אוסף יקר מציאות ורב ערך המכיל עשרות ספרים העוסקים בכל תחומי התורה שבנגלה ובנסתר, אשר נדפסו על ידי יהודים בעיר שנגחאי שבסין, אליה נמלטו מערים שונות באירופה מחמת הצורר הנאצי ימ"ש. חלק מהספרים נדפסו על ידי תלמידי הישיבות השונות שגלו לסין – מיר הליטאית, חכמי לובלין החסידית ותומכי תמימים החב"דית. חלקם על ידי ארגונים כדוגמת 'אגודת ישראל', וחלקם על ידי אנשים פרטיים (מן הסתם תפוצתם של האחרונים הייתה מצומצמת יותר). הספרים נדפסו בין השנים תש"ב-תש"ו [1942-1946], והם כוללים אחוז נכבד מכלל הספרים שנדפסו על ידי גולי אירופה באותה תקופה.
מקור הספרים מספרייתו הפרטית של הגאון האדיר רבי יוסף סג"ל הורוויץ ראש ישיבת חידושי הרי"ם במשך עשרות בשנים. רבי יוסף היה תלמיד ישיבת מיר, ולמרות גילו הצעיר זכה ללמוד בחברותא עם הארי שבחבורה רבי יונה קרפילוב בעל ה'יונת אלם'. כאשר גלתה קבוצה מרכזית מהישיבה לשנגחאי, הצטרף אליהם, ושם רכש את הספרים שלפנינו. רבי יוסף נפטר לפני חודשים ספורים בשיבה טובה, בהיותו כבן 102, והוא נחשב לשריד האחרון מתלמידי ישיבת מיר אשר גלו לשנגחאי.
פירוט הספרים :
ספרי לימוד, מוסר ופירושים שונים:
* שיטה מקובצת – חדושים מלוקטים על מסכת בבא קמא מאת רבי בצלאל אשכנזי. ללא פרטי דפוס. [שנגהי, תש"ג בערך].
* שיטה מקובצת – חדושים מלוקטים על מסכת בבא קמא מאת רבי בצלאל אשכנזי. שנגהי, תש"ג 1943.
* קצות החושן מאת הגאון האדיר רבי אריה ליב הלר, עם קונטרס הספיקות מאת רבי יהדה אחי המחבר. שנגהאי "(מדינת כינה)", תש"ה [1945]. שני שערים.
* דער תורה קוואל (מעינה של תורה) – חידושים מתוקים על התורה בעריכת רבי אלכסנדר זושא פרידמן. שנגהי, הוצאת "אגודת ישראל – מגולי פולין", תש"ו [1946]. בדף שלאחר השער דברי הערכה לזכר המחבר אשר נרצח בשואה הי"ד.
* אור ישראל – קבוצת מכתבים מאת רבי ישראל סלנטר, בעריכת תלמידו רבי יצחק (איצלה) בלאזר. שנגהי, תש"ג [1944]. חתימת בעלות של רבי יוסף, "שנת חד"ש לפ"ק, שאנכי יצ"ו".
* דרשת הרמב"ן. שנגהי, הוצאת ר' חיים פרייבערגער תלמיד ישיבת מיר, תש"ו [1946]. כרוך עם:
* ילקוט ידיעות האמת – אוסף חיבורים וליקוטים מתורתו של הרמח"ל. שנגהי, הוצאת ר' חיים פרייבערגער תלמיד ישיבת מיר, תש"ו [1946]. שערים רבים.
* ספר חרדים וספר מעלות התורה. שנגהי, תש"ו [1946].
* נפש החיים – חיבורו החשוב של רבינו חיים מוואלאז'ין. שנגהי, תש"ד [1944].
* מדרש רבה על חומש בדבר ודברים ומגילות. שנגהאי "(מדינת כינה)", הוצאת "ועד הדפסה 'מפיצי אור' אצל ישיבת חכמי לובלין", תש"ה [1945].
* גבורות ה' למהר"ל מפראג. שנגהי, תש"ו [1946]. כרוך עם:
* נצח ישראל למהר"ל מפראג. שנגהי, תש"ו [1946]. כרוך עם:
* תפארת ישראל למהר"ל מפראג. שנגהי, תש"ו [1946]. כרוך עם:
* באר הגולה למהר"ל מפראג. שנגהי, תש"ו [1946].
* נתיבות עולם ב' חלקים למהר"ל מפראג. שנגהי, תש"ו [1946]. כרוך עם:
* דרך על מסכת אבות למהר"ל מפראג. שנגהי, תש"ו [1946].
* שב שמעתתא מאת רבי אריה ליב הכהן עם הגהות רבי ברוך פרנקל תאומים. שנגהי, הוצאת "בית אוצר ספרים 'עזרת תורה' שע"י ישיבת מיר", תש"ה [1945].
* טהרת ישראל – חידושים וביאורים על הרמב"ם, מאת רבי ישראל פייגנבוים. שנגהי, תש"ו [1946].
* בית ישראל חלק א' – הערות ובאורים על קניני אישות ועוד, מאת רבי ישראל זלמן שלומוביץ (שלאמאוויץ). שנגהי, תש"ו [1946].
* שו"ת הרשב"א עם קובץ הערות (בשער נפרד) לרבי אלחנן וסרמן. שנגהאי, הוצאת "תלמידיו", תש"ה [1945].
* בית יעקב ב' חלקים – חיבורו החשוב על מסכת והלכות כתובות, מאת רבי יעקב לורברבוים בעל ה'נתיבות המשפט'. שנגהי, הוצאת "תלמידי ישיבת מיר", תש"ו 1945.
* חדושי הרמב"ן על סדרי מועד ונשים, ומסכתות מסדרי נזיקין וקדשים. שנגהי, הוצאת "בית אוצר ספרים 'עזרת תורה' שע"י ישיבת מיר", תש"ה [1945]. הכריכה מפורקת, ניתן לראות בבטן הכריכה שרידי דפים בשפה הסינית.
* ספר המצות לרמב"ם. שנגהי, הוצאת "בית אוצר ספרים 'עזרת תורה' שע"י ישיבת מיר", תש"ו [1946].
* שנות חיים – ביאורים בדין שבועת העדות מאת הגאון רבי חיים מיליקובסקי (לימים ראש ישיבת אמשינוב, אביו של האדמו"ר שליט"א מאמשינוב) . שנגהי, תש"ד [1944].
ספרי קבלה וחסידות:
* יסוד העבודה, חיבורו הנודע של האדמו"ר הקדוש רבי אברהם וויינברג (הראשון), מייסד חסידות סלונים. שנגהי, תש"ו [1946].
* ספר השל"ה – שני לוחות הברית מאת הגאון הקדוש רבי ישעיה הלוי הורוויץ. שנגהאי "(מדינת כינה)", הוצאת "ועד הדפסה 'מפיצי אור' אצל ישיבת חכמי לובלין", תש"ו [1946]. שני שערים.
* מאור עינים ולקוטי תורה מאת האדמו"ר הקדוש רבי מנחם נחום מטשרנוביל. שנגהאי "(מדינת כינה)", הוצאת "ועד הדפסה 'מפיצי אור' אצל ישיבת חכמי לובלין", [תש"ו 1946 בערך].
* צמח צדק על אורח חיים ויורה דעה, מאת האדמו"ר הקדוש רבי מנחם מנדל מליובאוויטש. שנגהי, הוצאת "תלמידי ישיבת 'תומכי תמימים'", [תש"ו 1946]. הכריכה מפורקת, ניתן לראות בבטן הכריכה שרידי דפים בשפה הסינית .
* מאמר האחדות, מאת החסיד רבי יוסף יעבץ. שנגהאי, תש"ו [1946]. כרוך עם:
* מדרש ריב"ש טוב ב' חלקים. שנגהי, תש"ו [1946]. כרוך עם:
* מעלות התורה לרבי אברהם אחי הגר"א. שנגהי, תש"ו [1946].
* רמתים צופים – פירוש מלוקט על תנא דבי אליהו מאת עשרות מגדולי האדמו"רים. שנגהאי, הוצאת "ועד הדפסה 'מפיצי אור' אצל ישיבת חכמי לובלין", תש"ו [1946].
* קדושת לוי על התורה לאדמו"ר הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב. שנגהאי "(מדינת כינה)", הוצאת "ועד הדפסה 'מפיצי אור' אצל ישיבת חכמי לובלין", תש"ו [1946]. כרוך עם:
* עבודת ישראל על התורה, מועדים ומסכת אבות, מאת המגיד מקוז'ניץ. שנגהאי "(מדינת כינה)", הוצאת "ועד הדפסה 'מפיצי אור' אצל ישיבת חכמי לובלין", תש"ו [1946].
* נועם אלימלך לאדמו"ר הקדוש רבי אלימלך מליז'ענסק. שנגהאי "(מדינת כינה)", הוצאת "ועד הדפסה 'מפיצי אור' אצל ישיבת חכמי לובלין", תש"ו [1946].
כתבי-עת תורניים:
* מאור תורה, חוברת א-ב – קובץ לחדושי תורה בעניני הלכה. שנגהי, [תש"ד]-תש"ו [1944]-1946. קרעים חסרים במספר דפים.
* מאמרים משיחותיו של רבנו הגה"ח מרן ירוחם הלוי (ליבוביץ'). חוברת א-ב-ג, ה, ו, ז, ח, ט. שנגהי, תש"ב-תש"ו [1942-1946]
סה"כ [37] כותרים ב-[36] ספרים וחוברות. גדלים שונים.
מצב כללי בינוני. דפים וקונטרסים מנותקים, קרעים (חלקם עם פגיעה וחסרון טקסט), כתמי שימוש וזמן. חלק מהכריכות חסרות, רבות מהן מנותקות.
———————————————
סיפורם של דפוסי שנגחאי:
אחד המאורעות הגורליים ביותר שהתרחש בתקופת ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשלהי תרצ"ט, היה הסכם שלום שנחתם בין גרמניה הנאצית ובין בריה"מ הקומוניסטית, הידוע בכינויו 'הסכם ריבנטרופ-מולוטוב'. למחרת ההסכם הכריזו העיתונים על פרטי ההסכם צבאיים וכלכליים גם יחד. עובדה שהדהימה העולם, שני אויבים מושבעים כרתו ברית אהבה. מטרת הגרמנים הייתה לכבוש את פולין שחצצה בין שתי המדינות, וההסכם ה"סודי" בין שתי המדינות, היה לכבוש את פולין ולחלקה ביניהם. שבוע לאחר מכן פלשו לפולין ותוך חודש נמחקה מדינת פולין כליל. מאות אלפי יהודים נסו מנוסת בהלה מהשטח הכבוש, ברם כל שערי המדינה היו נעולים בפניהם. יותר מרבע מיליון מהם נמלטו לשטח הכבוש הרוסי. גם על עולם הישיבות – שפולין באותם ימים היתה המבצר הגדול שלו – לא פסח גורל זה. רובן של הישיבות נמצאו אז בחלק המזרחי של פולין, שהיה תחת כיבוש הרוסי. רבים מבני הישיבה ברחו לווילנא. רבה, רבי חיים עוזר, הוא אשר דאג עבורם, הרגיע את רוחם, וניווט את דרכם. ראש ישיבת מיר – רבי אליעזר יהודה פינקל, אסף עשרות מתלמידיו, והיגר מווילנא לקיידאן [ליטא], לשם הגיעו בימי החנוכה. כעבור שבעה חודשים נכבשה ליטא בידי הרוסים, ושוב פעם מצאו הפליטים את עצמם לכודים בטבעת החנק הרוסי. לאחר מאמצים עילאיים להשגת היתרי יציאה וסרטיפיקטים, הצליחו, דרך הקונסול היפני, להגר ליפן. לאחר מסכת תלאות רבות, החלו ראשוני הפליטים להגיע (בחורף תש"א). מאז והלאה המשיכו נהרות של אלפי פליטים, יהודים בעה"ב ובני ישיבה לנהור לארץ הלא-מוכרת, ולמרות מסכת החרדות, התהיות והמתחים העצומים, החלו לייסד ישיבה בשנגהאי, והשקיעו את כל מעיניהם בתורה. הצלחה זו, כונתה בשם 'נס ההצלה', נס שהמשיך את אור התורה, לתוך עולם החושך.
מבחינה חומרית הצליחו איכשהו להסתדר בשנגחאי, בעזרת כספים שגייסו בחו"ל ובעזרתם של בני הקהילה המקומית. אולם חיי הרוח שהיו נשמת אפן של הישיבות, לקו בחסר. המשאב העיקרי שהוא כחמצן לבני הישיבות – ספרי הלימוד, שבלעדיהם לא יכלו הישיבות להתקיים, כמעט ולא היה בנמצא. לייבא ספרים מבחוץ לא היה ניתן בעת שמלחמת עולם משתוללת, והפתרון היה הדפסה מקומית של ספרי קודש, בתחילה בטכניקה של שכפול, ובהמשך גם בהסבתם של בתי דפוס מקומיים להדפסה בגלופות עבריות. המח והיוזמה היהודיים, והצימאון העצום והבלתי פוסק לספרי הקודש גבר על כל המכשולים, הספרים הודפסו וכל התורה לא נדם בעולם. שאלמלא כך היה העולם חוזר לתוהו ובוהו שנאמר (ירמיהו לג כה): "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה – חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".
בשל התקופה הלא ארוכה יחסית בה שהו בני הישיבות בשנגחאי, הודפסו בה ספרים לא רבים, שהפכו ברבות השנים לפריטי אספנות. באוסף הנדיר והגדול שלפנינו, מופיעים כאמור אחוז נכבד מכלל הספרים שנדפסו באותה תקופה נוראת הוד של העיבור והלידה מחדש של עולם התורה.
בעלי הספריה הגאון רבי יוסף סג"ל הורביץ [תר"פ-תשפ"ג], ראש ישיבת חידושי הרי"ם – גור. מגדולי מעתיקי השמועה ומנחילי התורה, היה משרידי תלמידי ישיבת מיר בשנחאי והעמיד תלמידים רבים בתורה ויראת שמים. הוא זכה לאריכות ימים מופלגת וקיפל בתוכו שלושה עולמות: את העולם הבהיר שלפני השואה בין קדושי ועמודי העולם [הוא היה מאחרוני חסידי גור שעוד עשה נסיעה לגור לפני המלחמה ל'אמרי אמת']. את החורבן בשנות הזעם בו הושמדה כמעט לחלוטין יהדות אירופה, ואת התקומה בה באורח ניסי צמחו מן האפר הישיבות ובתי החסידים והם מפכים בכל עוז עד ביאת המשיח במהרה בימינו.
במשך למעלה משישים שנה הרביץ תורה ויראה, בישיבת חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב והעמיד אלפי תלמידים. הוא היה דמות מופת של חסיד קמאי – שולחן ערוך מהלך גם במידות וגם בחסידות. שקיעותו בלימוד הייתה לשם דבר. היה חושב כל העת בלימוד גם תוך כדי הליכתו היה כולו אחוז שרעפים, תלמידים שלמדו אצלו מספרים כי היה "מבקש סליחה" מעצים בהם נתקע במהלך הליכתו. כל רמ"ח אבריו אמרו צורה, והמחישו את התורה הקדושה, הוא היה שילוב נדיר של 'גדול' ליטאי מבית מדרשה של ישיבת מיר יחד עם 'צדיק' חסידי מבית כבשונה של גור. כשריד אחרון לגולי שנגחאי, הייתה פטירתו סיום של תקופה ושל אנשי צורה שאבדו לבלי שוב.
