דף משירת האזינו מתוך חומש שהעתיק, ככל הנראה, הסופר התימני המפורסם 'בניה הסופר'. השוואת כתב היד בדף שלפנינו עם כתב-ידו של בניה בהעתקה אחרת של התורה (כתב-יד לונדון Or. 2348) מראה זהות כמעט מוחלטת בצורות האותיות. כמו גם איכות הדיו הנדירה. במקצת כתבי היד שלו – כמו גם בדף שלפנינו – כתב את המסורה הגדולה והקטנה בצורת עיטורים גראפיים ההולמים את הטקסט הכתוב בדף. נדיר ביותר.
בניה בן סעדיה בן זכריה בן בניה בן עודד הידוע בן 'מרגז' מהעיר צנעה, נחשב לאחד מגדולי המעתיקים בתימן, אם לא לגדול שבהם. העתיק עשרות כתבי-יד בתימן בין השנים 1460-1483 (לפי תאריכי הקולופונים). נפטר בשנת 1484, כך עולה מכתב יד שהעתיק בנו יוסף בשנה זאת, ומציין בו את אביו בברכת המתים. אבי משפחת בְּנָיָה – משפחת סופרים-אומנים שפעלה בצנעא, במחצית השנייה של המאה החמש-עשרה ובראשיתה של המאה השש-עשרה. בני המשפחה נודעו במומחיותם בענייני המסורה וקביעת נוסח המקרא. במפעל הפליאוגרפיה העברית נפקדו עד עתה כ-40 כתבי יד מעשה ידיהם, כולל מקום ושנת העתקה, המפארים אוספים פרטיים וספריות ברחבי העולם. (ראה: מאמרו של מיכאל ריגלר 'בניה הסופר וצאצאיו; משפחת סופרים מתימן', פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, [64, תשנ"ה], עמ' 54-67).
[1] דף נייר עבה, 17X27 ס"מ. כתיבה תימנית מרובעת. עם ניקוד ומסורה. מצב בינוני. שולים קצוצים. שיקום מקצועי.