ה'הגדה של פסח' בה השתמש האדמו"ר הראשון מתולדות אהרון הרה"ק רבי אברהם יצחק הכהן קאהן, ב'ליל הסדר' – ליל הישועות. לאורך כל דפי ההגדה סימני שימוש וכתמי יין רבים מאוד. בגב השער אישור חתום בכי"ק בן האדמו"ר: "הס' הזה היה שייך לא"א מו"ר זצוק"ל האדמו"ר מתולדות אהרן".
לפנינו ה'הגדה' האישית של הרבי, מתוכה עבד את עבודתו הנוראה רווית ההוד בליל התקדש החג, הלילה אשר על פי כתבי האר"י ולפי המסורת החסידית הינו הלילה המרומם ביותר בשנה, והוא גם הלילה בעל הגילויים הגדולים ביותר אצל צדיקי ומאורי החסידות – 'ליל הסדר'. פריט קדושה ראשון במעלה של אחד מצדיקי הדורות האחרונים.
כאמור, ההגדה מעוטרת לכל אורכה בעשרות רבות של שיירי יין משיירי-הנסכים שנטפו לאורך השנים מ'ארבעת-הכוסות' המקודשות של הרבי, עת התנשא טפחיים מעל האדמה, בהתפשטות הגשמיות, בקולות ובברקים, כדרכו בקודש. מרטיט ומרגש ביותר להתבונן היכן סימני היין מתגברים ומתעצמים – כמו מספרים לנו שבקטעים הללו שב'הגדה' הגיע הרבי להתפשטות הגשמיות גבוה מעל גבוה. לדוגמה: ב'קידוש'; בפסקא "מתחילה עובדי עבודה זרה… ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו (סימנים רבים); ב'הלל'; ב'ברכת המזון; וב'שפוך חמתך'. אך הסימנים הרבים והחזקים ביותר, על פני כל העמוד ממש, הם בעמודי ברכת 'אשר גאלנו וגאל את אבותינו' עד לסיום הברכה 'ונודה לך על גאולתנו על פדות נפשנו' ובאכילת 'הכזיתים'.
האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יצחק קאהן [תרע"ד-תשנ"ז], מחשובי האדמורי"ם ומיסד חסידות 'תולדות אהרון'. לאחר פטירת חמיו האדמו"ר רבי אהרון ראטה הנודע בכינויו 'רבי אהרל'ה', החליטו רוב החסידים להכתירו כממשיכו וממלא מקומו של האדמו"ר, בתקופתו פרחה החסידות וגדלה מאוד והוקמו מרכזי חסידות בעיר בית שמש וכן בניו יורק, נחשב מגדולי המתנגדים לציונות, נודע בקדושתו ופרישותו.
מפרט: 'הגדה של פסח' עם פירושים רבים. ללא שער. בסוף ההגדה 'סיפורי נפלאות' 'שיר השירים' והלכות. 120 עמ', 23 ס"מ.
מצב טוב: כתמי שימוש ויין רבים מאוד. הדף הראשון מנותק. לא כרוך.