"ט 1629. מהדורה ראשונה. בשער חתימות בכתב יד: שם טוב המכונה בכור ב' יצחק ארדיטי וכן יצחק ארדיטי (ארדיטי משפחת דיינים בשאלוניקי). עם הגהה בכתב יד. חסר דפים אחרונים.
* מראה הגדול. דרושים מאת רבי רפאל אשכנזי [חלק ראשון]. שאלוניקי, תקפ"ט [1829]. מהדורה ראשונה. חסר 2 דפי מפתחות. בשער חתימת בעלים: שלמה חזן [כנראה אב"ד יפו ואחר כך בצפת].
* חשק שלמה, פירוש על ספר ישעיהו מאת רבי שלמה ב"ר יצחק הלוי [הזקן]. שאלוניקי, ש"ס [1600]. מהדורה ראשונה. ספר לא מצוי. חסר דפים ב-ג ודפי המפתחות בסוף. בשער, חתימות בעלים עתיקות.
* צור יעקב, דרושים על סדר פרשיות התורה, מאת רבי בכור יעקב יעבץ. אזמיר, תרכ"ו [1886]. מהדורה ראשונה. [4], רכג, ב דף, 30 ס"מ. עם הסכמה ארוכה מרבי חיים פאלאג'י רבו של המחבר. המחבר מחכמי אזמיר שעלה לירושלים. כמה הגהות בכתב יד, חתומות: יק"ר, וגם יצחק.
תשובה הלכתית מאת רבי יעקב קאשטרו. כתב יד שהוכן לדפוס ועבר את הגהתו של המחבר רבינו המהריק"ש טרם ההדפסה, 3 הגהות בשולי הדף בכתב ידו של המהריק"ש, ההגהות הוכנסו לתוך הדפסת התשובה בשו"ת אהלי יעקב סימן ב'.
רבי יעקב קאשטרו (רפ"ה-שע"ב, 1525-1612), היה מגדולי האחרונים בדורו של מרן ה"בית יוסף". תלמיד רבי לוי בן חביב (מהרלב"ח) ורבי דוד בן זמרא (הרדב"ז). כיהן כרבה של מצרים ועמד בראשות הישיבה שם. בשנת ש"ל (1570) התאכסן בכבוד גדול בביתו של מרן רבינו יוסף קארו בצפת. חיבוריו: "ערך לחם" הגהות על השולחן ערוך. שו"ת אהלי יעקב שנדפס בליוורנו תקמ"ג (1783) כמאתים שנה לאחר פטירתו. כמו כן חיבור שיטות על מסכתות הש"ס: בירושלים בשנת תרכ"ה (1865) נדפס חידושיו על מסכת ביצה בשם "תולדות יעקב". בדור האחרון נדפסו חידושיו על מסכת בבא קמא מכת"י על ידי ישיבת אהבת שלום.
[1] דף, 13X21 ס"מ, כתיבת סופר משני צידי הדף, הגהות המהריק"ש נכתבו על העמוד השני. מצב טוב. עבר שיקום מקצועי. כתמי זמן, מעט פגיעות באותיות, הטקסט קריא כולו.
קטע מ"ספר מעשה בוסתנאי" מאת ר' מאיר להמן, בערבית-עברית. הועתק מדפוס "פה אלג’יר יע"א שנת ת’ר’ו’ם’ קרנננו".
העתקה של כמה סיפורים מתוך סדרת חוברות נדירה ביותר שיצאה באלג'יר ובה מסופר על תולדות ישראל. "תחת חכומת [=שלטון] פרס ומדי וישמעאל".
6 דף (נכתב רק על עמודי ב בכל דף). דיו על נייר עבה מאוד. אחרי שנת תרמ"ו. 12X15.5 ס"מ. כתיבה מרובעת בערבית-יהודית. מצב טוב מאוד. כתמי זמן. כריכת קרטון.
מכתב ברכה אל הגביר מחזיק תורה ולומדיה, חיים ישועה משען ובו הוא מודיע ששלח אליו קמיע ללידה קלה אשר: "…נחקק בקדושה וטהרה באימה ביראה בתענית וטבילה…"
רבי חיים יוסף מאמאן יליד מקנס נכד לאדמו"ר המלאך רבי רפאל מאמאן. ממנין רבני טבריה, היה גם רב בווהראן, ובעיר תמושנט באלג'יר. לקח חלק בפולמוס קמח שנטחן בטחנת הסילנד'רי למצוות חג הפסח, בעניין החששות שנזכרו בספר "פטר רחם".
[1] דף נייר, 21×27 ס"מ, כתב יד ספרדי. מצב טוב. קרעים קלים ללא חסרון.
פרי חדש, חידושי הלכות על שלחן ערוך אורח חיים, מאת רבי חזקיה די סילוה. העותק של רבני לוב עם חתימותם ועם הגהות בכתב ידם: בדף א, חתימת רבי שאול אדאדי. בדף לח הגהה עם כיתוב מאת רבי אברהם כלפון. לאורך דפי הספר הגהות (בעט עבה) בכתב ידו של רבי אברהם אדאדי. לאורך דפי הספר הגהות רבות (בכתב זעיר) בכתב ידו של רבי שאול אדאדי. עם חותמות שהספר היה שייך לרב אברהם אדאדי.
רבי אברהם כלפון [תצ"ה בערך-תק"ף] מגדולי טריפולי, שהיה גם מנהיג ופרנס קהילת טריפולי, חיבר ספרים ופיוטים, נודע בספרו חיי אברהם. היה ממעריציו של החיד"א והחליף אתו אגרות, נסע מטריפולי לליוורנו לשהות בצל החיד"א משך שנה וחצי, והעלה על הכתב את מנהגי החיד"א שראה. חיבר גם את הספרים מעשה צדיקים ולקט הקציר. רבי אברהם חיים אדאדי – אחא"י, אב"ד טריפולי, מנכדיו של רבי מסעוד חי רקח מחבר מעשה רקח, היה דיין כבר בצעירותו, נסע לצפת למצרים לבבל ולדמשק, נפטר בצפת בשנת תרל"ד, חיבר את הספרים 'השומר אמת', 'ויקרא אברהם'. רבי אברהם הקדיש את ביתו לצורך הקהילה, חדר אחד הקדיש לבית כנסת, ובחדר נוסף הקים ספרייה, שהייתה מהגדולות ביותר בטריפולי, ושימש בית ועד לחכמים שהיו לומדים במקום. הספר שלפנינו הגיע מהחדר הזה והוא חתום ע"י בנו בחותמת : מספרי ישיבת מוה"ר רב אחא"י זצוק"ל, הצעיר שאול אדאדי. רבי שאול [עובדיה] אדאדי , בנו של רבי אברהם אדאדי אב"ד טריפולי, מלא את מקום אביו כשעלה לצפת. ערך והוציא לאור את ספרי אביו 'ויקרא אברהם'.
בדף הפורזץ מוזכר רבי חיים רבה, שהיה דיין עם רבי אברהם אדאדי (ראה גם: ארזי הלנון עמ' 704). ספר בעל חשיבות יוצאת מן הכלל לתולדות רבני לוב. מצב בינוני. חסר דף השער. כתמי זמן. קרעים.
כתב שליחות להרב אליהו משה בכר יהודה פאניזיל, שד"ר של "ק"ק המערביים" בירושלים, אל קהילת ינישיר (Yenisehir) בטורקיה. נכתב בשפת לאדינו, "בחדש תשרי ש' ועליהם תבוא 'ברכ"ת טו"ב' [תרל"ט, 1878]" עם חותמות של מוסדות עדת המערביים בירושלים.
רבי אליהו משה פאניזיל [תר"י, 1850 – תרע"ט, 1919] היה דיין בבית הדין בירושלים, משורר ופייטן, שימש כאחד מהדרשנים המפורסמים בירושלים. גדולתו כדרשן הביאו את רבני ירושלים למנותו כשד"ר, הוא נסע לארצות רבות ובניהם תוניס, אלג'יר, טריפולי, מרוקו, איטליה, הודו ובוכרה ופעל למען מוסדות רבים בירושלים. בעקבות התחלואה הרבה בירושלים והתנאים הסניטרים הקשים קמה חברת 'משגב לדך' ורבי אליהו משה היה ראש ועד הגבאים שלה. בשנת תרס"ז התמנה לתקופה מסוימת ל'ראשון לציון' ולאחר כשנתיים פרש מתפקיד זה כדי למנוע ריב ומחלוקת אך נשאר בתפקיד ציבורי ואף קיבל את פניו של הגנרל אלבני כשהגיע לירושלים.
[1] דף. דיו על נייר. 23X16 ס"מ. כתיבה ספרדית-מזרחית. מצב טוב. קרעים קלים ללא חסרון.
דרושים על הפרשיות וענינים שונים, ליקוטים, רשימות ושירים כתב יד רבי יצחק שלמה סתהון מטבריה.
רבי יצחק שלמה חתם שמו כמה פעמים בכתב היד (השווה חתימתו לצילום החתימה בספר טבריה עמ' 307) וכן מכנה עצמו כמה פעמים בר"ת אי"ש צעיר.
רבי יצחק שלמה היה גאון מופלג בתורה, אך לפרנסתו עסק בכתיבת סת"ם ומכירת ספרים ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, נפטר בטבריה בשנת תרצ"א ועל מצבתו נחרת: האי שופרא דבלי בעפרא מעלת הרב הצדיק, החסיד העניו, השקדן בתורה, הישר והנאמן, אהוב לשמים ולבריות. חיבורים נוספים ממנו נותרו בכתב יד ונמצאים במכון בן צבי בירושלים.
[128] דף (מתוכם כארבעים דפים נותרו חלקים). 14X20 ס"מ. שלשה דפים בכתב יד שונה בראשם התאריך תקצ"ו אינם מכתיבת ידו. נייר עבה, כתיבה מזרחית. מצב טוב מאוד. כריכה חדשה נאה.
"חידושי צרפת" או פרוש בעלי התוספות על התורה כמו שנדפסו בספר "הדר זקנים", כתב היד מכיל קטעים מפרשות מקץ, ויגש וויחי. כמעט אין שינויים מהנדפס. ידועים עוד כ 6-7 כתבי יד מחיבור זה בכתיבות אשכנזיות, ספרדיות וביזנטיות.
[2] דף נייר, 15X19 ס"מ, כתיבה ספרדית נאה משני צדי הדף. מצורף אישור מומחה לכתבי יד.
מצב טוב, כתמי זמן. מעט נקבי עש. הטקסט כולו קריא.
קטע מחיבור לא ידוע של פירוש על התורה על דרך הקבלה שנכתב כנראה בספרד בסוף המאה ה 15. הדפים כוללים ביאורים לפרשיות חוקת, שלח וקרח. כל קטע פותח בציטוט מספר הזוהר. הכותב הכיר את פירושי הרמב"ן והריקנאטי לתורה, למשל בדברים המובאים על התרומה ועל שריפת פרה אדומה. בכמה מקומות הכותב פותח את דבריו במילים "אמר חי"ר", וכנראה אלו ראשי תיבות של שמו.
[8] עמ'. דיו על נייר. סימן מים של כף יד. 16X21 ס"מ. כתיבה ספרדית.
מצב בינוני. נקבי עש. שברים קלים. מריחת דיו. ניתן לפענח את כל הטקסט בשלמות.
פירושים וטעמים על התורה. רובם על דרך מדרשי חז"ל, נוטריקונים, גימטריות וכדומה. כנראה שנכתב באזור בוכארה או פרס. בתוך חומש ויקרא, שזמן קריאתו בחודשים ניסן ואייר, יש פירושים על ההגדה של פסח ועל כמה פרקים מפרקי אבות. בראש פרשת מקץ נרשמה השנה "תרנ"ט".
מלבד החיבור עצמו, על גוף הספר ובדפים הראשונים ישנן מאות הגהות והערות בכתיבת יד אחרת. כנראה לא נדפס.
598 דפים. דיו על נייר. 10X17 ס"מ. כתיבה מזרחית. כריכת קרטון חדשה. מעט כתמים. קרעים קלים בשולי הדפים בלי פגיעה בטקסט. מצב טוב.
משנה תורה להרמב"ם [חלק ראשון] ונציה, ש"י [1550] ובו עשרות הגהות בכתיבות יד מזרחי עתיק מהמאה ה 16. בין עשרות ההגהות שלא הובררה זהותם, בדף סז נכתבה הגהה בת שבע שורות בכתב יד קדשו של רבי בצלאל אשכנזי, חלק מההגהות נדפסו במאמר בקובץ מוריה [מצורף לספר].
רבי בצלאל אשכנזי (ר"פ-שנ"ב לערך) מגדולי האחרונים ומחבר השיטה מקובצת. תלמידו החשוב והמפורסם ביותר היה רבי יצחק לוריא – האר"י הקדוש, נודע גם תלמידו רבי שלמה עדני, בעל פירוש 'מלאכת שלמה' על המשנה. היה גם פוסק מובהק ומגדולי המשיבים בתקופתו, חלק מתשובותיו נדפסו בשם שו"ת רבי בצלאל אשכנזי. חיבורו הנודע שיטה מקובצת הוא מאבני היסוד לפירושים על הש"ס. רבי בצלאל היה כותב הערות והגהות בשולי הספרים שלמד, חלק מהגהות אלו נדפסים כיום במהדורות הש"ס בשם הגהות השיטה מקובצת, לסדר קדשים, בהם היו שיבושים רבים והוא תקן את הנוסח. כמו כן נדפסו הגהות נוספות ממנו שהועתקו מגליונות הש"ס בהם למד.
הכרך מורכב משתי מהדורות של המשנה תורה להרמב"ם שנדפסו בונציה בשנת ש"י, מהדורת בראגאדין ומהדורת יושטיניאן. חסר שער ומס' דפים כתוצאה מהשילוב. מצב בינוני. חלק מהדפים עברו שיקום אמנותי. סמני עש. מדבקות לחיזוק. כריכת עור חדשה. מצורף אישור מומחה לזיהוי כתב היד מאת רבי שמעון שווארץ.
ספר ראש משביר: של הגה"ק גדול החכמים רבי משה בירדוגו זצל"ה חתום בכתב יד קדשו ונכתב על ידו וגם על ידי תלמידיו הגדולים ז"ל. ביניהם נמצא אוטוגרף בעצם כתב ידו של תלמידו הגדול רבינו בעל "אור החיים" הקדוש זצל"ה. בנוסף נכתבה עליו הסכמה מאביו החכם השלם רבי משה ן' עטר זצל"ה בעצם כי"ק וחתימתו. כתב יד נדיר ויקר המציאות שלפנינו היה בבעלותו של החסיד העניו הגה"ק רבי אברהם אביש זצל"ה אב”ד פרנקפורט דמיין, חתום בחתימת יד קדשו. גילוי היסטורי.
ספר 'ראש משביר' – דרשות לספר בראשית, ודרשות לשבתות הידועים ועל עניינם, הספדים וליקוטים, מאת החכם רבינו משה ב"ר אברהם בירדוגו, רבה של מקנס וראש גולת מרוקו במחצית הראשונה של המאה הי"ח. [מקנס אמצע שנות הת"פ, 1720 בערך]. כרך כתב יד גדול ומרשים. הכרך שלפנינו נכתב לאחר שנת תפ"א – 1721, כפי המוכח מתוכן ההספדים הכלולים בו. כתב היד פותח בעמוד שער והקדמת המחבר, ובסופה הוא משבח את חותנו של בעל 'אור החיים' וזה לשונו: "ואפריין נמטיה … כהה"ר משה י"ץ בן הגביר הרומם רודף צדקה וחסד בהה"ר שם טוב ן' עטר ז"ל שהזיל זהב מכיסו להחיות את נפשי ולזכות את הרבים זכות הרבים תלוי בו". ההקדמה נכתבה בכתב ידו של המחבר רבינו משה בירדוגו. בעמוד השער נוספה כתיבת וחתימת יד המחבר בתוך עיטור מצויר יפהפה: 'חיברתיהו דרשתיהו אני הקטן משה בירדוגו ס"ט' . על החיבור הסכמת החכם השלם רבי משה בן-עטר, אביו של רבינו חיים בן-עטר, בכתב ידו ובחתימתו משנת תפ"ג, 1723. כתבי יד מרבי משה בן-עטר נדירים מאד וכתב היד שלפנינו הינו כמעט יחיד בעולם. בכתב היד יש גם העתק הסכמה מהחכם רבי יעקב בן צור, ובסופה שיר. שאר דפי החיבור חלקם הינם אוטוגרף של הגאון המחבר, וחלקם כתב יד תלמידיו הגדולים. פוענח בוודאות כתב ידם של החכם רבי יעקב טולידאנו זצל"ה והחכם רבי חיים טולידאנו זצל"ה מסאלי. מאחר והחיבור נכתב ויצא מתחת ידו של הגאון המחבר, יש לשייך אף את שאר הכתיבות ל'בית המדרש' של בעל 'ראש משביר' ותלמידיו.
בעמודים טו-לז: קונטרס בן עשרים ושלושה עמודים מתורת המחבר, שנכתבו בעצם כתב ידו של רבינו חיים בן-עטר, בעל 'אור החיים' הקדוש, תלמידו הגדול של המחבר. כתב ידו של בעל 'אור החיים' זוהה בהחלטיות בהשוואה לכתב יד אחר.
בדף רט"ז: חתימת יד בעלים עתיקה בכתיבה אשכנזית זעירה: 'אברהם אבלי', זוהי חתימת ידו של רבי אביש אב"ד פרנקפורט . חתימה זו זוהתה והושוותה לכתבי ידו האחרים. על הספר כתיבת בעלים עתיקה נוספת המאוששת קביעה זו: 'זה הספר שייך להבתולה יפה מרת רייכל בת הרב הגאון מ' צבי הירש זצלה"ה בן הרב הגאון הגדול החסיד העניו כמוהר"ר אברם הוא אברהם זצלה"ה אב"ד דק"ק פפד"מ'. וכן חתימתו של נכד נוסף: 'הק' נח בן הר"ר צבי הירש ז"ל מליסא'.
בתוך הדרשות על ס' בראשית יש פי' נאה על כל אשת חיל, וכן כולל החיבור קובץ דרשות לשבתות ומועדים ועל עניינים שונים, וליקוטים עה"ת, על נ"ך, על הש"ס, ביאורים בפי' רש"י הק' עה"ת, והספדים, שנקראו בכתב יד מאוחר יותר בשם 'כנף רננים'. ההספדים הינם בין היתר על החכם רבי חביב טולידאנו; החכם רבי חיים בן-עטר (הראשון); החכמים רבי דניאל ורבי אהרן טולידאנו הי"ד [!]; הספד על מורו החכם רבי יוסף בהתית.
רבינו משה בירדוגו [תל"א-תצ"א, 1671-1731], המכונה 'המשבי"ר', (ראשי תיבות: משה בירדוגו), היה רבה של מקנס ומגדולי רבני מרוקו בכל הזמנים. את תורתו קיבל מפי סבו החכם רבי חביב טולידאנו והחכם רבי יוסף בהתית. בשנת תע"ה (1715) נתמנה לדיין בעיר מקנס והתמסר ללימוד ולהוראת התורה. בשנת תפ"ג (1723) לאחר פטירת דודו חכם רבי משה טולידאנו, מונה לאב בית הדין בעיר מקנס, שהייתה באותה עת בירת מרוקו, ומקום מושבו של המלך מולאי איסמעיל. רבינו משה בירדוגו היה ראש גולת מרוקו ועל תלמידיו נמנו כל גדולי הרבנים וראשי הישיבות המפורסמים, בהם: חכם רבי יצחק אצבאן זצל"ה, חכם רבי מרדכי אצבאן זצל"ה , חכם רבי אברהם אצבאן זצל"ה, חכם רבי חיים טולידאנו זצל"ה מסאלי, חכם רבי יעקב בן משה טולידאנו זצל"ה (המהרי"ט), חכם רבי יהודה בירדוגו זצל"ה בעל 'מים עמוקים', וחכם רבי מרדכי בירדוגו זצל"ה(המרבי"ץ), שהיה גם חתנו. זכה שתורה לא פסקה מפי זרעו, ועל צאצאיו נודע בייחוד נכדו החכם רבי רפאל בירדוגו זצל"ה, 'המלאך רפאל'.
על סגל תלמידיו של רבינו משה בירדוגו נמנה גם רבינו חיים בן-עטר, בעל 'אור החיים' הקדוש , עליו מעיד חכם רבי יעקב בירדוגו רבה של מקנס, בעל 'שופריה דיעקב', שבעל 'אור החיים' היה 'תלמיד חבר' לבעל ה'ראש משביר'. אכן, בפירושו לפרשת דברים (א', ט"ז) מעיד בעל 'אור החיים' עדות נדירה על המחבר: 'ושמעתי מפי חכם גדול חסיד וגדול בישראל חביב עלי כרוחי ה"ה הרב ר' משה בירדוגו זלה"ה שהיה מדקדק בשעת הדין שיהיו עיניו למטה ולא היה נושא עיניו כל עיקר ושהיה מרגיש שאם היה נושא עיניו לצד ההכרח באיזה אחד מבעלי הדין היה מתבלבל שכנגדו'. גם בספרו 'חפץ ה" (שבת דף ז ע"ב) מכנה בעל 'אור החיים' את רבינו משה בירדוגו: 'גדול החכמים' וזה לשונו הק' רוח הקודש הופיעה ונתכוונו לו בהיסח הדעת בבית הכנסת אני ואחי הגדול גדול החכמים הרב ר' משה בירדוגו אשר נפשי קשורה בנפשו. על הקשר בין הרב ותלמידו מעיד גם החיד"א בספרו 'שם הגדולים': 'ושמעתי מהרב המופלא כמהר"ר חיים ן' עטר זללה"ה שהיה מספר בשבחו ביושר עיונו בעומק העיון'.
כתב היד שלפנינו היה למראה עינו של רבי חיים יוסף דוד אזולאי , החיד"א, תלמידו של רבינו חיים בן-עטר, אשר בחיבורו 'שם הגדולים' (ספרים מ, רל) מתייחס אליו בדברים הבאים: 'ואחר זמן בא לידי חלק מספר זה בכתב יד, וזה שמו ראש משביר והוא על ס' בראשית דרושים ובסופו לקוטים, ויש שם דרוש שדרש [רבינו משה בירדוגו] על רבו החכם השלם […] כמהר"ר יוסף בהתית זצוק"ל […] והרב משבי"ר היה אב"ד ור"מ של ק"ק מכנאס'. אמנם, במהדורת 'כנף רננים' שנדפס בירושלים תרצ"א, 1931, מתייחס המביא לבית הדפוס, ר' יעקב חי בירדוגו, לדברי החיד"א הנ"ל, ומעיר עליהם: 'ספר ראש משביר על הש"ס אשר הגאון חיד"א ז"ל בשם הגדולים הנ"ל חשב אותו לספר דרושים, ובמחילת כבוד תורתו לא דק, כי דרשותיו נקראו כנף רננים שנמצאו אצלי בכתב יד'. אולם כאמור, כתב היד שלפנינו שהוא ספר דרושים, מופיע בשערו השם – 'ראש משביר', והוא הוא כתב היד שראה החיד"א ובצדק כינהו כך. ולפנינו ישנם מס' דרושים וכן ההספד על רבי חיים בן עטר (הראשון) שלא נדפסו מעולם.
על גדלותו של רבינו משה בירדוגו, נצטט מדבריו של רבי יעקב בירדוגו רבה של מקנס, בהקדמת הספר 'ראש משביר' על הש"ס [ליוורנו ת"ר, 1840]: 'וכל ערי המערב כולם הלכו לאורו, ונהרו אליו ואל טובו, ונפקחו עיניהם והיו לא-להים, גם אלה לחכמים התנאים מוסדי הארץ, הרב הגדול עיר וקדיש רבי חיים בן-עטר זלה"ה בספריו, אשר היה תלמיד חבר להרב המחבר זלה"ה, והרב הגדול הדומה למלאך כמוהר"ר מלאכי הכהן זלה"ה בספרו יד מלאכי, ואחרון הכביד הרב הגדול מופת הדור והדרו איש האלוקים קדוש הוא כמוהר"ר חיד"א זצוקלה"ה, כולם כאחד יעידון יגידון כי נגלו אליהם האלקים מגדולת הרב המחבר זלה"ה וקדושתו, ולמפורסמות אין צריך ראיה'.
רבינו חיים בן-עטר , [תנ"ו, 1696 – תק"ג, 1743], נודע בשם 'אור החיים' או 'אור החיים הקדוש', על שם חיבורו הנודע על התורה. נמנה על גדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה. את מרבית שנותיו, כארבעים שנה, חי רבינו חיים בן-עטר במרוקו. בתקופה זו היה מוכר בעיקר בקרב יהודי מרוקו. בגיל ארבעים ושלוש עלה לארץ ישראל. במסעו לארץ עבר דרך איטליה, בה הדפיס את ספריו שהקנו לו את שמו בפזורה היהודית כולה. לאחר תקופת נדודים בצפון ארץ ישראל, השתקע בירושלים ובה הקים את ישיבתו, "מדרש כנסת ישראל', ובה נפטר כשנה לאחר בואו לירושלים, בקיץ תק"ג (1743). דמותו של רבי חיים בן-עטר התייחדה בהערצה של גדולי החסידות, והיא אומצה למעשה כחלק בלתי נפרד מ'אבות החסידות'. תופעה זו של הערצת החסידים בפולין ואוקראינה לחכם 'ספרדי' לא הייתה שגרתית, והייתה שמורה ליחידי סגולה בלבד, הדים ממנה הגיעו גם למרחב שבו פעלו תלמידיו. החיד"א, תלמידו של רבי חיים בן-עטר מציין זאת בחיבורו 'שם הגדולים' בערך הספר 'אור החיים': 'ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד קדוש מהרר"י [מורינו הרב רבי ישראל] בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח [מורינו הרב רבי חיים] הנזכר". וכמסופר, הרגיש הבעש"ט הק' זצוקלה"ה ממקום מושבו בפודוליה בפטירתו של בעל ה'אור החיים' ועם פטירתו הפטיר: 'כבה נר המערבי' ואף כינה את רבי חיים בן-עטר בתואר 'חד בדרא' [יחיד הדור].
לפנינו אפוא כתב יד חשוב, המהווה עדות נדירה מתקופת בחרותו של בעל 'אור החיים' הקדוש, בתקופה בה היה מלומדי בית מדרשו הקדוש של רבו רבינו משה בירדוגו. ככלל מהווה הכרך שלפנינו 'דרישת שלום' היסטורית יוצאת דופן מבית המדרש הספרדי-היחידאי הזה ומדמותו הנשגבה של רבינו ה'משבי"ר' שהיה רבן של כל בני ה'מערב', אשר עיצב את רוח עולם הפרשנות, הדרוש והסוד של גדולי רבני מרוקו וארצות המאגרב, שהידיעות שנותרו בידינו ממנו הינן מועטות ודלות איכות וכמות. חיבור מפתיע זה בין הרב ותלמידו, שני המאורות הגדולים בשמי היהדות הרבנית בשלש-מאות השנה האחרונות, הינן גילוי של תעודה היסטורית מרעישה, רבת מידע וחשיבות באופן יוצא מן הכלל. לכתב היד מצורפות גם חוות דעת מומחים של הרב שמעון שוורץ והרב יצחק ישעיה ווייס.
267 עמ' כולל הכריכות. 15X21 ס"מ. כתיבה רבנית צפון-אפריקאית תמה. מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. מס' דפים מנותקים. כריכת עור מקורית רופפת ובלויה.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
