מכתב בחתימת האדמו"ר הריי"ץ, נשלח לרבי אלכסנדר יודסין, תשרי תרצ"ו [1935].
במכתב מתפלא האדמו"ר כי זה זמן רב לא קבל ממנו שום מכתב, ונהנה מאד לשמוע משלומו הטוב כעת, ומוסיף כי " ת"ל [תודה לא-ל] אשר הסתדר בדבר רבנות ובטח ישתדל לימוד דא"ח, והשי"ת יזמין לו פרנסתו בריוח ובמנוחה אשר יוכל לפעול הרבה בהרבצת תורה ויראת שמים ' ומברכו כי יגדלו את ילדיהם לתורה לחופה ולמעשים טובים. בשולי המכתב חתימת ידו.
רבי יוסף יצחק שניאורסון ה אדמו"ר הריי"צ [תר"ם-תש"י 1880-1950] האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"פ (1920) ועד לפטירתו. לאחר חתונתו בשנת תרנ"ז [1897] מינה אותו אביו למנהל בפועל של ישיבת חב"ד "תומכי תמימים" שנוסדה באותה שנה. זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נפטר אביו והוא התמנה למנהיגה של חסידות חב"ד ליובאוויטש. בעקבות רדיפות הקומוניסטים הקים בברית המועצות רשת חשאית של "תלמודי תורה" וישיבות. האדמו"ר הריי"צ הרבה לעסוק בפעילות יהודית של סיפוק צורכי דת וחינוך יהודי, דבר שהיה אסור על פי חוק בברית המועצות. בשנת ת"ש [1940] הגיע באניה משטוקהולם לניו יורק, לאחר תקופה קצרה רכש את בנין 770 המפורסם שם התגורר בשנותיו האחרונות, לימים הפך המקום למרכזה העולמי של חסידות חב"ד.
[1] דף נייר רשמי. 25×16 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב.
מכתב בחתימת האדמו"ר הריי"ץ, נשלח לרבי אלכסנדר סנדר. ברוקלין, כ"ז חשון תש"ח [1947].
בראשית המכתב מברכו האדמו"ר על קשרי התנאים של בנו יצחק. וממליצו כי עדיף להשאר בפריז על פני נסיעה לארצות הברית משום ש'נקל יותר וטוב יותר להסתדר בעזה"י בעניני פרנסה והנהגה טובה בפאריז מכמו במדינה זו…'
רבי יוסף יצחק שניאורסון ה אדמו"ר הריי"צ [תר"ם-תש"י 1880-1950] האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"פ (1920) ועד לפטירתו. לאחר חתונתו בשנת תרנ"ז [1897] מינה אותו אביו למנהל בפועל של ישיבת חב"ד "תומכי תמימים" שנוסדה באותה שנה. זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נפטר אביו והוא התמנה למנהיגה של חסידות חב"ד ליובאוויטש. בעקבות רדיפות הקומוניסטים הקים בברית המועצות רשת חשאית של "תלמודי תורה" וישיבות. האדמו"ר הריי"צ הרבה לעסוק בפעילות יהודית של סיפוק צורכי דת וחינוך יהודי, דבר שהיה אסור על פי חוק בברית המועצות. בשנת ת"ש [1940] הגיע באניה משטוקהולם לניו יורק, לאחר תקופה קצרה רכש את בנין 770 המפורסם שם התגורר בשנותיו האחרונות, לימים הפך המקום למרכזה העולמי של חסידות חב"ד.
[1] דף נייר רשמי. 22×14 ס"מ. מצב טוב.
מכתב חשוב בחתימת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש. נשלח למשפיע רבי אלכסנדר סנדר בט' כסליו 'יום הולדת את כ"ק אדמו"ר האמצעי, אור ליו"ד כסלו, יום גאולתו'. ברוקלין תשכ"א [1961].
במכתב כותב האדמו"ר על מעלתם המיוחדת של הבעלי עסקים בענין 'ראיית אלוקות ממש', שבדור זה גדלה מעלתם זו על מעלתם של בעלי עסקים בדורות הקודמים, שכן פתיחת מעיינות החכמה באלף השביעי, תורת הבעש"ט, תורת החסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד הביאו לכך שבדור זה גדלה עוד יותר ראייתם של אלה, ו 'יושבי אהל ראו השגחה פרטית בעיני בשר ממש', ומסיים בברכת הצלחה בענייני תורה ומצוות. בשולי המכתב חתימת ידו של האדמו"ר.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון [תרס"ב-תשנ"ד 1902-1994] – השביעי בשושלת אדמור"י ליובאוויטש החל לכהן כאדמו"ר בשבט תשי"א ועד פטירתו, גאון אדיר בכל מכמני התורה, ומצודתו היתה פרוסה על כל רחבי תבל.
[1] דף נייר רשמי. 28×22 ס"מ. מצב טוב מאד.
מכתב ברכה לימי הפורים בחתימת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש, נשלח לרבי אלכסנדר סענדער, אדר תשמ"א [1981].
' בסמיכות לימי הפורים אשר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר – כפשוטו, וככל דחז"ל בזה – כן תהי' לנו' , ומוסיף כי יקרא בעת רצון על הציון הקדוש. בשולי המכתב חתימת ידו של האדמו"ר.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון [תרס"ב-תשנ"ד 1902-1994] – השביעי בשושלת אדמור"י ליובאוויטש החל לכהן כאדמו"ר בשבט תשי"א ועד פטירתו, גאון אדיר בכל מכמני התורה, ומצודתו היתה פרוסה על כל רחבי תבל.
[1] דף נייר רשמי. 22×15 ס"מ. מצב טוב מאד.
שטר 1 דולר שחולק מידיו הקדושות של רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובבאוויטש – הרבי מחב"ד .
מצורף אישור מבתו של מקבל השטר כי השטר ניתן לאביה מאת הרבי.
סימני קיפול וקמטים, מצב טוב.
מכתב בחתימת הראי"ה קוק, א' חשון תרפ"ט. הדפסת סטנסיל וחתימת הרב.
במכתבו פונה הראי"ה לועד הקהילה העברית בחיפה וממליץ על המזכיר שמואל אהרון ובר לאחר שארס את בתו הבכורה לצעיר תלמיד חכם הגון, 'אשר בתור עולה חדש לית ליה מגרמיה כלום', ומבקש כי 'בדחקו המרובה … תכירו נא טובה וברכה לאיש צבורי זה, שתפקידו הנעלה קשר אותו בקשרי שרות והתמסרות גם לקהלתכם הגדולה…'. בשולי המכתב חתימת ידו של הראי"ה.
רבי אברהם יצחק הכהן קוק [תרכ"ה- תרצ"ה, 1865-1935], מנהיגה של הציונות הדתית, פוסק, ומקובל. כיהן כרב בזיימל ובבויסק, כרב יפו והמושבות, ולאחר מכן כרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון. מייסדה של "הישיבה המרכזית העולמית" היא ישיבת 'מרכז הרב'
[1] דף נייר רשמי. 27×22 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב.
מכתב בחתימת הראי"ה קוק לועד העדה העברית בחיפה, הדפסת סטנסיל וחתימת ידו של הרב.
במכתבו פונה הראי"ה לועד העדה העברית להודיעם כי הרב יהושע קנל נשלח מטעמו לעדה החיפאית בתור חבר למשרד הרבנות לכל העניינים ומבקש להסדיר את התמנותו באופן רשמי.
רבי אברהם יצחק הכהן קוק [תרכ"ה- תרצ"ה, 1865-1935], מנהיגה של הציונות הדתית, פוסק, ומקובל. כיהן כרב בזיימל ובבויסק, כרב יפו והמושבות, ולאחר מכן כרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון. מייסדה של "הישיבה המרכזית העולמית" היא ישיבת 'מרכז הרב'.
[1] דף נייר רשמי. 28X22 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב.
מכתב (19 שורות) בכתב ידו של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ אב"ד פוניבז' (רבי איצל'ה פוניבז'ער). אל רבי חנוך הענאך.
תשובה בהלכה בענין תשלומי תרומה אם שייך למר בהם 'קים ליה בדרבא מיניה'. הגאון דן בדברי התוס' בכתובות בענין.
הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ [ר' איצל'ה פוניבז'ער] (תרי"ד-תרע"ט 1854-1919), מתלמידי ה"בית הלוי", למד כשנתיים בחברותא עם בנו רבי חיים סולובייצ'יק. בשנת תרמ"ט נקרא על ידי ה"סבא מסלבודקה" לעמוד בראשות הישיבה בסלבודקה. בשנת תרנ"ד עזב את סלבודקה בעקבות חילוקי דעות בענין היחס לתנועת המוסר (שרבי איצל'ה היה מתנגדה החריף) ועבר לכהן ברבנות גרוז'ד, ולאחר מכן בפוניבז'. בכל מקומות רבנותו הרביץ תורה לעדרים וסלל דרך חדשה בלימוד. נודע כמעיין המתגבר, וסברותיו וחילוקיו מפורסמים בעולם הישיבות עד היום. נפטר במגפת הטיפוס לאחר שעסק רבות בביקור חולים מבני עירו שנפגעו ממנה. שרידים מחידושי תורתו נדפסו בספר "זכר יצחק".
[1] דף נייר 26X21 ס"מ. (כתוב צדו האחד). כתמים, מצב טוב.
מכתב מעניין – 9 שורות בכתב ידו וחתימתו של מרן בעל החזון איש.
מכתב בענין שטר חוב על סך 125 לירות אשר ניתן בערבות של הר"י קרלנשטיין. במכתב מבקש החזון איש: 'כי ההכרח לסדר הענין ואולי אפשר לתשלום חלקי, ולסדר על איזה זמן' ומוסיף 'ידעתי עד כמה הדבר כבד על לבו הטהור מבלעדי הערתי, בכל זאת תקותי כי יסודר הדבר', בשולי המכתב חתימת קדשו של מרן והתאריך בו נכתב.
[1] דף נייר. 9×12 ס"מ. מצב טוב מאד.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי קלמן כהנא לרבי מאיר קרליץ, בגב המכתב מופיעים חישובים מספריים בכתב ידו של מרן החזון איש, ת"ש [1940].
המכתב כשלעצמו מעניין ועוסק בהשפעה רוחנית על העולים החדשים. רבי קלמן כהנא מבקש מרבי מאיר קרליץ כי יסור אליו לעזרה בפתרון כמה עניינים רוחניים בוערים: 'יש אצלנו כמה וכמה שאלות תרבותיות חנוכיות וגם דתיות.. בוערות הדורשות פתרונן…נחוץ מאד להעיר אצל החברים מלבד על דקדוק במצוות וזהירות וזריזות… ההיתרים הרבים שניתנו כאן בארץ (כגון חליבה בשבת שנמצאו להתירם, עבודה בשביעית, זריעת מאכלי בהמה בערבוביא מבלי להשגיח על כלאים וכדומה), נוצר אצל כמה אנשים הרושם… שבכל דבר יש היתר…'. כאמור המכתב היה לנגד עיניו של מרן החזון איש ובצדו האחורי כתב חישובים שונים.
29×23 ס"מ. נייר רשמי. חתוך בפינה ימנית למטה. סימני קיפול. מצב טוב.
ארבע תשובות בהלכה שהשיב הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי. האחת ע"ג גלוית דואר בכתב ידו וחתימתו. שלשה בכתב ידו ללא חתימה.
הגאון השיב לשאלות השונות: 'מי שראוי מבין', 'יפה עשיתם', 'קטורה זה הגר שזכתה לנבואה ויצאה מכלל כנעני', 'מסתבר כהשני'.
[4] דף. שלשה דפים חלקים וגלויית דואר. מצב טוב מאד.
תשובה בהלכה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א – גלוית דואר.
הגאון השיב בארבע שורות לארבע שאלות שונות: 'א'. כרצונך. ב. שייך. ג. רשות. ד' אין ראוי.' במקום המיועד לפרטי השולח חתם הגאון את שמו.
[1] גלויית דואר, חורי תיוק. מצב טוב מאד.
דף ובו שמות לתפילה ולברכה בכתב ידה של הרבנית בת-שבע קנייבסקי ז"ל אשת חבר ליבדלט"א הגאון רבי חיים קנייבסקי.
הרבנית כתבה את שמות המבקשים ישועה ואת ישועתם הניצרכת: 'שיעבור את הדיון בהצלחה ושהצדק יצא לאור ושיזכה לגדל את הילדים בשמחה בלי עגמת נפש ושלא תוכל להזיק לו', 'שיזכה להיות שליח טוב ושההורים יזכו לראות הרבה נחת רוח', 'הדר בת רחל, שתגדל צדיק ונחת רוח מכל', ועוד.
הרבנית היתה נוהגת לכתוב על דפי נייר את שמות המבקשים ישועות שונות ואת צרכיהם לתפילה ולברכה.
[1] דף נייר. 20×14 ס"מ. מצב טוב מאד.
מכתב בכתב ידו של הגאון רבי זאב וולף ליפא, יידיש.
הגאון רבי זאב וולף ליפפא אב"ד דיאנדיאש נולד בשנת תקנ"ג בפוחאף לאביו רבי שלמה ליפא שהיה אב"ד סענטעש. רבי זאב שימש גם כאב"ד שכטיץ ומשנת תר"ב אב"ד דיאנדיא. מח"ס ארז בלבנון על הש"ס ושו"ע.
[2] דף. ארבע עמודים גדולים כתובים 41 ס"מ.
מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אביעזר ציצוביץ אל רבי חיים הלר. אלול תרצ"ז [1937].
בין הדברים כותב הגאון אודות בתו הדסה אשר בחפצה לנסוע לארץ ישראל, אך בשל הקשיים להשיג סרטיפיקט היא נשארת בינתיים בברלין ללמוד בגמנסיה, ומסיים בברכת כתיבה וחתימה טובה.
הגאון הקדוש רבי אביעזר ציצוביץ רבה של קהילת ברלין, הצליח להנצל מצפורני הנאצים והגיע לארץ ישראל, נפטר בשנת תשל"ו. בזמן השואה סירב לגלח זקנו, הגם שנתבקש ע"י אנשי קהילתו לעשות כן מפני אימת הנאצים, עמד נחוש ואיתן בסירובו. מסופר על כמה נסיונות לתופסו בידי הנאצים שכשלו. בפעם הראשונה עת צעד לבדו ברחובות ברלין התלוו אליו שני חיילי אס אס בבקשה כי יסור עמם לתחנת המשטרה המקומית. כאשר חלף קרון רכבת לידם קפץ לתוכו ונמלט מפניהם. בפעם השנייה עת שהה עם רעייתו בנסיעה ברכבת התנפל עליו גרמני שביקש להפליא בו את מכותיו, ותוך התערבות של גרמני אחר שהפריד בין השניים ניצלו חייו. הנס השלישי בו ניצל הרב מגירוש לפולין היה כאשר הנאצים יצאו למבצע חיפוש אחר נתינים פולנים השוהים על אדמת גרמניה. כל אזרח יהודי פולני שנתפס גורש מיד לפולין. בשעת לילה הגיעו הנאצים לרחוב פסטולצי שבו התגורר הרב ציצוביץ', על דלת דירתו התנוסס שלט שהכריז כי כאן מתגורר 'רבינר א. ציצוביץ', הרב סירב להסוות את שמו ואת תוארו, מכל עבר נשמעו דפיקות הדלתות והצעקות הרמות, המגורשים הוצעו בכוח מבתיהם ונלקחו לפולין, רק על דירה אחת פסחו הנאצים ללא הסבר, היתה זו דירתו של הרב ציצוביץ. בחסדי ה' הוא הצליח להיחלץ מברלין יחד עם משפחתו ולעלות לארץ ישראל, והתגורר בה עד לפטירתו בשנת תשל"ו [1976].
[1] דף 29×22 ס"מ. סימני קיפול, קרעים בסימני הקיפול, מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חנוך העניך פישער לרבי ישראל אולמאן בן ה'יריעות שלמה'.
בראשית המכתב מפליג רבי חנוך פישר בתארים לרבי ישראל אולמן: 'החיים והברכה למשמרת שלום, לאוצר בלום נופך ספיר ויהלום ה"ה אהובי ידידי… המופלא והמופלג… תל תלפיות… תמים למעלות דאורייתא כש"ת מו"ה ישראל אולמן'. המכתב עוסק בעניין מינקת האם מותרת להנשא, ובעניינים אישיים שבין השניים.
רבי חנוך העניך פישר [תקפ"ו-תרנ"ו 1826-1896], נולד בעיר אישאק לאביו רבי יעקב פישר. למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר", בישיבת נייטרא אצל הגאון רבי יחזקאל בנעט. למד גם בעיר פראג, בישיבת רבי ליב הלוי גלוגא-שלזינגר, ורב-העיר רבי שי"ר רפופורט. בשנת תרי"ב נתמנה לאב"ד דונא-פולדוואר, ומשנת תרכ"ד עבר לכהן כאב"ד מאקאווא (Makó), על מקומו של רבי שלמה זלמן אולמן (שנפטר בשנת תרכ"ג).
[1] דף נייר רשמי. כתוב משני צידיו. 28×23 ס"מ. מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים יהושע גוטשעכטער, ורשה תרצ"ו [1936].
מכתב בענין סידור גט, בו מבקש הגאון מדייני הרבנות של מחוז חיפה כי יואילו לסדר את גט לאשה בזריזות יתרה ולשלוח אותו מוקדם ככל האפשר לורשה 'כי העיכוב יכול לגרום מכשול גדול'.
הגאון הצדיק רבי חיים יהושע ב"ר מנשה שמחה בונם גוטשכטר (כונה: ר' חיים שִׁיֶיע. תר"כ – תש"ב 1860 1942) זקן רבני ורשה והממונה על הכשרות בעיר. חבר ועד הרבנים לעדת ורשה, ומו"צ רובע 2 בעיר. למד בוולוז'ין מפי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. נפטר בגטו ורשה ונקבר בו.
בתו פרידה נישאה לרבי דוד כהנא שפירא, חבר ועד הרבנים לעדת ורשה ולימים רבה של פיורדא, היא נספתה בשואה עם בנם ושלושת בנותיהם במיידנק (אייר ה'תש"ג), בעלה היה הרב האחרון בוורשה שנותר בחיים לאחר פטירת רבי מנחם זמבא ורבי שמשון שטוקהומר.
'מהרבנים והמו"צים הרשמיים האחרים הידועים יותר לכותב שורות אלה, יש לציין את הרב רבי חיים יהושע גוטשכטר. בעל משקל רוחני חשוב בתוככי רבני פולין. למדן מופלג, חריף ושנון, פיקח גדול ומכיר את הוויי המסחרי. משום זה ידוע הוא גם בחוגי עורכי הדין המרובים שבווארשה, יהודים כפולנים, עקב פגישותיהם אתו בעניני משפטים ודיני ממונות שונים. נושא היה דגל הרבנות ביד רמה ונוהג נשיאותו מתוך אומץ לב'.
בספור של רבי אריה פיינגולד 'בגיא צלמות' נכתב אודות הנהגתו בזמן כיבוש הנאצים: 'רבי יצחק מאיר קנל … אמר אלינו: 'הריני מתוודה: צודק היה הרב גוטשכטר שמהיום הראשון לא רצה לדרוך על מפתן בית היודנראט, שנתמנה על ידי הנאצים. הוא הבין בחכמתו שמוטב שהם יעשו כל זאת בידיהם ולא בידי ישראל. חרפתנו הגדולה היא ששוטרים יהודים מסייעים בידי הגרמנים. אמנם עושים מעשיהם שלא ברצון, אבל למעשה עוזרים להם…' [משה צינוביץ 'רבנות ורשה בתקופה האחרונה, אישיים וקהילות' ת"א תש"ן].
ביתו המה יום יום מאנשים שבאו להתדיין ולקבל הכרעה של דין תורה בדיני ממונות ובדין ודברים שבין אדם לחברו. בזמן השתלטות הנאצים על גטו ורשה תפסוהו וגזזו את זקנו. עדי ראיה ספרו כי בעת שגזזו הנאצים את זקנו הוא התעלף.
[1] דף נייר רשמי 21×18 ס"מ. סימני קיפול, מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של גדול המוסר רבי יהודה לייב חסמן, כ"ב שבט תר"ץ [1930].
ברכות לגאון רבי אהרן מילבסקי לרגל נישואיו: 'יחולו ברכות על ראשו… להיות נשיא ורב בישראל ובעל בעמיו ביתו זו אשתו, לבנות בית תפארה ובורא עולם ישלים בנינו להיות בנין עדי עד יעלה ויצליח… לנהל ביתו ועדתו בנועם…'. במכתב זה חתם ר' יהודה לב חסמן בראשי התיבות יה"ל (כפי שנהג לחתום על שם ספריו).
רבי יהודה לייב חסמן [תרכ"ט- תרצ"ו 1869-1936] , 'הסטוצ'ינר' מראשי תנועת המוסר. בשנת תרמ"ח (1888) החל את דרכו בבית ה"תלמוד תורה" שבקלם תחת חסותו של הרב שמחה זיסל זיו, ה'סבא מקלם'. לאחר חתונתו עסק לפרנסתו במסחר, כדרכם של חניכי שיטת קלם. הוא פתח חנות לממכר קמח, בה שהה חלק מיומו, ואת שאר זמנו הקדיש ללימוד תורה ולהשתלמות בתורת המוסר. כשנתיים לאחר נישואיו החליט לחדול מכל מלאכה ולהתמסר ללימוד התורה. היה זה לאחר שרבו, ה'סבא' מקלם, העיר לו כי על שרוולו יש סימני קמח. על פי שיטת קלם, היה בזה פגם נורא שהעיד על מצב אישי נחות, ובעקבות זאת החליט חסמן לחסל את עסקיו ולנסוע לישיבת וולוז'ין. בוולוז'ין שהה במשך שנה, עד לסגירתה, בשנת תרנ"ב (1892). לימים שמש ראש ישיבת שטוצ'ין, ומנהלה הרוחני של ישיבת טלז וחברון. מחבר ספר 'אור יהל' על פי שיטת המוסר.
[1] גלויית דואר 10×15 ס"מ. מצב טוב.
מסמך חשוב בו מפורטות אחת לאחת החלטות אסיפת הרבנים שהתקיימה בקובנא (ליטא) בשנת תרצ"ד. (נשלח לרב אונא). ההחלטות מגדירות את של הרבנים לשאלת ארץ ישראל. בשולי המסמך חתימת ידו של רבה של קובנה הגאון רבי אברהם דב כהנא שפירא מקובנא.
בין ההחלטות שנתקבלו באסיפה: הישוב בארץ ישראל הוא עוגן הצלה לחלק גדול של הקיבוצים היהודים הנרדפים באופן נורא, בנין וישוב ארץ ישראל יכול להצליח רק אם חיי היהודים בה ינוהלו על פי תורה ומצוות, אסיפת הרבנים דורשת מ'אגודת ישראל' ומה'מזרחי' למצוא דרכים שיאפשרו לשתיהן לעבוד יחד בבנין הארץ. בסוף המסמך תוספת מהדהדת על השעה הגורלית: 'השעה רצינית מאד, כל עולם היהדות נהפך לים זועף וחובה כפולה ומכופלת על ראשי העם להחזיק משוט ותורן ברוב עצה ותחבולה… לבל נאחר את ח"ו את המועד…'.
רבי אברהם דובער כהנא שפירא ]תר"ל- תש"ג 1870-1943], רבה של קובנה, ומחבר שו"ת דבר אברהם, מגאוני הרבנים בדורו. למד בישיבת וואלוז'ין והתפרסם כ"עילוי מקוברין". חתנו של רבי ירוחם יהודה לייב פרלמן – "הגדול ממינסק". בשנת תרנ"ו [1896] מונה לרבה של סמולוביץ. שם חיבר את ספרו "דבר אברהם" בשני חלקים, שהתקבל עד מהרה בעולם הישיבות בליטא ובפולין, ותוך זמן קצר מחברו הוכר כאחד מגדולי ישראל באירופה כולה. בשנת תרע"ג [1913], בגיל 43, נבחר לרבה של קובנה, בירת ליטא. במשך כשלושים שנה עסק בפעילות ציבורית למען יהודי ליטא, ובין היתר היה ממייסדי אגודת הרבנים בליטא ונשיא הכבוד שלה. נסתלק בגטו קובנה בשנת תש"ג לאחר מחלה ארוכה וקשה.
[1] דף נייר רשמי של אגודת הרבנים 30×24 ס"מ. מצב טוב מאד.
הזמנה עצמית לחתונת הגאון רבי חיים זאב פינקל, נשלחה ממנו אל הגאון רבי יעקב יודקובסקי, אדר א' תרפ"ט [1929]. נייר מודפס עם תוספות בכתב ידו של הגאון רבי חיים זאב פינקל.
'עד מאד ינעם לי להזמין את יקרת מעלתו לקחת חלק בחדות משושי מועד חג כלותותי את בחירתי רצתה נפשי העלמה מרת לאה תחי'… ואסיר תודה אהיה באם יפקדונו לחן וחסד בתפלה'.
בשולי ההזמנה חתימת הגאון בדפוס. עם תוספת כיתובים בכתב ידו.
הגאון רבי חיים זאב פינקל [תרס"ד-תשכ"ה 1904-1965] בנו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר. בחשוון תרצ"א הוקמה ביוזמת הסבא מסלבודקה ישיבת "היכל התלמוד" בתל אביב. בין ראשי הישיבה כיהן הגאון הרב חיים זאב פינקל. תחילה הוא מונה כר"מ, ועם השנים גברה השפעתו והוא נעשה לראש הישיבה ולמנהלה. במקביל כיהן כראש ישיבת "פליטת סופרים", לצעירים שעלו מאירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה. החל משנת תשי"ד ועד לפטירתו כיהן כמשגיח ומנהל רוחני בישיבת מיר. [1] דף נייר רשמי עבה, 28×23 ס"מ. סימני קיפול, מצב טוב.
אוסף ענק של מאות דפים בכתב יד, פרטי אפמרה ומסמכים חשובים. נתון בארבעה קלסרים.
* עשרות דפי שיחות מוסר בהדפסת סטנסיל שמסר המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין בישיבת מיר בזמן שהות הישיבה בשנחאי בשנת תש"ו, עם הגהות בכתב יד מכותב לא מזוהה. [לא נבדק אם השיחות הודפסו]. שיחות מוסר בנושאים שונים- להשתתף בצער ישראל, התקשרות האדם לחומר והמשכו אחריו, עומק הפשט במקרא ובהשגחה, 'אם אין אני לי מי לי', מילי דהספידא על רבי אליהו אליעזר דסלר, דרכי ההנהגה העליונה, ועוד.
* דפים בהדפסת סטנסיל – שיעורים בקבלה עם ההערות בכתב יד מכותב לא מזוהה, כרטיסי 'שנה טובה' [ביניהם 'שנה טובה' מודפסת בצורת מגזרת נייר בעיצוב יהודית שדור, 'שנה טובה' מודפסת מטעם מתיבתא דירושלים תורת חסד ועוד], תעודות ציונים מבית הספר היסודי [כיתה ו'] של התלמיד ר' דב קוק [המקובל מטבריה], שטרי הרשאה עם חתימות רבנים, , גליון העתון 'דאס אידישע פאלק אוקטובר 1944, שטרי 'זכר למחצית השקל', תעודות 'תרומה',עשרות קבלות שונות של מוסדות תורניים וישיבות, דפי פרוזץ עם הקדשות רבנים וחתימות, תצלומי אדמו"רים ורבנים, תצלום מוקדם של הר הבית בשחור לבן, כרוזים בנושא השבת, השמירה על הסמינרים, שטרי מכירת חמץ עם שמות רבנים, דף מוקדם בכתב יד ספרדי [לא מזוהה],מספר מכתבים בכתב ידו של הרב יוסף באגד [מכתבי שאלות אקטואליות שונות מתלמידים עם תשובות בכתב ידו וחתימתו] ועוד רבים.
מצב כללי טוב מאד.
מכתב בחתימת הגאון רבי גרשון ליב גוטמאן. קובנה, כ"ח אלול תרצ"ה.
נשלח לרבנות הראשית בתל אביב בירור פרטים אודות זוג העולה לארץ ישראל.
רבי גרשון ליב גוטמאן: [תרל"ב – ת"ש 1872-1940] בצעירותו למד בישיבות סלבודקה, וולוז'ין וקלם, שמש במשך 30 שנה דיין בבית הדין בקובנא, וכן העמיד תלמידים בישיבת הירשן בסלבודקה. פעל רבות להכשרת מטבחים עבור החיילם היהודים הרבים ששרתו בקובנה, נספה בשואה בשנת ת"ש.
[1] דף נייר רשמי. 22×15 ס"מ. חורי תיוק, מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ליבוש ראזענבערג אל הרבנות הראשית למחוז יפו ותל אביב, אלול תרצ"ז [1937].
במכתב מבקש הגאון כי כשיגיע לבית הדין אדם בשם אברהם שלמה יסדרו לו גט מאשתו ע"י שליח לבית דין בלודז'.
רבי ליבוש רוזנברג: מגדולי תלמידי האדמו"ר הרה"ק רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצא וכן מתלמידי רבי אברהם יהושע העשיל ברנשטיין מח"ס סנהדרי קטנה. שמש גם כרב וחבר ועד הרבנים בלודז' והשיב הרבה תשובות בהלכה, מופיע בכרוז למען ישיבת חכמי לובלין בין רבני לודז'.
[1] דף נייר רשמי 22×14 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה מנחם יוסף סג"ל, לודז' תרצ"ב, בעניין סידור גט לאשה.
הרב משה מנחם יוסף סגל: נולד לאביו הרב ר׳ גבריאל ז״ל בעיר לודז׳ (פוילין) בשנת תרל״ח. נתחנך על ברכי אביו הגאב״ד שניאדובה – לודז׳ ועל ברכי זקנו הגאון ר׳ אליהו חיים מייזל ז״ל. בתרס״ה דומ״ץ בלודז'. מתרע״ד ראב״ד בלודז׳. מח״ס שו״ת ובהלכה (כ״י), גדול בתורה ובחכמה. נצר מגזע הרמ״א. ״מגלה עמוקות״, מהרש״א והקדוש ר׳ ישראל מריזינאי זצ״ל.
[1] דף נייר רשמי. 20×18 ס"מ. חורי תיוק, מצב טוב.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
