מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים יהושע גוטשעכטער, ורשה תרצ"ו [1936].
מכתב בענין סידור גט, בו מבקש הגאון מדייני הרבנות של מחוז חיפה כי יואילו לסדר את גט לאשה בזריזות יתרה ולשלוח אותו מוקדם ככל האפשר לורשה 'כי העיכוב יכול לגרום מכשול גדול'.
הגאון הצדיק רבי חיים יהושע ב"ר מנשה שמחה בונם גוטשכטר (כונה: ר' חיים שִׁיֶיע. תר"כ – תש"ב 1860 1942) זקן רבני ורשה והממונה על הכשרות בעיר. חבר ועד הרבנים לעדת ורשה, ומו"צ רובע 2 בעיר. למד בוולוז'ין מפי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. נפטר בגטו ורשה ונקבר בו.
בתו פרידה נישאה לרבי דוד כהנא שפירא, חבר ועד הרבנים לעדת ורשה ולימים רבה של פיורדא, היא נספתה בשואה עם בנם ושלושת בנותיהם במיידנק (אייר ה'תש"ג), בעלה היה הרב האחרון בוורשה שנותר בחיים לאחר פטירת רבי מנחם זמבא ורבי שמשון שטוקהומר.
'מהרבנים והמו"צים הרשמיים האחרים הידועים יותר לכותב שורות אלה, יש לציין את הרב רבי חיים יהושע גוטשכטר. בעל משקל רוחני חשוב בתוככי רבני פולין. למדן מופלג, חריף ושנון, פיקח גדול ומכיר את הוויי המסחרי. משום זה ידוע הוא גם בחוגי עורכי הדין המרובים שבווארשה, יהודים כפולנים, עקב פגישותיהם אתו בעניני משפטים ודיני ממונות שונים. נושא היה דגל הרבנות ביד רמה ונוהג נשיאותו מתוך אומץ לב'.
בספור של רבי אריה פיינגולד 'בגיא צלמות' נכתב אודות הנהגתו בזמן כיבוש הנאצים: 'רבי יצחק מאיר קנל … אמר אלינו: 'הריני מתוודה: צודק היה הרב גוטשכטר שמהיום הראשון לא רצה לדרוך על מפתן בית היודנראט, שנתמנה על ידי הנאצים. הוא הבין בחכמתו שמוטב שהם יעשו כל זאת בידיהם ולא בידי ישראל. חרפתנו הגדולה היא ששוטרים יהודים מסייעים בידי הגרמנים. אמנם עושים מעשיהם שלא ברצון, אבל למעשה עוזרים להם…' [משה צינוביץ 'רבנות ורשה בתקופה האחרונה, אישיים וקהילות' ת"א תש"ן].
ביתו המה יום יום מאנשים שבאו להתדיין ולקבל הכרעה של דין תורה בדיני ממונות ובדין ודברים שבין אדם לחברו. בזמן השתלטות הנאצים על גטו ורשה תפסוהו וגזזו את זקנו. עדי ראיה ספרו כי בעת שגזזו הנאצים את זקנו הוא התעלף.
[1] דף נייר רשמי 21×18 ס"מ. סימני קיפול, מצב טוב.