אור הישר, שאלות ותשובות, פסקים וכתבים משנות תקכ"ו-תקכ"ח אודות פרשת 'הגט מקליווא'. בעריכת רבי אהרן שמעון מקופנהגן, "סופר ונאמן דמדינת קלוניא". מהדורה ראשונה מושלמת, כולל לוח התיקונים. אמשטרדם, תקכ"ט [1769; שנת ההדפסה נכתבה בשער בחישוב הפרט של התיבות: "לאות בני מרי"].
לפנינו עותק הגאונים לבית במברגר – מגדולי רבני גרמניה במאות ה 19-20, בחתימות ידיהם. בדף הפורזץ הימני מתנוססת חתימת ידו של הגאון רבי שמחה הלוי במברגר אב"ד אשפנבורג "שמחה בן לאאמו"ר הגאו' כש"ת מו"ה יצחק דב הלוי נר"ו" ובצד השמאלי חתימת בנו הרב "שלמה באמברגר, אשפנבורג".
פולמוס 'הגט מקליווא', הוא מהפולמוסים ההלכתיים הידועים ביותר. פולמוס שתחילתו בגרמניה וממנה התפשט לכל העולם היהודי, והרעיש בשעתו את עולם הרבנות, בעקבות גט שנתן איש מעורער (מעט?) בנפשו. הגט נעשה על ידי רבי ישראל ליפשיץ רבה של קליווא, ובעקבותיו פרץ ויכוח הלכתי סוער בין רבני התקופה בכמה ארצות, אודות המגרש, והשאלה האם יש לו דין שוטה. משך דורות עסקו בנושא, ומהפולמוס הזה נקבעו כללים אודות הגדרת 'שוטה', ומאמרים רבים נכתבו בנושא. לפנינו ספר יסוד בפרשה זו, והתשובות שנדפסו בו הן אבן יסוד בפסיקה ההלכתית בנושא.
הגאון רבי שמחה הלוי במברגר [תקצ"ב- תרנ"ח], אב"ד אָשָׁפֶנְבּוּרְג שבבוואריה. נולד בגרמניה לגאון הנודע רבי יצחק דוב במברגר
'הרב מווירצבורג' (הרב מוירצבורג והרש"ר הירש נחשבו לשני גדולי הדור באשכנז. כבדרך אגב נציין שהם היו ברי פלוגתא חריפים). משנת תרי"ג כיהן רבי שמחה במברגר כר"מ בית המדרש בקולמאר (אלזס). משנת תרט"ו כיהן במשך 26 שנה כרב קהילת פישאך שבבוואריה, ומשנת תרמ"ב עבר לכהן פאר כאב"ד אשפנבורג בצפון-מערב בוואריה, ועל שמה נקרא לדורות עולם. על מצבתו נחקק "גאון ישראל והדרו". מספריו: "פקודת הלויים", "עבודת הלויים", "חינוך לנערים" "שערי שמחה", "זכר שמחה" ועוד. רבים מחיבוריו נותרו בכתב יד. נינו הוא הגאון הנודע בן דורנו
הרב
יהושע נויבירט מחבר הספר המונומנטלי
'שמירת שבת כהלכתה' .
[7], קיא, [1] דף, 18 ס"מ. עם הדף האחרון ובו לוח התיקונים.
מצב טוב מאד: כתמי זמן. כריכת עור מקורית עם פגמים קלים.