"נא ונא לעמוד לימיני.. שאכנס לארץ במוקדם האפשרי..".
מכתב בקשה דחופה – בקשת סיוע לעליה לארץ ישראל ערב פרוץ מלחמת עולם השניה, בכתב יד קדשו של הגאון רבי ישעי'ה קאליש דיין ומורה הוראה בפרעשבורג, אל רבה הראשי של תל אביב – רבי משה אביגדור עמיאל. נייר מכתבים רשמי של בית הדין. פרשבורג, תרצ"ט [1939].
במכתבו מציין הרב קאליש שהוא כבר משמש כעשרים שנה כדיין ומורה הוראה בקהילת פרשבורג, ואינו זקוק לפרנסה כי הקהילה מוכנה לשלם לו את משכורתו אף בהיותו בארץ ישראל, פנסיה-משכורת הגונה ויפה בכדי שיוכל לשבת ולעסוק בתורה במנוחה וכך לא יהיה מעמסה על אף מוסד וקהילה. אשר ע"כ הוא מצדו מוכן, "לשמש בקודש וללמד עם בחורי חמד או עם תינוקות של בית רבן שלא ע"מ לקבל פרס.." בארץ ישראל. והרב הראשי בקשריו עם שלטון האנגלים יוכל לפעול בעדו באישור כניסה לא"י. ומסיים את מכתבו, "ואביעה לו תודה כפולה ומכופלת.. לעשות לי טובה גדולה זאת.. ומצפה לישועת ד' בקרוב".
למגינת הלב, כנראה שלבסוף חרף כל השתדלותו הוא לא זכה לקבל את הסרטיפיקט המיוחל ונשאר על מקומו ונספה עלקד"ה בסוף השואה, הי"ד.
רבי ישעי'ה קאליש הי"ד דומו"ץ פרשבורג [תרמ"ג-תש"ה; החת"ס ותלמידיו עמ' תקפ"ט], בן רבי גרשון קאליש מורה הוראה בדיאסעג במחוז טירנא. חתן רבי יהודה לייב פרידמן ראש בית דין בפרשבורג. תלמיד מרן השבט סופר ורבי יצחק שמעלקיס אב"ד לבוב ועוד. משנת תרע"ג מונה לדיין בפרשבורג. כן הרביץ תורה בחברת ש"ס ובישיבה 'הרמה'. נעקד"ה באושוויץ. מו"ל שו"ת הריב"ד לחמיו.
[1] דף, 24X23 ס"מ. 19 שורות. נייר מכתבים רשמי של הבד"צ.
מצב טוב. סימני קיפול. כתמי זמן. נקבי תיוק והידוק. שוליים תחתונים קצוצים.