* "הנה איזה זמן שאני יושב פה קהלתנו… ומצאתי שהקהלה מתנהגת על פי דין תורתנו הקדושה". מאת הדיין רבי אליעזר פריעד [פריד]. קלויזנבורג [תרפ"ג 1923].
[5] עמ' גדולים, 34 ס"מ.
* קונטרס השב גמול: "… מנהלי קהל ספרדים בקלויזענבורג הדפיסו עלי … כתבי פלסתר בשם "גילוי מילתא בעלמא" … הודעתי … שכל דברים אך כזבים ושקרים מוחלטים …" מאת אליעזר פריעד [פריד] דיין פה ק"ק קלויזנבורג. [קלויזנבורג, תרפ"ד 1924].
קונטרס ארוך בו כותב הדיין בקהילה הראשית בקלויזנבורג נגד הרב מקארלי (רבי שאול בראך) ועוד רבנים שתקפו אותו.
[11] עמ' גדולים, 34 ס"מ. קונטרס גדול.
* "הנה ראיתי בקונטרס שיצא לאור בעיר סאטמאר שמאן דהוא התלבש עצמו תחת הגבאי של הספרדים… מאת: עבד לעבדי ד' באמת, הק' אליעזר פריעד [פריד]". קלויזנבורג [תרפ"ג?].
פרסום לא ידוע, העוסק בעניני שחיטה כחלק מהמחלוקת בקהילה. לא נרשם במפעל הביבליוגרפי, ואינו נמצא בספריה הלאומית בירושלים.
[2] עמ' גדולים, 34 ס"מ.
מצב כללי: טוב.
דברי נחמיה, "חדושים על התורה בדרך הדרש והקבלה. מאת המאור הגדול הרב הכולל המקובל האלקי כמוהר"ר נחמיה חייא חיון מעיר הקודש צפת…" . ברלין, תע"ג 1713. מהדורה יחידה ונדירה.
הספר דברי נחמיה ומחברו נחמיה חיון עמדו במרכזו של פולמוס גדול, שכן המחבר היה שבתאי נסתר והצליח להטעות כמה מגדולי הדור שטעו לחשוב כי מדובר במקובל חשוב ואף כתבו הסכמות לספריו. בתחילת הספר שלפנינו, כמה הסכמות: ההסכמה הראשונה היא מאת רבי דוד אופנהיים מפראג – מחשובי הרבנים בדורו! הסכמה שנדפסה גם בספרו האחר של חיון, ספר 'עוז לא-להים'. (לספר 'עוז לא-להים' הוא הצליח בערמתו להשיג הסכמה גם מבעל ה'סמיכת חכמים', שכ"כ הצטער על כך עד שנפל למשכב).
איך הצליח חיון לקבל את הסכמתו של הרב אופנהיים שהיה מגדולי דורו, ואיך הוא לא עמד על טיבו? חיון שהה תקופה מסוימת כאורח בביתו של רבי דוד אופנהיים (והוא אף מודה לו ע"כ בהקדמה לספר). והיות שרבי דוד עצמו לא שהה אז בביתו והוא שמע על גדלות המחבר רק מבני ביתו ותלמידיו לכן הוא לא עמד על טיבו האמתי של חיון. בהסכמתו כתב רבי דוד אופנהיים שהוא ראה רק דוגמא מהספר, ולפיכך מן הראוי היה שלא לתת הסכמה לספר, אולם הוא שמע על גדולת המחבר ולכן כתב הסכמה. בין ההסכמות מופיעה הסכמה מאת רבי גבריאל מניקלשבורג, שטען לאחר מכן שהוא לא נתן הסכמה לספר הזה ולא לספר דומה והיא מזויפת.
תקופה קצרה לאחר הדפסת ספרו, יצאו נגד המחבר וספריו, הגאונים רבי נפתלי כ"ץ בעל ה'סמיכת חכמים', רבי צבי אשכנזי, ה'חכם צבי' רבי גבריאל מניקלשבורג ועוד. החכם צבי ורבי משה חאגיז אף הטילו חרם על המחבר, ובעקבות כך נאלץ החכם צבי לעזוב את אמשטרדם
[2], פט [צ"ל: פז] דף, 18 ס"מ. ספר נדיר.
מצב בינוני-טוב: כתמי זמן. כתם רטיבות ב-[35] הדפים הראשונים, ללא הפרעה בקריאה. נקבי עש. קרעים בשולי מספר דפים, חלקם משוקמים ורובם ללא חיסרון בטקסט. שער מודבק על נייר לחיזוק. כריכת עור עתיקה.
מצורף מאמרו המחכים של הביבליוגרף והסופר הרב יוסף ויכלדר במגזין התורני של עיתון 'המבשר', אודות מחבר הספר.
חיבור נגד ד"ר הרצל והציונות, מאת יהושע זליג דארמאן, ווילנא, בדפוס פירוזשניקאוו, תרס"ג 1902.
חיבור ביידיש בלשון מושחזת, נכתב בחיי ד"ר הרצל. בשער: שנאת חנם, ובראשי העמודים: זדון ומשוגה.
בסוף החוברת שכולה ביידיש לא מנוקדת, נכתבו 4 עמודים בעברית, ציטוטים בעניין הציונות, ובין הדברים:
"היו ימים שהיינו מאמינים כי רק היהודים המטונפים והסרוחים המעלים צחנה ובאשה ע"י הטשאלענטין שאוכלים בכל שבת בתאוה רבה ויתרה, רק המה קיומו של עמנו… ורק בזכותם ובעבורם נברא העולם…"
בספריה הלאומית נרשמו שני ווריאנטים, אחד ביידיש מנוקדת כוללת 32 עמ', כולם ביידיש בלבד, ווריאנט כפי שלפנינו ביידיש לא מנוקד ומסתיים בעמוד 36 ומשם עד הסוף הדפים בעברית.
חיבור נדיר ביותר, שלמיטב ידיעתנו לא נמכר מעולם במכירות פומביות.
40 עמ', 15.5 ס"מ. בכריכת בד חדשה.
נדפס על נייר חומצי, מצב טוב-טוב מאד.
שו"ת זכרון יוסף, תשובות וחידושים מאת רבי יוסף שטיינהארט אב"ד פיורדא. מהדורה ראשונה. פיורדא, תקל"ג [1773]. כולל דפי ההקדמה הנדירים ובהם התקפה חריפה על החסידות. במפעל הביבליוגרפיה נכתב שהקדמת המחבר נתלשה מרוב הטפסים, על ידי החסידים.
בהקדמה כותב המחבר נגד כת החסידות שהחלה להתפשט בימים ההם. ההקדמה נכתבה בחודש ניסן תקל"ג, ובה הוא מצטט מהספר 'זמיר עריצים וחרבות צורים' שנדפס בשנת תקל"ב. הוא כותב על אלו ש"עושים רוב ימיהם כחגים, בתפלתם מצפצפים ומהגים, יתנו קולי קולות משונים, ומשנים כמה וכמה מנהגים", וכן כותב על אלו שבאו לשכון בארצנו (-אשכנז) כשכוונתו על האחים רבי שמעלקא מניקלשבורג ורבי פנחס בעל 'הפלאה' תלמידי המגיד ממעזריטש שהוכתרו כרבנים בארץ אשכנז. הרב שטיינהארט כתב בהקדמה לספרו כי נענש במידה רבה במותם של ילדיו ונכדיו.
המחבר רבי יוסף שטיינהארט [ת"פ – תקל"ו], היה תלמידו של הגאון רבי יעקב כ"ץ בעל 'שב יעקב', אב"ד פיורדא שבאשכנז, נחשב מגדולי התורה והפוסקים המובילים בתקופתו, והתכתב עם כל גדולי הרבנים בזמנו, השאלות הופנו אליו מהונגריה, איטליה (ורונה), הולנד (אמסטרדם) ושווייץ. בדומה לכמה רבנים מובילים אחרים בני תקופתו, גם הרב שטיינהארט התנגד (בהקדמתו לספרו זיכרון יוסף) להופעתה של תנועת החסידות. מתלמידיו: רבי מרדכי בנט; רבי משה טוביה זונדהיימר רבה של הנאו; רבי וולף היידנהיים ועוד רבים מגדולי הדור. חיבוריו: שו"ת זיכרון יוסף שלפנינו; משביר בר, על החומש; כח שור, על מסכת בבא בתרא.
[3], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף, כ 34 ס"מ.
מצב בינוני. פגעי עש רבים, בעיקר בדפים הראשונים. כריכה מפורקת.
* שפוני טמוני חול, ספרו הראשון של הרבי הראשון מראדזין בנו של האדמו"ר מאיזביצ'א. בו הטיל את ה'פצצה' שגילה מחדש את התכלת. מהדורה ראשונה. ווארשא, תרמ"ז [1887].
הספר שלפנינו עורר פולמוס מהגדולים ביותר שידעה היהדות בדור שלפני השואה. היהדות החרדית כולה נדהמה בבואו לחדש את המצווה הנשגבה של 'פתיל תכלת' בציצית עליה מתרפקים שלוש פעמים ביום בקריאת שמע, ושנגנזה – על פי המקורות – עד לביאת המשיח. היו כאלו שנתפסו לכך בהתלהבות וראו בזה את פעמי המשיח. אך היו גם רבים שהתנגדו לזה – באותה התלהבות.
יט דף, 20 ס"מ.
* פתיל תכלת מהאדמו"ר מראדזין. מהדורה ראשונה. ווארשא, תרמ"ח, 1888.
מאמר פתיל תכלת, "והוא חלק שני למאמר שפוני טמוני חול" שבו נתבאר אפשרות מציאת התכלת בזמן הזה". בחלק זה מבאר הגאון המחבר שהחלזון שבדמו צבעו את התכלת לפנים בישראל. נמצא בזמנינו על פי הסימנים המבוארים בדברי חז"ל עם פרטים חשובים בענין החלזון: גודל יקרתו אז, זמן העלמתו ולאיזה סיבה נעלם, פרטי מראה התכלת, הצביעה ובדיקה, דיני הטלת התכלת בציצית.
פח, [1] דף. 21 ס"מ.
* פתיל תכלת מהאדמו"ר מראדזין. מהדורה שניה. לובלין, תרס"ד 1903.
פה דף, 21 ס"מ.
האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר [תקצ"ט – תרנ"א], 'בעל התכלת'. מייסד שושלת ראדזין והאדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצ'ה, מחבר פורה ויוזם חידוש מצוות התכלת. נולד לאביו האדמו"ר השני מאיזביצא הרה"ק רבי יעקב ליינר בעל ה'בית יעקב' בנו של הרה"ק מאיזביצא בעל 'מי השילוח'. 'בעל התכלת' נחשב להוגה דעות מקורי ועצמאי. הוציא את הספר מי השילוח, ספר היסוד של החסידות, שכתב מדברי סבו, וכתב את ה'הקדמה ופתיחה' לספרו של אביו 'בית יעקב', שבו הוא מציג את תורת איזביצא כהמשכה של תורת הבעל שם טוב. בספרו סדרי טהרות תקף את הגר"א על הגהותיו, שלפי דעתו אינן מוכרחות. ספרו זה עורר פולמוס עקב היותו מסודר בצורת דף התלמוד, מה שעלול ליצור רושם של תלמוד חדש. בעקבות הביקורת הוסיף המחבר בכותרת בכל עמוד כי אין מדובר בתלמוד חדש אלא בליקוט בלבד.
בשנת ה'תרמ"ג ביקר באיטליה במוזיאון ימי, ונחשף לתעשיית הצבע מדיונונים. רכש מפרופסור איטלקי את הידע הנדרש על מנת להפיק צבע כחלחל מדיונון. פעילותו בנושא זה יצרה פולמוס שהיה בעיקר סביב חיבוריו בנושא, ספרו "שפוני טמוני חול" והחוברות הנלוות ובעיקר "פתיל תכלת". בחיבורים אלה התווכח עם התגובות בעניין חידוש התכלת. בהקדמה לספרו כתב כי לכל יהודי הזכות לחדש בדברי תורה, ואין להגביל את חידוש התורה ליחידי סגולה בלבד. בעיסוקיו בתחומים אלה השתמש גם בידיעות מדעיות.
מצב כללי: טוב. חתימות, חותמות ורישומים עתיקים רבים מתקופת ההדפסה. מקור: אוסף יודלוב.
פי שנים, שני מכתבים המפיצים אור בהיר על תכונת ר' אלעזר לעוו. קונטרס פולמוס נגד רבי אלעזר לעוו לאחר שהצליח להתמנות לרבנות אונגוואר. [אונגוואר, תרמ"ח בערך].
כתב פולמוס זה יצא לאור ע"י החסידים, עם הגיעו לאונגוואר, כדי לפרסם את דעתו האמיתית של הרב החדש אודות החסידות. (אודות פולמוס זה ראה: "במעגלי חסידים", ירושלים תש"ס, עמ' 88).
בקונטרס מובא מכתב חריף שכתב רבי אלעזר בשנת תרכ"ב נגד האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא (רבו של רבי ישעיה'לה מקרסטיר) ונגד החסידות ע"מ להבאיש ריחו, ולגלות את דעותיו ברבים. ומכתב של רבי הירש מליסקא המתייחס לפולמוס זה.
הגאון רבי אלעזר לעוו [תקצ"ט-תרע"ח], בעל "פקודת אלעזר", בנו של רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהל, בעל "דברי ירמיהו". מגדולי הרבנים האורתודוקסים בהונגריה הצפונית. כיהן ברבנות אוהל משנת תרל"ד. בשנת תרמ"ח התקבל לרבנות אונגוואר. בשני המקומות נלחמו בו חוגי החסידים, למרות קנאותו לדבר השם.
ח' עמ'. מצב טוב מאד, גליון לא חתוך.
קונטרס אחרי הרעש, "תוצאות הויכוח בבירור צוותא, דחו"פ חכמי ירושלם תובב"א בענין מצות מכונה (מאשין מצות)". מאת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מסטרופקוב. [ירושלים, תשט"ז?].
קונטרס בעניין איסור מצת מכונה בפסח, על פי בעל הדברי חיים מצאנז. מאת נכדו האדמו"ר מסטרופקוב. הקונטרס נדפס בשו"ת יחזקאל שרגא ירושלים תשט"ו. לפנינו הדפסה מיוחדת של הפולמוס בלבד.
פולמוס מצוֹת מכונה לעומת מצוֹת יד, חובת אכילת מצה בפסח הפכה ל'מצה ומריבה' עם הופעת המכונה לאפיית מצוֹת בגליציה. הרב שלמה קלוגר מברודי (1869-1783) פירסם קונטרס מודעה לבית ישראל ובו אסר את השימוש במצוֹת שנאפו במכונה. לקריאה זו הצטרפו רבנים ואדמו"רים חשובים, הנודע שבהם הוא הדברי חיים מצאנז -זקנו של מחבר הקונטרס שלפנינו – שהחשיבם לחמץ גמור! כנגד שיטה זו יצא הרב יוסף שאול נתנזון מלמברג [לבוב] (1875-1808) בקונטרס "ביטול מודעה" וביטל את כל החששות שהוזכרו בקונטרסו של הרב קלוגר. גם לסיעתו של הרב נתנזון הצטרפו רבנים חשובים. הדיו של ויכוח זה שבוּ ועלו בירושלים בשנת תרס"ח (1908) בפולמוס גדול שהתנהל בכרוזים רבים שהופצו בירושלים בעד ונגד מצוֹת מכונה. את הפולמוס פתח כנראה הרב דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר מללוב בירושלים. לפנינו אחד מהקונטרסים שהתפרסמו בירושלים נגד מצות המכונה.
רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם האדמו"ר מסטרופקוב
[תרס"ח-תשנ"ה 1908-1994], בן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי שלום הלברשטאם מסטרופקוב. כיהן בחו"ל כאב"ד יבלונקה וכדיין בברגסאס. לאחר תלאות השואה שימש ברבנות במחנות העקורים בבומברג ובגלילות פרנקוניה. בשנת תש"ט עלה לארץ ישראל והתיישב ברמלה, שם הקים בית מדרש "דברי חיים". בשנת תשי"ג עלה לירושלים והקים בה את בית המדרש של חסידות סטרופקוב.
[8] עמ', 30 ס"מ. גליון שלם לא חתוך.
מצב טוב-טוב מאד.
משמרת הברית, ספר בנושאי אמונה, וויכוח עם דעות המינים. מאת רבי אביעזר בן יצחק מטיקטין. דפוס ישראל ב"ק. ירושלים, תר"ו [1846].
בשער חותמת בעלות: "הרב גדליה סילווערסטאן", וחותמת בעלות נוספת: "אלעזר יעקב בר"י רר"ג דן דח"ב לינה"ץ" (?) וכן חתימות בעלות: "אלטר יעקב פודהורצר".
המחבר רבי אביעזר ב"ר יצחק מטיקטין (אוצר הרבנים 40), רב, מקובל ומחבר ספרים אחדים, עלה לירושלים בשנת ת"ר.
רבי גדליה סילברסטון [תרל"א-תש"ד], רב בוושינגטון ומחבר ספרים פורה. היה הרב האורתודוקסי הראשון בוושינגטון. כיהן כרב בקהילת "אוהב שלום" בעיר, ובקהילת "קשר ישראל" בשכונת ג'ורג'טאון. חיבר שלושים וארבעה ספרים. בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים ונקבר בהר הזיתים.
[2], מ דף. עם שני שערים. 19 ס"מ.
מצב טוב: כתמי רטיבות. נקב בדף השער ללא פגיעת טקסט. כריכה פשוטה.
ספר כנף רננים, תחינות ופיוטים שנועדו לאמירה באשמורת הבוקר – בימי חול, שבת ומועדי השנה. מאת רבי יוסף ידידיה קרמי, מחכמי מודנה שבאיטליה. ונציה, שפ"ז [1626].
ספר זה עמד במוקד פולמוס, כאשר גיסו של המחבר, המקובל רבי אהרן ברכיה ממודינה בעל "מעבר יבוק" התנגד להדפסתו. הוא שלל את עצם הרעיון שבן דורו יחבר תפילות משלו, ובפרט שאינם מכוונות על פי קבלת האר"י. למרות הפולמוס קיבל הספר הסכמות נלהבות מחכמי איטליה. מצורף מאמר נרחב בנושא.
בתחילת הספר, אחרי ההסכמות, נכתב: "אחרי הדברים האלה היה דבר חד צורבא מרבנן אשר היה חוכך להחמיר על הדפסת הספר… ובאו דבריו ודברי המחבר לפני יודעי דת ודין מעלות הרבנים יצ"ו אשר בעירם וכך גזרו רבותינו". המחבר עונה באריכות על טענות המערער בראש הספר, כשעל תשובתו חותמים חכמי איטליה. בין הדברים מביא עדות: "שמענו שאחד מתלמידי תלמידיו ה"ה הגאון [הרמ"ע] מפאנו זצוק"ל מאז ראה ופשפש ומצא בוידוי הכנף רננים דברים טובים, ולא זז מחבבו".
רבי יוֹסֵף יְדִידְיָה קַרְמִי [ה'ש"מ בערך – המחצית הראשונה של המאה ה-17], רב מקובל ופייטן בן יהדות איטליה. נודע בעיקר בשל ספרו שלפנינו "כנף רננים".
יב, קז, [9] דף. 20 ס"מ. השער ו-13 דפים שאחריו הושלמו בצילום. מקור: אוסף יודלוב.
מצב טוב: כתמי זמן. קרעים בשולי מספר דפים עם פגיעת טקסט. כריכה פשוטה.
"להורות כי שקר ענו בהרב הגאון ה"ה מוהר"ר ר' יונתן [אייבשיץ] נר"ו… ופוצה פה בגנות הגאון הנ"ל… באש ישרפו" (מתוך נוסח השער)
ספר לוחות עדות, חיבורו האפולוגטי של רבי יהונתן אייבשיץ, עם איגרות וכרוזים מרבנים פרנסים וראשי-קהילות, שעמדו לימינו כנגד רבי יעקב עמדין. מהדורה ראשונה. חסר סוף. עותק מיוחס.
לפנינו חיבורו המרכזי של רבי יהונתן להצדקת דרכו בטענות הקשות שהטיח בו רבי יעקב עמדין – היעב"ץ. כנגד הספר הזה הדפיס יריבו הגדול, רבי יעקב עמדין – היעב"ץ את ספרו 'שבירת לוחות האון' שנה לאחר מכן.
בדף סג הדפיס רבי יהונתן קמיע בצורת מגן דוד שכתב עבור יולדת, ואחר כך ביאר באריכות רבה את כוונתו, להוציא מלב אלו שחשדוהו שהוא משתמש בקמיעות על פי שבתי צבי.
בדף השער חותמת בעלות של המקובל הירושלמי
רבי ישעיה אשר זליג מרגליות . בדף כד חתימת ידו של הגאון
רבי חי משה פיג'וטו מארם-צובא.
חכם חי משה די פיג'וטו [נפטר תקע"ו], בעל ה'ויחל משה' (וינה, תקע"ד). בנו ותלמידו של חכם הלל חיים די פיג'וטו. משפחה עשירה ומיוחסת שהיגרה בשנת תצ"ב (1732) מליוורנו שבאיטליה לארם צובא היא חאלב שבסוריה. רבי משה חי היה מחותנו של המהר"ם גלאנטי שכתב עליו: "הדר הוא לכל חסידיו… החכם השלם הדיין המצויין רב ועצום חסין קדוש… אחד המיוחד שבהדר"ו… האיש משה גדול מאוד". על מצבתו נחקק: "מופת הדור והדרו ממשה ועד משה לא קם כמשה" (מצורף חומר אודותיו).
המקובל החסיד רבי ישעיה אשר זליג מרגליות [ תרנ"ד-תשכ"ט], תלמיד חכם ומקובל בירושלים, תלמידם של גדולי המקובלים בירושלים רבי חיים שאול הכהן דוויק ורבי שלמה אליעזר אלפנדרי – הסבא קדישא שנהג שלא ללחוץ יד לאף אדם, אך בערבי שבתות, לאחר תפילת ערבית, חרג ממנהגו זה והיה מושיט את ידו לריא"ז. ריא"ז עמד בקשר הדוק עם החזון איש, ועם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסטמר, מחיבוריו: קומי רני, מידות רשב"י, אשרי האיש, כל הנקרא בשמי, ועוד.
[12] ב-עא דף [חסר דפים עב-עח], כ 20 ס"מ.
מצב טוב.
אור הישר, שאלות ותשובות, פסקים וכתבים משנות תקכ"ו-תקכ"ח אודות פרשת 'הגט מקליווא'. בעריכת רבי אהרן שמעון מקופנהגן, "סופר ונאמן דמדינת קלוניא". מהדורה ראשונה מושלמת, כולל לוח התיקונים. אמשטרדם, תקכ"ט [1769; שנת ההדפסה נכתבה בשער בחישוב הפרט של התיבות: "לאות בני מרי"].
לפנינו עותק הגאונים לבית במברגר – מגדולי רבני גרמניה במאות ה 19-20, בחתימות ידיהם. בדף הפורזץ הימני מתנוססת חתימת ידו של הגאון רבי שמחה הלוי במברגר אב"ד אשפנבורג "שמחה בן לאאמו"ר הגאו' כש"ת מו"ה יצחק דב הלוי נר"ו" ובצד השמאלי חתימת בנו הרב "שלמה באמברגר, אשפנבורג".
פולמוס 'הגט מקליווא', הוא מהפולמוסים ההלכתיים הידועים ביותר. פולמוס שתחילתו בגרמניה וממנה התפשט לכל העולם היהודי, והרעיש בשעתו את עולם הרבנות, בעקבות גט שנתן איש מעורער (מעט?) בנפשו. הגט נעשה על ידי רבי ישראל ליפשיץ רבה של קליווא, ובעקבותיו פרץ ויכוח הלכתי סוער בין רבני התקופה בכמה ארצות, אודות המגרש, והשאלה האם יש לו דין שוטה. משך דורות עסקו בנושא, ומהפולמוס הזה נקבעו כללים אודות הגדרת 'שוטה', ומאמרים רבים נכתבו בנושא. לפנינו ספר יסוד בפרשה זו, והתשובות שנדפסו בו הן אבן יסוד בפסיקה ההלכתית בנושא.
הגאון רבי שמחה הלוי במברגר [תקצ"ב- תרנ"ח], אב"ד אָשָׁפֶנְבּוּרְג שבבוואריה. נולד בגרמניה לגאון הנודע רבי יצחק דוב במברגר
'הרב מווירצבורג' (הרב מוירצבורג והרש"ר הירש נחשבו לשני גדולי הדור באשכנז. כבדרך אגב נציין שהם היו ברי פלוגתא חריפים). משנת תרי"ג כיהן רבי שמחה במברגר כר"מ בית המדרש בקולמאר (אלזס). משנת תרט"ו כיהן במשך 26 שנה כרב קהילת פישאך שבבוואריה, ומשנת תרמ"ב עבר לכהן פאר כאב"ד אשפנבורג בצפון-מערב בוואריה, ועל שמה נקרא לדורות עולם. על מצבתו נחקק "גאון ישראל והדרו". מספריו: "פקודת הלויים", "עבודת הלויים", "חינוך לנערים" "שערי שמחה", "זכר שמחה" ועוד. רבים מחיבוריו נותרו בכתב יד. נינו הוא הגאון הנודע בן דורנו
הרב
יהושע נויבירט מחבר הספר המונומנטלי
'שמירת שבת כהלכתה' .
[7], קיא, [1] דף, 18 ס"מ. עם הדף האחרון ובו לוח התיקונים.
מצב טוב מאד: כתמי זמן. כריכת עור מקורית עם פגמים קלים.
"שאלות נשגבות ונוראות ממעונות אריות מהררי נמרים שמקשים עלינו הנוצרים…" חיבור אודות ויכוחים עם הדת הנוצרית, מאת רבי יצחק לופיס מחכמי ארם צובא בשנות הת'. בשער: "ולדעת מה שתשיב לאפיקורס".
ספר חשוב ויסודי בנושא הויכוחים עם הנוצרים שכן המחבר עסק הרבה בעניין והיו לפניו הרבה מהספרות הנוצרית וכל ספרי מומרים. הספר התחבר בשנת תנ"ה 1695, ונדפס לראשונה בשנת תר"ז. שער י"א מוקדש לוויכוח שהיה למחבר עם יהודי מומר.
על הספר ומחברו: משה אורפלי, כור מצרף האמונות ומראה האמת לר’ יצחק לופיס, אר"ץ ומלואה מחקרים בתולדות קהילת ארם צובה (חלב) ותרבותה, ירושלים תשס"ט, עמ’ 17-36.
[6], קח דף, 26 ס"מ. מצב טוב, כתמי זמן.
ספר דעת הרבנים, פסיקת בית הדין בירושלים והחלטת אסיפת רבני ארץ ישראל, בדבר [איסור] השתתפות הנשים בבחירות לאספת הנבחרים בארץ ישראל. עם שתי תשובות ארוכות מהרב מאיר דן פלוצקי, בעריכת מנחם מענדל קאשר [כשר]. ווארשא, תר"פ 1920. מהדורה ראשונה. ספר נדיר, נמצא ב'אוסף נדירים' בספריה הלאומית.
"באסיפה הכללית של רבני ארץ ישראל… הוחלט שהסעיף של השתתפות נשים בבחירות… הוא נגד דת משה ויהודית ונגד רוח האומה בכלל וכל זמן שלא יוסר החידוש הזה לא ישתתף שום איש מכשרי ישראל באסיפת הנבחרים… הק' אברהם יצחק הכהן קוק עובד עבודת הקודש על אדמת הקודש החונה פעה"ק ירושלים תובב"א"
חיבור מיוחד בפולמוס אודות השתתפות נשים בבחירות. פולמוס שהסעיר את היהדות הדתית בשנות העשרים של המאה הקודמת, בקשר לבחירות לאסיפת הנבחרים של כנסת ישראל. עם 'דעת הרבנים' פסק רבני ירושלים, ועם החלטת אספת רבני ארץ ישראל ובראשם הרב אברהם יצחק הכהן קוק ועמו כמאה רבנים, נגד השתתפות הנשים. עם תשובות בעניין מגאונה של פולין רבי מאיר דן פלוצקי בעל 'כלי חמדה'. כולל קונטרס מלחמת מצוה, בירור נרחב ומקיף בכל העניין, מאת הרב מנחם מנדל כשר.
28: 28 עמ', 21 ס"מ.
מצב טוב. כריכת עור חדשה ומהודרת.
ספר דברי הילל – סותר ומערער, חולק ומשיג על פסקי דיניו של מהרי"ל [ר’ יהודה ליב] צירלסאהן בספרו "עצי הלבנון" מאתי הילל בהגאון אליהו פוסק. חלק ראשון. סעאיני [רומניה], תרפ"ו [1926]. מהדורה יחידה.
חיבור פולמוסי הלכתי בין רבני בסרביה. רבי הילל פוסק, בנו של הגאון הנודע רבי אליהו פוסק, עבר על הספר 'עצי הלבנון' שחיבר רבי יהודה ליב צירלסון, וחלק על דבריו. וכפי שהוא כתב בשער הוא חלוק הן על מה שהתיר והן על מה שאסר.
בתחילת הספר מכתב מאבי המחבר, רבי הלל פוסק בעל 'מור ואהלות' ומכתב מהאדמו"ר רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלוטופולי. בדפים האחרונים רשימת 'חותמים' הכוללת מאות שמות, מערים ומארצות שונות.
[1], ג-יט, [1] דף. 22 ס"מ. עמוד השער נדפס בצבעים.
מצב טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. קרע בדף ההסכמות, ללא חיסרון.
עלון מודפס – "משיב חכמים". תגובתם של אנשי הועד הכללי ורבי שמואל סלאנט על טענת אנשי העדה הספרדית בנוגע לקיפוח זכויותיהם בכספי הצדקה המגיעים מאמריקה.
נדיר. בספריה לאומית נרשם עותק בודד.
[1] דף נייר כפול, ארבעה עמודים מודפסים. 20 ס"מ.
מצב טוב. נקבי-כריכה בשוליים. כתמים קלים.
ספר תספורת לוליינית. אודות תגלחת במועד (נגד אלו המתירים). מאת רבי יעקב יחזקאל הלוי. ברלין, תקצ"ט [1839]. מהדורה יחידה. ספר פולמוס. ספר לא מצוי.
חיבור מיוחד אודות איסור גילוח בחול המועד, וביקורת על היש"ר מגוריציאה שהתיר את התגלחת בחיבורו מאמר התגלחת, שהדפיס בשנת 1835. בשער: מחברת ראשונה, אבל לא נדפס יותר.
[3], XI, [1], 98 [2] עמ', 21 ס"מ.
מצב טוב. כתמי זמן. שער מנותק. כריכה מנותקת חלקית.
תקנות פון דיא אלטי קהלה – חוברת מאת הקהילה החדשה באמשטרדם, הלועגת לקהלה הישנה, וכוללת 102 "תקנות" משעשעות. אמשטרדם, שנת "משגעים הינו ביחד" [=תקנ"ח 1798]. יידיש.
בשנת תקנ"ו, כשנה לאחר שהצרפתים כבשו את הולנד, פרשה קבוצת יהודים מהקהילה הוותיקה באמשטרדם, ויסדה לעצמה את קהלת "עדת ישורון". אנשי הקהילה החדשה היו בעלי רוח פתוחה ודגלו בשינויים במנהגים שונים. במשך מספר שנים שרר מתח רב בין הקהילה הישנה לחדשה, ואף נדפסו חוברות פולמוסיות שונות בין שתי הקהילות.
לפנינו חוברת נדירה הכתובה בסגנון מושחז, חריף ולעגני במיוחד, ובה מוצגים מנהלי הקהילה הישנה על ידי "תקנות" שונות כבורים ואידיוטים גמורים, המועלים בכספי הציבור לטובתם האישית.
טז דף, 17.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. חיתוך דפים לא מיושר.
מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמי זמן. לא כרוך.
"ראה זה חדש!!! יו"ל בפעם הראשונה מכת"י ישן נושן…"
מסכתות זבחים -ערכין מסדר קדשים, עם פירוש חשק שלמה. נדפס על ידי הזייפן שלמה-אלגאזי פרידלנדר. וואראהל, דפוס יעקב ווידער, תרס"ט. שני שערים צבעוניים. בגב השער הראשון נדפסה 'פקסימיליה' [!] של כתב היד.
תלמוד ירושלמי על סדר קדשים אבד בתקופת הראשונים ולא הובא מעולם בדפוס, בתחילת המאה העשרים קם שלמה פרידלנדר (שגם אימץ לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגזי הספרדית) והעתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד ישן נושן את הירושלמי האבוד.
מעשה זיוף זה התקבל תחילה אצל רוב הרבנים והחוקרים כדוגמת המהרש"ם שאף כתב הגהות לספר שנתפרסמו בכל חלקיו. מאידך היו חדי עין כבעל ה"כלי חמדה" , רבי דב אריה ריטר אב"ד רוטרדם, הרוגאטשובער, ובעל ה'אור שמח', שגילו את הזיוף ופרסמו על כך ברבים. פולמוס הירושלמי ארך מספר שנים בו התפרסמו ספרים לכאן ולכאן, (רוב הפרסומים בעד אמיתות הירושלמי היו מעשי ידיו של פרידלנדר עצמו שפרסמם תחת שמות בדויים שונים). לאחר שהתברר באופן מוחלט כי מדובר בזיוף נגנזו רוב העותקים.
[8], ק' דף. 35 ס"מ.
מצב טוב. נקבי עש בודדים. קרעים קלים, עם פגיעה בתיבות בודדות בשולי דפי המבוא. כריכה ישנה, שמורה.
הדרכה למבקרי התערוכה ומשתתפי המכירות הפומביות כולל תקנות ונוהל.
ווינרס מכירות פומביות בע"מ להלן החברה עורכת בזה תצוגת פריטי יודאיקה שונים, אשר התקבלו מאנשים שונים אשר הסכימו להעמיד את הפריטים החשובים לרשות הקהל להסתכלות עם אפשרות לרכישתם במכירה פומבית שתתקיים עם סיום התערוכה.
*היות ובאתר הבית של ווינרס ישנה אפשרות למתן הצעות מוקדמות ולראותן, במקרה של שוויון בהצעות מוקדמות ההצעות שניתנו באתר הבית של ווינרס גוברות על פני הצעות שנתקבלו באתרים אחרים.
1 . לנוחיות המבקרים הוצאנו לאור קטלוג זה עם הסברים מפורטים בליווי תמונות. המידע בקטלוג מבוסס על הערכת מומחי החברה אולם האחריות
הבלעדית על בדיקת הפריטים מוטלת על הרוכש. שמור על הקטלוג כעל מלווה אישי לכל ימי התערוכה והמכירה. אנו לרשותך בכל שאלה, ספק וברור.
ניהול המכירה ותנאיה:
2 . המכירה עצמה תנוהל ע"י אדם מנוסה הבקי בנוהלי המכירות פומביות. אנו מבקשים מכל המבקרים והאורחים במכירה הפומבית לצייד את עצמם
בידע המתאים. לאלו שאינם בקיאים בנושא זה אנו ממליצים לפנות אלינו בימי התערוכה או לפניה ולקבל מאיתנו את המידע הדרוש.
3 . עצם ההשתתפות במכירה הפומבית וקבלת "מספר רכישה" מאיתנו מהווה אישור והסכמה כי ידועים למקבל המספר. התקנות, הנוהל, התנאים
והנהוג בתערוכות ובמכירה פומבית שלנו ובכל בעיה וספק, באם יתעוררו, בשעת המכירה או לאחריה, עקב רכישת פריטים מסוימים, ינהג הרוכש או
הרוכשת וכן הנהלת החברה כעורכי המכירה, לפי הנהוג והמקובל אצלנו.
4 . היות והחברה אינה אלא עורכת התערוכה והמכירה ואינה בעלת הפריטים עצמם לכן מוסכם ומותנה בזאת כי בכל מקרה, לא תהיה אחריות החברה כלפי הרוכשים אלא עד העברת הכספים לידי המוכרים- בעלים ולכן, באם הועבר כבר התשלום שהתקבל מהרוכש ליד הבעלים, אזי אף אם תלונתו או טענתו של הרוכש תהיה מוצלחת, אנו נעשה כל מאמץ והשתדלות להשיב את כספו של הבעלים. אך לא תהיה כל התחיבות מצידנו לכך, וכן לא ננהל הליכים משפטיים לשם החזרת כספים לרוכשים לאחר שהועברו לבעלים. אולם נסכים למתן האישורים המתאימים מצידנו לרוכש כדי שיוכל לנהל הליכים משפטיים נגד הבעלים.
5 . עם קבלת "מספר רכישה" מאיתנו באופן אישי או טלפוני, מסכים ומתחייב הרוכש לא לתבוע באופן אישי או בתביעה משפטית בכל מקרה של נזק או טעות בתיאורי הפריטים את החברה. כל טענה או תביעה לאחר העברת הכספים לבעלים הנה אך ורק כלפי הבעלים.
מחירים והערכות:
ההשתתפות במכירה מתבצעת באחת מהאפשריות הבאות: א. ע"י הופעת הרוכש\ת בעצמו באולם ב. בא כוחו ג. ע"י הצעות טלפוניות או בכתב, המייפות את כוחה של הנהלת החברה לרכוש עבור המזמינים פריטים שונים ד. דרך האינטרנט.
6 . משתתף המופיע כבא כוחו של אדם אחר, מחייב את עצמו ואת שולחו באותה מידה, ויחויב לעמוד בעצמו בתשלומי רכישותיו עבור משלחו ואנו נראה בו כ"רוכש" לכל דבר, ונוכל לפנות אליו או אל שולחו כדי לממן את הרכישה, לפי ראות עינינו.
7 . באם נקבל הזמנה טלפונית או בכתב לפריט מסוים, נשתדל לפעול למען האינטרס של המזמין כאילו היה הוא בעצמו באולם. אולם, אין התחיבות מצידנו להשיג עבורו את הפריט.
8 . אין התחיבות לקבל כל הצעה שהיא לרבות הגבוהה ביותר וזאת אף אם הרוכש או מיופה כוחו נמצא באולם ומשתתף אישית במכירה.
9 . המכירה עצמה מנוהלת בהכרזת דולרים של ארה"ב. אולם התשלום בפועל מתקבל בשקלים לפי חישוב הדולר בשער אשר יוכרז עליו בפתיחת המכירה או ביום התשלום (הגבוה מבינהם), או בדולרים של ארה"ב.
10 . א. על כל תשלומי הרוכשים עד $500,000 לפריט מתווספים 24% עמלה. מעל $501,000 לפריט מתווספים 20%. על כל התשלומים יש תוספת מע"מ על העמלה. תוספות אלו הינם חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר המתקבל ע"י מנהל המכירה בשעת המכירה וכל ההתחייבות והמשתמע מהן חלות גם על האחוזים.
ב. תושב חו"ל יהא זכאי לפטור מן המע"מ רק במידה והפריט שרכש ישלח לחו"ל ע"י החברה ללא אחריותה ובכפוף להוצאת רשימון יצוא משרותי המכס. הרוכש ישא בכל העלויות הנילוות.
11 . א. צ'יקים בנקאיים או צ'יקים אישיים מתקבלים בהסתייגות עד לביצוע התשלום בפועל ע"י הבנק.
ב. תשלום במזומן, בצ'קים או בהעברה בנקאית מהארץ הם ללא עמלה. תשלום בצ'קים )מחו"ל( או כרטיסי אשראי )מהארץ( יחויבו בתוספת של 1.5% .
העברה בנקאית מחוץ לארץ תחויב בתוספת של 1.5% מהסכום, מינימום 30$ . תשלום בכרטיסי אשראי מחו"ל יחויב בעמלה של 3% . כל החיובים הנ"ל אינם תלויים בתאריך הגביה וכפופים להיתר עיסקה.
2 1 . ליד כל פריט נמצאת הערכת המומחים שלנו. נא להתייחס אל ההערכה רק כאל הצעה בלבד, אין כל הבטחה שהפריטים לא ימכרו מתחת למחיר הנמוך המופיע בהערכה ואין כל בטחון שהמחיר לא יעלה ואפילו בהרבה על המחיר הגבוה. סעיף זה אינו גורע מהגנתנו העקבית על מחיר המינימום של בעל הפריט, הגנה זו מתבצעת על ידינו בדרכים מקובלות והנראות לנו. לצורך זה נרשם גם מחיר הפתיחה ליד הערכה.
פעמים ואנו מקבלים פריטים אשר הבעלים קבעו להם מחיר פתיחה נמוך ביותר, אנו מצידנו קובעים את ההערכה מבחינה מקצועית, לכן אנו רושמים את מחיר הפתיחה, המבוקש ע"י הבעלים אך רושמים גם את ההערכה שלנו, שהיא לפעמים גבוהה בהרבה ממחיר הפתיחה.
13 . הרוכש (לרבות אדם שרכש את הפריטים שלו שהוא העמיד למכירה) או בא כוחו יוציא את הפריט שנרכש בהקדם האפשרי. אנו מבקשים להופיע תוך 7 ימים, לשלם ולהוציא את הפריטים ומכל מקום בשום אופן לא לאחר יותר מ- 14 יום. כעבור 14 יום החברה תשמור לעצמה את הזכות לגבות 5$ לפריט ליום, דמי שמירה ואחסון ו/או לבטל את המקח בצורה חד צדדית, בלי לוותר על זכות התביעה של העמלות.
14 . משלוח הפריטים אל בית הרוכש, מתבצע על אחריותו הבלעדית, ובדרך שתיראה לנו. כל הוצאות משלוח וכו' על חשבון הרוכש.
15 . הרוכש ישלם על רכישותיו לפני הוצאת הפריטים ממשרדי החברה.
16 . לידיעת הבעלים: אין אנו אחראים לביצוע בפועל של התשלומים אשר התחייבו הרוכשים לשלם בשעת המכירה. כל התחיבות של הרוכשים אשר לא תבוצע בפועל, ניתן את כל הגיבוי לבעל הפריט ]לשעבר[ לגבות את התשלומים המגיעים לו. אך לא ננהל בפועל הליכים משפטיים כנגד רוכשים,
אלא נשתדל בכל הדרכים הנראות לנו כגון עיקול כספים של רוכשים באם נמצאים אצלנו, או חפצים שלהם וכדומה, אך איננו מתחייבים לעקל כספים וכדומה.
17 . למרות כל האמור מסכימים הרוכשים והמוכרים לראות בנו כצד משפטי לכל דבר במקרה ונעמוד על זכותנו הניתנת לנו בזה, לנהל הליכים משפטיים ולנקוט בכל דרך מקובלת אחרת כנגד צד שאינו עומד באיזהו שהיא מהתחייבויותיו.
18 . אנו משאירים לעצמנו את הזכות להודיע בע"פ או בכתב, עד שעות המכירה, על שינויים בסעיפים דלעיל או הוספת שונות באם יהיו כאלו.
19 . בכל מקרה של שינוי, תוספת או השמטה בתרגום לאנגלית, הנוסח העברי קובע.
