תלמוד ירושלמי, סדר נשים. מהדורה ראשונה של פירושי 'פני משה' ו'מראה הפנים' (כעין פירושי רש"י ותוספות על הירושלמי), מהפירושים החשובים והנפוצים ביותר על הירושלמי. שניהם מאת רבי משה ב"ר יהושע מרגליות – מגדולי ליטא, ויש אומרים שהיה מרבותיו של הגר"א. אמשטרדם, תקט"ו [1754].
לאורך הספר מופיעות הגהות רבות וארוכות [למעלה ממאה וששים שורות של הגהות] בכתב יד קדשו של הגאון רבי מאיר פוזנר אב"ד שוטלנד, הנודע כבעל ה'בית מאיר' – מגדולי מפרשי השולחן ערוך.
חידושי תורתו של הבית מאיר מופיעים מלבד בספרו בית מאיר גם בספרי גדולי הדור שהריצו אליו את שאלותיהם, ביניהם יש לציין את הגאון רבי עקיבא איגר שהיה צעיר ממנו בהרבה ומכנהו "הגאון הגדול האמיתי, נזר הקודש, רבא דעמיה, מדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא". כן בין השואלים בעל ה'חמדת שלמה' ובעל ה'חיי אדם'.
ההגהות בכתב היד שלפנינו, אינן מגיעות לכדי ספר שלם וזו הסיבה לכך שהן ככל הנראה לא נדפסו מעולם. כך שלפנינו תגלית הלכתית חשובה – למעלה ממאה וששים שורות של חידושי תורה בלתי ידועים, בעצם כתב יד קדשו של אחד מגדולי רבני ופוסקי הדורות בעם ישראל.
הגאון רבי מאיר פוזנר [תפ"ט-תקס"ז], מגדולי רבני ופוסקי דורו. לאחר נישואיו גר אצל חותנו בפוזנא ועל שם אותה תקופה כונה "פוזנר". לאחר פטירת אשתו עבר לליסא, שם למד עם ידידו רבי דוד טעביל מליסא. בשנת תקכ"ג נתמנה לאב"ד מעזריטש, משם נתפרסם בכל רחבי פולין וגדולי דורו הפנו אליו את שאלותיהם, ולאחר מכן היה רבה של דנציג והאזור.
בין השואלים היה רבי עקיבא איגר שהיה צעיר ממנו בהרבה ומכנהו "הגאון הגדול האמיתי, נזר הקודש, רבא דעמיה, מדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא", רבי יוסף הצדיק רבה של פוזנא חתנו של בעל נודע ביהודה, רבי שלמה זלמן בעל חמדת שלמה, רבי אברהם דנציג בעל חיי אדם ועוד.
רבי מאיר פוזנר, לא היה מן המרבים לתת הסכמות לספרים, ידועה הסכמתו לספר גינת ורדים (לרבי יוסף תאומים מחבר ספר "פרי מגדים") מסוף תקופת כהונתו כרב במעזריטש.
חיבורו "בית מאיר" על שולחן ערוך "אבן העזר" הוא אחד מספרי היסוד בהלכות אלו, מלבדו כתב חיבורים נוספים. וכך כתב רבי יוסף שאול נתנזון, בהסכמה למהדורת לבוב תרכ"א (1860), "והוא ספר בית מאיר, כשמו כן הוא, כי הוא מאיר עיניים לכל באי בית שמואל, והוא יורד ונוקב עד תהום עמקי מצולות הש"ס… וכמעט אומר שאין ערוך אליו בכל מפרשי דברי השו"ע והפוסקים האחרונים, ועל דבריו יש לסמוך לדינא כעל משענת חזק…."
סטפנסקי, ספרי יסוד 116.
[2], מ, כז, לט, יט, כט, ה, כג, [2] דף. 36 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. מעט קמטים. כריכה פשוטה. קרע קל בפינת השער.
שלחן ערוך יורה דעה, אשלי רברבי, עם פירוש הט"ז והש"ך, עם באר הגולה ועוד הספות. יוזעפאף, תקפ"ט. העותק האישי של הגה"ק רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל ובעל 'זכר יהוסף'. לאורך דפי הספר הגהות רבות וארוכות [מאות שורות של הגהות] בכתב יד קדשו. (חלק מההגהות נדפסו בשלחן ערוך מהדורת מכון ירושלים).
בעמוד השער מופיעה חתימת הבעלות ולצדה כיתוב מרטיט בכתב יד קדשו של רבי יוסף זכריה שטרן שכתב דברי פרידה על מות בנו: "על אלה חשכו עיני כי נלקח ממני יחיד לבבי ורוחי… נתן חיים דוד שטערן זצ"ל יום א' ר"ח אב תרמ"ו תנצב"ה עד יקומו ישני עפר והשיב לב אבות וכו' ".
הגאון הנודע רבי יוסף זכריה שטרן [תקצ"א-תרס"ד], גאון עצום, מגדולי חכמי ליטא ופוסקי דורו. היה חתנו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה. בגיל 20 נתמנה לרב ביאשינובקה.
כבר בעודו נער התגלו בו כשרונות פלאיים ומצעירותו נודע לגאון עצום ובעל זכרון מופלא. כל ספר שקרא ידע לצטט ממנו במדויק גם לאחר תקופה ארוכה. בשנת תר"כ הוציא לאור את ספרו הראשון זכר יהוסף עם הסכמות חשובות מגדולי הדור.
בשנת תרכ"א עלה על כס הרבנות שאוויל בה ישב מ"ג שנים עד פטירתו למחרת יום כיפור שנת תרס"ד. על קברו הספידו רבי איצל'ה מפונביז' שאמר "בקבר זה גונזים עכשיו: בבלי ירושלמי, ספרא , ספרי מכילתא, תוספתא, ראשונים ואחרונים".
שנג, [2], ד דף, 36 ס"מ. נייר כחלחל/אפרפר. מאות שורות ואלפי מילים בכתי"ק.
מצב טוב. כתמי זמן. קרעים קלים. כריכה חדשה ומוטבעת.
ספר יוחסין, סדר הדורות בעם ישראל, מאת רבי אברהם זכות. עם הגהות והוספות מאת רבי משה איסרליש – הרמ"א. מהדורה קדומה (שלישית). אמשטרדם, תע"ז [1717]. מהדורת כיס. עותק מיוחס.
לפנינו העותק האישי של הגאון הנודע רבי צבי הירש אב"ד ברלין בעל הצבי לצדיק – מגדולי רבני אשכנז, שהגהותיו על הש"ס נדפסו בתוך כרכי הש"ס, החל ממהדורת ווילנא ואילך. מלבד הגהותיו על הש"ס, כתב הרצ"ה ברלין הגהות על ספרים נוספים (ספר החינוך ועוד) וכן על ספר יוחסין שלפנינו.
בדף האחרון מופיעות פעמיים חתימות יד קדשו המלאות של הרצ"ה ברלין: "הק' צבי הירש בן הגאון הגדול כמר"ר ארי' ליב נר"ו ב"ר שאול אב"ד דק"ק גלוגא". כמו כן, בעמוד השער מתנוססת חתימת קדשו (מוקדמת יותר) של הגאון רבי אלחנן הענלי פיורדא זצ"ל – הדיין הנודע בקהילת מנהיים.
לאורך הספר מופיעות הגהות רבות [למעלה ממאה ושישים שורות], בכתב יד קדשו של הגאון רבי צבי הירש ברלין. אודות הגהותיו אלו נכתב במבוא לספרו 'צבא רב' (מהדורת מכון ירושלים, תשס"ב): "הגהותיו על הש"ס נדפסו בש"ס ווילנא, כן נדפסו הגהותיו והערותיו על ספר החינוך, הערוך, כפתור ופרח, ספר יוחסין , שו"ת חכם צבי, יד מלאכי, לחם שמים לריעב"ץ". נציין כי למיטב בדיקתנו לא מצאנו היכן הן נדפסו.
הגאון רבי צבי הירש ברלין [לוין; תפ"א-תק"ס], אב"ד ברלין ומגדולי רבני אשכנז בדורו. בנו של הגאון רבי אריה ליב אב"ד אמסטרדם (בן הגאון רבי שאול אב"ד קראקא, בן הרבי ר' העשיל מקראקא). אמו הייתה בתו של החכם צבי ואחותו של היעב"ץ. אחיו היה רבי שאול מאמסטרדם מחבר "בנין אריאל".
רבינו היה מעורב במחלוקת הגדולה בין דודו רבי יעקב עמדן ובין רבי יהונתן אייבשיץ, וכתב מספר מאמרי תמיכה ביעב"ץ. בשנת תקט"ו נבחר לרב בית הכנסת הגדול בלונדון, אולם לאחר מספר שנים, משראה שהקהילה אינה עומדת ברף יראת השמים, עזב את משרתו. הוא עבר להיות רב הקהילה בהלברשטאדט ואחר כך במנהיים, וב-1772 נתמנה כרב הקהילה בברלין.
גדולה ועצומה הינה מורשתו הרוחנית אשר שרדה ממנו. הוא כתב וחידש בכל חלקי התורה תשובות ופסקים פירושים וחידושים עה"ת ועל הש"ס על כל חלקי הרמב"ם הטור והשו"ע כללים ומערכות דרוש וקבלה כן כתב הערות והגהות על ספרים רבים אך דא עקא שאך מעט מתורה גדולה ורחבה זו ראתה אור. הגהותיו על הש"ס נדפסו בתוך ש"ס ווילנא.
רבי אלחנן הענלי פיורדא-דיקלשפיהל [נפטר תשרי תקס"ג], מדייני מנהיים. החל משנת תקל"ו כיהן כרב ה"קלויז" במנהיים. בנו של הגאון רבי נתנאל פיורדא מדייני מנהיים (בנו של רבי זליגמן דיקלשפיהל, מדייני פיורדא וחתנו של רבי בנימין וואלף בעל ה"עיר בנימין").
[3], קכח דף, 15 ס"מ. נייר איכותי.
מצב טוב. כתמי זמן. כריכת קלף.
דורש לציון, דרשות ופלפולים, מאת רבי יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה'. יצא לאור על ידי בנו רבי שמואל עם הוספות ממנו. פראג, תקפ"ז 1827. מהדורה ראשונה.
בשער: חלק ראשון , אבל לא נדפס יותר.
בין דפי הספר למעלה מ-40 הגהות, חלקן ארוכות, בכתיבת ידו של הגאון רבי יהודה טעבלס, מגדולי דייני פראג המעטירה. חלק מההגהות נכתבו בלשון חריפה נגד ההוספות של בן המחבר: "הוא סברא כרסיות, ואין כאן מקצת קוש'…" "גם סברא זאת אינה כלום…" "כל האריכות הזה לענ"ד דברי הבאי…".
רבי יהודה טעבלס, מחשובי הדיינים בפראג בסביבות שנות התר', פרטים רבים אודותיו לא נודעו. אולם, ידועה תשובה ארוכה שנשלחה אליו מאת ידידו רבי שלמה ליעבן (תר"י) מגדולי רבני פראג. הגהותיו של הרב טעבלס סביב לשו"ת נודע ביהודה נדפסו על ידי מכון ירושלים תשנ"ח. משפחת טעבלס – משפחה מפורסמת וחשובה מחכמי פראג באותה תקופה. שהוציאה מתוכה רבנים ודיינים חשובים אנשי שם.
פו, [7] דף, 34 ס"מ.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. כריכה רופפת.
ספר מצות גדול – 'סמ"ג' לרבי משה מקוצי, עם חידושי רבי אליהו מזרחי ורבי אייזיק שטיין. ונציה, נדפס בביתו של דניאל בומברג, ש"ז [1547]. מהדורה נאה וחשובה, דפוס ראשון של חידושי ר' אייזיק שטיין.
בין דפי הספר מאות [!] הגהות, בכתב ידו של הגאון המקובל רבי אלעזר פרלס-אלטשולר, רובן מכילות הערות וחידושי רבו – המהרש"ל, על הסמ"ג. בחלק מההגהות ישנם שינויים מהנוסח המוכר כיום! אין צריך להרחיב על החשיבות העצומה שיש למשקל הדיוק בדברי אחד מגדולי הפרשנים שבכל הדורות – המהרש"ל. כבר לפני מאות שנים התחבטו רבים בשאלה איזה ספרים עמדו לפני המהרש"ל בעת שכתב את ספריו ואיזה לא, כהשלכה ישירה לפסיקותיו השונות. משקל רב עוד יותר יש ל הגהות כאשר ידוע לנו שנכתבו על ידי תלמידו בר הסמכא, אשר היה הראשון להדפיס את הספר ים של שלמה, עם תוספת משלו [!].
את ההגהות בספר יש לחלק לשני חלקים:
החלק הראשון על מצות לא תעשה. בחלק זה נמצאת עיקר חשיבותו התורנית של הספר: בדפים הראשונים מרוכזות למעלה ממאה הגהות מדברי המהרש"ל, אשר נכתבו כסדר על הדף בצפיפות. חלקן נכתבו בשינויי נוסח מהמוכר, וייתכן שישנן אף הגהות שאינן מוכרות לנו כיום. מחמת כמותן הגדולה ושינויי הנוסח הרבים, ניתן לראות את ההגהות כמעט כעין 'מהדורה' שונה עם פנים חדשות.
החלק השני על מצות עשה. בין דפי חלק זה מופיעות כמה עשרות הגהות, חלקן מאת המהרש"ל ומפרשים שונים, וחלקן מאת רבי אלעזר עצמו.
זהותו של המחבר מתבררת בוודאות מתוך הגהה בדף צט/2, בה הוא כותב על הפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו: "ובספרי הקדוש קנה בינה תמצא סודות נפלאים על שני הפסוקים ועיין שם". ואכן בספר מופיע קטע נרחב העוסק בביאור שני פסוקים האלו. הספר 'קנה בינה' העוסק בענייני קבלה, נדפס על ידי מחברו – רבי אלעזר הנ"ל, בעיר פראג בשנת שע"א.
בהגהה מעניינת בדף רלד/2 נכתב " ואני כתבתי בדבק טוב שלי שני פירושים וע"ש בשם מורי הגאון מהר"ר יואל אב"ד מקראקא נר"ו" . רבי יואל הנ"ל הוא כמובן רבינו הב"ח, שעבר לכהן בעיר קראקא בשנת שע"ט.
בדף י/1 נכתב " כן כתב מהרש"ל בחיבורו הגדול ים של שלמה במסכת ע"ז ". חיבור יש"ש הוא חיבורו החשוב ביותר של המהרש"ל, עליו עבד עשרות שנים בעיון כביר. המהרש"ל העיד על עצמו כי לא הניח שום ספר שלא למד בו לפני שסיים לכתוב את החיבור. מתוך שש עשרה מסכתות עליהן העיד תלמיד המחבר שיש להן פירוש, שרדו רק שבע מסכתות. למס' עבודה זרה לא ידוע כיום על פירוש. לפנינו עדות מכלי ראשון של תלמיד המחבר, כי במקור נכתב פירוש גם על מסכת זו!
ספר סמ"ג הוא אחד מספרי היסוד החשובים בארון הספרי היהודי. מסופר כי מרנא החפץ חיים ייעץ לבנו שילך להקפות בשמחת תורה עם ספר הסמ"ג, "שכן כל התורה כלולה בו".
חיבורו של המהרש"ל על הסמ"ג נקרא 'עמודי שלמה', והוא נדפס לראשונה בבאזל בשנת ש"ס, על ידי רבי אליהו לואנץ – ה'בעל שם מוורמייזא'.
***
רנ, [2], רנא-שיו דף. 31 ס"מ. חתימות עתיקות בשער, דהויות מאוד.
מצב הספר טוב. בשער שיקום אמנותי עם השלמת המסגרת בצילום. בשלושת הדפים הראשונים ועשרת הדפים האחרונים שיקום אמנותי בשוליים בלבד. כתמי זמן. כריכת עץ מחופה עור עתיקה עם סימני אבזמים ופינות מתכת. שדרה משוחזרת. נתון בקופסת עור חדשה.
ספר מגישי מנחה – חמישה חומשי תורה עם פירוש רש"י ופירוש מספיק בלשון אשכנז [באותיות צו"ר]. אמשטרדם, תפ"ה [1725]. עותק הגאון הקדוש רבי מנחם מענדלי מזאמשט, ראב"ד פרנקפורט בזמן בעל ההפלאה. חתימת יד קדשו ואלפי הגהות על כל התורה, שנכתבו לאורך שנים רבות. חיבור שלם שככל הנראה לא נדפס מעולם.
בראש השער מתנוססת חתימת יד קדשו הארוכה והמלאה של הגה"ק רבי מנדלי מזאמשט ראב"ד פרנקפורט: "לה' הארץ ומלואה, נאום הקטן מנחם מענדלי בן לא"א כש"ת כהר"ר איצק זאמשט יצ"ו, שנת תקל"ב לפ"ק".
לאורך כל חמשת החומשים מופיעות אלפי הגהות, העולות לכדי חיבור שלם על כל חמשת חומשי תורה. ההגהות מחולקות לשני סוגים: 'מראי מקום' – שנכתבו באותיות מרובעות; והערות – שנכתבו בכתיבה עגולה. (עבודה כבירה, שדרשה בשעתו בקיאות פנומנלית בכל התורה כולה). ככל הנראה שני סוגי ההגהות נכתבו בידי קדשו של הגה"ק רבי מנדלי מזאמשט. ייתכן שהגהות בודדות נכתבו בכתב יד שונה.
הגאון רבי מנחם מענדלי ב"ר איצק מזאמשמט [נפטר בשנת תקע"ה], תלמיד רבי ישראל ליפשיץ מקליווא. כיהן כדיין בית דינו של בעל ההפלאה בפרנקפורט ובהמשך כיהן כראב"ד פרנקפורט. היה ראש בית המדרש בעירו, שהוקם בבית שהקדיש הנגיד ר' לייב רייס.
פסקיו הרבים נדפסו בקובץ 'כרם שלמה' גליון קפב (תמוז תשנ"ו) והוא מוזכר פעמים רבות בספרי השו"ת. כן מובאים מכתבים ממנו בספר 'אור ישראל' מאת רבו (ראה צילום).
נולד לאביו הגאון רבי איצק זאמשט זצ"ל בן הגאון רבי משה יעקב זאמשט באס זצ"ל והיה נצר למשפחת זאמשט באס שהיו יושבים על מדין בפרנקפורט, ה"ה הגאון רבי מענדל ב"ר יצחק אביגדור באס זצ"ל תלמידו של הב"ח ושהיה אב"ד בפרנקפורט אחרי המהר"מ שיף זצ"ל.
ר"מ הלוי הורוויץ ז"ל בספרו רבני פרנקפורט מתוך כתובות מבית העלמין הישן, כותב אודותיו: "ה"ה הראב"ד המופלג מהור"ר מנחם מענדלי בן מהור"ר איצק זאמשט זצ"ל נפטר יום ב' עט"ב לאחר שהתפלל מנחה בציבור ונקבר למחרתו ט"ב תקע"ה לפ"ק פ"ט… גם היה ראש בה"מ של ר' ליב רייס ז"ל"
[2], רלח דף, 29 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. תעלות עש בודדות בדפים הראשונים. קרעים קלים וחיזוקים לשולי השער (וכמה דפים נוספים) ללא חיסרון משמעותי בטקסט. כריכה חדשה.
ראה גם:
קובץ ישורון, גיליון כ"ד – מכתב בו חתום רבינו ביחד עם בעל ההפלאה
קובץ בית אהרן וישראל, גיליון קנח – הגהות בכתי"ק רבינו על הפסיקתא מתוך אוסף האדמו"ר מקרלין
קטלוג ברומר – [רשימת] כת"י שבספריית ביהמ"ד לרבנים
כרך משניות, סדר טהרות עם פירושים. דיהרנפורט, תקמ"ג [1783]. עותק הגאון רבי יהודה בכרך, שנודע בהגהותיו על התלמוד הבבלי ועל המשניות, בשם 'נימוקי הגרי"ב' ו'הגהות הגרי"ב', שנדפסו בתוך רוב מהדורות הש"ס והמשניות עד לימינו.
בדף האחרון של הספר מופיעה חתימת יד קדשו של בעל ה'נימוקי הגרי"ב' (באותיות זעירות תחת הלולאות): "הקטן יהודה בכרך חונה בק"ק סייני יצ"ו נ"י" ובדף הראשון מופיע רישום בעלות של חמיו הקצין האדיר ר' ישראל מבורלין (ממנו הוא ירש ככל הנראה את הספר). לאורך כל כרך המשניות רשם הגאון רבי יהודה בכרך את הגהותיו המפורסמות, שנדפסו לימים בתוך כל מהדורות המשניות החשובות בשם 'נימוקי הגרי"ב'. החל ממהדורת וארשא, תרכ"א ועד לימינו אנו. רובן של ההגהות ארוכות עד ארוכות מאוד (ההגהה הראשונה היא בת למעלה ממאה מילים). סה"כ למעלה מ-600 שורות של הגהות. ככל הנראה לפנינו החיבור כולו על סדר טהרות.
הגאון רבי יהודה בכרך [תקל"ה-תר"ו], ממפרשי התלמוד המפורסמים ביותר, ומהבודדים שזכו שהגהותיהם נדפסו בתוך בתוך כל המהדורות הנחשבות של הש"ס והמשניות.
הגרי"ב היה רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין). ואמרו עליו שהוא בחר במכוון לכהן ברבנות העיירה סייני, הקטנה יחסית, בשל הזמן הרב שהותירה לו לכתיבת חיבוריו הנודעים.
שמו נודע בכל תפוצות ישראל, בשל הגהותיו לתלמוד הבבלי ולמשניות, בשם 'נימוקי הגרי"ב' ו'הגהות הגרי"ב', שנדפסו בתוך כרכי הש"ס והמשניות, החל ממהדורות ווילנא, תר"ם (ש"ס), וורשא, תרכ"א (משניות) ועד לימינו אנו. (ראה צילום מצורף של משניות 'זכר חנוך' – וגשל). הגהותיו בשם דומה נדפסו גם על: משנה תורה לרמב"ם, שולחן ערוך (אורח חיים ויורה דעה) ותורת חטאת לרמ"א.
אמו הייתה בתו של רבי חנוך הניך אב"ד קלווריה וזבלובדוב, מחבר "משפחת החנוכי" ובנו של הרב היסו"ד [הרב יהודה ספרא ודיינא], מראשי קהילת יהודי וילנה.
לפי עדות שמיעה שהביא הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ במאמרו על הדפסת התלמוד, היה ברשותו עותק של התלמוד בדפוס בנבנשתי שהיה בשימושו של הגאון מווילנה ועליו הגהות בכתב ידו, שונות מאלו שנדפסו על דפי התלמוד כ"הגהות הגר"א".
[1] רכג דף, 22 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. דף השער מנותק. כריכת עור עתיקה, מפורקת ובלויה.
ספר לבוש התכלת ולבוש החור מאת רבי מרדכי יפה, המכונה על שם סדרת ספריו – 'בעל הלבושים'. ספר יסוד שנדפס מספר פעמים בתוך עשרות שנים בודדות עוד בשנות הש', – תופעה כמעט חסרת תקדים. ויניציאה, דפוס בראגאדיני, ש"ף [1620].
בין דפי הספר מופיעות למעלה מ-350 הגהות בכתב יד, מאת חכמים איטלקיים לא מזוהים. מתוכן ההגהות ניכר כי מדובר ברבנים ופוסקי הלכות חשובים. נצטט מספר הגהות בעלות ענין: "דנתי לפני רבותי כמה פעמים על ההסיבה (בליל הסדר) שהם נוהגים באיטלי"א, כי ההסיבה שאנו עושים היא דרך חולים ולא דרך שמחה…". "ושמעתי מחכם אשכנזי טעם למה מצות ד' כוסות…". "מנהג הזה לאכול בער"ה בבוקר הוא מנהג רע ומר, כי ממנו יצאו כמה עבירות…".
במקום אחד מזכיר אחד הכותבים את הנהוג "כאן בוירונה". במקום נוסף מזכיר הכותב את ענין אכילת ה'צוקר' (-סוכר) בפסח וזיופיו, "ענשו פה וירונה סוחר שיה מזייף הצוקרו בקמח וחול. אבל הצוקרו… שעושים בוינציא, בפאנו, בעולם, – אין בהם שום חשש מקמח. וכן שמעתי מפי מגידי אמת שאם היו משימים קמח בצוקארו… הכל היה הולך לאיבוד…".
חתימות בדף השער: משה לוריא, שמואל כאבי, ורישומים נוספים באיטלקית.
סח; סט – רא, [2] דף. 35 ס"מ.
מצב בינוני. קרעים והדבקות בשולי עשרות דפים, חלקם פוגעים ומודבקים על גבי עשרות הגהות. כתמים ישנים. סימני שימוש רבים, עם בלאי וקרעים בשולי חלק מהדפים. כריכה ישנה משומשת ומשופשפת.
כתב יד, ארבעה עמודי חידושי תורה על הרמב"ם, כתובים בצפיפות רבה ועם זאת בצורה מסודרת. בכתב יד קדשו ובחתימתו (ארבע פעמים!) של גדול הדור הגאון הקדוש רבי מאיר אשכנזי אב"ד קונסטנטין, שמקובל שזכה לגילוי אליהו הנביא. כתיבה אוטוגרפית אופיינית. [קונסטנטין, המאה ה-18]. לא נדפס.
הגאון רבי מאיר אשכנזי שנחשב בדורו ל'גדול הדור', מניף את ידו בגאונות במערכות מפולפלות בדברי הרמב"ם בענייני: חמץ בפסח, קצירת תבואה לאחר הפסח, והשקאת שתי סוטות כאחד. את המערכה הראשונה פותח רבי מאיר: "רבים נתקשו בהבנת דברי רמב"ם… והוא נגד גמרא ערוכה… ואומר אני למצוא לו סמוכות, וממקום שבאו. וטרם איישב קושייתם, אמצא לו הוכחה גמורה מהא דאיתא…".
בקטע נוסף כותב רבי מאיר, שהיה תקיף וחריף כאביו היעב"ץ, כנגד רבינו המגן אברהם: "…רמב"ם תמוה ומייתי לי' בעל מגן אברהם בהלכות קריאת התורה… ומחזר למצוא ישוב ואוסיף קמחא… ולא נחית לחלוק הגמרא…".
למיטב בדיקתנו כתב היד כצורתו לא נדפס מעולם. הסוגיא הראשונה אינה מופיעה כלל בכתבים הידועים, ושתי הסוגיות האחרונות נדפסו לאחרונה בספר 'המאור הגדול' בנוסח שונה, וככל הנראה מתוך כתב יד אחר.
הגאון רבי מאיר אשכנזי , [תע"ז-תקנ"ה], בנו בכורו של רבי יעקב עמדין – היעב"ץ. כבר בהיותו בגיל צעיר הרביץ תורה ברבים במדינת פולין. בשנת תק"י נתמנה לאב"ד קונסטנטין שבוואהלין והיה נחשב ל"גדול הדור" במדינת ווהלין, ומכל רחבי המדינה פנו אליו במכתבי שו"ת .
פרק מיוחד הוא קשרי ההערצה ההדדיים של הגאון רבי מאיר אשכנזי עם הבעש"ט ותלמידיו. אף שתחילה היה מתנגד לחסידות, הרי שבעקבות מעשה התקרב לבעש"ט והבעש"ט אף התאכסן בביתו שבקונסטנטין, כמובא בספרי תולדות החסידות, שכאשר הגיע הבעש"ט לקונסטנטין הלך לבקר בביתו של הרב ואמר "כי הולך הוא לקבל את פני ארון ספרי הקודש" ועוד מעשיות-פלא, על גילוי אליהו הנביא שזכה לו, ועל פחדם של גדולי תלמידי הבעש"ט מקדושת נשמתו.
בשו"ת 'מים חיים' לרבי חיים הכהן רפפורט, נכד רבי מאיר אשכנזי מובא (חלק יו"ד, סימן כז) אודות מורה הוראה שהכשיר בניגוד לדברי הרמ"א, ושם נדפסה האגרת של גדולי מעז'בוז ובראשם הבעש"ט, והם פונים לרבי מאיר אשכנזי בתארים: "הרב המאור הגדול נ"י פ"נ כש"ק מפארים מו"ה מאיר נר"ו", ושם משיב להם רבי מאיר אף הוא בתארים מופלגים: "אלוף ביהודה ובישראל עושה חַיִל… ממציא מזור ותֶּרֶף לגבר אין-אַיִל… הרב המופלג המפורסם בש"ט [בעל שם טוב] מו"ה ישראל נר"ו".
[1] דף נייר כפול, ארבעה עמודים כתובים לכל גודלם בכתיבה צפופה. 16X10 ס"מ בקירוב. ארבע חתימות: לקראת סיום הסוגיא הראשונה (עמ' ב'); בסיום הסוגיא הראשונה (עמ' ג'); בסיום הסוגיא האחרונה (עמ' ד'). בתחתית עמ' ד' מופיעה שורה בודדת (סיום מכתב) שנכתבה בהיפוך, ושם מופיעה חתימה נוספת.
מצב טוב-טוב מאוד. קרעים זעירים בסימן הקיפול, נקבים זעירים בשוליים. קמטים וכתמים.
כתב יד המכיל כ-[46] שרידי דפים, ובהם העתקה מוקדמת של החיבור הקבלי הנודע 'גנת אגוז' מאת הרבי יוסף ג'קטילייא, מגדולי המקובלים הקדמונים. כתיבה אשכנזית, המאה החמש-עשרה.
הספר גנת אגוז נפוץ בחוגי המקובלים, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד בתורת הסוד. למרות זאת, הספר נדפס לראשונה רק בשנת שע"ה [1515] בעיר האנויא הגרמנית (עם הסכמת השל"ה הקדוש), קרוב ל-350 שנה לאחר חיבורו.
מבדיקה מדגמית נמצא כי כתב היד זהה לנוסח המצוי בדפוס ראשון, אולם הוא לא נבדק לעומקו, וייתכן כי יש בו שינויים (כמו בחלק מכתבי היד האחרים של ספר זה). ראה על שינויי הנוסחאות בספר, ב'גנת אגוז' מהדורת ישיבת החיים והשלום (ירושלים תשמ"ט), בהקדמה.
רבי יוסף גיקטילא [ח'-ס"ה], מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13. נולד בקסטיליה והיה תלמידו של רבי אברהם אבולעפיה, שאמר עליו בספרו 'אוצר עדן הגנוז': "והוא בלא ספק הצליח הצלחה מופלאה במה שלמד לפני, והוסיף מכוחו ומדעתו וה' היה עמו". והרחיב והפיץ את תורת רבו ברבים. בהיותו כבן 24 חיבר את ספרו גנת אגוז. ספרו שער אורה פותח בתשובה לשאלה מהם שמותיו של אלוה-ים, התלמיד השואל רצה לעשות שימוש מאגי בשמות, רבי יוסף ג'יקטיליה מנסה להניא את התלמיד מעשיית שימוש בשמות, וודאי שלא לצורך רווח חומרי.
[46] קטעי דפים, [3] מהם עשויים קלף. גדלים שונים.
מצב כללי בינוני-לא טוב, הדפים הוצאו מגניזת כריכה. בחלק מהדפים הטקסט אינו קריא כלל. קרעים וחסרונות טקסט.
כתב-יד גדול, העתקה מוקדמת של ספר 'אות נפש', והוא ביאור על פירוש הראב"ע על התורה. טירנא, המאה ה16 בקירוב.
כידוע, ביאור ה'אבן-עזרא' על התורה, נחשב לאחד מחשובי ספרי היסוד שבביאורי פסוקי התורה. דרכו הייתה לבאר את הפסוקים על דרך הפשט, כפי שהוא מאריך להסביר בהקדמתו לתורה. במקומות מסוימים קיצר, ודבריו נותרו כהים וסתומים, ועל ביאורו נכתבו עשרות ספרים לפרש את כוונתו. כתב יד זה עוסק כולו בביאור דבריו של רבינו ה'אבן-עזרא', תוך היצמדות לדרך הפרשנות המקובלת, בהבנה מעמיקה ולמדנות מופלגת, ושליטה מלאה במכמני התורה.
גדולי החוקרים מסופקים עד לימינו אנו בשאלת מחבר הפירוש. יש מהחוקרים שייחסוהו לרלב"ג, יש שייחסוהו לרבי ידעיה הפניני, ויש שייחסוהו לרבי אשר קרשקש.
העתקות מספר זה נמצאות בגנזי הספריות החשובות בעולם.
חיבור חשוב זה נדפס רק לאחרונה , (אחר שנת תשל"א), ע"פ השוואת העותק שלפנינו והעותק הנמצא בגנזי הבריטיש מוזיאום.
ישנם שינויים מהנדפס בספר .
בסיום החיבור חתם המעתיק: "הא-ל אשר זכני לכתוב זה הביאור, יזכני ולהגות וללמוד בו ובשאר ספרים בלתי שיעור, נאום יואל בר יוסף שלי"ט מק"ק טירנא".
114 עמ' כתובים. 20 ס"מ. כתיבה אוטוגרפית איטלקית מוקדמת. הגהות במספר דפים.
מצב בינוני-טוב. דפים עבים ואיכותיים. נקבי עש ישנים רבים. כתמי זמן. כריכה חדשה עם קופסת קרטון תואמת.
קובץ גדול של עשרות תפילות ותחינות המסוגלים לישועה, עם שמות קבלה. רובו המוחלט של כתב היד נכתב בעצם כתב ידו של זקן רבני גרמניה הגאון האדיר רבי יצחק דוב במברגר, אביה של משפחת הרבנים המפורסמת. [וירצבורג, נכתב ככל הנראה החל מסוף שנות הת"ק, ועד לשנות התר"ל]. יחיד בעולם!
'קבצים קבליים' שכאלו נפוצו מאוד בעיקר באיטליה ובקהלות עדות בני המזרח. נדיר למצוא תפילות קבליות שנכתבו במרכז אירופה. הקובץ שלפנינו נדיר במיוחד, שכן הוא אוטוגרף של אחד מגדולי רבני גרמניה, ונועד לשימושו האישי!
תוכן כתב היד:
'שם של ע"ב' – רשימה של עשרות פסוקים המכוונים לשם הארוך בן ע"ב אותיות ובסופה תפילה; מספר פסוקים נוספים עם תפילה לשמירה ממזיקים; קמיעות מספר מדרש תלפיות – לשמירה בדרכים, לשמירה מגנבים, להצלחה בעסקיו ועוד; 'ניתן לי מר' פייס וויינמאן פה – על המלחמות אשר עתה בעולם… נבחרו אלו המזמורים… ואחר לומר יהי רצון זה…'; תפילה מספר שערי ציון – 'טוב לאומרה קודם הדרוש שירצה לדרוש ברבים'; תפילה ביידיש 'לרפואת החולי…'; תפילה מספר שערי דמעה על חולי בר מינן; תפילה לראש השנה; תפילה לאריכות ימים, אשר נמצאה 'בצוואת הרב המאה"ג מה"ו מנחם מענדל בן הרב החסיד מוהר"ר שלמה זלמן רוטשילד…'; סגולות ורפואות מתוך ספר זכירה; 'תפילה כשישים ידו על הקטן' (ולצידה הערה חתומה מאת בנו רבי שמחה); רשימת 'המזמורים שאומרים בביהכ"נ בנתינת ס"ת חדשה'; קובץ פיוטים ותוכחות לימים נוראים; סדר וידוי בפירוט רב [8 עמ'!]; רשימת פסוקים מסוגלים לאמירה לאחר ברכת ציצית; תפילת הדרך עם נוסח ע"פ הקבלה; תפילה מספר דרך ישרה לאריכות ימים; אגרת המוסר הנודעת של הרמב"ן ששלח לבנו, ועוד.
בין דפי הספר מופיעים דפים בודדים שנכתבו ככל הנראה על ידי בנו רבי משה אריה: 'העתקות משו"ע של הרבני מוהר"ר משה יואל עטלינגר הלוי ז"ל מפישאך' [3 עמ']; העתקת מכתב מאת בעל המופת רבי אליהו גוטמכר מגריידיץ אל רמ"א [עמ' אחד].
הגאון רבי יצחק דוב במברגר [תקס"ח-תרל"ט] , היה מגדולי רבני גרמניה במאה ה-19. חיבר חיבורים חשובים בהלכה, בהם: "מלאכת שמים", "אמירה לבית יעקב", "מורה לזובחים", "נחלי דבש". כמו כן הדפיס לראשונה את כתבי רבי יצחק אבן גיאת בחיבור בשם "שערי שמחה".
הגרי"ד במברגר כתב בחייו תשובות רבות בהלכה, אך הורה שלא להדפיסם. לאחר פטירתו פנה בנו רבי משה אריה אל הנצי"ב מוולוז'ין ולרבי יצחק אלחנן ספקטור בשאלה האם יכול הוא לעבור על דברי אביו ולהדפיסם, ושניהם השיבו לו שלדעתם מותר להדפיס את התשובות. בחייו החל להעתיק ולערוך ספר בשם "נטיעה של שמחה", ובו התכתבות הלכתית בינו לאביו הגדול, אך לא הספיק להדפיסו בחייו. הספר נדפס בשנת תרפ"ח על ידי חתנו וממלא מקומו של רבי משה אריה – רבי יצחק זעקיל. תשובות נוספות שלו נדפסו במאספים שונים, ומאוחר יותר קובצו כולם בשלשת כרכי השו"ת "יד הלוי".
[62] עמודים בכתב ידו של הגרי"ד, ועוד [4] עמודים ככל הנראה בכתב ידו של רבי משה אריה. (ייתכן וקטעים בודדים מהכרך נכתבו בידי אחד מבני הגרי"ד). 15 ס"מ. כתב היד זוהה על ידי מומחה שהתעסק רבות בכתבי משפחת הרבנים במברגר.
מצב כללי טוב. סימני שימוש. חסרון גדול בדף אחד. קרעים קטנים ומעט בלאי בשולי מספר דפים. הכרך מכיל (במקור) בנוסף לכתב היד עוד עשרות דפים ריקים. כריכת עור חדשה נאה.
פנקס בן [78] עמודים בכתב ידו של הגאון רבי פילטא עפשטיין סגל – תלמידו וסגנו של רבי ידידיה טיאה וייל, עם חידושים ודרושים לפי סדר פרשיות התורה ומועדי השנה משולב בחידושי ש"ס והלכה. בכתב יפה וברור, עם סלסולים קליגרפים נאים. בסופו תוכן עניינים.
כתב היד מתוארך במספר מקומות, לאורך חודשי שנת תקס"ד.
מקור כתב היד הינו מ ספרייתו של המקובל הקדוש רבי זעקיל ליב וורמסר ה'בעל שם' ממיכלשטט , ועבר בירושה אצל צאצאיו עד זמננו.
בכתב-היד שלפנינו מוזכרים מספר פעמים רבנים חשובים:
בדף 27 – " אמנם שמעתי בשם הגאון מה"ו נתנאל ווייל ז"ל… "
בדף 33 ע"ב – " ושמעתי מפי הגאון מה"ו משה נר"ו בן הגאון המפורסם מה"ו שמואל אבדק"ק אמשרטם (!)…"
בדף 38 – " ושמעתי בשם הגאון מה"ו יוסף שט"ה… " [- הוא רבי יוסף שטיינהרט אב"ד פיורדא, מח"ס שו"ת 'זכרון יוסף', פיורדא תקל"ג].
הגאון רבי פילטא ב"ר משה סג"ל ליבולד – עפשטיין . נולד באופנבאך בשנת תק"ה למד בפפד"מ פיורדא ופראג. תחילה כיהן כמלמד פרטי בפפד"מ ואח"כ אב"ד ור"מ בקלויז של מודל בקרלסרוהא. בזמן מסויים גם היה לסגן לרב העיר הג"ר ידידיה טיאה ווייל. הקים בית דפוס תחילה בראשטט ואח"כ בקרלסרוהא יחד עם גיסו ר' ליב ב"ר משה ווירמש. שם פרסם את ההגדה של הגרי"ט וייל "מרבה לספר". וגם נהיה למחותנו כשבנו הג"ר אברהם ווייל אב"ד זולצבורג נשא את בתו. משנת תקנ"א כיהן כשלשים שנה כאב"ד ברוכזאל במדינת באדן בגרמניה, עד לפטירתו בגיל 76 בשבת חוה"מ פסח י"ט ניסן תקפ"א נקבר בבית הקברות של אובר-גרומבאך.
39 דפים ממוספרים, [78] עמודים כתובים. 33 ס"מ.
מצב בינוני, כתמים, קרעים וחסרונות רבים בדפים הראשונים והאחרונים. לא כרוך, דפים רבים מנותקים.
כתב יד על קלף – שני עמודים מתוך ספר עמודי גולה, או בשמו המוכר יותר: ספר מצות קטן – סמ"ק. חיבורו החשוב של רבינו יצחק מקורביל. כתיבה אשכנזית אופיינית. אשכנז-צרפת, המאה ה-14.
הקטע שלפנינו מכיל את מרבית אות פ"ט (מהדורת ניו-יורק תשי"ט, עמ' מח-נא). בכמה מקומות ישנם שינויים מהנדפס, לעיתים שינויים חשובים. לדוגמה, בנוסח הנדפס (מהדורת נ"י, עמ' מח): "והר"ר אליעזר ממיץ אוסר, וכן רבינו מאייברא".
לפנינו: "וה"ר שמשון ממיץ [ורבינו/ורבותינו] [מא]יורא אוסרין".
ספר עמודי גולה – הסמ"ק היה מהספרים הנפוצים ביותר בערי אשכנז בתקופת הראשונים. על המנהג להעתיקו על קלף מציין מרן החיד"א: "ושלח הספר לכל בני הגולה שיעתיקוהו… ודין גרמא שבאשכנז יש הרבה סמ"ק על קלף… " (שם הגדולים, מערכת ספרים אות ע). הספר נדפס שלוש פעמים במאה ה-16! מלבד דפוסים מאוחרים יותר.
[1] דף קלף, [2 עמ' כתובים]. 19.5X14.5 ס"מ. הוצא מגניזת כריכה.
מצב בינוני. חלק מהדיו קשה לקריאה.
"איש גאון גדול ומופת הדור בא לארצינו" (החת"ס על רבינו)
ספר קצות החושן, חלק שני. הספר הלמדני הנודע ביותר בכל הזמנים. מאת גדול גאוני גליציה הגאון רבי אריה ליב הלר הנודע כ'בעל הקצות החושן' (בעגה הישיבתית: "הַקְצוֹית"). מהדורה ראשונה. לעמברג, תקנ"ו [1796]. חסר שער.
העותק האישי של גאון הגאונים רבי צבי הירש חריף (הלר) בעל הטיב גיטין, מגדולי גאוני גליציה בדורו של הקצות החושן. לאורך כל הספר מופיעות הגהות רבות [כמאה ועשרים שורות!] בכתב יד קדשו של רבי הירש חריף. בהגהות מוזכרים רבים מגדולי הדור והדורות הקודמים, ביניהם: מחנה אפרים, שב יעקב, שו"ת פני משה ועוד. ההגהות לא נדפסו בספרו טיב גיטין ובשאר ספרי הרצ"ה חריף ולמיטב ידיעתנו לא נדפסו מעולם.
כידוע, כשיצא לאור הספר 'קצות החושן' הוא הרעיש את העולם בגאונותו. עד שבעל ה'נתיבות המשפט' חיבר את חיבורו הנודע כהשגות על ספר קצות החושן (בתגובה חיבר ה'קצות' את החיבור 'משובב נתיבות' כתשובה על השגותיו של ה'נתיבות', אשר בתורו חיבר את ה'יאיר נתיב' כתגובה על תגובתו של ה'משובב נתיבות', אולם זה נדפס כבר לאחר פטירתו של 'הקצות').
לפנינו עשרות הגהות בלתי ידועות על ה'קצות', מאת רבי הירש חריף – מענקי הדור המפורסמים ביותר. ביניהן הגהות ארוכות המתפרסות על פני שורות רבות כל אחת. הגהות שבוודאי יעוררו עניין רב בהיכלי הישיבות והכוללים, שהספר קצות החושן הוא מהספרים העיוניים החשובים והנלמדים ביותר בישיבות.
רבי צבי הירש הלר [נודע בכינויו: רבי הירש חריף; ה'תקל"ו-ה'תקצ"ה], היה ראש הישיבה בברודי ורבן של בריגל, אונגוואר, בוניהד ואובן ישן. נודע בספרו 'טיב גיטין'.
נולד בזמושץ' שבפולין להינדל ולרבי אריה לייב הלר ראש בית הדין בזמושץ' ולימים ראש בית הדין בראווה. מרבותיו: הגאון רבי יעקב אורנשטיין בעל הישועות יעקב. ורבי שלמה קלוגר שהיה תלמיד חבר שלו.
על חשיבותו של רבי הירש חריף תעיד העובדה שלמרות שהוא היה מה'מתנגדים' לחסידות, הוא נמנה בין המסכימים על ספר החסידות 'מאור ושמש' שאת מחברו הוא מכנה, אגב, בתיאורים מופלגים: "כבוד ידידי… קדוש יאמר לו (!) מו"ה קלונימוס קלמן הלוי".
בשנת ה'תקע"ט (1819) התמנה כראש הישיבה בברודי. אולם בשל עלילה גורש מן העיר בידי השלטונות. היגר להונגריה והתמנה כרבה של אונגוואר. שם ייסד את ישיבת אונגוואר שברבות השנים הייתה לאחת הישיבות הגדולות בהונגריה.
בין תלמידיו נמנו גדולי הדור: רבי משה טויבש מיאסי, האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא, רבי שלמה גנצפריד בעל 'קיצור שלחן ערוך' ועוד רבים.
החתם סופר העריכו מאוד והוא מכתירו בתארים: ה"גאון הגדול", "נר ישראל", "פאר הדור", "שכל ספרי צדיקים פתוחים לפניו רוחב לבו כפתחו של אולם בסברות עמוקות וישרות". (ראה שו"ת חת"ס, אבהע"ז תשובה צד), וכשהגיע להונגריה כתב החתם סופר לקהילות הונגריה "איש גאון גדול ומופת הדור בא לארצינו וברוכים המה האנשים אשר יזכו בו". החתם סופר נשא את אלמנתו לאחר פטירתו.
חיבר ספרים רבים ספר "טיב גיטין", "שו"ת טיב גיטין", "תפוחי זהב", קונטרס הגאון ר' צבי חריף זצ"ל, "חדושי ושו"ת הר"צ חריף". (ראה אודותיו, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב' 665-671).
סטפנסקי, ספרי יסוד 185
[1], קיא, [3] דף. 33 ס"מ. חסר שער.
מצב טוב. כתמי זמן. מעט תעלות עש. בלאי קל בשוליים הלבנים של הדפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה משוקמת, קרעים בשדרה.
כרך עב כרס של דרשות ממחבר שזהותו לא הובררה לנו. הכותב מרבה להביא מדברי האלשיך וכן מספר תפארת יהונתן להגר"י אייבשיץ.
מאידך הוא מביא גם מדבריהם של ראשי המשכילים משה מנדלסון ונפתלי הירץ ווייזל (ראה דפים 36-37, ובדפים המסומנים של פרשת במדבר), דבר שהיה מקובל אצל חלק מרבני גרמניה וליטא (ראה קובץ בית אהרן וישראל, מז, עמ' קמו-קמט).
כיתובים בכתב היד (דף 44/ב): "המופלא בתורה הבקי… כקש"ת אברהם במ' מרדכי ז"ל פריעדלענדער נ"י… פה ק"ק אסטראווא, יום ה' ד' דחוה"מ סוכות תר"ח לפ"ק". בדף 102/ב מוזכרת העיר ברעסלוי בתוך כיתוב ביידיש.
בדף 11/ב: "ושמעתי תירוץ נחמד מאדונינו הרב אב"ד ז"ל" [?].
כפי הנראה, החיבור לא נדפס.
144 דף. 20 ס"מ. רוב הדפים במצב טוב. מספר דפים משוקמים. כריכת עור חדשה.
כרך הכולל שני חיבורים שונים בכתב ידו של הגאון רבי גבריאל נפתלי הירש ליפמן אב"ד אַוּרִיךְ וקִיסִינְגֶן, בעת שלמד בישיבת פיורדא המפורסמת, אצל אדירי התורה הגאונים רבי יהודה ליב הלברשטאט ראש הישיבה, ורבי וואלף המבורג אב"ד פיורדא. תקפ"ב-תקפ"ד.
החלק הראשון מכונה 'קיבוץ חידושי תורה', והוא כולל [52] עמודים עם שער מיוחד, שם חתם הכותב את שמו – " הק' והצעיר גבריאל נפתלי הירש בלא"א כ"ה זיסל מק"ק אמעלסדארף יצ"ו, לע"ע פה ק"ק פיורדא […] על הישיבה. היום יום השישי, שמונה ועשרים יום לחודש השישי, ה בינ נ י וא צ רה ת ורת ך לפ"ק" [= תקפ"ב].
חלק זה כולל כ[14] מערכות למדניות בחלקי הש"ס השונים, ששמע הכותב מאת רי"ל הלברשטט ור"ו המבורג. בראש כל מערכה נכתב שמו של מוסר השיעור, ותאריך.
החלק השני מכונה 'אסיפת חדושי אגדתא – מקראי קודש, הספדים ומדרשים, על נכון מבוארים ומפ[ו]רשים'. הוא כולל [53] עמודים עם שער מיוחד. נכתב בשנת ' לישראל הוא ' [= תקפ"ג].
חלק זה כולל הספד ארוך [כ6 דפים!] שנשא רבי זלמן בער 'ראש בי"ד הצדק' על פטירתו של רבי יעקב שמואל אב"ד שווארצוואלד וקראפפעלד, הספד שנשא רבי יהודה ליב הלברשטט על פטירתו של רבי זלמן בער ראש בי"ד דקיהלת פיורדא, הספד שנשא רבי יהושע משה ראש בי"ד דקהילת פיורדא על פטירתו של רבי הירץ שייער אב"ד מיץ, חדושי תורה על פרשיות התורה ועוד. בדף [א] מובאת קושיא, ועליה תירוץ נפלא "בשם אב"ד דק"ק פוזנא…" – הוא הגאון האדיר רבי עקיבא איגר. מרבית ההספדים מתוארכים, ובחלקם נוספו פרטים היסטוריים על הנפטר. בסוף חלק זה שיר ומספר דפים ביידיש.
רבי גבריאל נפתלי הירש ליפמן [תקס"ה-תרכ"ד], מתלמידיו הקרובים ביותר של רבי וואלף המבורג (אוה"ב). רבי וואלף מזכיר אותו בספריו מספר פעמים בשבחים מופלגים על אף גילו הצעיר. כיהן ברבנות בעיר אַוּרִיךְ ולאחר מכן בעיר קִיסִינְגֶן. התפרסם רבות בשל מחקרו המעמיק בתורתו של רבי אברהם אבן-עזרא, ואף ערך והוציא לאור ספרים רבים ממנו.
רקע: ישיבת פיורדא הייתה אחת הישיבות החשובות ביותר בזמן ההוא. ידוע שאף מרן ה'חתם סופר' שקל להעביר את ישיבתו לפיורדא ולאחדה ביחד עם הישיבה דשם. הכרך שלפנינו נכתב בין השנים תקפ"ב-תקפ"ד. באותה העת התחוללה מלחמה עזה ונוראה כנגד התנכלויות הרפורמים ומוסדות השלטון כנגד עצם קיום הישיבה. בחודש תמוז תקפ"ד הצליחו הרפורמים לשכנע את הממשלה לסגור את הישיבה, והוצא צו רשמי המורה לסגור לאלתר את הישיבה באופן מוחלט. על התלמידים הוטל להישאר ב'מעצר ביתי', והתלמידים שאינם תושבי פיורדא נדרשו לעזוב את העיר. לבסוף, לאחר התערבות ישירה של הברון רוטשילד, בוטל צו זה. על הישיבה ראה: הישיבה הרמה בפיורדא, (בני ברק תש"ע). על פרשיה זו מובא בהרחבה בכרך ג'.
בתחילה רשם רבי גבריאל את דברי התורה על גבי ניירות מזדמנים, וכתבם לפי מרוצת הבנתו, בצורה לא מסודרת. ולאחר זמן מה הוא ערך וסידר את הכתבים לכדי ספר מוכן, מוגה ומנופה, בכתב נאה ומאיר עינים. לפנינו הכרך המוכן, ובין דפיו נשתמרו [10] עמודים מן הכתיבה הראשונית.
21.5 ס"מ. הכרך כולל סה"כ [115] דפים כתובים. הכל קריא.
מצב בינוני-טוב. כתמי זמן. תעלות ונקבי עש, (עם פגיעת טקסט קלה), בעיקר בתחילת הספר ובסופו. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה מקורית פשוטה. פגומה מעט.
כתב יד ארוך ושלם בן [166] עמודים כתובים, המכיל חידושי תורה ומערכות ארוכות בעיון עמוק בסוגיות חושן משפט, תוך התעסקות רבה בספרי היסוד של חלק זה – הסמ"ע, הש"ך והאורים ותומים. בדפים רבים מופיעות הגהות, אף הן בכתב ידו של המחבר. [פרנקפורט דמיין ועוד, שנות התק"מ והלאה]. לא נדפס מעולם.
רובו המוחלט של כתב היד זוהה בוודאות ככתב ידו של גדול רבני גרמניה, מורנו רבי אברהם בינג, שריד לדור הענקים – ההפלאה, הנשר הגדול רבי נתן אדלר, מרנא החתם סופר ועוד.
זוהי תגלית תורנית מן המעלה הראשונה, שריד נדיר לחידושיו הרבים של המחבר. רבי אברהם היה כותב פורה וישנן מסורות על חיבורים רבים שכתב, אולם במצוקות הזמנים אבדו ונתעלמו מן העין. מחיבוריו נדפסו עד היום רק הגהותיו על שני חלקי שו"ע.
רבי אברהם בינג התחיל לרשום את הפנקס בעת שהותו בפרנקפורט. באותה התקופה שימש כאחד מן ראשי הישיבה וכדיין בבית דינו של בעל ההפלאה, והכיר את הנער הצעיר "משה סופר", לימים מרנא החתם סופר. נראה כי הכרך וכן ההגהות נכתבו לאורך עשרות שנים.
כמעט ואין בנמצא לגלות חיבור שלם ומושלם של אחד מגדולי הרבנים, העוסק בנושאים הנלמדים אין קץ בכל בית מדרש. כתב היד שרד בשלימות מלאה וניתן לקריאה וכמובן אף הדפסה. נקל לשער, שבאם כתב היד היה נדפס בזמנים עברו, היה נהפך לאחד מספרי היסוד בחלק חו"מ.
רישומים בדף המגן: "הפנקס הלז שייך להחריף הגדול בתורה מהור"ר אברהם בינגא"; "זה הפנקס שייך להחכם הרבני מופלא ומופלג בתורה… מפואר ומהולל מוהר"ר אברהם בינגא נרו יאיר…"; "פראנקפורט, יום.. ח' מרחשון תקמ"[?] לפ"ק".
בכמה מקומות מראה המחבר את כוחו התורני:
אודות הסוגיא בפסחים דף ב' ע"א: "ונ"ל, דממת[יבי] הבוקר אור והאנשים שולחו ועד מיתיבי ר"י אומר בודקין דף ע"ב – כולה היא מן הגאוני'… ואל תתמה כי אמינא לך דבר חדש כזה, כי מצינו כן [אצל] הריטב"א… וכן נר' ברור" (עמ' 47).
"ומה שרוצה האו"ת [-האורים ותומים] לתרץ בב' אופנ[ים] ע"ש, כל הרואה יראה שהם סברות בדויות מלב ואינו במשמעות לשון הרשב"א" (עמ' 20).
במספר מקומות (עמ' 57; 62; 68) מזכיר את הגהותיו על השו"ע. הגהותיו על ארבעת חלקי הטור הינן נחשבות ובעלות משקל, בין היתר מחמת שהעתיק בתוכן גם את הגהות רבו רבי נתן אדלר. ההגהות על אורח חיים נדפסו בשם 'זכרון לאברהם (פרעסבורג תרנ"א). על יורה דעה נדפס בשם 'שלמה לאברהם' (ירושלים תשנ"ב). לפנינו תיעוד של הגהותיו על חלק חושן משפט.
הגאון רבי אברהם הלוי בינג – ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא [תקי"ב-תר"א] , היה מגדולי רבני יהדות גרמניה במאות ה-18 וה-19, רבה של מדינת וירצבורג בחבל פרנקוניה שבממלכת בוואריה. מרא דאתרא, אב"ד, פוסק וראש ישיבה. על תלמידיו נמנו רוב רבני נסיכויות גרמניה באזור מזרח הריין במאה ה-19 ומהם אף שימשו ברבנות ברחבי אירופה, ומראשי היישוב הישן בארץ ישראל.
עוד בנעוריו נחשב כעילוי מבריק וזכה להערכה רבה מרבני עירו. בתחילה למד תורה מפי רבי אביש פרנקפורטער, אולם את עיקר לימודו עשה בצילו של המקובל רבי נתן אדלר, בו ראה את רבו המובהק. גם שם תפס רבי אברהם מקום של כבוד ונחשב בקרב לומדי הישיבה ומדפיסי ספרי רבו, כ"אחד המיוחד מתלמידי רבנו", שני רק לתלמידו המפורסם מרן החת"ם סופר.
בשנת תקל"ח (1778), מונה לר"מ בישיבה ודיין בבית דינו של בעל ה"הפלאה" רבי פנחס הלוי איש הורוביץ, וזאת בגיל 26 בלבד. אז החלו להסתופף סביבו ראשוני תלמידיו ושמו התפרסם ברחבי העולם התורני. באותה תקופה המשיך לקבל תורה בבית רבו רבי נתן אדלר ואז התיידד עם החת"ם סופר שהיה צעיר ממנו בכעשר שנים. חברות זו נשארה עד סוף ימיהם, והחת"ם סופר מביאו הרבה בתשובותיו ובחידושיו ובמכתביהם הם מכנים זה את זה "חברי". אם כי, החת"ם סופר ראה בו את אחד מרבותיו.
בשנת תקנ"ו (1796), נבחר הרב בינג לשמש כרב הראשי ואב"ד של המדינה, שמנתה למעלה ממאה יישובים וקהילות. בתקופה ההיא דנו בתי הדין הרבניים שברחבי האימפריה הרומית הקדושה בכל הסוגיות המשפטיות בתוככי הקהילה היהודית כולל דיני ממונות. ידיו של הרב ובית דינו היו מלאות עבודה, ופסיקותיו עשו להן שם גם בקרב הקהילייה המשפטית הכללית והשלטונות, שאף שיגרו אליו מכתבי הערכה על טיב פסקיו. כעבור שלוש שנים ממינויו כאב"ד, העניק בית המשפט העליון של המדינה הכרה רשמית לכל פסיקותיו של בית הדין בהיידינגספלד למפרע, ומכאן ולהבא.
תקופת וירצבורג.
בשנת תקצ"ו (1836) זימנה ממשלת בוואריה לעיר וירצבורג רבנים ואנשי ציבור מרוב קהילות פרנקוניה התחתית על מנת לדון בשאלת האמנציפציה של היהודים. עקב מצבו הבריאותי הרופף נבצר מהרב בינג להשתתף באספה והוא ביקש את נמען המכתב שלפנינו – הרב יצחק דב במברגר למלא את מקומו ואף הנחה אותו מניסיונו בדרכי המאבק מול פורקי העול למיניהם.
מתלמידיו המפורסמים: הרב יצחק דב הלוי במברגר – ממשיכו ברבנות וירצבורג והרב יעקב אטלינגר – אב"ד אלטונה, בעל "ערוך לנר". על מצבתו שבווירצבורג נחקק: "גאון ומורה, אלוף התורה / מלחמתה לחם, קדוש מרחם / עלה לגבוהים, מלאך אלקים / בסוד העליונים, שם עדן גנים".
ראה אודותיו בארוכה במאמר "הגאון רבי אברהם הלוי בינג וישיבתו בווירצבורג" מאת רבי יהודה הורוויץ שליט"א, בתוך: 'ירושתנו' ח (ירושלים, תשס"א), עמ' תש"ס-תשפ"ה.
מצורף אישור מהמומחה הנודע רבי יהודה הורוויץ שליט"א, הבקי בתורות וכתבי רבני גרמניה.
166 עמודים כתובים. דפים בגדלים שונים – 26 עד 22 ס"מ.
רובו המוחלט של החיבור הנו בכתב ידו של הגר"א. עמ' [38-41] וקטעים מעמ' [42-43 ו-138] נכתבו בידי כותב נוסף, אינו מזוהה. כפי הנראה ישנם עוד מספר קטעים בודדים אשר נכתבו בידי כותב נוסף. בעמ' [79] חתימות "הק' אנשיל, הק' איצק".
מצב כללי טוב. דפים וקונטרסים מנותקים ומנותקים חלקית. כתמי זמן וסימני שימוש. בלאי וקרעים קלים בשולי חלק מהדפים. כריכה עתיקה, מנותקת ופגומה.
כרך כתב-יד, חידושי תורה על סוגיות הש"ס – מתורתו של הגאון רבי חיים דייטשמאן אב"ד טרעביטש וקעלין. יתכן הוא כתב ידו של תלמידו בעל ה"כסף נבחר".
לפנינו כרך כתב-יד שנכתב על ידי אחד מתלמידיו של הגאון רבי חיים דייטשמאן אב"ד טרעביטש וקעלין. בכתב היד מובאים דברי תורה רבים בשם רבי חיים דייטשמאן, ואף התכתבויות הלכתיות שלמות בנושאים מגוונים, בו התלמיד הכותב מעתיק את דברי רבו.
לכתב היד שלפנינו חשיבות גדולה, משום שדברי תורתו של רבי חיים דייטשמאן לא באו בדפוס עד היום.
אל כתב היד מצורפים עוד 5 דפים בכתב יד מאת כותבים שונים. בחלקם הגהות וקושיות על הספר "הורה גבר" על מסכת הוריות (שחיבר הגאון רבי בצלאל רנשבורג).
הגאון רבי חיים דייטשמאן (תק"כ-תקצ"ז) היה תלמידם של הגאונים רבי נתן אדלר ובעל ה"מחצית השקל". כיהן כאב"ד ור"מ בערים הרשיץ, גביץ', טרעביטש וקעלין. מבין תלמידיו נמנו הגאונים רבי ברוך גויטיין בעל ה"כסף נבחר" וה"כתב סופר".
כט דף. 23 ס"מ.
מצב טוב. כתמים. כריכה פשוטה ישנה.
אסופת כתבים, ובהם חידושים על סוגיות הש"ס ורמב"ם, וביאורים על פרשיות ומועדים והגדה של פסח.
בתחילת בכתב היד מצוין תאריך הכתיבה: "הבוקר אור יום ב' ט כסלו תקפ"ב [1822]", אך נראה לפי הדפים והסגנון שכתיבת החידושים נמשכה זמן רב.
זהות הכותב אינה ידועה לנו, אך אין ספק שהכותב היה אדם גדול ורב בקהילתו. לדוגמא: הדרושים לשבת שובה, יום כיפור ודרוש פתיחה לתורה – נראה שנאמרו בפני בני קהילתו. על גבי דף אחד מופיעה תשובה על שאלה שנשאל. בדף אחד הוא מציין שהאריך בדבריו במקום אחר, ובמקום אחד כותב ראיתי בכתב יד אחי הגאון זצ"ל וכן מוזכר בכתב היד 'תשובות חתם סופר'.
[112] עמ', גדלים משתנים.
מצב כללי טוב. הדפים אינם כרוכים.
מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ
גיליון גדול, המחולק לארבעה עמודים כתובים בעצם כתב יד קדשו של גדול גאוני דורו הגאון רבי משה שיק – הנודע בשמו המהר"ם שיק. בעמודים אלו רשם המהר"ם שיק את חידושי רבו הגדול מרן ה'חתם סופר' על מסכת נדרים. [פרשבורג, שנות התק"פ לערך].
הגאון רבי משה שיק גדול תלמידי החתם סופר [המהר"ם שיק; תקס"ז-תרל"ט], אב"ד ירגין וחוסט וראש הישיבה שם, תלמידו המובהק של ה'חת"ם סופר', אשר היה מכנהו בחיבה “מיינער ארון ספרים". לא היה שיעור או דרשה שלא הזכיר קודם מתורת רבו ופנקסים מיוחדים היו לו בהם רשם מכל מה ששמע רבו, או העתיק מחידושיו. בשנת התקצ"ח, בהיותו בן 29 בלבד התמנה המהר"ם שיק לרב העיר ירגין, הסמוכה לפשרבורג בהמלצת החתם סופר. המהר"ם שיק היה מנהיגה של יהדות הונגריה אחרי ה'חת"ם סופר'. בדרך רבו עמד בפרץ וגדר גדר מפני הרוחות החדשות שנשבו באותם ימים. לאחר פטירתו ספדו לו "ממשה (החת"ס) עד משה (המהר"ם שיק) לא קם כמשה". ספריו – שו"ת וחידושי המהר"ם שיק מפארים את כותל המזרח של הספרות התורנית שבכל הזמנים (ראה החתם סופר ותלמידיו עמ' שסב-שסט).
[2] דף (גליון גדול מקופל ובו 4 עמ' כתובים). 24 ס"מ.
מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. דהיית דיו קלה.
החידושים שבכתב היד שלפנינו הם על הדפים כז-כח ממסכת נדרים. החידושים נדפסו בחידושי החתם סופר על מסכת נדרים. בנוסח שלפנינו ישנם שינויים קטנים מהנוסח הנדפס.
בעמוד השלישי נכתב: " וכן נדפס בשמי תשובה". תשובה זו נדפסה בחיי החתם סופר בסוף ספר חידושי הרמב"ן שנדפס בפראג תקפ"ו. לפי זה מסתבר שהדפים שלפנינו נעתקו בשנת תקפ"ו או תקפ"ז, מכיון ומהר"ם שיק למד בישיבת פרשבורג עד לנישואיו בשנת תקפ"ז.
רבי משה שיק – המהר"ם שיק [תקס"ז-תרל"ט], אב"ד ירגין וחוסט וראש הישיבה שם, תלמידו הגדול והמובהק של ה'חת"ם סופר', אשר היה מכנהו בחיבה “מיינער ארון ספרים". בהיותו בן 20, נישא לגיטל, בת דודו הנגיד פרץ פראנקל, ועבר לגור בבית מגוריו בעיר האליטש. בשנת התקצ"ח, בהיותו בן 29 בלבד התמנה הרב שיק לרב העיר ירגין, הסמוכה לפשרבורג בהמלצת החתם סופר. הקונטרס שלפנינו נכתב באותן השנים בהן דר בהאליטש. המהר"ם שיק היה מנהיגה של יהדות הונגריה אחרי ה'חת"ם סופר'. לאחר פטירתו ספדו לו "ממשה (החת"ס) עד משה (המהר"ם שיק) לא קם כמשה". ספריו – שו"ת וחידושי המהר"ם שיק מפארים את כותל המזרח של הספרות התורנית שבכל הזמנים.
[2] דף (גליון גדול מקופל ובו 4 עמ' כתובים). 23 ס"מ.
מצב טוב. כתמים ובלאי.
"ואתמול עשיתי מעשה שקראתי… נתנאל בן צוער ואני סיימתי נחשון בן עמינדב…" (מתוך 'פרשת הנשיאים' בכתב היד)
שני עמודים מתוך ספר הסגולה הנודע 'משניות קומרנא', המכילים כאלף וחמש מאות מילים (!) בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק סאפרין בעל ה'היכל הברכה' מקומרנא – מגדולי האדמו"רים שבכל הדורות.
מלבד ערכם ההיסטורי הרב של העמודים שלפנינו, כאוטוגרף המקורי של ספר הסגולה החסידי המפורסם, הרי שהם מהווים גם קמיע חסידי של ממש המסוגל לעשירות, לזיווג ולזרע של קיימא. הקטעים שלפנינו הינם מתוך פרק ה' שבמסכת 'מעשר שני', הפרק העוסק בפרשת המעשרות, הכוללת את ברכות התורה החשובות ביותר: "השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך ישראל, בבנים ובבנות
, בטל ומטר ובוולדות בהמה,
כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש" (פרק ה' משנה י"ג), הפרשה ממנה דורשים חז"ל את הברכה המפורסמת לעשירות: "עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר"! ובעקבות זאת מופיעה פעמים רבות בכתב היד שלפנינו, המילה הסגולית: "ברכה" – בעצם כתב יד קדשו של ה"היכל הברכה".
באמצע כתב היד שלפנינו, כותב ההיכל הברכה אודות פרשת הנשיאים, והרבי מצטט בכתב יד קדשו מילים מתוך הפרשה עצמה וגם את שמותיהם של כמה מהנשיאים. מאורי החסידות גילו לנו שקריאת "פרשת הנשיאים" (ובוודאי כתי"ק של אחד מצדיקי הדורות העוסק בפרשה זו) מהווה סגולה לעשירות, ובבתי הכנסת החסידיים מחירה של עליה זו של פרשת הנשיאים מרקיע שחקים. כמו שנכתב בספר אגרא דכלא לבעל בני יששכר (פרשת פקודי): "והנראה על פי מה שקבלנו… ימי הקרבת הנשיאים, המה כח כללי לי"ב חדשי השנה, כל יום רומז לחודש שלם, כן שמענו מכבוד אדמו"ר הרב הקדוש מוה"ר מנחם מענדיל (מרימנוב – שר הפרנסה) זצ"ל". גם רבי נחמן מברסלב בספר המידות (ערך חיתון) כתב: "מי שקשה לו למצוא זיווגו – ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים". ואפילו הבאר היטב שאינו נמנה על עדת החסידים כותב בספרו (אורח חיים, סימן תכט): "ונראה לעניות דעתי מנהג טוב לקרות בכל יום ויום פרשת הנשיא של זה היום, כי כל נשיא ונשיא היה לו סודות גדולות אשר המשיכו שפע הרוחניות כל אחד לשבטו כל ימי עולם".
המקובל האלוקי האדמו"ר רבי יצחק אייזיק סאפרין [בעל ה'היכל הברכה'; תקס"ו – תרל"ד], האדמו"ר המרכזי בשושלת קומרנא. אחיינו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" – האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב, אשר גידלו כבן לאחר שנתייתם מאביו. בעל ה'היכל הברכה' קיבל תורה מגדולי אדמו"רי דורו: ה'חוזה מלובלין', ה'אוהב ישראל' מאפטא, רבי ישראל מרוז'ין ועוד, שהפליגו בשבחו עד למאוד. כבר מילדותו היה בעל רוח הקודש גלויה כמופיע בספרו 'מגילת סתרים': "מיום שהייתי בן שנתיים עד חמש השגתי מראות נפלאות, והשגתי רוח הקודש, ודברתי דברי נביאות כאשר ישאל איש בדבר האלקים. וצפיתי מסוף העולם ועד סופו ממש. ומורי דודי, איש האלקים, מוהר"ר ר' צבי מזידיטשוב זי"ע נתן לי שני ראניש בכל שבוע שאספר לו ואשיב לו כל אשר ישאל ממני ודברתי ואמרתי ברור ונקי על כל השאלות אשר ישאל ממני, והמעות חלקתי לצדקה." מפורסם שגדולי האדמו"רים בדורות שאחריו (ה'דברי חיים', ה'צמח צדק' ועוד) חיזרו במיוחד להחזיק ברשותם את 'משניות קומרנא' והיו מפליגים בדבר עוצמת קדושתם וסגולתם.
מפרט: [2] עמ', 24X19 ס"מ. כתיבה אוטוגרפית בארבעה טורים מקבילים. מתוך ספרו המפורסם של הרבי – 'משניות קומרנא', מסכת מעשר שני [פרק ה' משניות ט' עד י"ד]. כתב היד כולו מתחילתו ועד סופו נכתב בעצם כתב-יד קדשו של האדמו"ר המחבר.
מצב טוב: מעט כתמי זמן.
"תלמידי צמידי וחביבי; מקומו ברוך, כבוד מ'[ורנו] ברוך נרו יאיר" (החת"ס בתשובה)
כתב יד ארוך [כ-140 עמודים], מלא וגדוש בחידושי הלכה ואגדה וברשימות אישיות. בכתב יד קדשם של האב ובנו, מחשובי תלמידי החת"ס, הגה"ק רבי יעקב ברוך פרנקל ב"ח (ענגלנדער) מקאלוב ובנו חורגו הגה"ק רבי יעקב ענגלנדער (פרענקל). כולל חידושים ששמעו בעצמם ממרנא החת"ס ומחמיו הגאון רבי עקיבא איגר, בחלקם עם שינויים מהנדפס. הונגריה, תקצ"א-תרי"ט [1859-1831].
בפנקס מופיעה בין השאר, שאלה ששלח לחתם סופר אודות סימני אתרוגים ותשובת החתם סופר אליו.
מכתב שאלה לחתם סופר ולרבי נחום טריביטש אב"ד ניקלשבורג, עם דברים שכתב רבי נחום. אודות כשרות דג שטאקפיש-היילנוג, העניין פרץ בעקבות פרשת דג שטירל וטיק שהתיר אהרן חארינר, ובפנקס מופיעה התייחסות לא ידועה של החתם סופר לכשרות הדג.
תיאור לימודו אצל החתם סופר: 'אב לכל בני הגולה ובן יחיד לשכינתא קדישא'.
הספד אותו נשא רבי יעקב ברוך על רבו החתם סופר. הספדים על גדולי תורה נוספים, ועוד.
מזכרונותיו האישיים מספר הכותב על הליכותיו של החת"ס רבו הנערץ על דרכי ההוראה שלו ועל מעשי הפלא שעשה.
קטעים מתוך צוואת החתם סופר בשינויי לשון מסויימים ממה שהופיע בדפוס.
"מה ששמעתי מהגאון מ' עקיבא איגר זצ"ל אבדק"ק פוזנע בסוגיא דגיטין פג ב מודה ר"א במגרש אשתו וכו' ".
"ובני הבחור החתן המופלג כ"ה יעקב יחי' כתב ק"ו זה לאדמ"ו הגאון האמתי הצדיק והחסיד והקדוש והטהור מו"ה משה אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב והשיב לו וז"ל הטהור…".
הרב יהודה ליב ביאלר בספרו 'מן הגנזים : תאור של כתבי יד' (ירושלים תשכ"ז, חלק ג' עמ: 112 ואילך), מתאר את כתב היד שלפנינו, להלן תקציר:
"פנקס מאסף כולל חידושים בתלמוד, שאלות ותשובות בהלכה, לקוטי תורה, דרשות והספדים, רשימות וזכרונות משפחתיים. המחברים: הרב יעקב ברוך פרנקל מב"ח ובנו המאומץ יעקב מקאללה קאלוב בהונגריה. שניהם מתלמידיו של הגאון רבנו משה סופר זצ"ל רבה של פרסבורג בעל חת"ם סופר. כתיבה אשכנזית רהוטה ממחצית הראשונה של המאה הי"ט. מספרי הונגריה שניצלו מן השואה. הפנקס נכתב לסירוגין ובדילוגים על ידי שני המחברים הנ"ל, משנת תקצ"א עד שנת תרי"ט, ללא עריכה וללא סידור עניני ומכיל הומר היסטורי חשוב לתקר תולדות הרבנות בהונגריה בתקופה ההיא".
בהמשך מפרט שם רי"ל ביאלר בפרוטרוט את העניינים בהם עוסק כתב היד שלפנינו, ביניהם נושאים שעמדו במרכזו של פולמוס הלכתי, תשובות מהחת"ס אליו, חידושים מהגרעק"א ועוד ועוד. כמו כן מופיעים בין החידושים גם שינויים ממה שנדפס, לדוגמא:
"העתק ההספד של החת"ס על קרבנות רעידת האדמה שהיתה בארץ ישראל בשנת תקצ"ז וערים וכפרים רבים בגליל נחרבו, ההספד נדפס בספר תורת משה בפרשת אמור, אבל בטופס שלנו מצויים שינויי לשון תוספות והשמטות של מלים ומשפטים שלא היו כנראה בהעתק שהשתמשו בו המדפיסים, להלן אעתיק קטעים שהגירסא בכ"י שלנו היא יותר ברורה ומובנת מזו שבדפוס" (מן הגנזים, שם).
הגה"ק רבי יעקב ברוך פרנקל-ב"ח [תקנ"ב-תרכ"ד], מחשובי תלמידי החת"ס. נכדו של ר' אליעזר פרנקל מב"ח ונינו של הגאון אורי שרגא פייביש מבית חלפן, שהיה ראש בי"ד ודרשן בעיר פראג ואח"כ רבה של ברוידא והגליל וכל מדינת מעהרין. שני אחיו של ר' יעקב ברוך היו אף הם רבנים מפורסמים, ראשי ישיבות שהעמידו תלמידים הרבה להוראה ולהנהגה רוחנית. א' הרב שרגא פייביש פרנקל אב"ד דק"ק רוסקה. ב' הרב יצחק איציק פרנקל מב"ח תלמיד החת"מ סופר היה אבדק"ק קראללה מחבר ספר זבד טוב. דודו של ר' יעקב ברוך היה הגאון בנימין זאב וואלף כ"ץ רבה של פאפא, מחבר ספר שמלת בנימין.
רבי יעקב ברוך היה תלמיד חביב של החתם סופר, המכנה אותו: "החרוץ והשנון הותיק מלא עלא עתיק מספרא תנא וכרוך מקומו, ברוך כבוד מ' ברוך…"; "י"נ תלמידי צמיד וחביבי הרבני המופלג החרוץ ושנון בעל פיפיות כמו"ה ברוך פרענקל". תשובות אליו מופיעות בשו"ת החת"ס, לחלק אורח חיים סימנים: יח, קכא, קס, ליורה דעה סימן: קסב, רז. לחשן משפט סימן: קמד. ח"ו סימנים: ב' ג. ועוד. ממה שרשום בפנקס אנו למדים ששמע תורה גם מפי גדול הדור רבי עקיבא איגר זצ"ל.
בנו חורגו הגה"ק רבי יעקב ענגלנדער [פרענקל מב"ח; תקע"ג-תרמ"ד], רבי יעקב ברוך פרנקל אמץ כבן את בנה של אשתו. מן הפנקס שלפנינו אנו למדים שאף הוא למד אצל החתם סופר במשך כשנתיים ימים, בשנים תקפ"ח-תק"ץ. הוא מוזכר בשו"ת חתם סופר החדשות (סימן סט). ראה אודותיו, החתם סופר ותלמידיו עמ' רכז-רכח.
אביו חורגו רבי יעקב ברוך לימדו תורה וקורא לו בני חמדת לבבי. יעקב הצעיר השיב אהבה לאביו מאמצו ופונה אליו בתואר אדוני אבי מורי ורבי. בפנקס שלפנינו מצויים העתקי מכתבים בדברי תורה שהחליפו ביניהם האב והבן מתוך יחס של הוקרה הדדית עמוקה.
[152] עמ'. 18X22 ס"מ. נייר ירקרק עבה ואיכותי.
מצב טוב מאוד. כתמי זמן.
על הפנקס החשוב שלפנינו, ראה: י.ל. ביאלר, מן הגנזים, ירושלים, תשל"ה, חלק ג, עמ', 126-112 232 – 238 247 – 260.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
