חיבור שלם ומקיף בכתב יד קדשו של אחד מגדולי הפוסקים האחרונים, בן דורם של רבי יוסף קארו והרמ"א, בעל הפירוש הנודע 'שלטי הגיבורים' על הרי"ף, וציוני 'מסורת הש"ס', 'תורה אור' ו'עין משפט נר מצווה' על התלמוד הבבלי, רבינו יהושע בועז (ממשפחת ברוך), איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה 16.
חיבור מונומנטאלי הנקרא בשם: 'ספר המחלוקות וספר הפשוטים' – והוא ביאור מקיף להלכות בהן נפלה מחלוקת בין הפוסקים הראשונים ולדינים 'הפשוטים' אשר לא נפלה בהם מחלוקת, עם דיון בשיטתם ההלכתית של החולקים. בשלושה כרכים. אוטוגרף, כ- 350 דף. כתיבה רבנית איטלקית מסוגננת ומפוענחת. נייר עבה ומשובח. ערוך כמתכונת ספר. החיבור שלפנינו נכתב בעצם כתב ידו של בעל ה'שלטי הגיבורים', כפי שניכר ממחיקת קטעים שלמים המאפיינת מחיקת כותב ולא כתיבה של מעתיק, וכן מהוספות והערות שוליים רבות בצדי הגיליון בהן מעיד הכותב בגוף ראשון, כמו: 'וכל אחד אכתוב במקומו' או 'עוד יש לומר', וכן: 'כמו שכתבתי בהלכות הפשוטים'. גם קיומם של דפים ריקים בגוף כתב היד מוכיחים שהעותק שלפנינו היה שייך למחבר שהותיר מקום להוספה ולהרחבה.
כתב היד נותר בבעלות משפחת המחבר, כפי שמעידות חתימות בעלים עתיקות בכמה מקומות: 'זה הגיע לחלקי הושעיא ברוך יצ"ו בחילוף שעשיתי עם אחי שאול יצ"ן, כ"ה חשון שנת שאנ"ן (1641)', וכן: 'הגיע לחלקי יוסף בכמהח"ר בניהו בכמהח"ר הושעיא בכמהח"ר בניהו בן הגאון כמהר"ר יהושע בעז לבית ברוך מחבר ספר הזה'.
רבי יהושע בועז בן רבי שמעון בן אברהם לבית ברוך (רע"ח, 1518 לערך – שט"ו, 1555), מגדולי הדור שבדור האחרונים הראשון, היה ממשפחת מגורשי ספרד שהגיע לאיטליה לאחר הגירוש. נולד באיטליה וקיבל תורה בבית מדרשם של גדולי רבני ויניציאה וקרימונה ובספריו מביא הרבה מתורתם. בהקדמתו שנדפסה בראש 'רב אלפס' סביוניטה שי"ד (1654) העיד על עצמו כי את חיבוריו על הש"ס הכין בי"ג שנים: 'כי מבן שלש ועשרים עד בן שש ושלשים שנים שאני היום טרחתי לעשות למלאכת שמים'. חיבורים אלו מלמדים על בקיאותו העצומה בתורה שהייתה אבן פינה להתחדשות תפוצת תורה שבעל פה לאחר דור הגירוש. חיבוריו של ר' יהושע בועז על הש"ס הוכנסו להדפסת התלמוד על ידי המדפיס הנוצרי מארקו אנטוניו יושטיניאן כדי להוסיף 'תועלת' למהדורתו השנייה של ש"ס ונציה מהדורת בומבירגי. החידא ב'שם הגדולים' בערכו כתב בין היתר: 'והרב יהושע בעז הוא החל להיות גבור חיל לזכות הרבים הורה גבר'.
מחיבוריו כולם התפרסם רבי יהושע בעז בזכות חיבורו 'שלטי הגבורים' על הרי"ף, הכולל הכרעות הלכתיות בין הרי"ף והחולקים עליו. בן דורו רבי יוסף קארו לא ראה את ספר שלטי הגיבורים שנדפס בתקופה חופפת להדפסת השולחן ערוך, אך הרמ"א הירבה להביא פסקים מספר זה, ומכנהו 'הגהות אלפסי'.
במקומות רבים ב'שלטי הגבורים' מפנה המחבר ל'ספר המחלוקות וספר הפשוטים' שלפנינו. נראה כי החיבור 'שלטי הגבורים' בעיקרו מהווה ליקוט תמציתי מתוך ספר 'המחלוקות והפשוטים' שבו מופיעה הענין באריכות ובבירור יתר, באופן דומה למתכונת 'בית יוסף' ו'שולחן ערוך' שכתב רבי יוסף קארו. מכלל חיבוריו הרבים והיסודיים של רבינו יהושע בעז אשר זכו להתפשט בכל ישראל, נראה כי 'ספר המחלוקות', הערוך באופן דומה לספר 'ארבעה טורים' של רבינו יעקב בן הרא"ש, הוא גולת הכותרת של יצירתו הספרותית הענפה ואשר לה הקדיש את מיטב שנותיו. אלא שדווקא ספר זה נותר נעלם ומכוסה במשך קרוב לחמש מאות שנה עד התגלותו של כתב היד שלפנינו שנכתב בעצם כתב ידו.
בהקדמתו תולה המחבר את הצורך בכתיבת החיבור 'מפני רב השמדות כי נתמוטטו עמודי גולה ומאז רבו מחלוקת בישראל לאלפים', ולשם תיקון המעוות חיבר את 'ספר המחלוקות וספר הפשוטים' להוציא דין ברור לאור ולהציע הלכה אחת לעיני הלומדים. החיד"א אשר לא ראה את ספר ה'מחלוקות' סבור היה כי כוונתו לחיבורו הנודע 'שלטי הגבורים' המצוי עמנו, אך כאמור עם היגלות כתב היד של 'ספר המחלוקות והפשוטים' נמצא המסד ההלכתי המונומנטאלי שממנו שאב רבינו יהושע בעז את פסקיו התמציתיים ב'שלטי הגבורים'.
מלבד סידור השיטות השונות בנושאים בהם נושא ונותן הספר, מברר המחבר את שיטות הראשונים ומקורם ויורד להכריע הלכה למעשה. במקרים רבים מתייחס הספר למנהגים וכן מתייחס למציאות הרווחת בזמנו. ככלל ניכר דמיון רב בין סגנון מפעלו ההלכתי של רבינו יהושע בעז למפעל ההלכתי של בן דורו רבי יוסף קארו, הן במניעים ליצור יצירה הלכתית חדשה שהיא פועל יוצא של מצב ההלכה הירוד לאחר גירוש ספרד, הן באימוץ תבנית 'ארבעה טורים' כמסד לחלוקת הנושאים והתייחסות ענפה לפסקי הטור, והן בחלוקה בין ספר הלכתי תמציתי כדוגמת 'שלטי הגבורים' לבין ספר הלכתי מקיף וכולל כדוגמת 'ספר המחלוקות והפשוטים'.
בחיבוריו הרבים הנדפסים, מרבה המחבר להפנות ל'ספר המחלוקות והפשוטים' שלפנינו. ללא ספק כוונתו הייתה שהלומד המעיין בחיבור 'שלטי הגבורים' הקצר יוכל למצוא את הרחבת הדברים בחיבור השלם והכולל. אולם כאמור, מלבד כתב יד אחד מהחיבור על הלכות 'קריאת שמע ברכות ותפילה' שהשתמר בבית הספרים הלאומי בירושלים, החיבור כולו היה גנוז בתהום הנשייה עד התגלותו לאחרונה.
כתב יד היסטורי, בכתיבת יד קדשו של חד מן קמאי, מעמודי עולם גדולי הפוסקים האחרונים אשר כל בית ישראל נשען עליהם.
מצב: טוב. כתמי זמן. מעט חוסרים משוקמים הפוגמים בטקסט. הטקסט רובו ככולו קריא וברור. כריכות קלף חדשות מפוארות.