אוסף נדיר ובו 42 גלויות מצולמות המתארות את התיישבות החלקאית היהודית במחוז היהודי האוטונומי בירוביג'אן וביישובים היהודים באוקראינה, שנות ה 30. הוצאה מקומית רוסית.
בגלויות נראים תצלומי יהודים בעת עבודה בשדות, ובשעת המנוחה, וכן תצלומים קבוצתיים של ילדים יהודים – בני העובדים, ומספר תצלומים של מנהיגים ופעילים קומוניסטים.
היישובים היהודים החקלאיים שהוקמו באוקראינה היו פרי יוזמה של ארגון 'אוזט' – 'חברה ציבורית לקידום מפעל ההסבה אל החקלאות של היהודים העמלים בברית המועצות'. אשר שם לו למטרה לספק מקורות פרנסה למאות אלפי היהודים שאבדו את מקור פרנסתם בשנות מלחמת העולם הראשונה. ההחלטה על הקמת מחוז יהודי אוטונומי התקבלה ב 28 במרץ 1928 בנשיאות הועד הפועל המרכזי של ברית המועצות. המחוז הוקם בשנת 1934 ונרשם בחוקה הרוסית כ'מחוז יהודי עצמאי'. בעקבות ההחלטה הוקמו ישובים חקלאים יהודים בחצי האי קרים ובדרום אוקראינה. וכן הוקם המחוז היהודי האוטונמי במזרח רוסיה שבירתו היתה בירוביג'אן. השפה הרשמית באזורים הללו היתה יידיש ולא עברית. בשל אינטרסים רוסים שעיקרם היה שמירה על הגבול המזרחי, הם עודדו התיישבות יהודית באזורים אלה ואף הפיקו סרט בשם 'מחפשי האושר' על משפחה שעזבה את ארצות הברית בשל השפל הכלכלי והגיעה לאזור. המתיישבים היהודים הקימו יישוב ממש מאפס. כאשר האוכלוסיה היהודית במקום גדלה, החלה להתפתח בו תרבות יהודית. יצא עיתון ביידיש בשם ביראבידזשאנער שטערן (כוכב בירוביג'ן). חלק מהיישובים נקראו בשמות עבריים: 'יצירה', 'עבודה', 'משמר', ו'תל חי'. רחובות העיר נקראו על שם סופרים יידים כגון שלום עליכם וי.ל. פרץ. התכנית נעצרה כאשר סטאלין החל ברדיפת היהודים באמצע שנות ה 30. חיסול היישוב היהודי נערך סופית עם כיבוש הגרמנים בשנת 1941.
לאחר מלחמת העולם השנייה נעשה ניסיון לחדש את ההתיישבות כפתרון לפליטים, אך הרעיון לא צלח. ככל הידוע לנו אין בנמצא תיעוד יהודי חזותי מאזורים אלו בתקופה זו. כמו"כ גלויות אלו אינן רשומות בקטלוגים המתעדים גלויות יהודיות מהתקופה.
גודל הגלויות 10×14 ס"מ. מצב כללי טוב מאד. הגלויות לא נשלחו בדואר. בחלק מהגלויות חותמות דיו בצדן האחורי.