מכתב מאת רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. אודות סיוע לישיבת מיר – הישיבה הגדולה ביותר בישראל. במכתב מוזכר: "חתני הרב הגאון ר' יצחק אזרחי שליט"א" [מראשי הישיבה בימינו]. רבי חיים מעתיר מברכותיו: "בברכת כל אשר יקים". רבי חיים שמואלביץ [תרס"ג-תשל"ט], נכדו של הסבא מנובהרדוק וחתנו של רבי אליעזר יהודה פינקל. בצעירותו נודע כה'עילוי מסטוצין'. כיהן שנים רבות כראש ישיבת מיר וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מלבד למדנותו הרבה נודע בגודל צדקתו. בפרוץ מלחמת העולם השניה, גלתה ישיבת מיר לשנחאי שביפן למשך חמש וחצי שנים, ולמרות המצב הכלכלי הבלתי אפשרי של ישיבת מיר, התחלק רבי חיים במשאביה הדלים של ישיבת מיר – עם שאר הישיבות שגלו לעיר, בהן הישיבות: ליובאוויטש, קלצק וקמניץ. רבי חיים היה מגדולי התורה הנודעים ביותר בהתמדתו ובשיעוריו הגאוניים, בהספד שנשא עליו הגרא"מ שך אמר: "משמת רבי חיים בטלו השקדנים". [1] דף, נייר רשמי של ישיבת מיר. 28X22 ס"מ. כולו בכתב יד קדשו, חתימת ידו וחותמתו של רבי חיים שמואלביץ; מצב טוב מאוד. סימני קיפול.
מכתב מרטיט ומרגש מרבן של ישראל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, הכותב דברי חיזוק ועידוד לניצול שואה:
"
ולפי מה שידוע את הצרות והגזרות והעינויים שהיה לכם במחנות השואה האיומה וניצלת בס"ד, הצלת הגוף. וביותר הצלת הנשמה שעומדת בניסיון גדול והתגברות ונשארת באמונה השלמה, ולכן הנני בא לברך את כבודו באריכות הרבה שנים טובות, בבריאות הגוף והנפש ודעת צלולה. ..,
מכתב כולו בכתב ידו וחתימתו [12 שורות]
מרן הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ: (תרע" ד-תשע" א), חבר מועצת גדולי התורה. מגדולי הדור ועומד בפרץ, הרביץ תורה לאלפים.
[1] דף.
מצב טוב מאוד.
4 מכתבים מהרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומתלמידו הגדול וממשיך דרכו רבי יעקב משה חרל"פ. 1:מכתב המלצה באנגלית על בלאנק של הרבנות הראשית לארץ ישראל משנת 1927 בחתימת ידו של הרב קוק באנגלית, מצב גרוע, עם הדבקת דבק מקדימה ובד לחיזוק המכתב מאחורה, עם נקבי עש וחיסרון בטקסט.
2: מכתב בכתב ידו וחתימתו של הרב חרל"פ, עם תוכן מעניין מאוד, מענה לבחור על הצעת שידוכין,
" בנוגע לשאלת הפרנסה הנני מקווה לחסדי ד' כי אחר הנישואין ישלח ידו במסחר ויצליחהו ד', ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני, ובעניין המלבושים וההשקפות יואיל לדבר גלוי עם… ואם אחרי כל אלה יאותו לזה ברצון מלא, אות הוא כי מן השמים רוצים בזה…" מצב טוב מאוד.
3-4: שני מכתבים בחתימת ידו של הרב חרל"פ. מצב טוב-בינוני, עם הדבקות דבק, במכתב אחד חיסרון קטן בטקסט.
[4] דף.
תשובה הלכתית ובה פסיקה מקורית מאת מרן פוסק הדור רבי שמואל הלוי וואזנר אל הגאון רבי בנימין זאב וייס – ראב"ד ציריך. התשובה עוסקת בהלכות קדושת המת החמורות. בעניין זריקה שנותנים למת המועבר ממקום למקום, בכדי למנוע ריקבון. הרב וואזנר מפלפל בדברי הראשונים והאחרונים ובסופה של התשובה הוא נוטה להתיר, באם אין דרך חלופית למנוע את הריקבון. וזאת מן הטעם המקורי שאמנם נתינת זריקה למת, מוגדרת מבחינה הלכתית 'בזיון המת' אך בנידון דידן "ביזיון המונע ביזיון". רבי שמואל הלוי וואזנר [תרע"ג – תשע"ה], נולד בוינה, והיה תלמידו המובהק של רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. בשנת תרצ"ט עלה הרב וואזנר לארץ ישראל והתפרסם בה עד מהרה כאחד מתלמידי החכמים החשובים. בשנת תש"ז מונה ביוזמתו של מרן ה'חזון איש' לרב ואב"ד זכרון מאיר בבני ברק – משרה בה כיהן עד סוף ימיו. בנוסף לכך כיהן הרב וואזנר כראש ישיבת חכמי לובלין. הרב וואזנר נחשב מגדולי הפוסקים בדור האחרון והיה לסמכות ההלכתית המקובלת על כל החוגים, עד שזכה לכינוי 'פוסק הדור'. בצלו הסתופפו אלפי חסידים והוא נודע כבעל מופת וכפועל ישועות בכוח התורה. חיבר את סדרת הספרים שו"ת שבט הלוי ושאר ספרים. [1] נייר מכתבים רשמי, על גבי מעטפת דואר אוויר ממוענת, מבוילת וחתומה. 28 ס"מ. כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הרב וואזנר. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים.
מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי אריה לוין, "הצדיק הירושלמי", אל מרדכי רזיאל ובתו חברת הכנסת אסתר נאור, בו הוא מספר על מצב בריאותו ומברך את בני המשפחה. ירושלים, תשכ"א. הצדיק רבי אריה לוין [תרמ"ה–תשכ"ט], מדמויות הפאר של ירושלים. גאון עצום בכל חלקי התורה ואב רחום לכל נדכה, שימש כמשגיח בישיבת עץ חיים, נודע כרבם של האסירים בהיותו דואג לבקרם לעודדם ולטפל בצרכיהם, והיה בייחוד קשור לעולי הגרדום אותם ביקר לפני הוצאתם להורג. ר' מרדכי רזיאל בוגר ישיבות ליטא, נואם סופר ומשורר. הקים ברוסיה רשת בתי ספר. היה מורה בירושלים והעמיד תלמידים הרבה. היה אביהם של דוד רזיאל (ממייסדי האצ"ל) ואסתר רזיאל נאור. אסתר רזיאל נאור פעילת אצ"ל. הייתה לקריינית הראשונה בתחנת השידור של האצ"ל, קול ציון הלוחמת וכן עסקה בכתיבה בעיתון "המשקיף" ולאחר סגירתו, בבטאון תנועת החרות. בשנת 1943 צורפה למפקדת האצ"ל. לאחר קום המדינה כיהנה כחברת כנסת, ושימשה כיו"ר סיעת החרות. דיו על גלויה מבוילת 10X14 ס"מ. מצורפת גם המעטפה, 15X12 ס"מ. מצב טוב מאוד.
אוסף גדול של 33 מכתבי רבנים ומסמכים משנות ה-30, בין היתר נציין את שמות חלק מהרבנים:
*גלויה משנת תרפ"ח בכתב ידו של נשיא כולל גליציה רבי אברהם חיים דוד סופר, נכדו של החתם סופר, שנשלח להאדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב בן האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש לאבין מזידיטשוב, בן הרה"ק רבי ישראל יוסף מזידיטשויב, חתן הרה" ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב,
*מכתב משנת תרצ"ב בכתב ידו וחתימתו של רבי יחיאל מיכל הורוויץ,
*מכתב בחתימתו של רבי אלימלך הכהן ראבינשטיין אבדק"ק ראחוב,
*מכתב משנת תש"ב בחתימתו של רבי פנחס עפשטיין ראב"ד העדה החרדית,
*מכתב משנת תרצ"ז בחתימתו של רבי יעקב משה טולדאנו,
*מכתב משנת תרפ"ה בכתב ידו וחתימתו של ראש רבני ג'רבא, רבי ציון די שושן הכהן, נפטר תרצ"א,
*מכתב משנת תש"ח בכתב ידו וחתימתו של רבי יואל אשכנזי מטבריה, מי שלטענת רבים כתב את הפתק הידוע של הנ נח נחמ נחמן מאומן, בו כותב ששלח מנין להתפלל על האדמו"ר רבי שאול ידידיה אליעזר בן דאברא בריינדל ממודזי'ץ.
*מכתב משנת תש"ב בחתימתו של רבי משה אביגדור עמיאל,
*מכתב משנת תרצ"ז בחתימתו של רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג,
*מכתב משנת תרפ"ט בכתב ידו וחתימתו של הרב הראשי רבי איסר יהודה אונטרמן, כשכיהן עדיין כרב העיר בליברפול,
*מכתב משנת תרצ"ח בחתימתו של רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל,
*מכתב בכתב ידו וחתימתו של ראש ישיבת טשיבין רבי ברוך שמעון שניאורסון ע"ג בלאנק של חותנו הרב מטשיבין רבי דוב בעריש ווידנפעלד,
*צרור מכתבים [3] ארוכים משנת תרפ"ח בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם יצחק הלוי פרמן שנשלחו להאדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב בן האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש לאבין מזידיטשוב, בן הרה"ק רבי ישראל יוסף מזידיטשויב, חתן הרה" ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ועוד.
[33] דף, מצב כללי טוב מאוד.
אוסף ענק של שלושים וחמש מכתבים מגדולי ישראל, ביניהם נציין:
*מכתב תשע שורות בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי דוב לנדו ראש ישיבת סלבודקא, עם ברכות רבות וחמות.
*מכתב 11 שורות בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך מנהיג היהדות החרדית, המברך ברכות רבות וחותם שמו " שמואל חלא בן חמרא אאמו"ר גאון ישראל שלמה זלמן אויערבאך" .
*פיתקא עם ברכה מרבי חיים קנייבסקי "
ברכה והצלחה " .
*מכתב 8 שורות בכתב ידו וחתימתו של הגאון המקובל רבי שריה דבילצקי, ניחום אבלים לאלמנה על פטירת בעלה.
*שני פסקי דין בענין גרושין ומשמורת הילדים בחתימת [בר" ת] פוסק הדור מרן הרב אלישיב, ורבי יעקב עדס ורבי בצלאל זלוטי רבה של ירושלים.
*מכתב ברכות רבות בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי עזריאל אויערבאך.
*מכתב תשובה בהלכה בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי שמעון בעדני, חבר מועצת חכמי התורה.
*מכתב ברכות בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי שמעון בעדני חבר מועצת חכמי התורה.
*מכתב ברכות בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי בן ציון ברוק ראש ישיבת נובהרדוק " בית יוסף" בירושלים, ומגדולי תנועת המוסר בארץ ישראל.
*דף עם 7 שורות בכתב ידו של הגאון הגדול רבי יחזקאל אברמסקי, חלק מפירושו על התוספתא.
*מכתב תשובה בהלכה בחתימתו של הגאון הגדול רבי יצחק יוסף הרב הראשי לישראל, בו פוסק הרב בעניני צדקה למתחזה לעני, כשבין השאר כותב הרב "
ולא כאותם האוספים צדקה כדי לקנות דירה של ארבע חדרים לצאצאיהם…" .
*מכתב תשובה בהלכה בהלכות לשון הרע בחתימתו של הגאון הגדול רבי יצחק יוסף הרב הראשי לישראל.
* מכתב ברכות בחתימתו של רבי דוד יוסף חבר מועצת חכמי התורה.
*מכתב תשובות בהלכה בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי אביגדור נבנצאל רבה של העיר העתיקה.
*מכתב ברכות בחתימת ידו של הגאון הגדול רבי ישראל גנס.
*מכתב בכתב ידו וחתימתו של מזכה הרבים הגדול והנודע בשערים הרב אורי זוהר, דברי חיזוק למי שהוציא את הטלויזיה מביתו.
*מכתב ברכות בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי אשר ווייס.
*מכתב ברכות בחתימתו של הרב הראשי רבי ישראל מאיר לאו.
*מכתב עידוד לניצול שואה בחתימתו של הגאון הגדול רבי שמחה הכהן קוק הרב הראשי של רחובות.
*מכתב תשובה ארוכה בהלכה בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי זלמן נחמיה גולדברג, חתנו של מרן הגרש"ז אויערבאך.
*שלושה מכתבים מעניינים מאוד בכתב ידו וחתימתו של המשגיח הידוע רבי חיים וואלקין, במכתב אחד כותב מרן המשגיח לניצול שואה
"שבתור ניצול שואה הברכות מסורים בידך, כל מי שעבר את הגיהנום הזה, ונשאר לפליטה, הלא סימן הוא מן השמים, שהוא ראוי ורצוי… רק אבקש שתחזיר לי ברכה, חיים בן צביה וגם לרעייתי הנדל הניה בת ביילע, שגם אנו נזכה לשנים טובות מאושרות ובריאות…" , במכתב אחר במענה על מחלוקת החסידים והמתנגדים, כותב מרן המשגיח,
" אני רגיל תמיד מבית אבא, לשמוע תמיד דער הייליגער בעל שם טוב, ואצלינו שהיה בית ליטאי מובהק, אף פעם לא שמעתי דער הייליגער ווילנער גאון…" .
*שני מכתבים מעניינים מהגאון הגדול רבי יוסף ליברמן, ראש ישיבת שומרי החומות, וגיסו של הרב הקדוש רבי אהרן מבעלזא, במכתב אחד כותב הגאון בחריפות כנגד האינטרנט, " הכלי הטמא שהוא המחריב בתים שלמים ולוקח האם מעל הבנים, והאב ממשפחתו, כאשר צועקות עובדות אמיתיות, כשיוצאת הטומאה מביתך, נכנסת בו הקדושה, והיה מחניך קדוש…" .
*מכתב בכתב ידה וחתימתה של רות צביון בתו של רבי חיים קנייבסקי, הכותבת בשם אמה הרבנית קנייבסקי,
" שהרבנית שתחי' מאוד עסוקה, ואין לה זמן לענות למכתבים, הרבנית לא כותבת שום מכתב לאף אחד! הרבנית מברכת אותך שיהיה לך הרבה נחת…" , ועוד…
[35] דף, מצב כללי טוב מאוד.
מכתב מעניין מאת הגאון מטשעבין אל רבה של ציריך הגאון רבי בנימין זאב ווייס. בנוגע לקבלת סמיכה לרבנות. ירושלים, תש"ך [1960]. רבה של ציריך פנה בבקשה אל הגאון מטשעבין, בכדי שיסמוך את בנו להוראה. הגאון מטשעבין, בעדינותו ובאצילותו, משבח ומפאר את הבן אך הוא מוסיף כי הוא גדר בעדו לבלתי תת סמיכות לרבנות. רבי דב בעריש ויידנפלד [תרמ"א – תשכ"ו], מגדולי גאוני גליציה. כונה 'שר התורה' ופוסק הדור'. כבר מילדותו נחשב לעילוי, אך הוא סירב לקבל משרת רבנות ועסק לפרנסתו במסחר. עד שהגאון רבי מאיר אריק 'קיללו' שיפסיד את כל כספו ויאלץ לקבל עליו משרת רבנות וכך היה. לאחר מכן נתמנה לאב"ד העיר טשעבין והקים בה ישיבה חשובה. לאחר השואה, בה איבד את בניו שהיו מגדולי תלמידי החכמים באירופה, עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו 'ישיבת טשעבין'. הגאון מטשעבין היה נערץ ע"י כל גדולי הדור, חסידים כמתנגדים. האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת', כיבדו פעם בעליה לתורה והתבטא עליו: "היום כיבדנו בעליה לתורה את התורה בעצמה". [1] נייר מכתבים רשמי, על גבי מעטפת דואר אוויר ממוענת, מבוילת וחתומה. 28 ס"מ. נייר ירקרק. כתיבת הגבאי בתוספת שתי מילים בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון מטשעבין. מצב טוב מאוד.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של פוסק הדור רבי דוד פיינשטיין בנו של רבן של כל בני הגולה רבינו משה פיינשטיין, בו מברך אדם שהתנתק ממכשירים לא כשרים,
" בשביל מה שתקנתם לטהרת ישראל, תתברכו בכל מילי דמיטב, ותפיקו נחת מכל יוצאי חלציכם, חנוכה שמח ותחזקנה ידיכם" רבי דוד פינשטיין: נולד בשנת תרפ" ט לאביו הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין, ירש את אביו בראשות מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק. חבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית. ומגדולי פוסקי הדור בארצות הברית.
[1] דף.
מצב טוב מאוד.
פתקא קטנה בכתב ידו וחתימתו של רבי שמואל הלוי וואזנר רב ואב"ד זכרון מאיר , בו מברך בברכה חשובה מאוד:
תהיו ברוכים מן השמים, ותזכו לבנים טובים תלמידי חכמים ויראי אלוקים " וחותם את שמו, "
וע"ז באתי על החתום שמואל הלוי וואזנר"
הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר : (תרע" ג-תשע" ה), בעל " שבט הלוי" , מגדולי פוסקי הדור האחרון. תלמיד מובהק לרבו הגאון רבי מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין. מונה לרב בשכונת גאולה. בשנת תש" ז עבר לבני ברק, לכהן בה כרב ואב" ד שכונת זכרון מאיר. מינוי זה היה בהמלצתו של מרן ה" חזון איש" שהכיר כבר אז בגדלותו ובכוחו של האברך הצעיר, ברבות השנים הפך הרב וואזנר לאחד מגדולי הפוסקים והיה לסמכות הלכתית מקובלת על כל החוגים. השיב תשובות לאלפים, אשר נדפסו בספרו שו" ת שבט הלוי.
[1] דף, מצב טוב מאוד.
מכתב עם ברכות [5 שורות] בכתב ידו וחתימתו של הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, בו מברך
"
יזכה להרבה נחת מכל צאצאיו, וגם יזכה לאריכות ימים ושנים עד ביאת גאל צדק" מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטיינמן : (תרע" ה-תשע" ח), ממנהיגי היהדות החרדית, נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת " דגל התורה" . עמד בראש עולם התורה הליטאי בעשרות השנים האחרונות. נפטר בשנת ה-104 לחייו ומאות אלפים השתתפו בהלוויתו.
[1] דף.
מצב טוב מאוד
גלויה ובה נראה ציונו של מרן ה"חפץ חיים" ובית המדרש שהוקם על יד האהל. מצדה השני של הגלויה מופיעה חותמת דיו הנושאת את הכיתוב: "הישיבה הקדושה "חפץ חיים" בראדין, rabbi L.W Kaplan" (משגיח הישיבה הגאון רבי אליעזר זאב קפלן). 9X14 ס"מ. מצב טוב מאד.
שטר פרוזבול שנחתם בערב שנת השמיטה, ביום ראשון כ"ח אלול תשנ"ד. עליו חתומים שלושה מגדולי הדור: הגאון ר' ניסים קרליץ זצוק"ל, הגאון ר' פנחס שרייבר זצוק"ל והגאון ר' יעקב אדלשטיין זצוק"ל. [1] דף נייר, 17X9 ס"מ. מצב טוב, קמטים.
מכתב נדיר ומרגש בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי גרשון אידלשטיין, בו כותב במענה לבחור שהתנתק ממכשירים לא כשרים:
"
אשריכם ישראל לפני מי אתם מתקדשים ומטהרים ימי מקדש ומטהר אתכם, הקדוש ברוך הוא-אבינו שבשמים, זכות גדולה יש לכם, ותתברכו בכל הברכות המובטחות להולכים בדרך הקדושה והטהרה…"
רבי גרשון אדלשטיין : ראש ישיבת פונוביז' וראש מועצת גדולי התורה, מגדולי וצדיקי הדור.
[1] דף.
מצב טוב.
גלוית דואר ופתק נוסף עם 5 תשובות בכתב יד קדשו של מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי. בני ברק, תשס" א 2001.
על גבי הגלויה, כמענה לשאלה שהייתה ככל הנראה סבוכה מכדי לענות עליה בכתב. כתב מרן הגר" ח " כשתהי' בבני ברק תכנס" . על גבי המעטפה הוסיף הגר" ח את שם השולח (הגר" ח עצמו) והנמען וכתובותיהם.
הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי [נולד בט" ו בטבת ה'תרפ" ח], נחשב ללא ספק לגדול הדור בימינו, ולמרותו סרים רובו של הציבור החרדי. מדי שנה הוא מסיים את כל התורה: כל יום הוא לומד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) לומד הרב קניבסקי את התלמוד ירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך הוא לומד עם נושאי כליהם בהספק של כ-5 דפים ביום.
גלוית דואר מבוילת 14X9 ס" מ + מעטפה. מצב טוב. קרעים ללא חיסרון.
שני מכתבים מעניינים בענין האדמו"ר רבי ברוך ממונקאטש וחולי זוגתו הרבנית בת האדמו"ר המנחת אלעזר ממונקאטש, שנחלתה בשנת תש"ד, ונפטרה בשנת תש"ה, וגם בעניין בנם האדמו"'ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר מדינוב. *מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יעקב משה חרל"פ משנת תש"ה, המצווה לבנו אשר שימש כרבה של העיר ראשון לציון לתמוך ולעזור לאדמו" ר ממונקאטש וזוגתו הרבנית,
" כאשר ישבות במחניכם ידיד נפשי הרב הגאון הצדיק הרב והאדמו'ר ממונקאטש שליט"א… וביחוד שהוא אוד מוצל מאש מגיא ההריגה של אחינו בית ישראל, ורעיתו הרבנית בתו היחידה של הרבי ממונקאטש זצוק"ל, היא נחלתה במחלה כבדה שעולה לו הוצאותיה לערך שמונים לא"י לחודש…"
*מכתב משפחתי מהאדמו"ר מזאלושיץ רבי יהודה פרנקל, לבן דודו האדמו"ר רבי ברוך ממונקאטש, [שניהם היו נכדים של רבי יעקב משה מקאמארנא] ובו כותב "
לשאר בשרי וחתן דודי שאהבה נפשי וליבי, הרב הקדוש הרב הצדיק הגדול המפורסם האדמו"ר פאר הדור שליט"א ממונקאטש, ולבני ביתו הרבנית שתחי' בשם כולנו הרופא חולים ישלח עזרתו מקודש בלי עיכוב ברפואה שלימה מגן עדן, להרבנית הצדקנית בת קדושים ומפורסמים שתחי'… ונפשי בשאלתי למסור פ"ש לבבית להילד הנחמד וחכים ר' יעקלי' שיחי' [הוא האדמו" ר מדינוב שליט" א] לאורך ימים ושנים, מאיתי הפעטער שלו כי יש לי געגועים גדולים אליו… "
האדמו"ר רבי ברוך רבינוביץ ברח בזמן השואה לארץ ישראל דרך בודפשט, במהלך שהותו בבודפשט סיכן את עצמו אצל השלטונות ההונגרים כדי להציל אלפי יהודים, בין היתר בעזרת השגת סרטיפיקטים ליהודי פולין כך שיוכלו להיכנס להונגריה, בשנת תש"ד נחלתה אשתו הרבנית בת האדמו"ר בעל המנחת אלעזר ממונקאטש, ובניסן תש"ה נפטרה, לאחר פטירתה עזב הרב רבינוביץ את האדמורו"ת, והפסיק למעשה לשמש כאדמו" רם של חסידי מונקאטש, המכתבים שלפנינו הינם מזמן כהונתו עדיין כאדמו"ר ממונקאטש, משנת תש"ד ומחשוון תש"ה, כחצי שנה לפני פטירתה של אשתו הרבנית,
מעניין מאוד שהרב חרל"פ שהיה תלמידו המובהק וממשיכו של הרב קוק, כותב לשונות של הערצה גם על האדמו"ר רבי ברוך ממונקאטש, וגם על חותנו המנחת אלעזר ממונקאטש.
[2] דף.
מצב טוב מאוד.
שני מכתבי ברכות בכתב ידו וחתימתו של הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין רב שכונת רמת אלחנן, באחד מהמכתבים מתייחס הרב זילברשטיין לשואה וכותב
" הושענא למען מושלכים באש השם יתברך הרוכב על סוסי אש יאריך ימיכם בטוב ובנעימים" רבי יצחק זילברשטיין: חתנו של מרן הרב אלישיב, חבר מועצת גדולי התורה, ורבה של שכונת רמת אלחנן.
[2] דף.
מצב טוב.
מכתב מאת הרב שמשון רפאל הירש. SPIEKEROOG , 1846.
1 דף גדול. 20*32 ס"מ. נכתב בגרמנית, כולו בכתב ידו ובחתימתו של הרב הירש.
מכתב אודות מינוי סגן לרבנותו של הרב הירש בקהילה הנ"ל. זו היתה תקופת רבנותו השניה. ביום ז' חשון תר"ב [1841] הוכתר כרב ראשי של מחוז אוסטפריזלנד אשר בהנובר. ומושב רבנותו היה בקהילת עמדין. הרב הירש היה אז בן 34 שנה. רבנותו היתה על כעשר קהילות נוספות.
המכתב מיום 5 באוגוסט 1846 [תר"ו], נכתב בהיותו בקהילת SPIEKEROOG, אודות מינוי הרב ד"ר ליפמן שהיה מורה הקהילה, להיות גם 'אונטער רבינר'. דהיינו סגן הרב לעיניני הקהילה שם. בחתימתו הוא מציין את תוארו 'רב המחוז'. למרות שהמכתב נשלח גם אל ראשי השלטון, כתב הרב בראש המכתב בעברית – ב"ה. בשנת תר"ז [1847] נבחר כרבה של ניקלשבורג, ולאחר מכן הגיע כידוע להיות רבה של פרנקפורט דמיין.
כתובת הנמען, וחותמות הדואר בצד החיצוני של המכתב, חותמת דואר אחת משופשפת. שארית חותמת שעוה. מצב טוב-טוב מאד.
שלשה מכתבים שנשלחו לרבנות הראשית בארץ ישראל. תש"ד-תשכ"ה [1965-1944].
*מכתב מאת הרב הראשי של העיר בנגאזי בלוב ביום כ"ט תמוז תש"ד, בענין עלייתו לארץ ישראל של יצחק בן מכלוף דואני. המכתב נכתב במכונת כתיבה וחתום על ידי הרב יוסף ג'יעאן.
*מכתב מאת הרב משה וינטורה, רבה של אלכסנדריה במצרים, מיום י' אדר תש"ב, אל הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עזיאל בענין המגבית לטובת המוסדות בארץ ישראל. נכתב במכונת כתיבה וחתום ע"י הרב וינטורה.
*מכתב בכתב יד מאת הרב ע' חננייה שבתי, רבה של שאלוניקי, ביום כ"ה שבט, תשכ"ה אל הראשון לציון הרב יצחק נסים. עניינו נישואי תערובת וגיור לשם נישואין והקריאה של "אגודת להפצת הדת ישראלית[!]" בירושלים להעניק הקלות בגיור.
3 דפים. נייר. גדלים שונים. מצב טוב-טוב מאוד.
מכתב מאת יעקב הכהן מכולל חב"ד בירושלים הפונה לשר משה מונטיפיורי ומבקש להתקבל לבית המדרש שבחסותו בעיר לונדון. עם המלצה בכתב ידו של הרב "יהודא ליב מליסא, דיין ויושב בהמ"ד פה ק"ק לונדון יע"א" .
1 דף נייר. 20*17 ס"מ. כתיבה אשכנזית.
כתמי זמן. קרעים קלים ללא חסרון. מצב טוב.
מכתב מרבי מאיר הירש גולדציהר רבה של לאשנץ (הונגריה) לרבי פנחס ליב ראב"ד אובן ישן. תקט"ו [1855]. [4] עמ', 24 ס"מ.
המכתב עוסק מכתב בעניני כספים, משנת תרט"ו [1855], מצדו השני מכתב אל הנ"ל מאת ר' יוסף מרדכי כהן.
הנמען רבי פנחס ליב פרודיגר ראב"ד אובן ישן, מראשי שושלת רבני משפחת פרוידיגר, היה מחשובי רבני הונגריה בזמנו.
מצב טוב, קרע קל ללא חסרון טקסט.
אוסף מכתבים ומסמכים בעניני צדקות וחלוקות כספים שנשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט.
12 מכתבים מהארץ ומחו"ל ביניהם: מכתבים משנת תרס"ד [1904] מאת רבי שלמה זלמן ב"ר ישעיה ברדקי. מכתב מנכדו של רבי ישעיה – רבי ישראל ברדקי. מכתב מנכדו של הגר"ש סלנט, רבי צבי הירש סלנט. מסמך בענין חלוקת כספים בכולל סובאלק בחתימת ראש הכולל רבי יצחק אליעזר חרל"פ משנת תרס"ג [1903] וכן שטר קבלה על תרומתו של הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט מניקולייב משנת תרס"ה [1905].
מכתב מרבי ישעיה אשר זעליג מרגליות מירושלים. [תשכ"ד] 1963.
אגרת אויר. בכתב ידו, חתימת ידו וחתימותיו. המכתב עוסק בספרים שחיבר והדפיס.
הגאון הצדיק רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות [תרנ"ד-תשכ"ט, 1969-1894] מירושלים. תלמיד חכם ותלמידם של גדולי המקובלים בירושלים הרבי חיים שאול הכהן דוויק ורבי שלמה אליעזר אלפנדרי שקרבו באופן מיוחד. חיבר עשרות חיבורים.
בנוסף מכתב מבני רבי ישעיה אשר זעליג מרגלית, אודות ספרי אביהם. ירושלים. תשל"א [1971]. החותמים 'בני הרב הריא"ז ז"ל' רבי יצחק חיים ורבי שלמה אליעזר [-אביו קרא לו ע"ש רבו רבי שלמה אליעזר אלפנדרי].
כארבעים מכתבים מרבנים שונים בארץ ישראל.
בין כותבי המכתבים: הרב אשר זאב ורנר מטבריא, הרב יעקב אדלשטיין מרמת השרון, הרב שמואל תנחום רובינשטיין מגבעתיים, הרב זבולון גרז מרחובות, הרב שריה דבליצקי, הרב שמואל יעקב רוז רבה של מינכן (לשעבר), הרב יצחק פלקסר, הרב אברהם אנגלרד רבה של דאברא (לשעבר), הרב יחיאל אברהם זילבר, הרב עזרא בסיס מראש העין, הרב גדלי' פעלדער מטורנטו ועוד. תשובה הלכתית מודפסת מרבי ישראל יעקב פישר. כללית מצב טוב מאוד.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
