אגרת של שלשה חכמי ירושלים בראשות רבי שמואל בן סיד, בבקשה להחליף מעות בשל פסילת המטבע בירושלים. ירושלים, ש"ע [1610] בערך.
מפרט: [1] דף, נייר. 18X25 ס"מ. כתיבה ספרדית. בחתימת ידם של רבי שלמה חאדידה, רבי שמואל בן סיד ורבי עזריה וילייסיד. מצורף תמלול של הטקסט.
רקע: רבי שמואל סיד [סידלייו] "החכם השלם", רב מובהק וחסיד עליון ומקובל שנודע כבעל מופת. כתב הסכמה לספר "זהרי חמה" מאת רבי אברהם אזולאי. היה תלמידו של רבי ישועה אזולאי, ונכדו של רבי שמואל בן סידלו הזקן בעל "כללי שמואל" וחתונו של מוהר"י אבוהב. בשנת ש"ע השמיע דרשה באלכסנדריה. בתחילת ימי גזירות אבן פארוך [שפ"ה-שפ"ז, 1625-1627], נאסר רבי שמואל ושוחרר בעבור תשלום כסף רב. כאשר נאסרו השל"ה ושאר החכמים, בקשו לשוב ולכלוא אותו, אך הוא נמלט לקושטא והשתדל אצל הממשלה המרכזית להקל על מצוקת יהודי ירושלים ולהדיח את בן פרוך ממשרתו. נפטר בשנת שצ"ה [1635]. חתנו של רבי שמואל סיד, רבי עזריה ב"ר ישראל זאבי, היה מגדולי ירושלים, דרשן, גדול בתורת הקבלה ומראשי הקהלה. רבי שלמה חאדידה מגדולי רבני ירושלים, תלמיד רבי יוסף מטראני (המהרי"ט), שרבו כתב עליו שהיה "לן בעומקה של הלכה מוציא לאור כל תעלומה נחל נובע מקור חכמה החכם השלם סיני ועוקר הרים…כל רז לא אניס ליה… החכם השלם הדיין המצויין כמה"ר שלמה חדידה נר"ו" [שו"ת המהרי"ט אה"ע סימנים י-יא]. כתב הסכמה לספר "זהרי חמה" מאת רבי אברהם אזולאי. היה פעיל גם בקרב חכמי חברון, ויתכן והוא אותו רבי שלמה חדידה שישב בקושטא בשנת שע"ב. חתם בשנת תפ"ג על הסכמה לאסור לעשות פירוד בקהלה בירושלים "לא לענין הבעלי תורה ולא לענין הקופת זולת ק"ק אשכנזים ושלא לכתוב שטנה על כוללינו הק"ק יצ"ו ולא על הפרנסים המטפלים בצרכי העיר". לפני שעלה לירושלים חיבר שו"ת שאבדו. כמה מתשובותיו נשארו פזורות בחיבורים אחרים. נפטר לפני שנת ת"ה [1645] ונקבר בירושלים. רבי עזריה וילייסיד מחכמי חברון הגדולים באמצע שנות הש' [בסביבות 1590].
מצב: בינוני-לא טוב. קרעים עם פגיעה בטקסט. חתימת רבי שלמה חדידה חתוכה.