אוסף נדיר המכיל ארבעה מכתבים ארוכים ובעלי תוכן היסטורי רב, בכתיבת ידו (שלושה מתוכם בחתימת ידו) של הגאון האדיר רבי נפתלי סופר רבה של פעטשי-ניידארף, משושלת הסופרים הנודעת לבית פאקש ומתלמידיו האהובים ביותר של מרן החתם סופר, שנימול על ידו ואף כתב עליו מכתב המלצה מלא בשבחים. המכתבים נשלחו אל גדולי וצדיקי הדור בהונגריה ובארץ ישראל – רבי הלל מקולומיה, רבי עקביא יוסף שלזינגר, ורבי יעקב שאול אלישר. [תרכ"ט-תרנ"ז].
* מכתב אל הגה"ק רבי הלל ליכטשנטיין מקולומיאה בעל ה'משכיל אל דל'. [אלול] תרכ"ט [1869].
בראש המכתב מציין רבי נפתלי את פליאתו על אשר הנמען נמנע משלוח הסכמה לספרו (בני נפתלי, פרסבורג תרכ"ט), אשר בו נדפסו "דרשות אשר דרשתי נגד המהרסי תוה"ק…".
בגוף המכתב מודיע רבי נפתלי כי "אחי הג' נ"י הודיע לי שכתוב שביום ד' י"א אלול הבעל"ט יהי' יום המשפט על הצדיקי' אשר עשו מלחמת ה' במונקאטש, ובתוכם אחי הג' (-רבי חיים סופר בעל ה'מחנה חיים') נ"י, וע"כ אהובי עמדו בתפלה וברחמי' לפני ה' שלא יהי' נגמר הענין ביום א' לרעתם, ואין להאריך, כי בטוח אני בצדקתו שיעשה מה שיש בידו לעשות".
בסיום המכתב מברכו בברכות חמות לשנה החדשה.
לאחר סיום המכתב מוסר ד"ש לחתן הנמען רע"י שלזינגר ובן הנמען רבי בענדיט. כמו כן מציין הכותב כי היה זמן קצר קודם לכן בפרשבורג אצל הכתב סופר, "ובעה"ר יש לו צער בלב, וה' יהי' בעזרו, ולדעתי מצוה להתפלל עליו כי יש לדאוג על כמה עניני', וה' יציל אותו ועם כלל ישראל".
[1] דף נייר, כתוב משני צידיו. 28X23.5 ס"מ.
מצב בינוני-גרוע. חריכות דיו וקרעים חסרים.
* מכתב אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל ה'לב העיברי'. [ט"ו כסלו] תרנ"ב [1891].
בראש המכתב כותב רבי נפתלי כי שמע לעצתו של רע"י ונשא אשה שניה בט"ו לחודש אב תרנ"א, ואף גילה לה על רצונו לעלות לארץ ישראל. ומחמת שאשתו הראשונה נלב"ע ללא זש"ק ל"ע, כותב רבי נפתלי כי הוא מקוה להבנות ממנה (ואכן זכה לבן ובת כפי הנראה במכתב הבא, וכל זה בהיותו בן למעלה מ-70 שנה!).
בגוף המכתב הוא מזכיר כי קיבל על עצמו להדפיס ספר לע"נ אשתו הראשונה, ובתוכו יהיו גם הספדים על חמיו של הנמען – רבי הלל מקולומיה וכן חידושים מהחת"ס, ואף חידושים שכתב בהיותו כבן 15 בלבד.
בסיום המכתב מזכיר כי היה בפרשבורג אצל אבי הנמען (רבי יחיאל שלזינגר).
[1] דף נייר, כתוב מצידו האחד (בצד השני מופיעים פרטי הנמען). 21X17 ס"מ.
מצב בינוני. סימני קיפול עם קרעים, הדבקות גסות.
* מכתב אל רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל ה'לב העיברי'. ו' אדר ראשון תרנ"ז [1897].
בראש המכתב מזכיר רבי נפתלי את מצבו הבריאותי הרעוע, ומודה להשי"ת על בנו ובתו שנולדו לעת זקנותו.
לאחמ"כ מודיע כי "היום יהי' הקבורה מהרב הג' הצדיק אב"ד בק"ק טשאט (-הוא הגה"ק רבי שרגא צבי טננבוים בעל ה'נטע שורק') שנפטר ביום א'".
בגוף המכתב מבקש מרע"י שיעביר מכתבו אל הראשון לציון, במטרה לשכנע את הראש"ל שלא לפעול למען אחדות בין החרדים בהונגריה לבין "כת חדשי'". הוא כותב כי "אם יהי' נעשה אחדות ח"ו, יהי' נשכח תורתינו…".
המכתב אל הראשון לציון מופיע אף הוא בלוט זה.
[1] דף נייר, כתוב משני צידיו לכל גודלם. 21X17 ס"מ.
מצב בינוני-טוב.
* מכתב (חסר סוף) אל הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר בעל ה'ישא ברכה. [ו'] אדר ראשון תרנ"ז [1897].
המכתב עוסק בנסיונו של הראש"ל לפעול לאחדות בין החרדים בהונגריה לבין הכת החדשה (כפי שמכנה אותם במכתב הקודם). המכתב חסר בסופו ולא ניתן לראות את תוכן המסר אשר ביקש רבי נפתלי להעביר, אולם רק ניתן לראות כי רבי נפתלי מסביר לנמען כי ניתן לסמוך עליו שכוונתו לשם שמים, "וגם מעלתו יוכל לחקור עליי כי באמת אני למדתי אצל מרן הקדוש מהרמ"ס (-החתם סופר), וכ"כ הוצאתי כמה חלקים ספרי מטה נפתלי לאור…".
על המכתב מופיעות שתי חותמות נדירות (זהות) של רבי נפתלי (אינן מופיעות בשלושת המכתבים הנוספים).
[1] דף נייר, כתוב מצידו האחד. 20X19.5 ס"מ. חסר חלקו התחתון של המכתב ובו סיום המכתב.
מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים, בלאי והדבקות.
במרבית המכתבים ניכרת קנאותו המיוחדת לכל דבר שבקדושה. המכתבים נדפסו בקובץ 'עלי זכרון' כ (בני-ברק תשע"ו), עמ' טו-לב (מצורף).
– – – – –
הגאון רבי נפתלי סופר [תקע"ט-תרנ"ט] , נולד בפרשבורג לאביו רבי מרדכי אפרים פישל סופר, גדול מקורבי החת"ם סופר וכותב קמיעותיו. נימול על ברכיו של החתם סופר שאף רשם זאת בפנקסו "יום א' ה' שבט פריעה הילד נפתלי בן התורני ר' פישל סופר".
רבי נפתלי היה מתלמידיו החביבים והקרובים של החתם סופר, שהראה לו אותות חיבה רבים, וכאמור כתב לו מכתב המלצה מלא בשבחים. באנציקלופדיה 'החתם סופר ותלמידיו' (עמ' שפג) מובא כי פעם בעת שיעור חומש שאל אחד התלמידים שאלה והחתם סופר לא ידע להשיב לו, ורבי נפתלי למרות שהיה מצעירי התלמידים השיב תשובה נאותה לאותו התלמיד, החתם סופר הכריז מיד בפני כל התלמידים "אמת, כך הוא ואני אכתוב את התשובה בפנקסי בשמך".
לאחר פטירת החתם סופר, ורבי נפתלי אך כבן 18 שנים הוא המשיך ללמוד אצל הכתב סופר. החל משנת תרט"ז כיהן כאב"ד קאדלבורג ומשנת תרל"ג אב"ד פעטשי-ניידארף. מחבר הספרים: "מטה נפתלי", "שער נפתלי", "בני נפתלי" ועוד . יש מספר תשובות אליו בשו"ת כתב סופר (יו"ד סי' קנ"ח; חו"מ סי' כ"ב).
הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין [תקע" א-תרנ"א] , מגדולי תלמידי החת"ם סופר, שהחשיבו מאד וקרא עליו את הפסוק " קודש הילולים להשם" (הילולים = הלל). רבי הלל כיהן ברבנות הערים: מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה. הוא נודע כדרשן מפורסם, ונחשב לגדול קנאי הונגריה בימיו. הוא היה נערץ ע"י גדולי רבני דורו, רבי חיים מצאנז בעל הדברי חיים אמר עליו: כל המהרהר אחריו כאילו מהרהר אחר השכינה. תשובותיו נדפסו בספרו 'תשובות בית הלל', ודרשותיו נדפסו בספריו: משכיל אל דל; עת לעשות ועוד.
הגאון המקובל רבי עקיבא יוסף שלזינגר [תקצ"ז-תרפ"ב] , מגדולי רבני הונגריה וירושלים. תלמידם של הכתב סופר והמהר" ם שיק. נולד בפרשבורג, ובשנת תר" ל עלה לירושלים. מחיבוריו: נער עברי; אל העדרים; צוואת משה; לב העיברי; בית יוסף חדש; ברית עולם; שו" ת רבי עקיבה יוסף ועוד.
הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, [תקע"ז-תרס"ו] שנודע בכינוי 'היש"א ברכה' נולד בצפת. התייתם בילדותו, והתגורר בירושלים. בשנת תרי"ג הוסמך לדיינות. בשנת תרכ"ט 1869 החל לשמש כאב בית הדין בירושלים. לאחר פטירת הרב פניז'יל, הוכתר בשנת תרנ"ג 1893 למשרת הראשון לציון. חיבר ספרים רבים שבשמותם ראשי התיבות של שמו אי"ש: שמחה לאי"ש, מעשה אי"ש, דרך אי"ש, דברי אי"ש, עולת אי"ש, שאל האי"ש, כבוד לאי"ש ופני אי"ש. על שמו שכונת גבעת שאול בירושלים.